טרור אבנים פלסטיני
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות לחוסר נקודת מבט נייטרלית.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות לחוסר נקודת מבט נייטרלית. | |
טרור אבנים פלסטיני היא פעולת טרור נפוצה של מחבלים פלסטינים המיידים אבנים על אנשים או על כלי רכב ישראלים בכבישי יהודה ושומרון או בשטחי ישראל, במטרה לפגוע בהם על ידי פציעה מהאבן או גרימת תאונת דרכים, במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאז האינתיפאדה הראשונה אירעו עשרות אלפי אירועים של ידוי אבנים, שמרביתם הסתיימו בלא פגיעה או נזק, אלפים מהם הסתיימו בנזק לרכוש או בפגיעה פיזית, וכמה מהם הסתיימו במות המותקפים או התוקפים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת ששת הימים, לאחר שביקשה ישראל מירדן שלא תתערב במלחמה אך נענתה בשלילה, כבשה ישראל את שטחי יהודה ושומרון שהוחזקו עד אז בידי הירדנים, ומאז חיים הפלסטינים תושבי אזור זה תחת הכיבוש הישראלי. במהלך השנים הוקמו התנחלויות ומאחזים רבים בשטחי יהודה בשומרון, ונוצרו חיכוכים רבים, בבתי המשפט ובשטח, בין ישראלים לפלסטינים. בעקבות זאת אמר ראש אש"ף, יאסר ערפאת, בשנת 1988: "לאנשים המתמודדים עם משטר כיבוש שמורה הזכות להתנגד בכל האמצעים. האנשים שלנו בגדה המערבית מתנגדים באמצעות אבנים."[1]
פיגועי זריקות אבנים במהלך האינתיפאדה הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יידוי אבנים היה אחד המאפיינים הבולטים של שנותיה הראשונות של האינתיפאדה הראשונה (שאף כונתה "אינתיפאדת האבנים"), אך התקיים גם קודם לה.[2] אחד האירועים הבולטים של יידוי אבנים במסגרת האינתיפאדה הראשונה הוא מהומות הר הבית, שהתרחשו ב־8 באוקטובר 1990 בהר הבית וכללו יידוי אבנים של מפגינים מוסלמים לעבר מתפללים יהודים ברחבת הכותל המערבי, ממנו נפצעו מספר מתפללים.
התמודדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הוראות הפתיחה באש בצה"ל, ירי לעבר מיידי אבנים מותר רק כאשר יידוי האבנים מסכן חיילים או אזרחים באופן ממשי ומיידי. גם במקרים אלו דורשות ההוראות כי הירי ייעשה באופן מודרג בהתאם לנוהל מעצר חשוד. עם זאת, כאשר קיימת "סכנה ממשית ומוחשית" שאינה מאפשרת לבצע נוהל מעצר חשוד ניתן לפתוח באש חיה לעבר הרגליים.[3] ההוראות מבהירות שזריקת אבנים על רכב נוסע מהוות סיכון ממשי.[4] לאחר מותו של החייל בני מייסנר מבלוק שהושלך עליו מגבוה, חודדו הוראות הפתיחה באש כדי להבדיל בין יידוי אבנים רגיל, לבין אדם המחזיק בידיו אבן גדולה אותה הוא מתכוון להפיל על בן אדם אחר - פעילות אשר בגלל סיכונה מצדיקה ירי מיידי על מנת להרוג את התוקף.
פיצוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנת 1990 נחשב נפגע מיידוי אבנים בעת שנסע ברכב כנפגע תאונת דרכים לצורך פיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עיקרון זה נקבע על סמך השכיחות של מקרי יידוי אבנים, שהפך את ההיפגעות מיידוי אבנים לאחד הסיכונים הטבעיים, המתלווים לתנועה בכבישים.[5] בשנת 1990 שונה החוק באופן הקובע שנפגע מפעולת איבה לא יפוצה כנפגע תאונת דרכים,[6] אלא יזכה לפיצוי אך ורק כנפגע פעולת איבה. בית המשפט קבע שכלל זה תקף בין אם אדם נפגע ישירות מהאבן ובין אם נפגע כתוצאה מאובדן שליטה של הנהג על הרכב בגלל יידוי האבנים.[7]
פיגועי זריקות אבנים מאז הסכמי אוסלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הסכמי אוסלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיגועי זריקות אבנים במהלך האינתיפאדה השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אירועי אוקטובר 2000: גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל שפרץ בתחילת אוקטובר 2000 בסמיכות לפרוץ האינתיפאדה השנייה. כמעט בכל ההתפרעויות היו יידויי אבנים על אזרחים ועל שוטרים, על בני אדם ועל כלי רכב. במהלך המהומות נעשה שימוש בשתי טכניקות להגברת העוצמה של האבנים:
- ביוני 2001 נרצח תינוק יהודי בן שנה מאבנים שיודו על ידי ערבים לעבר הרכב בו נסע סמוך לשילה.[9]
- על פי נתוני צה"ל בין 2004 ל־2011 דווחו בכל שנה בממוצע 4,066 מקרים של יידוי אבנים.[10] בעשור הראשון של המאה ה־21 התפשטו יידויי האבנים ומספרם גבר גם בקרב ערביי ישראל בגליל ובנגב.[11]
- המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014) - אירועי יידוי אבנים רבים בעיקר ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ומהומות רבות עם הבדואים בנגב.
פיגועי זריקות אבנים במהלך גל הטרור 2015–2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי נתוני דובר צה"ל, בשנת 2015 אירעו 6,090 פיגועי יידוי אבנים, ובשנת 2016 אירעו 4,420 פיגועי יידוי אבנים בגזרת איו"ש.[12]
פיגועי זריקות אבנים בין השנים 2017–2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי נתוני דובר צה"ל, בשנת 2017 אירעו 5,082 פיגועי יידוי אבנים בגזרת איו"ש; בשנת 2018 - 1,881 פיגועי יידוי אבנים בגזרת איו"ש;[13] בשנת 2019 - 3,805 פיגועים;[13] בשנת 2020 - 4,002 פיגועים;[13] בשנת 2021 - 5,532 פיגועים.[13] בשנת 2022 - כ-7,600 פיגועים.[14] סך הכל כ-28,000 מקרי יידוי אבנים בין השנים 2017–2022 ביהודה ושומרון, כאשר במהומות בשאר הארץ אירעו מקרים רבים מאוד של יידוי אבנים, הבולטים שבהם היו המהומות בלוד, המהומות בעכו, המהומות בירושלים והמהומות בחיפה.
הרוגים מיידוי אבנים בידי פלסטינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההיסטוריון רפאל מדוף, לפחות 14 ישראלים נהרגו כתוצאה מיידוי אבנים בידי פלסטינים עד מאי 2015, בהם שלושה ערבים ישראלים.[15]
- ב־1983 נהרגה נוסעת ברכב שנפגעה מאבנים שנזרקו על ידי פלסטינים שהשתייכו להתארגנות מקומית בסמוך לדאהרייה.[16]
- ביוני 2001 נהרג תינוק בן שנה מאבנים שיודו על ידי ערבים לעבר הרכב בו נסע סמוך לשילה.[9]
- בספטמבר 2011 נהרגו אשר פלמר ובנו התינוק יהונתן מהתהפכות רכבם שנגרמה כתוצאה מיידוי אבנים מרכב חולף בכביש גוש עציון־חברון. פלסטיני שיידה את האבנים הורשע ברצח.
- ב־14 במרץ 2013 נפצעה אנושות אדל ביטון בת ה־3 כתוצאה מתאונת דרכים שנגרמה בעקבות יידוי אבנים של מחבלים פלסטינים על כלי הרכב שבו נסעה, סמוך לאריאל.[17] ביטון נפטרה כשנתיים לאחר מכן, ב־17 בפברואר 2015. 5 פלסטינים הועמדו לדין, ועל פי הסדר טיעון הודו והורשעו בהריגה, ונגזרו עליהם 15 שנות מאסר.
- בקיץ-סתיו 2014 אירוע בישראל המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל, שכללו אירועי יידוי אבנים מאסיבים בעיקר ביו"ש, מזרח ירושלים ובנגב.
