מרתה מקסאלי

מרתה מקסאלי
Martha McSally
	מרתה מקסאלי בעת שירותה בחיל האוויר האמריקאי
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד; אקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית ;
השתייכות	חיל האוויר של ארצות הברית
תקופת הפעילות	1993–2011 (כ־18 שנים)
דרגה	קולונל
תפקידים בשירות
	טייסת קרב; מפקדת טייסת קרב 354
פעולות ומבצעים
	מלחמת עיראק; מלחמת אפגניסטן
עיטורים
	כוכב הארד; מדליית האוויר (6 פעמים)
תפקידים אזרחיים
	חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השני של אריזונה

מרתה מקסאלי
Martha McSally
לידה	22 במרץ 1966 (בת 58); ווריק, רוד איילנד, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד (1990); אקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית (1988) ;
עיסוק	טייסת קרב, פוליטיקאית
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	www.mcsally.senate.gov
	3 בינואר 2019 – 2 בדצמבר 2020; (שנה)
	→ ג'ון קייל מארק קלי ←
	3 בינואר 2015 – 3 בינואר 2019; (4 שנים)
	→ רון בארבר (אנ') אן קירקפטריק ←
פרסים והוקרה
	חברת היכל התהילה לנשות מורשת רוד איילנד
חתימה

מרתה מקסאלי (באנגלית: Martha McSally; נולדה ב-22 במרץ 1966) היא פוליטיקאית אמריקאית חברת המפלגה הרפובליקנית שכיהנה מינואר 2019 כנציגת אריזונה בסנאט של ארצות הברית, עד ראשית דצמבר 2020. קודם לכן כיהנה חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השני של אריזונה. היא קצינה בדרגת קולונל וטייסת קרב לשעבר בחיל האוויר של ארצות הברית. מקסאלי היא האישה האמריקאית הראשונה שהשתתפה באופן פעיל בלחימה כטייסת קרב והראשונה שפיקדה על טייסת.^[1]

ביוגרפיה

מקסאלי נולדה בעיר ווריק שברוד איילנד,^[2] היא הצעירה מחמישה ילדים של אלינור ורונלד מקסאלי. אביה נפטר כשהייתה בת 12.^[3] היא למדה בבית ספר קתולי לנערות ברוד איילנד. לאחר התיכון התכוונה ללמוד באוניברסיטת קורנל אך שינתה תוכניותיה לאחר שקיבלה מלגה ללימודים באקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית, אותם סיימה ב-1988. ב-1990 סיימה תואר שני בממשל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד והיא בעלת תואר שני נוסף באסטרטגיה מקולג' המלחמה של חיל האוויר האמריקאי, אותו סיימה במקום הראשון במחזורה.

שירות צבאי

בתום לימודיה באקדמיית חיל האוויר התגייסה לשירות צבאי. היא סיימה קורס קצינים וקורס טיס בחיל האוויר ושירתה כמדריכת טיסה. ב-1991 הוסרו המגבלות על נשים לשרת כטייסות קרב ומקסאלי ביקשה להתנדב לתפקיד, היא נדחתה תחילה כיוון שלא עמדה במגבלת הגובה המינימלית של 162.5 ס"מ ותקופה ארוכה ביצעה תרגילי מתיחה מייגעים על מנת להשיג קריטריון זה, אך ללא הצלחה. כמו כן סבלה מפציעה בידה ונזקקה לארבעה ניתוחים.^[4] לבסוף הצליחה לשכנע את שלטונות הצבא לאפשר לה להצטרף לתוכנית והיא הייתה אחת משבע הנשים הראשונות שהתקבלו לקורס האימון המתקדם. ב-1994 סיימה הכשרתה כטייסת A-10 ת'נדרבולט II, מטוס סילון חד-מושבי שמשימתו העיקרית תקיפת מטרות קרקע. היא הוצבה בכווית במסגרת שירותה בטייסת 354 שמשימתה הייתה לאכוף את האזורים האסורים לטיסה בעיראק. היא הייתה בכך האישה הראשונה בתולדות הכוחות המזוינים האמריקאים שמילאה כטייסת קרב, משימה מבצעית באזור לחימה. ב-1995 ביצעה את הגיחה המבצעית הראשונה שלה בעיראק. בתפקידה הבא שירתה כמדריכת טיסה בטייסת הקרב 358 שמפעילה מטוסי A-10. ב-1999 נבחרה לתוכנית של משרד ההגנה האמריקני במסגרתה שימשה בוושינגטון יועצת לענייני ביטחון לאומי של הסנאטור ג'ון קייל מאריזונה.

