לדלג לתוכן

מרדכי לבנון (צייר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי לבנון
לידה 7 בפברואר 1901 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 1968 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרדכי לבנון (וַיְיס) (7 בפברואר 1901כ"ח בתשרי תשכ"ט, 20 באוקטובר 1968) היה מחשובי ציירי הנוף הישראלים. זוכה פרס דיזנגוף לשנת 1940 ו-1961.

לבנון נולד בשם מרדכי וַיְיס בכפר ליד העיר נאג'ווארד שבטרנסילבניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום אוראדיה, ברומניה). את הציור החל ללמוד עוד ברומניה אצל אחיו הבכור, שגם הוא היה צייר. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל והצטרף להסתדרות. למד כמה חודשים ב"בצלאל". עד 1925 עבד כפועל חקלאי ב"גדוד העבודה" במושבות הגליל, ומאוחר יותר כפועל בניין. מ-1925 1927 למד בסטודיה לציור אצל הצייר יצחק פרנקל (פרנל), והתגורר בשכונת מחלול בתל אביב. לאחר מכן עזב כל עבודה והתמסר לציור. כבנו של רב בעיירה בטרנסילבניה הכיר את ארץ הקודש מסיפורי התנ"ך, וכשהגיע לארץ התמזגה תפיסתו הרוחנית של המקום עם הנופים הפיזיים. ב-1929 היה חלק מקבוצת "מסד" והשתתף בתערוכות אמני ארץ-ישראל. ב-1938 השתקע בירושלים. ב-1963 פתח סטודיו בצפת ומאז חילק את זמנו בינה לבין ירושלים.

הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.

נפטר בירושלים ב-1968 לאחר מחלה ממושכת.

היה נשוי לרחל לבית גולדפינגר ואב לשני בנים ובת.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכה פעמיים בפרס דיזנגוף הציור: בשנת ת"ש-1940 ובשנת תשכ"א-1961[1].

כעשרה ימים לפני מותו הוענק לו פרס ירושלים לאמנות הציור, אך היה חולה ולא נכח בחלוקת הפרס[2].

ב-14 בפברואר 1978, הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולי דאר שנקראה "אמנות הציור 1978", שבה נכלל בול של ציור של לבנון שכותרתו "סמטה בצפת". השירות הבולאי מכר 1,233,000 בולים של בול זה עד להפסקת המכירה ב-9 בפברואר 1979.[3]

מרדכי לבנון נודע כצייר נוף שבחר נתיב מיוחד בן ציירי הנוף הישראלים. ציוריו מבוססים על נופים קיימים המשמשים מעין נקודת מוצא ליצירה. אותם יוצר האמן מחדש על הבד בעיבוד חופשי למדי ובשינוי צבע ופרספקטיבה, עד שהם נראים כנופים מרחפים ומלאי מיסטיקה. כמו חזיונות אקסטטיים ולא כנוף ממשי. ביצירתו, ההיסטוריה הרוחנית של הערים הקדושות ירושלים וצפת מתורגמת לצבעים וצורות. השפעת סגנונו ניכרת בציוריו הקבליים של ידידו, דוד רקיע.

מבחר תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרס דיזנגוף: הזוכים בפרס עד כה, באתר עיריית תל אביב.
  2. ^ פרס ירושלים לציור הוענק למ.לבנון, דבר, 9 באוקטובר 1968
  3. ^ יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשכ"ב, קטלוג מס' 12, רשות הדאר - השירות הבולאי, הוצאת כרטא, 1989, עמוד 186