חיל המשלוח המצרי (1916)
חיל המשלוח המצרי (באנגלית: Egyptian Expeditionary Force – EEF) היה חיל משלוח בפיקוד בריטי שחנה במצרים במלחמת העולם הראשונה. מפקדת הכוח הייתה בקהיר וייעודו העיקרי היה הגנה על תעלת סואץ, עורק החיים העיקרי למושבות האימפריה הבריטית שבמזרח. על הכוח פיקד גנרל ארצ'יבלד מארי, שהיה תקופה קצרה ראש המטה הכללי של הצבא הבריטי האימפריאלי (Chief of the Imperial General Staff), ולאחר שכשל בניסיונותיו לכבוש את העיר עזה הוחלף בידי הגנרל אלנבי.
במקור הורכב החיל מחיילים מצריים, הודיים ואחרים, ברובם מוסלמים כשהחיילים ההודים השתייכו לכוח E של חיל המשלוח ההודי. לאחר שהאימפריה העות'מאנית הכריזה שמלחמתה היא מלחמת ג'יהאד מול הכופרים הנוצרים הועמדה נאמנותם של החיילים המוסלמים בספק. לפיכך, שונה הרכב חיל המשלוח המצרי והורכב בעיקר מגייסות בריטיים, אוסטרלים וניו זילנדים, וכשחלק מהכוחות הללו הופנו לחזית המערבית באביב 1918, החליפו אותם הגדודים העבריים וחיילים הודיים נוספים.
כיבוש סיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיל הגן על תעלת סואץ מפני התקפות עות'מאניות ואחר כך יצא למתקפת-נגד לתוך חצי האי סיני על-מנת להרחיק את האיום על התעלה. הכוח, בפיקודו של מארי, כבש את סיני, אך התעכב בניסיונותיו להתקדם לארץ ישראל כשלא הצליח לפרוץ את הקו העות'מאני בקרב עזה הראשון ובקרב עזה השני באביב 1917.
תחת פיקודו של אלנבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארי הוחלף על ידי אלנבי שהטעה את העות'מאנים וכבש את באר שבע בקרב באר שבע. הכוח פרץ לארץ ישראל, כבש את ירושלים בדצמבר 1917, צלח את מעברות הירקון, התייצב למשך תשעה חודשים על קו שתי העוג'ות, וגבר על הצבא העות'מאני בקרב מגידו. בסופו של דבר, הגיע הכוח לדמשק ולחלב והכניע סופית את הכוחות העות'מאניים באזור.
הרכב הכוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדר הכוחות של חיל המשלוח המצרי השתנה במהלך שנות המלחמה בארץ ישראל:
קרבות תעלת סואץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה (כולל קרב רומני) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:
- הבריגדה הרכובה ה-5 ("יומנרי")
- דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק בפיקודו של מייג'ור גנרל הנרי שובל הכוללת:
- הבריגדה ה-1 של הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א) (אנ') בפיקוד בריגדיר גנרל צ'ארלס פרדריק קוקס (אנ').
- הבריגדה ה-2 של הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א) (אנ') בפיקוד בריגדיר גנרל גרנוויל ריירי.
- הבריגדה ה-3 של הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א) (אנ').
- בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית
- הדיוויזיה ה-52 בפיקוד מייג'ור גנרל ווילפריד סמית Wilfrid E.B. Smith.
- הדיוויזיה ה-53 בפיקוד מייג'ור גנרל אליסטר דאלאס Alister G. Dallas.
- קורפוס הגמלים הקיסרי בפיקוד בריגדיר גנרל קלמנט לזלי סמית'.
- דיוויזיית הרגלים ההודית ה-10 (מכוח F של חיל המשלוח ההודי) (אנ')
- דיוויזיית הרגלים ההודית ה-11 (מכוח E של חיל המשלוח ההודי) (אנ')
קרבות רצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הקרבות באזור רצועת עזה (כולל כיבוש אל עריש, קרב מגדבה, קרב רפיח, קרב עזה הראשון וקרב עזה השני) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:
- "שדרת המדבר" בפיקוד פיליפ צ'טווד:
- דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק בפיקוד גנרל הנרי שובל (הכוללת את הבריגדה ה-2 של הפ.ק.א, הבריגדה של הרובאים הרכובים הניו זילנדית ואת הבריגדה הרכובה ה-22).
- הדיוויזיה הרכובה הקיסרותית בפיקוד מייג'ור גנרל הנרי הודג'סון (הכוללת את הבריגדה ה-3 של הפ.ק.א והבריגדות הרכובות ה-5 וה-6).
- הדיוויזיה הרגלית ה-53 הוולשית בפיקוד מייג'ור גנרל אליסטר דאלאס Alister G. Dallas (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
- "הכוח המזרחי" בפיקוד צ'ארלס דובל (אנ'):
- קורפוס הגמלים הקיסרי.
- הדיוויזיה ה-52 הסקוטית בפיקוד מייג'ור גנרל ווילפריד סמית Wilfrid E.B. Smith (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-155, ה-156 וה-157).
- הדיוויזיה הרגלית ה-54 (של אנגליה המזרחית) בפיקוד מייג'ור גנרל סר סטיוארט האר (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-161 ה-162 וה-163)
- הדיוויזיה ה-74 "יומנרי" בפיקוד מייג'ור גנרל אריק גירדווד (הכוללת את בריגדת הרגלים ה-229).
