חוסה מוחיקה
 | |||
| צילום מ-2009 | |||
| לידה |
20 במאי 1935 (בן 89) מונטווידאו, אורוגוואי  | ||
|---|---|---|---|
| שם מלא | José "Pepe" Mujica Cordano | ||
| שם לידה |
José Alberto Mujica Cordano | ||
| מדינה | אורוגוואי | ||
| מפלגה | החזית הרחבה | ||
| בן או בת זוג |
לוסיה טופולנסקי (2005–?) | ||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
| |||
| חתימה |
 | ||
  | |||
חוסה אלברטו "פפה" מוחיקה קורדנו (בספרדית: José Alberto "Pepe" Mujica Cordano; נולד ב-20 במאי 1935) הוא פוליטיקאי מאורוגוואי, שכיהן כנשיא אורוגוואי בשנים 2010–2015. בצעירותו היה פעיל במפלגה הלאומית של אורוגוואי ובתנועת הגרילה השמאלית טופאמארוס. הוא חקלאי בהכשרתו.
ילדותו ומשפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחיקה נולד ב-20 במאי 1935 לדמטריו מוחיקה שהיה ממוצא בסקי וללוסי קורדנו שהייתה ממוצא איטלקי.[1] בצעירותו, היה מוחיקה פעיל במפלגה הלאומית של אורוגוואי שם התקרב לאנריקה ארו.
אמו באה ממשפחה עניה מאד של מהגרים איטלקים מליגוריה. אמו נולדה בכרמלו, אורוגוואי(אנ'), שם הוריה החזיקו בכרם גפנים קטן. אביו היה חקלאי זעיר אשר פשט רגל מעט לפני מותו ב-1940, כאשר היה מוחיקה בן חמש.
מנהיג גרילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות ה-60 הצטרף לתנועת הטופאמארוס שאך הוקמה, קבוצה פוליטית חמושה שקיבלה את השראתה מן המהפכה הקובנית.[2] ב-1969 הוא עלה בסולם הדרגות של הארגון והגיע לעמדת מנהיגות, כשהוא מוביל את ההשתלטות האלימה על פנדו, עיר סמוכה למונטווידאו, ומאוחר יותר הורשע על ידי בית דין צבאי תחת ממשלתו של חורחה פצ'קו ארקו, אשר לשם כך צימצם את החירויות המוקנות בחוקה.[3][4]
מוחיקה נתפס בידי הרשויות ארבע פעמים, והיה בין האסירים הפוליטיים אשר נמלטו מכלא פונטה קַרֶטַס ב-1971.[5] לבסוף הוא נעצר שוב ב-1972, ונורה על ידי המשטרה שש פעמים. הוא טופל על ידי רופא בית החולים וכך ניצלו חייו. אחרי ההפיכה הצבאית של 1973(אנ'), וכינון הדיקטטורה הצבאית במדינה(אנ'), הוא הועבר לכלא צבאי, שם ריצה 14 שנות מאסר. במהלך מאסרו, רותק לתחתית אבוס להשקיית סוסים למשך יותר משנתיים.[6] במהלך שהותו בכלא הוא נשאר בקשר עם מנהיגים אחרים של הטופאמארוס, כולל סנטור "החזית הרחבה" אלאוטריו פרננדס הוידוברו ומייסד ומנהיג הטופאמארוס, ראול סנדיק.
ב-1985, כאשר הושבה הדמוקרטיה החוקתית, נחקק חוק חנינה לפשעים פוליטיים ופשעים צבאיים דומים אשר בוצעו החל מ-1962, ומוחיקה שוחרר.[7]
חבר פרלמנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר שנים לאחר החזרת הדמוקרטיה, מוחיקה והטופאמארוס הצטרפו לארגוני שמאל אחרים ליצירת "התנועה להשתתפות עממית",[8] מפלגה פוליטית אשר התקבלה לקואליציית "החזית הרחבה".
בבחירות הכלליות של 1994 נבחר מוחיקה לחבר בית הנבחרים, ובבחירות 1999 נבחר לסנטור. כוחה של "התנועה להשתתפות עממית" גדל, בין היתר עקב הכריזמה של מוחיקה, וב-2004 הפכה לסיעה הגדולה ביותר ב"חזית הרחבה". בבחירות באותה שנה נבחר מוחיקה מחדש לסנאט, והתנועה בראשותו זכתה ב-300,000 קולות. בכך ביצרה את מעמדה ככוח הפוליטי העיקרי בקואליציה והיוותה גורם חשוב בניצחונו של טאבארה ואסקס בבחירות לנשיאות.
שר החקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 במאי 2005 מינה הנשיא טאבארה ואסקס את מוחיקה לשר החקלאות, משק החי והדיג. בעקבות מינויו החדש התפטר מוחיקה מתפקידו כסנאטור. הוא החזיק בתפקידו עד 2008, כאשר בעקבות החלפת קבינט התפטר מוחיקה וחזר לסנאט. ארנסטו אגצי החליף אותו בתפקיד שר החקלאות.
