מרים המגדלית

מרים המגדלית
Μαρία ἡ Μαγδαληνή

לידה	מגדלא
פטירה	אפסוס
חג	22 ביולי, 22 ביולי

מריה מגדלנה בציור מאת אל גרקו (1585–1590)

מרים המגדלית מתפללת, ציור מאת ארי שפר (המאה ה-19)

מריה מגדלנה מתוארת בדרך כלל כבעלת שיער אדמוני ארוך, כפי שנראה בציור זה מאת פרדריק סנדיס (בסביבות 1859)

לאחר תחיית ישו זיהתה אותו מרים המגדלית, אך הוא ביקש ממנה: "אל תיגעי בי" (בלטינית: Noli me tangere; ). הציור מאת אלכסנדר איוואנוב (1835)

מרים המגדלית בפסל של דונטלו במוזיאון הדואמו

מרים המגדלית מאת ג'ובאני לורנצו ברניני בקתדרלת סיינה

בברית החדשה, מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית (ביוונית: Μαρία Μαγδαληνή, מָרִיָה מַגְדָלֵנֵה) היא אישה יהודייה המתוארת כתומכת מרכזית בישו, ונודעה כ"שליחת השליחים" (בלטינית: apostolorum apostola). על פי ספרי הבשורה, היא הייתה אחת מהנשים שנכחו בצליבתו של ישו ובקומו לתחייה, היא מי שטיפלה בגופתו אחרי שהורד מהצלב והיא (יחד עם מרים אימו של ישו) הייתה זו שלה בישר המלאך על קומו לתחייה של ישו:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבַר יוֹם הַשַּׁבָּת וַתִּקְנֶינָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וּשְׁלֹמִית סַמִּים לָלֶכֶת וְלָסוּךְ אֹתוֹ בָּהֶם׃ וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בָּאוּ אֶל־הַקָּבֶר כַּעֲלוֹת הַשָּׁמֶשׁ׃ וַתֹּאמַרְנָה אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ מִי יָגֶל־לָנוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַקָּבֶר׃ וּבְהַבִּיטָן רָאוּ וְהִנֵּה נִגְלְלָה הָאָבֶן כִּי הָיְתָה גְּדֹלָה מְאֹד׃ וַתָּבֹאנָה אֶל־תּוֹךְ הַקָּבֶר וַתִּרְאֶינָה בָּחוּר אֶחָד ישֵּׁב מִיָּמִין וְהוּא עֹטֶה שִׂמְלָה לְבָנָה וַתִּשְׁתּוֹמַמְנָה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל־תִּשְׁתּוֹמַמְנָה אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הַנִּצְלָב אַתֵּן מְבַקְשׁוֹת הוּא קָם אֵינֶנּוּ פֹה הִנֵּה־זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִשְׁכִּיבֻהוּ בוֹ.

— הבשורה על-פי מרקוס, פרק ט"ז

יום חגה חל ב־22 ביולי בכנסיות הקתולית, האורתודוקסית והאנגליקנית.

הכינוי 'המגדלית' (מגדלנה) מרמז על עיר מוצאה – מגדלא, ששכנה לחוף הכנרת ומזוהה על ידי החוקרים עם העיר טריכיי הקדומה.

מרים מוזכרת בבשורה על-פי לוקאס באירוע שבו גירש ישו שדים (רוחות רעות) מגופן של מספר נשים. על פי הכתוב הוא גירש שבעה שדים מגופה:

"וְנָשִׁים אֲשֶׁר נִרְפְּאוּ מֵרוּחוֹת רָעוֹת וּמֵחֳלָיִים מִרְיָם הַנִּקְרָאָה מַגְדָּלִית אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ מִמֶּנָּה שִׁבְעָה שֵׁדִים׃."

— הברית החדשה, הבשורה על-פי לוקאס, פרק ח', פסוק 2

הקיסרית הלנה בנתה במאה הרביעית כנסייה במגדל לכבודה של מרים.