כיבוש באר שבע, מרדף פלשת וכיבוש ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך קרבות מרכז ארץ ישראל (קרב באר שבע, קרב תל חווילפה, קרב תל א-שריעה, קרב עזה השלישי, הקרב על גבעות מע'אר, קרב עיון קרא וכיבוש ירושלים) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:
- קורפוס המדבר הרכוב בפיקוד גנרל הנרי שובל:
- דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ורג' בארו (הכוללת את הבריגדות הרכובות ה-6, ה-8 וה22).
- דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק בפיקוד גנרל אדוארד צ'ייטור (הכוללת הבריגדות ה-1 וה-2 של הפ.ק.א ואת בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית)
- דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית בפיקוד מייג'ור גנרל הנרי הודג'סון (הכוללת הבריגדות ה-3 וה-4 של הפ.ק.א והבריגדה הרכובה ה-5).
- הבריגדה הרכובה ה-7.
- קורפוס הגמלים הקיסרי בפיקוד בריגדיר גנרל קלמנט לזלי סמית'
- הקורפוס ה-20 בפיקוד גנרל פיליפ צ'טווד:
- הדיוויזיה ה-10 (האירית) בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי[1] (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
- הדיוויזיה ה-53 הוולשית בפיקוד מייג'ור גנרל סטנלי מוט (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
- הדיוויזיה ה-60 הלונדונית בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון שיי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-179, ה-180 וה-181).
- הדיוויזיה ה-74 ("יומנרי") בפיקוד מייג'ור גנרל אריק גירדווד (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-229, ה-230 וה-231).
- רגימנט הפרשים של הקורפוס "יומנרי"
- הקורפוס ה-21 בפיקוד גנרל אדוארד באלפין:
- הדיוויזיה ה-52 של שפלת סקוטלנד בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון היל (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-155, ה-156 וה-157).
- הדיוויזיה ה-54 של מזרח אנגליה בפיקוד מייג'ור גנרל סר סטיוארט האר (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-161, ה-162 וה-163).
- הדיוויזיה ה-75 בפיקוד מייג'ור גנרל סר פיליפ פיילין (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-232, ה-233 וה-234)[2].
- רגימנט הפרשים של הקורפוס "יומנרי".
מערכת מגידו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה שבין קרב צליחת מעברות הירקון ליציאה למערכת מגידו ערך הפיקוד הבריטי שינויים משמעותיים בסדר הכוחות. שינויים אלו נבעו מהחלטת הפיקוד להעביר לחזית אירופה יחידות בריטיות בעלות ניסיון ולהביא במקומן יחידות הודיות בעלות ניסיון מועט. תהליכים אלו הביאו לסדר הכוחות הבא:
- קורפוס המדבר הרכוב בפיקוד גנרל הנרי שובל:
- דיוויזיית הפרשים הרביעית בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ורג' בארו (הכוללת את בריגדות הפרשים ה-10, ה-11 וה-12) - הועברה מכוח A של חיל המשלוח ההודי.
- דיוויזיית הפרשים החמישית בפיקוד מייג'ור גנרל מאק-אנדריו H.J.M. Macandrew (הכוללת את בריגדות הפרשים ה-13, ה-14 וה-15) - הועברה מכוח A של חיל המשלוח ההודי.
- הדיוויזיה האוסטרלית הרכובה (אנ') בפיקוד מייג'ור גנרל הנרי הודג'סון (הכוללת את בריגדות הפ.ק.א ה-3 וה-4).
- הקורפוס ה-20 בפיקוד גנרל פיליפ צ'טווד:
- הדיוויזיה ה-53 בפיקוד מייג'ור גנרל סטנלי מוט (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
- הדיוויזיה ה-10 בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
- חיל ווטסון (שכלל את רגימנט הפרשים הקורפוסי ה"יומנרי" ובטליוני חפרים).
- הקורפוס ה-21 בפיקוד גנרל אדוארד באלפין:
- הדיוויזיה השלישית "לאהור" (צבא הודו הבריטית) בפיקוד מייג'ור גנרל סר ארתור רג'ינלד הוסקינס (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-7, ה-8 וה-9) - הועברה מכוח D של חיל המשלוח ההודי.
- הדיוויזיה השביעית "מירוט" (צבא הודו הבריטית) בפיקוד מייג'ור גנרל פיין Sir V. B. Fane (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-19, ה-21 וה-28)- הועברה מכוח D של חיל המשלוח ההודי.
- הדיוויזיה ה-54 של מזרח אנגליה בפיקוד מייג'ור גנרל סר סטיוארט האר (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-161, ה-162 וה-163).
- הדיוויזיה ה-60 הלונדונית בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון שיי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-179, ה-180, ה-181, בריגדת פ.ק.א ה-5 ורגימנט הפרשים של הקורפוס ה"יומנרי").
- חיל צ'ייטור בפיקוד גנרל אדוארד צ'ייטור:
- דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק
- הבטליונים ה-38 וה-39 מהגדודים העבריים
- הבריגדה ההודית ה-20 בפיקוד בריגדיר גנרל מוראיי E.R.B. Murray
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון גריינג'ר, "הלחימה על ארץ ישראל-1917", הוצאת מודן והמעבדה התפיסתית באגף המבצעים, 2012.
- ערן דולב, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארצ'יבלד מארי, מתוך האגרת השלישית למינסטריון המלחמה הבריטי, מערכות 3 נובמבר 1939
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הדיוויזיה הובאה מהחזית המקדונית לתיגבור זירת ארץ ישראל
- ^ הדיוויזיה הוקמה במצרים זמן קצר לפני כן מיחידות אנגליות והודיות