בנובמבר 2000 הוצבה כטייסת קרב בבסיס אמריקאי בערב הסעודית והשתתפה במשימות סיור והצלה. היא הגישה תביעה על פגיעה בזכויות האדם שלה ובפרט בחופש הדת שלה כנוצרייה, לאחר שנכפה עלייה, כמו על חיילות אמריקאיות אחרות ששירתו בערב הסעודית, ללבוש עבאיה בעת שהותן מחוץ לבסיס.^[5] התביעה שלה כטייסת הקרב בעלת הדרגה הגבוהה ביותר בשירות, זכתה לתשומת לב ציבורית רבה והיא רואיינה לתוכנית 60 דקות,^[6]^[7] מאבקה הוכתר בהצלחה והאיסור הוסר על ידי מחלקת ההגנה ב-2002.^[8] בתפקידיה הבאים שימשה קצינת מבצעים בחיל האוויר ה-12 ומילאה משימות נוספות במטה המשולב של אכיפת האזור האסור לטיסה בעיראק, בלחימה באפגניסטן ובמלחמת עיראק ב-2003. ביולי 2004 היא מונתה למפקדת טייסת 354 והייתה בכך לאישה הראשונה המפקדת על טייסת קרב. הטייסת בפיקודה נשלחה לאפגניסטן, השתתפה בלחימה נגד הטליבאן ואל-קאעידה במהלכה ביצעה הטייסת מעל 2,000 משימות. על הצטיינותה זכתה הטייסת בפרס חיל האוויר הניתן לתרומה הגדולה ביותר לביטחון הלאומי,^[9] מקסאלי עוטרה בכוכב הארד ובשש מדליות אוויר. ב-2006 קודמה לדרגת קולונל, היא נבחרה לשרת בפיקוד אפריקה שהיה בתחילת דרכו והובילה תכנון של משימות לוחמה בטרור, בלחימה בפיראטים ועוד. ב-2011 השתחררה משירות הקבע. במהלך שירותה צברה מעל 2,600 שעות טיסה מהן 325 שעות טיסה מבצעיות באזורי לחימה. לאחר שחרורה לימדה במרכז האירופי ג'ורג' סי. מרשל למחקרי ביטחון בגרמניה.

בפוליטיקה

בעקבות פרישתה המוקדמת של חברת הקונגרס המכהנת גבריאל גיפורדס, שנורתה בראשה ונפצעה אנושות באירוע ירי, התמודדה מקסאלי ב-2012 בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית, לקראת הבחירות המיוחדות למושב המחוז ה-8 של אריזונה בבית הנבחרים של ארצות הברית וסיימה שנייה. בהמשך השנה התמודדה בבחירות למושב המחוז השני שנוצר מחדש משינוי גבולות המחוזות באריזונה והפסידה למועמד המפלגה הדמוקרטית רון ברבר בהפרש של 0.84% בלבד. בנובמבר 2014 התמודדה שוב בבחירות לבית הנבחרים מול ברבר ולאחר ספירה חוזרת נקבעה כמנצחת בהפרש של 167 קולות (0.07%).^[10] בבחירות ב-2016 זכתה ברוב של 56.7% ונבחרה לתקופת כהונה נוספת.

מקסאלי כיהנה בוועדת הביטחון ובוועדת ביטחון המולדת של בית הנבחרים. בינואר 2018 הודיעה על כוונתה להתמודד על מושב בסנאט. ב-28 באוגוסט זכתה בפריימריז של המפלגה על מושב זה. בבחירות הכלליות בנובמבר הפסידה מקסאלי למועמדת המפלגה הדמוקרטית קירסטן סינמה בהפרש של 2%. בחודש דצמבר של אותה שנה מונתה לסנאטורית על ידי מושל המדינה דאג דוסי במקום הסנאטור ג'ון מקיין, אשר הודיע על התפטרותו בשל מצבו הבריאותי. תוקף המינוי הוא מתחילת 2019 עד שנת 2020. במהלך בחירות 2020 התמודדה מול מארק קלי, וביום הבחירות הפסידה לו.