על הר הזיתים בירושלים נמצאת כנסייה המוקדשת למרים המגדלית – כנסיית מריה מגדלנה.

תיאור תפקידה בבשורה על-פי יוחנן

בבשורה על-פי יוחנן (י"ט, 25), עמדו ליד הצלב שלוש נשים בהן אמו ואחות אמו מרים אשת קלופס ומרים המגדלית. מרים המגדלית באה לקברו וראתה כי הוא פתוח ("לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר"), קראה לפטרוס ותלמידו שיראו כי הקבר ריק. כשנשארה לבד ("וישובו התלמידים וילכו אל ביתם") ראתה אדם שלא זיהתה וחשבה שהוא גנן ("ותפן אחריה ותרא את ישו עומד ולא ידעה כי הוא ישוע"). היא פנתה אליו בשאלה וכששמעה את קולו זיהתה שזה אכן ישו ("ויאמר אליה ישו "מרים", ותפן ותאמר אליו "רבוני" הוא מורה"), והיא זו שהפיצה את הידיעה על תחייתו ("ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה").

זהותה של מרים המגדלית

מנהיגי הנצרות הקדומה מיזגו את המסופר על מרים המגדלית עם המסופר על מספר נשים פחות מוסריות, המוזכרות בבשורות השונות בשם מרים או אף ללא זיהוי שמן. אחת מהן היא ה"חוטאת" ב"הבשורה על פי לוקאס", שלפי המסורת עבדה כזונה, זו שישו אמר עליה "נסלחו לה חטאותיה כי הרבה אהֶבה," ובין האחרות מרים מבית היני, המוזכרת ב"הבשורה על פי לוקאס". האפיפיור גרגוריוס הוא זה שבשנת 591 הכריז כי: "היא שלוקאס מכנה החוטאת ושיוחנן מכנה מרים מבית היני, מאמינים אנו כי זוהי אותה מרים שמתוכה גורשו שבעה שדים לדבריו של מרקוס."

הצהרה זו הפכה לעמדה רשמית של הכנסייה, אף כי לא אומצה בידי האורתודוקסים או הפרוטסטנטים, כשאלה התפצלו מהכנסייה הקתולית. בשנת 1969 חזרה בה הכנסייה הקתולית מהכרזה זו, והפרידה מחדש בין מרים המגדלית, מרים מבית היני ומרים החוטאת.

הסיבה לאיחוד בין שלוש הדמויות בימיה הראשונים של הכנסייה שנויה במחלוקת. יש הטוענים כי מדובר בבלבול, או בניסיון לפשט את סיפורי הברית החדשה עבור המאמינים. מנגד, קיימת הסברה לפיה מדובר בקנוניה ובניסיון לנסות ולהוריד ממעמדה של מרים המגדלית. עמדה זו צברה פופולריות רבה לאחר פרסום הספר צופן דה וינצ'י, שנתן הד לטענה שישו היה בעצם בן-תמותה רגיל ואב לילדים.

המערערים על תחייתו של ישו טענו שמרים היא שהסתירה את גופתו של ישו במקום מחבוא, ומחשש שהדבר יתגלה המציאה בכוח דמיונה את סיפור תחיית המתים^{[דרוש מקור]}, מה גם שישו, כמו דתיים אדוקים בעת ההיא, לא פסק לדבר אודות כך בעקבות פירושם את חזון העצמות היבשות.

