טימיש (מחוז)

טימיש (מחוז)
Județul Timiș

סמל טימיש סמל טימיש
הכפר שרלוטנבורג, היחיד מכפרי חבל באנאט שתוכנן במאה ה-18 בצורת מעגל. הוכרז מורשת היסטורית על ידי משרד התרבות הרומני
מדינה
חבל ארץ	באנאט
מושל	Alin-Adrian Nica
רשות מחוקקת	Timiș County Council
בירת המחוז	טימישוארה
שטח	8,697 קמ"ר (דירוג: 1)
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	650,533 (1 בדצמבר 2021)
‑ צפיפות	78.5 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	45°47′0″N 21°21′0″E
אזור זמן	UTC+2
http://www.cjtimis.ro/ מועצת המחוז http://www.prefecturatimis.ro/ פרפקטורה
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מחוז טימיש (ברומנית: Județul Timiș) הוא מחוז (ז'ודץ) בחבל באנאט, בדרום-מערב רומניה. שבירתו העיר טימישוארה. מקור שמו הוא הנהר טימיש. מבחינת שטח - 8,697 קמ"ר - הוא המחוז הגדול ביותר בקרב 41 המחוזות ברומניה. שטחו מהווה 3.6% משטח המדינה. במפקד משנת 2011 מספר תושביו היה 683,500. מחוז טימיש גובל בצפון במחוז ארד, במזרח במחוז הונדוארה, בדרום-מזרח ובדרום במחוז קאראש-סוורין, בהמשך בדרום ובדרום מערב יש לו גבול משותף עם האזור האוטונומי וויבודינה של סרביה (הבאנאט הסרבי) ובמערב ובצפון מערב עם מחוז צ'ונגראד-צ'נאד בהונגריה. נקודות מעבר הגבול אל הארצות השכנות הן: צ'נאד - אל הונגריה, וסטאמורה-מורביצה וז'ימבוליה - אל סרביה.

שם

שם המחוז בא מהנהר טימיש הזורם בשטחו. הנהר נתן את שמו גם לעיר טימישוארה, בירת המחוז, שאותה חוצה תעלת בגה (פעם הנחל בגה או ה"טימיש הקטן")

גאוגרפיה

מחוז טימיש הוא המחוז הגדול ברומניה מבחינת השטח - 8,697 ק"מ, 3.6% משטחה של רומניה. נחצה על ידי קו הרוחב הצפוני 46 וקוי האורך המזרחיים 21 ו-22. בשטח המחוז נמצא הנקודה המערבית ביותר של רומניה - בבה וקה, בנקודת Triplum Confinium (טריפלום קונפיניום - מפגש שלושת הגבולות) שבו נפגשים גבולות של רומניה, סרביה והונגריה. ( 44 '15 ° 12)

שליש מגבולות המחוז הם גם גבולות מדינה. צפוניצ-מערבית גובל עם המחוז צ'ונגראד-צ'אנאד בהונגריה. 18 ק"מ מגבול זה הם על הנהר מורש (מארוש) דרומית-מזרחית, בין בבה וקה ללצונאש, המחוז גובל עם הפרובינציה האוטונומית של וויבודינה בסרביה. נקודות הגבול הן:צ'נאד -אל הונגריה, סטאמורה מורביצה, ז'ימבוליה, (הפתוחים ללא הפסקה) אל סרביה, ואלקאן (Valcani), לונגה ופויין (פתוחים בין 20-8) . צפונית המחוז טימיש גובל עם המחוז אראד, ממזרח עם המחוז הונדוארה ודרומית-מזרחית עם המחוז קאראש-סוורין. המחוז טימיש הוא חלק מה"אירו- אזור" (euroregion) דנובה- קריש-מורש-טיסה DKMT, אזור מעבר גבולות המשטרע ב-71,879 קמ"ר וכולל אוכלוסייה של 6 מיליון תושבים. בקצה המזרחי שלו מתרוממים הרי פויאנה רוסקה, חלק מקרפטים המערביים הרומנים. הגובה יורד מערבה, דרך גבעות ליפובה אל עבר המישור הרומני המערבי, שהוא החלק המזרחי של המישור הפאנוני. המחוז נחצה על ידי נהרות רבים, כשהחשובים ביניהם הם תעלת בגה והנהר טימיש.

פארקים לאומיים ושמורות טבע במחוז טימיש

• ארבורטום באזוש
• אגם סורדוק
• אתר המאובנים - רדמנשט
• בקעת הפוגניש (Lunca Pogănişului), טורמק וסאקושול טורצ'סק (Sacoşul Turcesc)
• ביצות מוראן (Murani)
• ביצות סאטקינז
• תל סיסיטק, סנפטרו מארה (Sânpetru Mare)
• הפארק באנלוק
• הפארק הבוטני טימישוארה
• הפארק הבוטני בבה וקה (Beba Veche)
• הפארק הבוטני בקעת המורש (Lunca Mureșului) כולל 4 שמורות טבע:

יער צ'נאד, האי הגדול צ'נאד, איי איגריש, פרונדול מארה. הפארק משתרע בתחומם של שני מחוזות - טימיש ואראד, נמצא במורד המורש, קרוב לעיר אראד.

