מוטת כנפיים
מוטת כנפיים הוא המרחק בין קצה כנף אחת לקצה הכנף שנייה, ומשמש בעולם התעופה וחקר עולם החי.
תעופה: מוטת הכנפיים של מטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתעופה, מוטת הכנפיים של מטוס נמדדת בקו ישר, מקצה כנף אחד לשני, ללא תלות בצורת הכנף או בזווית שבה היא משוכה. לדוגמה, מוטת הכנפיים של מטוס בואינג מדגם 777 היא 60 מטר. המונח נמצא בשימוש גם בתעשיית טילים.
המשמעות בתכנון מטוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטוסים בעלי מוטת כנפיים ארוכה הם לרוב יעילים יותר, מפני שהם סובלים פחות מהתנגדות מושרית והמערבולות בקצות כנפיהם משפיעות פחות על הכנף. עם זאת, כנפיים ארוכות משמען שלמטוס יש מומנט התמדה גדול יותר בציר האורך שלו ולכן הוא אינו יכול לפנות ולתמרן במהירות. לפיכך, למטוסי קרב ולמטוסי אירובטיקה יש מוטת כנפיים קצרה יחסית וזאת במטרה לשפר את יכולת התמרון.
מאחר שכוח העילוי שכנף מייצרת פרופורציוני לשטח הכנף, במטוסים בעלי כנפיים קצרות נדרש רוחב הכנף להיות גדול יותר. יחס אורך הכנפיים של מטוס לרוחבן חשוב מאוד בקביעת מאפייני טיסתו. מהנדסי תעופה מכנים ערך זה "יחס אורך-רוחב של הכנף".
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעולם החי, בדרך כלל נעשה שימוש במונח עבור עופות, עטלפים או פרפראים. כדי למדוד את מוטת הכנפיים של עוף, העוף מונח על גבו, כנפיו נתפסות במפרק כף היד והמרחק נמדד בין הקצוות של הנוצות הארוכות ביותר בכל כנף. בעל החיים הקיים בעל מוטת הכנפיים הגדולה ביותר הוא האלבטרוס הנודד (Diomedea exulans), שמוטת כנפיו יכולה להגיע ליותר מ-3.5 מטרים (11 רגל).
בעבר חיו הפטרוזאורים, זוחלים מעופפים מעידן המזוזואיקון, שלגדולים שבהם הייתה מוטת כנפיים גדולה יותר. למעשה, הגדולים מביניהם היו בעלי החיים המעופפים הגדולים ביותר שהתקיימו מעולם, ואלו הם הקוואצלקואטלוס (Quetzalcoatlus) ודומיו הענקיים לא פחות ההטצגופטריקס (Hatzegopteryx) והארמבורג'ניה (Arambourgiania philadelphiae). מוטת הכנפיים של שלושתם מוערכת בכ-10 עד 12 מטרים.[1][2][3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Foth, C., Brusatte, S. L., and Butler, R. J. (2012), "Do different disparity proxies converge on a common signal? Insights from the cranial morphometrics and evolutionary history of Pterosauria (Diapsida: Archosauria)." Journal of evolutionary biology 25(5): 904-915.
- ^ Buffetaut, Eric, Dan Grigorescu, and Z. Csiki (2002), "A new giant pterosaur with a robust skull from the latest Cretaceous of Romania.", Naturwissenschaften 89(4): 180-184.
- ^ Steel, L., et al (1997). "Arambourgiania philadelphiae: giant wings in small halls.", The Geological Curator, 6(8): 305-313
.jpg)