בת זוגו של ישו

תאוריות ותפיסות מודרניות חילוניות מייחסות לה קשרים רומנטיים עם ישו עצמו. יחסיה הקרובים של מרים המגדלית עם ישו מודגשים ב"הבשורה על פי פיליפוס" – אוונגליון אפוקריפי שאינו מקובל בכנסיות הנוצריות. באוונגליון זה היא מתוארת כאחת מתוך ה"שלוש שצעדו תמיד בחברתו של אדוננו: מרים אמו, אחותו והמגדלית, זו הנקראת בת־לווייתו. אחותו ואמו ובת־לווייתו היו כולן מרים. ובת־לווייתו של המושיע היא מרים המגדלית". המילה היוונית koinonos, המשמשת לתיאור המילה מרים, אמנם מתרגמת לעיתים כ"בת־לוויה", אך תרגום מדויק יותר יהיה "שותפה" או "בת זוג", אישה שעימה מקיים אדם יחסי מין. שני עמודים לאחר מכן יש פסקה נוספת המדגישה את הדימוי המיני של היחסים: ”אך ישוע אהב אותה יותר מכל תלמידיו ונשק לה תדיר על [פיה]. שאר תלמידיו נעלבו מאוד וביטאו את מורת רוחם. הם שאלו אותו, "מדוע אתה אוהב אותה יותר מאתנו?" והמושיע ענה להם, "מנין לכם שלא אוהב אתכם כשם ש[אוהב] אותה?"”.

אחרי הצליבה

יש אגדות שונות על מעשיה של מרים המגדלית אחרי צליבת ישו. לפי האגדה הנפוצה ביותר היא הפליגה בסירה ללא הגה וללא מפרש לגאליה בקרב חבורה, שזהות אנשיה משתנה ממסורת למסורת. נמנו בהם מרים אמו של יעקב בן חלפי, מרים שלומית, יוסף הרמתי, אלעזר ואחיותיו מרים מבית עניה ומרתא, מרים אשת קלופאס , מקסימינוס הקדוש (ההגמון הראשון של אקס) וכן משרתת שחורה בשם שרה. על פי סיפורים גדושי בידיון דוגמת "דם קדוש, גביע קדוש" היו עימם גם בנו או בתו של ישו. סירתם נחתה בחוף הקאמארג בדרום צרפת, במקום שנקרא לימים בשם סנט-מארי-דה-לה-מֶר (המריות הקדושות של הים) . לזכר הגעתם לכאורה נבנתה במקום כנסייה מפוארת, ובה הוקדש מזבח למשרתת שרה, היא שרה קאלי הקדושה הפטרונית של בני הרומה.

מרים המגדלית נפרדה מבני לווייתה ופנתה לניצור תושבי העיר מסיליה (מארסיי). את שארית חייה עברה בהתבודדות במערה בהרי סנט-בום שבפרובנס. בולות אפיפיוריות בחתימתם של לוקיוס השלישי, אורבנוס השלישי וקלמנטיוס השלישי אישרו כי מרים המגדלית אכן קבורה בצרפת.

מרים המגדלית בכתבי חז"ל

בתלמוד הבבלי מובאות כמה התייחסויות שליליות ל"מרים מגדלא שיער נשייא" (קולעת – יוצרת גדילים – בשיער הנשים). בתלמוד היא מוזכרת כאשתו של פפוס בן יהודה ומסופר עליה שבגדה בבעלה עם יוסף פנדירא, ומכך נולד ישו הנוצרי. במקום אחר מסופר שמלאך המוות ביקש להמיתה. הפרשנות המקובלת היא שאותה מרים היא מרים המגדלית. יש המפריכים זיהוי זה שכן לדעתם הוא מתבסס על קריאה שגויה של המילה הארמית "מגדלא" המשמשת במשפט כחלק מתיאור מקצועה של האשה ולא כתיאור מוצאה, אך יש המפרשים את שמה של מרים בתלמוד "מרים מגדלא שיער נשייא" כשם גנאי שבנוי משמה המקורי, וכך הופיע "מגדלא (במקום מגדלנא) שיער נשייא", על שם שערה הארוך (ראו תמונה והסבר). ישנם שפירשו גם את השם "מרים מגדלא שער נשייא" על שם מקום מוצאה בעיר קסרי קסרין שהייתה נקראת גם מגדל נשיא. גם בעלי התוספות במסכת חגיגה מפרשים ש"מרים מגדלא שער נשייא" הייתה "אמו של פלוני", כינוי הרומז לישו, כנראה על פי האמור בתלמוד במסכת שבת.

