מילת יחס

מילת יחס או "מילית יחס" היא מילית, המהווה חלק דיבר, אשר מציין את היחס בין שני שמות עצם או בין פועל לשם עצם.

תפקידן של מילות היחס הוא בקישור בין הפועל לשם עצם והיחס בין שמות עצם. לדוגמה: הכיסא ליד השולחן. הבית בשדרה. נפלתי מהכיסא. עליתי לראש ההר.

דוגמאות למיליות יחס בעברית: אל, של, מן, בתוך, על, ליד, בין, אצל, בשביל ועוד. לאלה מצטרפות האותיות ב, כ, ל, מ (אותיות בכל"מ) שהן קיצור של מילות היחס (בהתאמה) בתוך, כמו, אל, מן.

ניתן להטות חלק ממילות היחס על ידי הוספת כינוי גוף:

ליד – לידי (ליד + אני), לידך לידנו...
מן – ממני, ממך, ממנו...
ל – לי, לך, להם...
בלי – בלעדי, בלעדינו...

קיימות מילות יחס אשר לא ניתן להטותן: לרגל, כדי, למרות.

הערה: ה"א הידיעה אינה מילת יחס.

צירוף של מילת יחס + שם עצם נקרא צירוף יחס.

דוגמאות:

ישבתי על הכיסא: "על" – מילת יחס, כיסא – שם עצם, על הכיסא = צירוף יחס.
ביקרתי אצל דני: "אצל" – מילת יחס, דני – שם עצם, אצל דני = צירוף יחס.
הפיצרייה נמצאת ליד מאפיית הדגנים: "ליד" – מילת יחס, מאפיית הדגנים – שם עצם, ליד מאפיית הדגנים = צירוף יחס.

מילת יחס בצירוף פועלי

דוגמה לשימוש במילת יחס מוצרכת, כחלק ממשלים פועל:

דודו השתקע בעפולה – כיוון שהפועל "השתקע" מצריך משלים של מקום (אי אפשר להשמיט אותו), מילת היחס ב- משמשת במשפט כמילת יחס מוצרכת, לקישור בין הפועל "השתקע" ובין המושא העקיף "עפולה".

בשפות רבות, יש בכוחן של מילות היחס המוצרכות לשנות את הוראתו של הפועל. כך, למשל, יש הבדל בין הצירופים הפעליים "קינא ב-" (בהוראת "קנאה") ו"קינא ל-" (בהוראת "קנאות (דתית)").

דוגמה לשימוש במילת יחס בלתי מוצרכת, כחלק מתיאור:

דני אכל גלידה בירושלים – כיוון שהפועל "אכל" לא מצריך משלים מקום, הצירוף "בירושלים" מתפקד כתיאור מקום ולא כ"משלים מקום מוצרך". כלומר, המילית ב־ היא בלתי־מוצרכת.

מילת יחס בצירוף תוארי

דוגמה לשימוש במילת יחס כחלק מלוואי צירוף יחס:

הבית בחיפה נמכר בשנה שעברה – צירוף היחס "בחיפה" אינו מתקשר לפועל, אלא משמש לתיאור של שם העצם "בית" (הוא עונה על השאלה "איזה בית?"). המילית ב- משמשת לתיאור יחס בין שני שמות עצם.