מועמד לנשיאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב 2008, הודיע מוחיקה על מועמדותו לבחירות הנשיאות שעמדו להתקיים שנה לאחר-מכן. שלב הפריימריז היה קשה, מכיוון שהנשיא המכהן טאבארה ואסקס העדיף את שר האוצר שלו, דנילו אסטורי, כמועמד לנשיאות. מועמדים שמרניים שהתחרו במוחיקה ניסו להציגו כמי שישליט במדינה שלטון טרור בסגנון של הוגו צ'אווס מוונצואלה ואוו מוראלס מבוליביה, דבר שיביא לנידוייה של אורוגוואי מן העולם המערבי. מוחיקה הכחיש את האשמות נגדו וטען בעקשנות כי ממשלה בראשותו תוביל מדיניות של ממשלת מרכז. בסופו של דבר גבר מוחיקה על מתחרהו השמרני לואיס אלברטו לאקאז'ה, בבחירות שהתקיימו בנובמבר, עם יותר מ-52% מקולות הבוחרים.
נשיאותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניות כלכלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניותו הכלכלית של מוחיקה המשיכה בגישת הממשל הקודם. חלק ההוצאות החברתיות מתוך סך ההוצאות הציבוריות עלה בשנים 2004–2013 מ-60.9% ל-75.5%. בתקופה זו שיעור האבטלה ירד מ-13% ל-7%, שיעור העניים ירד מ-40% ל-11% ושכר המינימום עלה ב-250%. מוחיקה תמך בחיזוק כוחם של האיגודים המקצועיים. לפי הקונפדרציה הסינדיקלית הבינלאומית, אורוגוואי הפכה למדינה המתקדמת ביותר מבחינת כיבוד זכויות היסוד של העובדים, במיוחד חופש האיגודים המקצועיים, הזכות למשא ומתן קולקטיבי וזכות השביתה.
במאי 2010 הוא הודיע על הכוונה להגביל את הסודיות הבנקאית וההתחמקות מתשלומי מיסים בהתאם לסטנדרטים של ה-OECD. לפי הבנק המרכזי של אורוגוואי, כ-18% מהפקדונות בבנקים השתייכו לאזרחי חוץ, לרוב ארגנטינאים - בסך הכל 2.5 מיליארדי דולר.
מדיניות חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחיקה חידש באפריל 2010 את הסכם המסחר עם ונצואלה שחתם הנשיא הקודם טבארה ואסקס ולפיו רכשה אורוגוואי נפט בתנאים נוחים. הוא היה מקורב לנשיא הוונצואלי הוגו צ'אווס בו ראה "השליט הנדיב ביותר שידע". ב-2011 גינה מוחיקה את הפעולות הצבאיות שביצעו מדינות המערב בשטח לוב.
המדיניות האזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי שלטונו, באוקטובר 2012 הצביע הפרלמנט של אורוגוואי על התרת ההפלות המלאכותיות במדינה. בניגוד לנשיא הקודם, שהטיל וטו על החוק, מוחיקה אישר אותו. אורוגוואי הפכה למדינה השנייה אחרי קובה שאישרה הפלות חופשיות. באפריל 2013 הפרלמנט אישר סופית גם את הנישואים של זוגות חד-מיניים. ביוני 2012 הציע ממשלתו להתיר ולהסדיר את מכירת מריחואנה במדינה. על אף ביקורות בעולם בירך מוחיקה על צעד זה. ב-6 במאי 2014 חתם מוחיקה על החוק ללגליזציה של הקנאביס והסדיר את כל שרשרת הפקתו על תחת סמכות המדינה.
ב-22 במרץ 2012 בטקס בארמון הפרלמנט מוחיקה הכיר בנאום באחריות המדינה להפרות זכויות האדם בימי הדיקטטורה. נכחו במעמד בין היתר, המשורר חואן גלמן ואחייניתו, מקרנה גלמן, בת להורים שנעלמו אחרי מעצרם במונטווידאו.
סגנון חייו כנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחיקה הצטיין בסגנון חיים עממי, רחוק מהפאר הכרוך בתפקיד הנשיאותי. הוא העדיף שלא לגור בארמון הנשיאותי אלא להתגוור בחווה הקטנה של אשתו, בפרברי מונטווידאו. הוא המשיך לגדל פרחים יחד איתה לצורכי פרנסה, ותרם 92% משכרו הנשיאותי לתוכנית לדיור ציבורי חברתי, בעוד ששמר לעצמו בערך משכורת שווה לשכר הממוצע בארצו, כ-900 אירו לחודש[9]. אבטחת הזוג הנשיאותי הופקדה על שני שוטרים. נכסי הזוג הסתכמו ב-2012 ב-4.2 מיליון פסוס (ב-170,000 אירו). רכושו האישי היחיד היה הרכב פולקסוואגן מסוג חיפושית.[10] מוחיקה הצהיר על היותו אתאיסט.[11] בימי גל הכפור הכבד שפקד את ארצו ביוני 2012, רשם מוחיקה את ארמון הנשיא ברשימת הבתים המוכנים לארח חסרי בית. ב-2014 התראיין בסרטו של יאן-ארתוס ברטאן "Human" וקרא לחיים צנועים והגבלת הצמיחה.