• האחו עם נרקיסים בטשט, פג'ט
• יער ביסטרה, גירודה
• יער דומבראבה, בוזיאש
• יער פארק בוזיאש, בוזיאש
• מלחות דיניאש, פצ'ו נואו

אקלים

האקלים הוא ממוזג-יבשתי עם מספר רב של ימי שמש.

דמוגרפיה

בשנת 2000 המחוז מנה 684,506 תושבים וצפיפות אוכלוסין של 79 תושבים/קמ"ר. בשנת 2011 - 683,540 תושבים ו-78 תושבים/קמ"ר.

מספר התושבים בין 1948 ל-2011

שנה	אוכלוסיית המחוז
1948	588,936
1956	568,881
1966	607,596
1977	696,884
1992	700,292
2002	677,926
2011	683,540

הרכב אתני

בימינו:

• רומנים - 85.52%
• הונגרים - 5.43%
• צוענים (רומה) - 2.23%
• גרמנים - 1.3%
• סרבים - 2%
• אוקראינים - 0.91%
• בולגרים - 0.8%
• אחרים - 0.7%

השינויים האתנו-דמוגרפיים לאורך השנים

המפקד		ההרכב האתני
שנה	האוכלוסייה	רומנים	גרמנים	הונגרים	סרבים	צוענים	סלובקים	בולגרים	יהודים	קבוצות אתניות אחרות
1880	454,205	200,834	171,599	33,947	31,316	?	3,459	?	?	13,050
1900	541,849	221,305	201,795	70,338	30,939	?	2,911	?	?	14,561
1930	559,591	236,305	178,238	84,756	27,075	8,090	3,919	7,527	9,768	3,913
1941	578,881	263,474	176,732	74,745	?	?	?	?	?	63,930
1966	607,596	378,183	109,315	76,183	22,709	4,637	2,300	7,509	2,909
1977	696,884	472,912	98,296	77,525	20,891	9,828	2,128	7,151	1,799
1992	700,033	573,662	26,722	62,866	17,144	14,836	2,229	6,466	625
2002	677,926	565,639	14,174	50,556	13,273	16,084	1,908	5,562	441

ההרכב האתני המפורט (2002)
סך הכל	רומנים	הונגרים	צוענים	גרמנים	סרבים	אוקראינים	בולגרים	סלובקים	יהודים	קרואטים	צ'כים	איטלקים	יוונים	אחרים
677,926	565,639	50,556	16,084	14,174	13,562	1,908	441	371	283	271	209	1,834
100%	83.437%	7.457%	2.373%	2.091%	1.958%	1.080%	0.820%	0.281%	-	-	-	-	-	0.270%

רומנים

בשטח באנאט, כולל זה של המחוז טימיש שלטו בהתחלת המילניום הראשון לספירה ממלכת הדאקים ואחר כך הכיבוש הרומאי. היסטוריונים הרומנים של ימינו מיחסים את מוצאם ואת מקור לשונם הרומאנית במידה רבה להתערבבות בין הדאקים למתיישבים הרומאים..בסביבות שנת 900 בעת פלישת המדיארים לאגן הפאנוני, לפי עדות הכרוניקן אנונימוס נתקלו ההונגרים באוכלוסייה ולאכית, כלומר רומנית, לצד סלאבים, קומנים, בולגרים ואחרים. באזור קמה ישות מדינית הקרויה הוויבודות של גלאד. בצבאו של גלאד השתתפו פצ'נגים, בולגרים ורומנים ("ולאכים"). גלאד וגם יורשו אחטום, הובסו על ידי המדיארים שסיפחו את האזור למדינתם החדשה - ממלכת הונגריה. בהתחלה נהנו הרומנים מזכויות, היו להם מנהיגים בעלי סמכויות כמו קנזים או ז'ודים ("שופטים") שניהלו את קהילותיהם ביישובים כמו בלינץ, לוגוז',בנו מבצרים כמו בפג'ט ולוגוז' ופרדיה. אחרי ההפרדה הסופית בין הכנסייה הקתולית לזו המזרחית, ה"אורתודוקסית" ואימוץ של הקתוליות כדת רשמית, זכויות המאמינים בני הדת הנוצרית אורתודוקוסית בממלכה ההונגרית צומצמו מאוד. באביב העמים בשנים 1848–1849 הרומנים ניסו להשיג הכרת זכויותיהם התרבותיות והדתיות, אולם נתקלו בגישה שלילית מהממשל המהפכני ההונגרי. עד לשנת 1919 הרומנים נמצאו במעמד פוליטי וסוציו-כלכלי נמוך לעומת ההונגרים והגרמנים. השכנת השלטון הרומני אחרי 1919, בעקבות ניצחון מעצמות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, חל שינוי בסטטוס של האוכלוסייה הרומנית.