כלומר, לפי מסורת חז"ל מרים המגדלית היא מרים אמו של ישו ולא תלמידתו, בניגוד למסורת הנוצרית המבחינה ביניהן. כמו כן, תיאור הבגידה – האנושית – מובא כנגד התפיסה הנוצרית שישו נולד מהתעברות אמו מרוח הקודש.

הבשורה על פי מרים

"הבשורה על פי מרים" הוא ספר חיצוני לברית החדשה, שנטען כי נכתב על ידי מרים המגדלית.

בשנת 1896 רכש מלומד גרמני בשוק של קהיר מגילת פפירוס והעביר אותה לברלין. במגילה, הקרויה "הבשורה על פי מרים" יש התייחסות שונה במקצת לסיפור הצליבה ולתפקידה של מרים המגדלית בהתרחשות. על פי הכתוב במגילה, ישו, שאהב אותה יותר מאשר את שאר תלמידיו, מסר למרים דרשה אותה היא נשאה בשמו באוזני שאר תלמידיו.

בתרבות הפופולרית

בשנת 1992 הקליטה הזמרת האנגלייה שרה ברייטמן ביחד עם גארי מרטין את "Everything's Alright" שנכתב בידי טים רייס והולחן בידי אנדרו לויד ובר; הוא נכלל באלבום המשותף, Sarah Brightman Sings the Music of Andrew Lloyd Webber. בשיר, מרים מנסה להרגיע את ישו עם משחה יקרה ואומרת לו לא לדאוג. יהודה איש קריות מאשים אותה בבזבוז משאבים שיועילו לעזור לעניים. ישו משיב באומרו שתמיד יהיה עוני בעולם ושהם לעולם לא יוכלו לעזור לכולם. הזמרת הגרמנייה סנדרה הוציאה בשנת 1985 שיר ושמו "(I'll Never Be) Maria Magdalena", שהיה ללהיט בין-לאומי. באירוויזיון 1999 הזמרת דוריס דרגוביץ' ייצגה את קרואטיה עם השיר "Marija Magdalena", שדורג במקום הרביעי.

מרים מוזכרת גם בשירה של הזמרת ליידי גאגא "Bloody Mary" ("מרים המדממת") מתוך האלבום Born This Way, ובו מתוארים רגעיו האחרונים של ישו לאחר שנתפס בידי הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס, וטיפולה בו לאחר מותו; כמו כן, גאגא מופיעה בווידאו קליפ לשיר "Judas" בתור מרים המגדלית ולצידה ישו ושליחיו.

תאוריות שונות על מהותה של מרים, היותה אשתו של ישו ועל כך שילדה לו צאצא מובאות בהרחבה בספר המתח "צופן דה וינצ'י" (2003) מאת דן בראון ובסרט באותו השם המבוסס עליו.

בשנת 2011 הקליטו הראפרים האמריקאים ג'יי-זי וקניה וסט את השיר "That’s My Bitch" בו נכללת השורה "Mary Magdalene from a pole dance" ("מרים המגדלית מריקוד על עמוד"), המתייחסת למפגש של וסט בין העולם החושני לבין העולם הרוחני; היא המשלבת את הדימויים של קרבת מרים לישו לבין היותה מינית. מרים, באופן מסוים, קוטלגה בטעות כאחת שעסקה בזנות במשך כ-1,500 שנה.

באלבום Magdalene משנת 2019 של הזמרת FKA Twigs ישנו שיר בשם "Mary Magdalene". השיר מציג את נקודות המבט השונות שלפי מרים המגדלית: מישהי שעסקה בזנות ומישהי שעמדה לצד ישו וריפאה אנשים בעזרת צמחים.

ראו גם

• בתי-המחסה מגדלנה
• מרים מבית עניה

לקריאה נוספת

• אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' 205-213, מסת"ב 978-965-566-137-8

קישורים חיצוניים

• מרים המגדלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מריה מגדלנה, דף שער בספרייה הלאומית