ספר ברית דמשק
ספר ברית דמשק (או מגילת ברית דמשק או מגילת דמשק) הוא השם שניתן לספר המוכר לנו מגניזת קהיר וממגילות מדבר יהודה.
כתבי יד של הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתבי יד של הספר נמצאו לראשונה בגניזת קהיר, בה נמצאו שני כתבי היד חלקיים של הספר. כתב היד הגדול משניהם הוא מהמאה ה-10[1] והשני מהמאה ה-12[2]. במגילות מדבר יהודה ממערות קומראן נמצאו פרגמנטים מעותקים רבים של הספר, כולם קטנים יותר מהעותקים שנמצאו בגניזת קהיר.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם החיבור לקוח מהפעמים הרבות שמוזכרת בו דמשק, אליה נמלטו ובה כרתו ברית. ייתכן כי אין הכוונה לדמשק כשלעצמה, אלא כאלגוריה לבבל או אף לקומראן.
התוכן וזיקתו לחיבור סרך היחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית דמשק מבטאת תקווה אסכטולוגית להשבת מלכות דוד, שעל פי התנ"ך התמשכה אל מעבר לדמשק. הקבוצה שהנרטיב שלה נכתב בטקסט מכונה "באי הברית החדשה בארץ דמשק", וראתה בעצמה את המשכו היחיד של עם ישראל, בעוד שכל שאר היהודים פשעו בברית עם האלוהים ולכן הופקעו ממנה. קיים דמיון רב מבחינת מינוח ומשפט בין ברית דמשק לבין סרך היחד, חיבור אחר שאף הוא נמצא במערות קומראן, כמו למשל המונח "בני אור". היחס בין שני החיבורים אינו ברור: יש שאומרים כי סרך היחד הוא הטקסט הראשוני, שהתפתח מאוחר יותר לברית דמשק, אחרים אומרים להפך, וקבוצה שלישית טוענת שסרך היחד נוצר כאידיאל אוטופי ולא כחלופה ממשית לברית דמשק. דעה נוספת היא שסרך היחד וברית דמשק נכתבו לשני סוגים שונים של קהילות, האחת פתוחה והאחרת סגורה יותר.
ברית דמשק כולל התייחסות ל"מורה הצדק", אליו חלק מהמגילות בקומראן מתייחסות כדמות מן העבר, אחרות כדמות בהווה, ואחרות – כאדם שיהיה בעתיד. מורה הצדק אינו מופיע כלל בסרך היחד, דבר המרמז כי נסיבות הכתיבה של שני חיבורים אלה היו שונות. ברית דמשק מתארת את הקבוצה שעבורה נוצר החיבור כחסרת־מנהיג למשך עשרים שנה, לפני ש"מורה הצדק" קיבל את ההנהגה. היסטוריונים בדרך כלל מתארכים את מורה הצדק לסביבות 150 לפנה"ס, למרות שהחיבור קובע שהוא הגיע 390 שנה לאחר גלות בבל[3] שזה סביבות 200 לפנה"ס. לוח השנה של הקבוצה נוסד עוד לפני 250 לפנה"ס[4], כשלוש מאות שנה אחרי חורבן בית המקדש הראשון[5].
רוב החוקרים טוענים כי המגילות קשורות לקהילה איסיית שחיה שם סביב המאה הראשונה לפני הספירה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים לשם, מגילת ברית דמשק, מחניים, סב, עמ' 74–79.
- יהודה שיפמן ספר ברית דמשק ומגילת הסרכים מתוך מגילות קומראן מבואות ומחקרים בהוצאת יד בן צבי
- ברוך קנאל, השבת והלכתה בספר ברית דמשק, אתר דעת
- הפתיחה של ספר ברית דמשק בחלקו של ד"ר אוֹרי אמיתַי באתר אוניברסיטת חיפה (הקישור אינו פעיל)
- על מגילת דמשק בדף הפייסבוק של רשות העתיקות
- כמה עדות מנתה עדת קומראן מאמר של איל רגב לזכרו של חנן אשל.
- ליאורה גולדמן, המחזיקים במצוות האל, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר מגילות ים המלח של רשות העתיקות
- מגילת ברית דמשק, באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית
- ספר ברית דמשק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ T-S 10 K6
- ^ T-S 16.311
- ^ עותק גניזת קהיר א' עמוד א': "ובקץ חרון שנים שלוש מאות ותשעים לתתו אותם ביד נבוכדנאצר מלך בבל פקדם".
- ^ Roger T. Beckwith, Calendar and Chronology, Jewish and Christian 105-109.
- ^ מגילה 4Q390.