הונגרים

פיזור המיעוט ההונגרי במחוז טימיש. הצבע צהוב - מציין נוכחות הונגרים במעל 20% מהתושבים, כחול - בין 20-10%, אפור - מתחת ל-10%

במאה ה-10 חבל באנאט נכלל בממלכה ההונגרית שהוקמה על ידי שבטי המדיארים שפלשו בראשות ארפאד למישור הפאנוני וסביבתו. בהתחלה ההונגרים באזור היו בעיקר חיילים ופקידי הממלכה. המלך בלה השני הקים מבצר בטמשוואר (טימישוארה). (שנוסדה ב-1212 ונושאת שם ממקור הונגרי). בתחילת המאה ה-14 עיר זאת הייתה למושב זמני של מלך הונגריה קארוי רוברט מבית אנז'ו. בתקופת השלטון העות'מאני נסוגו מן האזור נציגי הממשל ההונגרי ונותרו הונגרים רק במזרח המחוז, שהפך לחלק מהבאנות לוגוז' וקרנסבש במסגרת נסיכות טרנסילבניה. אחרי השחרור מהשלטון העות'מאני ב-1716, היה חבל באנאט פרובינציה הבסבורגית אוטונומית, אולם ב-1778 סופח האזור מבחינה מנהלית לממלכה ההונגרית תחת שלטון ההבסבורגי . התחילה אז זרימה של מתיישבים הונגרים, ובסוף המאה ה-18 ובמחיצת הראשונה של המאה ה-19 הונגרים התיישבו בעיקר בכמה יישובים שהיו מושבם של אצילים הונגרים:סניקולאו מארה, גטאיה וז'ימבוליה וכן בעיר טימישוארה.. ההונגרים תרמו להתפתחות פרברים של טימישוארה כמו פרטליה ומושניצה נואוה. כמו כן אחרי המהפכה ההונגרית של 1848 ובמיוחד אחרי שנת 1880 בימי השלטון האוסטרו-הונגרי הדואליסטי גברה ההתיישבות ההונגרית במחוז. התחזקה האוכלוסייה ההונגרית ביישובים ואלקאן (Valcani), סניקולאו מארה, ז'ימבוליה, גטאיה, צ'ניי, צ'אקובה, בוזיאש, וקמו יישובים הונגרים חדשים: Ujszentes (אויסנטש) כיום - דומברביצה, אוטלק, אויוואר (שהוקם עוד ב-1811 יחד הם גרמנים שוואבים), ראוץ (Aurélháza) (שהוקם עוד ב-1844 יחד עם גרמנים שוואבים) כיום חלק מהכפר בלינץ, בודו (Nagybodofalva), ציפאר (Szapáryfalva) כיום חלק מהכפר קושטיו, מושיניצה נואוה (Ujmosnica), קרסטור, אוטוושט (Ötvösd). (1868). ב-1910 17% מאוכלוסיית האזור היו הונגרים. ממשלת הונגריה כפתה את ההוראה בשפה ההונגרית בכל בתי הספר של המחוז. בימי השלטון הרומני, בשנים 1930–1956 ירד מספר ההונגרים באזור על ידי התבוללות, הגירה וירידה בילודה. אחרי שנת 2000 גברה כמו בכל רומניה ההגירה למקומות עבודה במערב אירופה ואזורים נוספים. בין 1910 ל-2011 ירדה האוכלוסייה ההונגרית מ-96,364 תושבים ל-35,295 תושבים. ב-2011 היוו ההונגרים 5.16% מאוכלוסיית המחוז. כיום היישובים עם המספר הגדול ביותר של הונגרים הם טימישוארה (15,564), לוגוז' (2752), ז'ימבוליה (1169), דומברביצה (1057), טורמק (973) וסניקולאו מארה (890). ביישובים אלה חיים 63% מכלל ההונגרים במחוז. קהילות הונגריות חשובות גרות ב-16 כפרים - באזורי סניסיקולאו מארה, אוטלק ודרום ומזרח. במחוז טימיש נולדו ופעלו דמויות חשובות של התרבות ההונגרית כמו המלחין בלה ברטוק. בטימישוארה פועל התיאטרון ההונגרי הממלכתי על שם צ'יקי גרגיי. דתם של ההונגרים היא בעיקר רפורמית קלוויניסטית ורומית-קתולית.

גרמנים

ההגירה ההמונית של גרמנים לחבל באנאט התחילה אחרי סיפוח האזור לאימפריה ההבסבורגית ב-1718. בשנים 1722–1787 הגיעו שלושה גלים של מתיישבים גרמנים, בתוכם גם מיעוט ממוצא צרפתי, הוגנוטי לשעבר, איטלקי, וכו'. הם כונו "שוואבים", "שוואבים של דנובה" או "שוואבים של באנאט" (Banater Schwaben). רוב רובה של האוכלוסייה הייתה רומית קתולית. הם באו בעיקר בחבלי לורן, אלזס, סאר ו-לוקסמבורג' כמו כן מריינלנד פפאלץ. הם קיבלו אדמות בהתחלה בחכירה והקימו כפרים רבים ברחבי האזור. המנהל האוסטרי תכנן בקפדנות את יישובם. המתיישבים הגרמנים ניקזו את הביצות, השתתפו בבניית תעלת בגה ושיקמו את החקלאות. העיר טימישוארה - בגרמנית "טמשבורג" או "טמסוואר" לפי המקור ההונגרי - הפכה למרכזם התרבותי. לגרמנים היה תפקיד ראשוני במעלה בתיעוש ובפיתוח רשת פסי הברזל במאה ה-19. בהתחלה סבלו ממצוקה גדולה ובהמשך הגיעו לשגשוג. מצב זה תואר באמרה הגרמנית:

Den Ersten der Tod, den Zweiten die Not, den Dritten das Brot - הדור הראשון זכה במוות, הדור השני - בעוני, והדור השלישי בלחם

אחרי 1788 האזור שויך מבחינה מנהלית לממלכת הונגריה במסגרת האימפריה ההבסבורגית האוסטרית. הגרמנים תרמו לשגשוג האזור בין היתר כחקלאים וכבעלי מלאכה. הם ייסדו מוסדות תרבות בערים ובכפרים, לרבות תיאטרון גרמני בעיר טימישוארה, הקימו עיתונים בשפה הגרמנית וכו'. בימי המשטר האוסטרו-הונגרי אחרי 1867 גברה מדיניות ההונגריזציה של התושבים, אבל הזהות הגרמנית נשמרה. ב-1930 הגרמנים היוו שליש מאוכלוסיית המחוז. תחת השלטון הרומני אחרי 1918 פרחה שוב התרבות הגרמנית. הוקם מחדש התיאטרון בשפה הגרמנית והוקמו עיתונים גרמניים. בטימישוארה פעלו שני בתי ספר תיכון גרמנים - "באנאציה" (קתולי) והתיכון האוונגלי (כיום "ניקולאוס לנאו"). אחרי שנות ה-1930 עלתה בצורה ניכרת השפעת הנאציזם ברחוב הגרמני. במלחמת העולם השנייה גויסו גרמנים רבים לצבא הגרמני כולל לואפן אס אס וגם לצבא הרומני שהיה אז בעל ברית של הצבא הגרמני. חלק מהגרמנים יושבו בשטחים בפולין שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית. אחרי כיבוש האזור על ידי הצבא הסובייטי ב-1944, בשנת 1945 כ-35,000–40,000 גרמנים - גברים ונשים מחבל באנאט ועוד כ-8000–9000 מ"הבאנאט ההררית" נשלחו לעבודות פרך בברית המועצות. אלפים (כ-15%) מתו תוך כדי כך. בשנת 1951 קהילות גרמניות שלמות גורשו מכפריהם למישור הברגאן בקצה השני של רומניה אותו נדרשו לשקם בעמל רב. בשנת 1967 כוננה רומניה שהייתה תחת משטר קומוניסטי יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית. אחר כך התעצמה הגירת הגרמנים מהמחוז תמורת כספים ששולמו על ידיהם ועל ידי ממשלת גרמניה המערבית לשלטון הרומני. ההגירה המשיכה גם אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי. בשנת 1930 חיו במחוז טימיש-טורונטל 174,000 גרמנים. בשנת 2013 מספרם ירד ל-8,500. בעת השלטון הקומוניסטי הוקם בטימישוארה תיאטרון ממלכתי גרמני המסובסד על ידי המדינה. כמו כן המשיכו להופיע מספר עיתונים וכתבי עת בגרמנית. כיום רבים מתלמידי בית הספר התיכון הגרמני "ניקולאוס לנאו" אינם גרמנים. פרט לשאר החגים הנוצריים הגדולים, החגיגות החשובות ביותר של הגרמנים היו ימי ה- Kirchweih הקדשת הכנסיות הקתוליות ביישוביהם. בשטח המחוז טימיש נולדו סופרים גרמנים מפורסמים כמו המשורר ניקולאוס לנאו שכפר הולדתו קיבל את שמו - לנאוהיים, הרטה מילר, כלת פרס נובל לספרות, המשורר פרנץ ליבהרדט ואחרים. עם היישובים בעלי אוכלוסייה גרמנית חשובה בעבר נמנים: אויוואר, אוצלו רושו, אורצישוארה, בטהאוזן, בוזיאש, גוטלוב, ג'רמטה, בילד, דנטה, ליבלינד, לנאוהיים, סטאמורה ג'רמנה, סנמיכאיו ג'רמן, סניקולאו מארה, סקלאז, פריאם, רמטיה ג'רמנה, קרפיניש, שרלוטנבורג וכו'.

סרבים

סרבים חיים בטימישארה ובאזור מסביב עוד מימי הביניים. במאה ה-17 הם היוו רוב במערב המחוז של ימינו. כיום הם מהווים רק 2% מאוכלוסיית המחוז, שהם מחצית מכלל המיעוט הסרבי של רומניה. הריכוז הגדול ביותר של סרבים הוא בבירת המחוז, טימישוארה, בה נמצאת גם הנהגת הכנסייה האורתודוקסית הסרבית מרומניה וקונסוליה של סרביה. פרט לטימישטארה, סרבים חיים בעיקר בכפרים ובעיירות במערב במחוז, בין טימישוארה לגבול הסרבי, אך גם מסביב לטימישוארה ומזרחה ממנה, במרכז המחוז. מיעוט סרבי משמעותי גר ביישובים קרלייבץ, פטרובו סלו, סרפסקי סמרטון (ברומנית - סנמרטינול סרבסק) וסטנצ'בו. בגלל היותם חיים לצד הרומנים וקבוצות אתניות אחרות, קיימת דרגה גבוהה של נישואי תערובת והתבוללות. מקרב הסרבים במחוז ידועות הדמויות של המלומד, הפילולוג והוגה הדעות דוסיטיי אוברדוביץ' והמתעמלת לביניה מילושביץ'.