חיים פרטיים

מקסאלי רווקה ומתגוררת בטוסון שבאריזונה. היא מתחרה בריצות מרתון ובטריאתלונים והייתה מספר פעמיים אלופת הצבא כולל בתחרות טריאתלון איש הברזל בהוואי. היא עוסקת בספורט אתגרי של רחיפה ושל טיפוס הרים, טיפסה בין השאר על הר קילימנג'רו ועל המון בלאן. כמו כן היא זמרת חובבת והוזמנה לשיר בעשרות הזדמנויות את המנון ארצות הברית בטקסים.^[11] ב-2018 חשפה כי בהיותה בתיכון אולצה לקיים יחסי מין עם מאמן האתלטיקה של בית הספר.^[12]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרתה מקסאלי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מרתה מקסאלי

מרתה מקסאלי, ברשת החברתית פייסבוק
מרתה מקסאלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מרתה מקסאלי, ברשת החברתית אינסטגרם
מרתה מקסאלי, סרטונים בערוץ היוטיוב
מרתה מקסאלי באתר בית הנבחרים של ארצות הברית
אתר הבחירות של מרתה מקסאלי
Dress Blues, פיפל, 11 בפברואר 2002
מרתה מקסאלי, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ארז לין, בטיסה ישירה לסנאט, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2018

הערות שוליים

^ Air Force Lt. Col. Martha McSally First female pilot in combat reflects on career, אתר מחלקת ההגנה של ארצות הברית
^ מרתה מקסאלי באתר וול סטריט ג'ורנל
^ Fighter: Congresswoman Martha McSally MPP 1990, defiant, pragmatic, and in Congress, אתר אוניברסיטת הרווארד, קיץ 2017
^ From Fighter Pilot Squadron Leader to Congresswoman, ביטאון אוניברסיטת הרווארד, 27 במאי 2015
^ No Abaya for McSally, מגזין ליברטי, יולי/אוגוסט 2002
^ Female Pilot Sues Over Muslim Garb, אתר התוכנית, 17 בינואר 2002
^ Woman In Combat, סרטון באתר יוטיוב
^ חיילות אמריקאיות בסעודיה לא יידרשו להתלבש באופן צנוע, באתר הארץ, 23 בינואר 2002
^ David C. Schilling Award Recipients, אתר חיל האוויר האמריקאי.
^ McSally Wins Congressional Seat, Ousting Barber, אתר azpm.org, ‏17 בדצמבר 2014
^ קולונל מרתה מקסאלי באתר היכל התהילה של רוד איילנד
^ St. Mary Academy ‘saddened’ by McSally’s allegations, פרובידנס ג'ורנל, 24 באפריל 2018

[1] Air Force Lt. Col. Martha McSally First female pilot in combat reflects on career, אתר מחלקת ההגנה של ארצות הברית

[2] מרתה מקסאלי באתר וול סטריט ג'ורנל

[3] Fighter: Congresswoman Martha McSally MPP 1990, defiant, pragmatic, and in Congress, אתר אוניברסיטת הרווארד, קיץ 2017

[4] From Fighter Pilot Squadron Leader to Congresswoman, ביטאון אוניברסיטת הרווארד, 27 במאי 2015

[5] No Abaya for McSally, מגזין ליברטי, יולי/אוגוסט 2002

[6] Female Pilot Sues Over Muslim Garb, אתר התוכנית, 17 בינואר 2002

[7] Woman In Combat, סרטון באתר יוטיוב

[8] חיילות אמריקאיות בסעודיה לא יידרשו להתלבש באופן צנוע, באתר הארץ, 23 בינואר 2002

[9] David C. Schilling Award Recipients, אתר חיל האוויר האמריקאי.

[10] McSally Wins Congressional Seat, Ousting Barber, אתר azpm.org, ‏17 בדצמבר 2014

[11] קולונל מרתה מקסאלי באתר היכל התהילה של רוד איילנד

[12] St. Mary Academy ‘saddened’ by McSally’s allegations, פרובידנס ג'ורנל, 24 באפריל 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]