- ב־14 בספטמבר 2015, ליל ראש השנה, נהרג אלכסנדר לבלוביץ' לאחר שאיבד שליטה על רכבו עקב יידוי אבנים בידי ערבים על רכבו בשכונת ארנונה בירושלים.[18] בעקבות המקרה החלה ממשלת ישראל בשינוי החוק ובשינוי הוראות הפתיחה באש כלפי מיידי אבנים ובקבוקי תבערה.[19][דרושה הבהרה]
- ב-2021, במהומות בישראל מספר ערבים הואשמו ברצח יגאל יהושע במהומות בלוד, כתוצאה מיידוי אבנים "ממניע גזעני".[20][21][22][23]
- ב-2022 התרחשו המהומות בנגב בהם אלפי מתפרעים בדואים יידו אבנים נגד שוטרים ונגד חיילי צה"ל בצפון הנגב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טרור אבנים, באתר הקול היהודי
- האינתיפאדה המושתקת, ארגון 'בומרנג - נלחמים למען ישראל|בומרנג'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ PLO Accepts Israel's Right to Exist, Opposes Terrorism, Arafat Says, באתר לוס אנג'לס טיימס, 7 בדצמבר 1988 (באנגלית).
- ^ למשל: יוסף צוריאל, תושבי בית אל חסמו הכניסה לאל בירה, מעריב, 11 במאי 1979
צבי זינגר, ירושלים של אבנים, מעריב, 6 במאי 1980 - ^ א 000924/98 ג'עפאר מחמוד עבד נגד המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון ואח', סעיף 18
- ^ פתיחה באש על ידי כוחות הביטחון בשטחים, בצלם, יולי 1990, עמ' 11-12
- ^ רע"א 10721/05 "אליהו" חברה לביטוח נ' שונים, סעיף י"ח
- ^ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8), רשומות, 30 בספטמבר 1990
- ^ פגיעה של נוסעי מכונית מיידוי אבנים היא פעולת איבה ולא תאונת דרכים, באתר גלובס, 11 במאי 1999
- ^ אלי סניור וטלי רוזן, "אבא שלי נרצח בגלל הדרך שברק הולך בה", באתר ynet, 8 באוקטובר 2000
- ^ 1 2 נפטר מפצעיו התינוק חיים יהודה שוהם, באתר וואלה, 11 ביוני 2001
- ^ חיים לוינסון, מספר שיא של תקריות יידוי אבנים בגדה בספטמבר, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2011
- ^ הודעה לעיתונות מטעם הנהלת בתי המשפט, בארכיון האינטרנט
יונת אטלס, תופעה: כלי־רכב בנגב הפכו מטרה למיידי אבנים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
שרון רופא־אופיר, המשטרה: זינוק בתקריות יידוי אבנים בצפון, באתר ynet, 12 בפברואר 2008 - ^ המלחמה בטרור, באתר צבא ההגנה לישראל
- ^ 1 2 3 4 צה"ל מסכם שנה ביהודה ושומרון: עלייה באירועי הירי ובזריקות האבנים והבקת"בים, באתר כיפה, 28 בדצמבר 2021
- ^ האם ב-2022 נרשמה עלייה של 800% במספר הפיגועים?, באתר גלובס, 11/1/2023
- ^ Baltimore ‘riot mom’ needed in Jerusalem, מאמר מאת רפאל מדוף.(באנגלית)
- ^ דף לזכר אסתר אסתי אוחנה, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה,
בג"ץ 126/83 בלאל מוחמד צאלח אבו עלאן ואחרים נגד שר הביטחון - ^ איתמר פליישמן, פיגוע בשומרון: בת 3 נפצעה אנוש מיידוי אבנים, באתר ynet, 14 במרץ 2013
- ^ רועי ינובסקי ואיתמר אייכנר, פיגוע אבנים: נהג איבד שליטה על הרכב ונהרג, באתר ynet, 13 בספטמבר 2015
- ^
ברק רביד, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, "דיון החירום" אצל נתניהו על יידוי האבנים: ישיבה שנקבעה מראש והוקדמה, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2015
- ^ פענוח רצח יגאל יהושע ז״ל, באתר www.shabak.gov.il
- ^ מתן וסרמן, "יידו אבנים בשל היותו יהודי": שבעה הואשמו ברצח בנסיבות מחמירות של יגאל יהושע, באתר מעריב אונליין, 24 ביוני 2021
- ^ אביעד גליקמן, מאור צור, 7 ערבים הואשמו ברצח יגאל יהושע: "פעלו ממניע גזעני", באתר חדשות 13, 24 ביוני 2021
- ^ רצח יגאל יהושע הי"ד | בני גנץ: טרם הוחלט אם להרוס את בתי המחבלים, באתר ערוץ 7, 2022-03-27
