מעקה

ערך זה עוסק במרכיב אדריכלי. אם התכוונתם למונח בהלכה היהודית, ראו מעקה (הלכה).

מעקה הוא רכיב שתפקידו למנוע נפילה בין שני מפלסים שונים.

שימושים

מעקים מוקמים בין השאר בבניינים, כלי שיט וצוקים. מעקה נבנה לרוב בדופן מרפסת, חלון בעל סף נמוך או לאורך מדרגות. אל מעקה מדרגות שנועד למנוע נפילה מקובל לחבר מאחז יד שנועד לסייע לאנשים לעלות במדרגות על ידי היאחזות בו בכוח ידיהם. בעברית מקובל לכנות גם מסילה כזו בשם "מעקה" אפילו כאשר היא מחוברת לקיר חדר המדרגות ולא למעקה.

בתקן הישראלי

לפי תקן ישראלי 1142, גובה מעקה צריך להיות לפחות 105 ס"מ, למעט לאורך מהלך המדרגות (החלק המשופע), שם גובהו צריך להיות לפחות 90 ס"מ. הגובה נמדד מהמפלס הסמוך ביותר למעקה, היכול לשמש כמדרך רגל. המרווח בין רכיבי המעקה לבין עצמם ובינם לבין הבניין יכול להיות עד 10 ס"מ, כך שכדור קשיח בקוטר 10 ס"מ לא יוכל לעבור דרכם.

בהלכה

ערך מורחב – מעקה (הלכה)

מצוות מעקה היא מצוות עשה^[1] ומצוות לא תעשה^[2], המופיעה בספר דברים (כב, ח): ”כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:” בספרי^[3] מובא מידות המעקה ”כמה הוא מעקה? מעגילו שלשה טפחים, בית דורסו עשרה” לפירושו של הרמב"ם^[4] גובה המעקה לא פחות מעשרה טפחים (כ-80 ס"מ) לדעת הראב"ד מספיק רק שחלקו של המעקה יהיה עשרה טפחים והשאר שלשה טפחים.