יישובים עם מיעוט סרבי:

וריאש וליקי סמפטר גד דז'אן דנטה דניאש ג'יר איוואנדה קטפל

קצ'ה קנז קרלייבאץ לוקארבאץ מאלי בצ'קרק נמט פאראץ פטרובו סלו רודנה

סאראבולה סוקה סרפסקי סמרטון סטנצ'בו טובלדיה אולבץ' פן צ'נאד צ'ניי

ב-1992 המיעוט הסרבי התארגן ב"איחוד הסרבים של רומניה".

בולגרים

במחוז טימיש חיים כ-10,000 בולגרים. דתם רומית-קתולית. הם התיישבו באזור זה אחרי דיכוי המרד האנטי-עות'מאני של האוכלוסייה הקתולית בצ'יפרובצי שבצפון-מערב בולגריה (מרץ-אוקטובר 1688) שציפתה לשווא לסיוע אוסטרי. ניצולי המרד היגרו לחבל אולטניה שבוולאכיה וכעבור כ-50 שנה הגיעו חבל באנאט תחת השלטון ההבסבורגי. הבולגרים מתרכזים בעיקר בכפר סטאר בשנוב (בשנובה וקה, בימינו דודשטי וק) שבו הם מהווים רוב התושבים. מקרב הבולגרים קמו אישים כמו קרול טלביס, שהצטיין במשך עשרים שנה כראש העיר טימישוארה תחת השלטון האוסטרו-הונגרי.

יהודים

עדויות לנוכחות יהודית מסוימת בקרב המתיישבים הרומאים בשטחי חבל באנאטמ נמצאו מהמאה השנייה-הרביעית . במאה ה-16 מוזכרים יהודים בתחום ממלכת הונגריה. בעת השלטון העות'מאני בחבל באנאט (1552–1718) חיו באזור יהודים ספרדים, המוזכרים בשנת 1643. ב-1718 עם הכיבוש האוסטרי בטימישוארה נמנו בעיר 144 יהודים. בהמשך ב-1739 קמו שתי קהילות אשכנזית וספרדית. עם הכיבוש ההבסבורגי של טימישוארה, על אף מכשולים שונים, התחילו לפעול באזור אנשי עסקים יהודים כמו המשפחות קפיך (שניהלה את מבשלת הבירה (1717) וגם טנחנת מים) סימון בכרך שחכר מהשלטון הקיסרי בית חרושת לבדים . כמו כן בלטו דמויותיהם של אנשי העסקים איזאק הירשל, שהיה מעורב במסחר עם נחושת ומאיר אמיגו . "פקודת היהודים" משנת 1776 ביקשה להגביל את התרבות הקהילה היהודית אך לא יושמה ממש. מריה תרזיה שהפעילחה מדיניות עוינת כלפי היהודים, מתה ב-1780 והוחלפה בשלטון על יד בנה, יוזף השני, שדגל ביותר סובלנות. אחרי סיפוח חבל באנאט לממלכת הונגריה ההבסבורגית ב-1788, החבל חולק לשלוש מחוזות או רוזנויות: טימיש, טורונטל וקאראש. מספר היהודים בהם עלה מ-686 ב-1804, ל-1,960 ב-1821, ואחר כך ל-6,571 ב-1848. ב-1867 תחת השלטון הדואליסטי האוסטרו-הונגרי הוענקה אמנציפציה ליהודים. בכמה יישובים, כמו טימישוארה, קמה קהילה נאולוגית שנפרדה מהיהדות החרדית והאורתודוקסית האדוקה. רבנים ראשיים של טימישוארה, כמו יעקב משה ובשנים 1821–1859 צבי הרש אופנהיימיר הוכרו גם כרבני היהודים בכל חבל באנאט. ב-1862 נפתח בטימישוארה בית כנסת חדש. במהלך המאה ה-19 נבנו בתי כנסת צ'וקובה, דטה. ב-1833 הוקם בית ספר יהודי מודרני בלוגוז', ב-1857–1872 גם בטימישוארה, ב-1871–1891 בפג'ט וכן בסניקולאול מארה. הקהילה היהודית בטימישוארה תרמה רבות להתפתחות העיר. מספר היהודים בחבל באנאט הגיע ל-13,591 ב-1867, ל-19,159 לפני פריצת מלחמת העולם הראשונה. ב-1918 כשמחצית החבל בנאט רבתי עמד להיספח לרומניה, מספר היהודים היה 14,053. בשנת 1921 קם בטימישוארה בית הספר התיכון היהודי עם שפות ההוראה הרשמיות רומנית ועברית. בשנים 1940–1944 הופעלו החוקים נגד היהודים, לרבות שנית גברים יהודים לעבודות כפייה ברחבי רומניה, אולם ב-1942 החליט המשטר לוותר על העברת יהודי האזור למחנות ההשמדה שבפולין. לכן בתום מלחמת העולם השנייה, ב-1947 חיו באזור 17,816 יהודים. בימי השלטון הקומוניסטי (1947–1989) כמעט כולם היגרו לישראל ולפעמים לארצות במערב כמו ארצות הברית, קנדה, גרמניה המערבית, או מדינות דרום אמריקה. כיום חיים במחוז, כמה מאות יהודים, רוב רובם בטימישוארה.