בתום כהונתו כנשיא ב-1 במרץ 2015 השאיר את כלכלת המדינה במצב טוב יחסית, והיציבות חברתית במדינה עלתה על זו של המדינות מסביב.
לאחר הנשיאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תום נשיאותו ב-2015 חזר מוחיקה לכהן כחבר הסנאט של אורוגוואי. הוא לא השלים את כהונתו, והחליט להתפטר מטעמי תשישות ב-2018, בגיל 83, ולשוב לחוותו. הוא הודיע כי אין בכוונתו לקבל פנסיה מהמדינה.[12]
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחיקה נשוי לסנאטורית לוסיה טופולנסקי, בת למשפחה ממוצא פולני, לוחמת טופאמארוס לשעבר ופעילה פוליטית ידועה, איתה התחתן בשנת 2005, אחרי שנים אחדות של חיים משותפים. לזוג אין ילדים והם חיים בחווה בפאתי מונטווידאו, שם הם מגדלים פרחים למחייתם. אשתו היא בעלת החווה שבה הם גרים.
דמותו במדיה האמנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997 - בסרט התיעודי הגרמני "טופאמארוס" בבימוי ריינר הופמן והיידי ספקוניה, התראיין מוחיקה וחברי טופאמארוס לשעבר בקשר לתולדות ארגונם
- 2015 - הסרט התיעודי הגרמני של היידי ספקוניה Pepe Mujica – Der Präsident - מציג קטעים מחיי היום-יום של מוחיקה כנשיא
- 2018 - סרט התעודה "פפה" (El Pepe, una vida suprema) בבימוי אמיר קוסטוריצה
- הסרט העלילתי האורוגוואי "לילה של 12 שנים" (La noche de 12 años) בבימוי אלווארו ברכנר - על חייו של מוחיקה ועוד שבעה אסירים פוליטיים אחרים בתנאי כליאה קשים ביותר נתונים להתעללויות וטמונים בבורות בודדים[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוסה מוחיקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "היי זה חוסה- סיפורו של הנשיא החמוד בעולם" בפודקאסט 'עושים רוח', אפריל 2016.
- סוכנויות הידיעות, צריף רעוע, מים מהבאר וחיפושית חבוטה: הכירו את הנשיא העני בעולם, באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2012
- ארז מיכאלי, ספיריטס: קומנדנטה חוסה, באתר וואלה, 8 בינואר 2014
הנשיא חוסה מוחיקה: "השכר שלי גבוה יותר ממה שאני צריך", סרטון באתר יוטיוב ראיון בתחנת "אלג'זירה" (ספרדית, כתוביות באנגלית)- AFP, חוזר לטרקטור: הנשיא העני בעולם פורש, באתר ynet, 2 במרץ 2015
ג'ק ניקאס, ניו יורק טיימס, חוסה מוחיקה: "השוק שיעבד את האדם: אנחנו חיים ועובדים כדי לקנות ולשלם — במקום לעשות משהו בעל משמעות", באתר TheMarker, 27 באוגוסט 2024- חוסה מוחיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.lostiempos.com/diario/actualidad/internacional/20100301/ex-guerrillero-jose-mujica-asume-como-nuevo-presidente-(הקישור אינו פעיל, 5.11.2024)de_59739_107627.html Ex guerrillero José Mujica asume como nuevo Presidente de Uruguay.
- ^ [1], Tupamaros revolution - La revolución imposible, Maria Ximena Alvarez
- ^ Mallinder, Louise. "Uruguay's Evolving Experience of Amnesty and Civil Society's Response".
- ^ El 13 de junio de 1968: hace 40 años nació el Pachequismo, Espectador.com
- ^ "The Tupamaros".
- ^ Hennigan, T. (12 באוקטובר 2009). "Ex-guerrilla who sought to overthrow state is now set to run it". IrishTimes.com. ארכיון מ-2012-09-14. נבדק ב-31 באוקטובר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ley 15.737". .parlamento.gub.uy. אורכב מ-המקור ב-2013-07-09. נבדק ב-2012-11-12.
- ^ "Uruguay - Broad Front". Countrystudies.us. נבדק ב-2012-11-12.
- ^ Mujica en "El Pato Encadenado", LARED21, 2010-02-18 (בספרדית)
- ^ http://edant.clarin.com/diario/2004/11/01/elmundo/i-02601.htm Carlos Mujica, de tupamaro en los años 70 a nuevo líder del Senado
- ^ http://www.elespectador.com/noticias/elmundo/articulo-346533-suerte-de-chavez-suerte-de-muchos-presidente-(הקישור אינו פעיל, 5.11.2024)de-uruguay La suerte de Chávez es la suerte de muchos: presidente de Uruguay
- ^ World's 'poorest' ex-president Mujica turns down pension, BBC, 15 באוגוסט 2018 (באנגלית)
- ^ כתבה בעיתון El Observador
| הקודם: טאבארה ואסקס |
 נשיא אורוגוואי ה-40 |
הבא: טאבארה ואסקס |