צוענים

הצוענים הגיעו לשטחי רומניה של היום במאות ה-13–14. מספרם במחוז טימיש בשנת 2002 היה כ-16,000. בתקופת השלטון הקומוניסטי במרבית המקרים נוכחותם לא צוינה במפורש בתקשורת. במחוז טימיש יש יישובים רבים שבם הצוענים מהווים רוב:למשל, מגור (Măguri) ,בנצ'קו דה ז'וס, ברין (Berini) ושכונת פלופ (Plopi) בטימישוארה, שבה חיים צוענים הקרויים "גיפטרים" (כנראה מהמילה המציינת "מצרים" בגרמנית) שעסקו בעבר במופעי קרקס. אחרי המהפכה הרומנית משנת 1989 מעמד הצוענים הפך ללגיטימי . התאריך 8 באפריל נחשב ליום הבינלאומי של הצוענים.

אוקראינים

במחוז טימיש חיים מעל 6,000 אוקראינים, לרבות רוסינים . רובם באו מחבל מרמורש, חלקם עוד מתקופת השלטון האוסטרו-הונגרי. רבים התיישבו באחוזות בקרבת העיר לוגוז', בפדורן (Pădureni) ובסקויש (Scăiuș). שם השתלבו בענף היערות ותעשיית העץ. בשנים 1907–1910 הקימו חמשה כפרים, הקיימים עד ימינו: רמטיה מארה, סוקה, בארנה, פוגנשט ושטיוקה.. גל נוסף הגיע בשנות ה-1970, בעיקר בגבעות במזרח המחוז. בשנת 2000 התארגן "האיחוד התרבותי של הרוסינים ברומניה"

סלובקים

הסלובקים הראשונים הגיעו בעיקר במאה ה-18, כשנוכחותם בולטת ביישוב גטאיה.

פוליטיקה

מועצת מחוז טימיש, שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-36 נציגים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:

	מפלגה	חברים	הרכב המועצה
	המפלגה הלאומית ליברלית (PNL)	16
	האיחוד "הצילו את רומניה" (USR)	10
	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית-המפלגה ההומניסטית הסוציאל-ליברלית (PSD–PUSL)	7
	PRO רומניה (PRO)	3

חלוקה מנהלית

במחוז טימיש נמצאים 325 יישובים: כולל 2 ערי-מוניקיפיום (רשויות עירוניות), 10 ערים ו-89 כפרים גדולים (מועצות).

יישובים גדולים

עיר/מועצה	תושבים
טימישוארה Timișoara, בגרמנית 'Temeswar bzw. Temeschburgבהונגרית, 'Temesvár)	319,279
לוגוז' Lugoj (בגרמנית. Lugosch, בהונגרית. Lugos)	40,361
סניקולאול מארה Sânnicolaul Mare (בגרמנית. Großsanktnikolaus, בהונגרית. Nagyszentmiklós)	12,312
ז'ימבוליה Jimbolia (בגרמנית. Hatzfeld, בהונגרית. Zsombolya)	10,808
ג'ירוק Giroc (בגרמנית. Girock,בהונגרית Gyüreg)	8,388
רקאש Recaș (בגרמנית. Rekasch, בהונגרית. Temesrékás, סרבית וקרואטית Rekaš/Рекаш	8,336
דומברביצה Dumbrăvița (גרמנית Neuszentes, הונגרית Ujszentes	7,522
סקלאז Săcălaz בגרמנית. Sackelhausen, בהונגרית. Szakálháza	7,204
בוזיאש Buziaș (בגרמנית. Busiasch, בהונגרית. Buziásfürdő)Buziaș	7,023
פג'ט Făget (בגרמנית. Fatschet, בהונגרית. Facsád)	6,761
ג'ארמטה Giarmata (בגרמנית - Jahrmarkt, בהונגרית. Temesgyarmat)	6.502
דטה Deta הונגרית וגרמנית. Detta	6,260
Moșnița Nouă מושניצה נואוה (בגרמנית Neumoschnitza, בהונגרית. Újmosnica	6,203
גירודה (בגרמנית. Giroda, בהונגרית. Győröd)	6,200
סנמיכאיו רומן Sânmihaiu Român (בגרמנית. Rumänisch-Sankt-Michael, בהונגרית. Oláh-Szentmihály	6,121
לפי המצב ב-20 באוקטובר 2011

מוניצ'יפי (רשויות עירוניות)

הגשר דצ'בל עם בית המרחץ הציבורי "נפטון" בטימישוארה

• טימישוארה (Timişoara)
• לוגוז' (Lugoj)

ערים

• סניקולאו-מארה (Sânnicolau Mare)
• ז'ימבוליה (Jimbolia)
• רקאש (Recaş)
• בוזיאש (Buziaş)
• פג'ט (Făget)
• דטה (Deta)
• גטאיה (Gătaia)
• צ'אקובה (Ciacova)

כפרים גדולים (מועצות)

• בצ'קרקו מיק (Becicherecu Mic)
• דודשטי וק (Dudeștii Vechi)

כלכלה

המיקום הגאוגרפי והמסורת ההיסטורית המקומית הפכו את המחוז למושך השקעות רבות מחוץ לרומניה.

תעשיות

המחוז טימיש מייצר 3.7% מהתפוקה התעשייתית של רומניה יש בו תעשיית נפט, של גזים טבעיים וליגניט, כמו כן תעשיית ייצור מכונות, תעשייה אלקטרונית, תעשייה כימית, תעשיות מזון, טקסטיל, עיבוד העור, הנעלה, ועצים.

חקלאות

המחוז מייצר 5.5% מהתפוקה החקלאית של רומניה. בעיקר - גידולי חיטה, תירס, שעורה, חמנית וסלק סוכר, גידולי ירקות ופרחים. בשנת 1975 גידלו במחוז טימיש 247,000 בקר, 717,000 חזירים, ו-537,000 כבשים.

תיירות

המקומות החשובים במחוז מבחינה תיירותית הם:

• העיר טימישוארה
• העיר לוגוז'
• בוזיאש - עיירת קיט
• הטירות בבאנלוק ובקאראן (Carani)
• העיר פג'ט וסביבתו
• אתרי ציד ודיג רבים

בשנת 2013 התארחו ביחידות התיירות 80,000 מבקרים. בשנת 2014 היו רשומים במחוז 112 עסקי מלונאות, עם מחזור כולל של רק 161 מיליון ליי (36 מיליון אירו). בשנת 2010 נרשמו במחוז 55 בתי מלון ומוטלים, 3 הוסטלים, אכסניה אחת, קמפינג אחד, 9 וילות תיירותיות, 42 פנסיונים תיירותיים, 7 פנסיונים אגרו-תיירותיים, 4 מחנות תלמידים וילדים עם 6,857 מקומות לאורחים. ב-2010 התפוסה הייתה של 23.6% מרחצאות לטיפול, מנוחה ופנאי קיימות בבוזיאש, טימישוארה, דטה, קאלאצ'ה ולוברין.

• באילה בוזיאש (מרחצאות בוזיאש), 34 ק"מ דרום-מזרחית מטימישארה, היא עיירת קיט קבועה, בגובה 128 מ', בין גבעות מכוסות כרמים של פוגניש וסלאג'ו. האקלים מישורי, מעבר בין האקלים היבשתי לים - תיכוני, מושפע על ידי תנועות אטמוספיריות מכיוון ים התיכון והים האדריאטי. החורפים רכים יחסית וקצרים, עם טמפרטורות ממוצעות של C°‏ 4, בקייצים הטמפרטורה הממוצעת היא C°‏ 21.

קיימים בבוזיאש מתקנים מודרניים למרחצאות חמות באמבטים עם מים מינרליים, מתקנים ל"מופטות", הידרותריפיה ואלקטרותרפיה, דיקור סיני, התעמלות רפואית. בעיירה קיים אוסף לאמנות עממית ופארק.

• באילה קאלאצ'ה (מרחצאות קאלאצ'ה), 38 ק"מ צפונית מטימישוארה - כוללות מרחצאות חמות.

במחוז טימיש ישנן מספר מערות כמו מערת רומנשט (13 ק"מ מפג'ט), המערה הכחולה - על יד פייטרואסה (12 ק"מ מפג'ט), ומערת "סטינקה לוי פלוריאן" (הסלע של פלוריאן) על יד טומשט (17 ק"מ מפג'ט).

שמורות טבע - ביצות סאטקינז, הפארק הדנדרולוגי בבאזוש, האתר הפוסיליפרי רדמנשט והמלחות בדיניאש.

תרבות, אתרים היסטוריים ואטקציות תיירות

מוסדות תרבות

המחוז טימיש מתאפיין בחיי תרבות ערים. בעיר טימישוארה פועלים התיאטרון הלאומי "מיכאי אמינסקו", התיאטרון הממלכתי הגרמני, התיאטרון הממלכתי ההונגרי "צ'יקי גרגיי", התיאטרון לילדים ונוער "מרלין", התזמורת הפילהרמונית "באנאטול", הקרן "התיאטרון העירום", המרכז המחוזי לתרבות ולאמנות, האופרה הלאומית הרומנית של טימישארה, וכו'. במחוז פועלים 8 בתי תרבות, 249 מועדוני תרבות, 355 ספריות, 3 בתי קולנוע, 8 מוסדות למופעים והצגות, 38 מוזיאונים ואוספים ציבוריים.

אתרים ההיסטוריים

קולנוע "קפיטול" בטימישוארה, לימים בניין התזמורת הפילהרמונית "באנאטול"

• ביצורי מצודת טימישוארה (ה"בסטיון") - המאה ה-18
• בניין העירייה הישן
• שרידי מצודת מוריסנה-צ'נאד
• שרידי מצודת צ'אקובה
• שרידי המבצר מרג'ינה מימי הביניים
• ביתו של הנסיך אויגן מסבויה בטימישוארה - המאה ה-18
• הפרפקטורה הישנה בטימישוארה

בניינים היסטוריים:

• ארמון ההוניאדים - כיום מוזיאון החבל באנאט - ממאה ה-14, שוקם ב-1852, שוקם מחדש בשנות ה-2000
• טירת הפאשה - המאה ה-17–18
• התיאטרון הלאומי והאופרה הלאומית עם התיאטראות ההונגרי והגרמני - המאה ה-19–20
• כנסיית המיזריקורדים - המאה ה-18
• הקתדרלה האורתודוקסית המטרופוליטנית - נחנכה ב-6 באוקטובר 1946 בנוכחות המלך מיכאל הראשון
• הקתדרלה הרומית קתולית - המאה ה-18
• הקתדרלה האורתודוקסית הסרבית - המאה ה-18
• הארמון המלכותי בבאנלוק
• הארמון הדיקסטרי - בית המשפט בטימישוארה
• ארמון הבישופים הרומיים-קתוליים בטימישארה
• המוזיאון האתנוגרפיה של השוואבים בג'רמטה
• מוזיאון הכפר הרומני בטימישארה
• הבית-מוזיאון "בלה בארטוק" בסניקולאו מארה
• הבית מוזיאון "ניקולאוס לנאו" בלנאוהיים
• הבית מוזיאון "טראיאן וויה בכפר טראיאן וויה
• אנדרטת גבורי המהפכה הרומנית ב-16–22 בדצמבר 1989
• מוזיאון הכפר

מוסדות דת

• הקתדרלה האורתודוקסית המטרופולטנית בטימישארה
• הקתדרלה הרומית-קתולית בטימישארה - בכיכר אונירי
• מנזר סראקה-שמלאקו מיק
• מנזר פארטוש
• הקתדרלה האורתודוקסית הסרבית בטימישארה
• בית הכנסת בשכונת המצודה (צ'טאטה") בטימשיארה
• בית הכנסת בשכונת "פבריק" בטימישוארה
• הקתדרלה האורתודוקסית בלוגוז'
• כנסיית העץ פובארג'ינה
• הכנסייה הרומית-קתולית בדודשטי נוי

תחבורה

תעופה

את נתיבי התעופה משרת נמל התעופה הבינלאומי טימישוארה על שם "טראיאן ווייה", שדה התעופה השלישי בגודל ובחשיבות ברומניה, אחרי שני נמלי התעופה של בוקרשט. בטימישוארה קיים עוד שדה תעופה לצרכים מיוחדים העשוי לעבור תהליך מודרניזציה ולשרת בעתיד חלק מהטיסות שעוברות כעת דרך נמל התעופה "טאריאן ווייה".

תחבורת מים

תחבורת המים נעשית דרך תעלת בגה שנבנתה החל משנות ה-1700. בשנת 2008 החלו עבודות ניקוי, אקולוגיזציה ומודרניזציה של תעלת בגה וענפיה כדי לפתוח נתיב מים בתוך העיר טימישוארה וגם בכיוון סרביה, ואף רחוק אל עבר הדנובה. על גדות תעלת בגה קיימים שני נמלים עיקריים:טימישוארה ואוטולק (Otelec).

לקריאה נוספת

• Engelmann, Nikolaus, Die Banater Schwaben, Eigenverlag der Landsmannschaft der Banater Schwaben, Mainburg, 1978 (în limba germană)
• Ladislau Gyemant - Banat in YIVO Encyclopedia
• Simu, Traian, Colonizarea şvabilor în Banat, Banatul, Timişoara, 1924
• Vultur, Smaranda (coordonator), Germanii din Banat prin povestirile lor, Paideia, Bucureşti, 200 ISBN 973-8064-25-2 (סמרנדה וולטור - הגרמנים מבאנאט במאצעות סיפוריהם)
• Wenzel, Matzek, Dunărea Albastră şi şvabii din Banat, Gutenberg, Arad, 2002 ISBN 973-8096-59-6
• Ioan Aurel Pop, Ioan Bolovan Istoria Transilvaniei, Editura Școala Ardeleană, Cluj-Napoca 2016

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טימיש בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טימיש
• טימיש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• על הקהילות ההונגריות במחוז טימיש

Iancu Berceanu - Morisena nr. 3(19)/2020, anul V, pp. 40-48 on Research Gate

• Stelian Ioan Boia, Univ. Vasile Goldiș, Arad, Populația evreiască a Transilvaniei și Banatului în secolele XVII-XVIII. Evoluție demografica si statut socio-profesional

• Remus Creţan, David Turnock and Jaco Woudstra Identity and multiculturalism in the Romanian Banat MéditerranéeBulgarie-Roumanie 110, 2008
• Mircea Rusnac Deportarea germanilor-în Uniunea-sovietică-1945-cu referire-specială la Banat בבלוג על תולדות חבל באנאט

Wolfgang Ziegler Minoritatea germană din România באתר המכון גתה.

• קשת וענן של קבוצות אתניות כתבה בעיתון Opinia Timișoarei 11.5.2012
• על מאבקם של יהודי באנאט להשרדות בשידורי הטלוויזיה הרומנית 27.1.2020