עונת 1948/1949 ב-BAA
| תאריך התחלה | 1 בנובמבר 1948 |
|---|---|
| תאריך סיום | 13 באפריל 1949 |
| מספר קבוצות | 12 |
| מספר משחקים לקבוצה | 60 |
| דראפט 1948 | |
| בחירה ראשונה | אנדי טונקוביץ' |
| על ידי | פרובידנס סטימרולרס |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | רוצ'סטר רויאלס |
| MVP של העונה הסדירה | לא נבחר |
| מלך הסלים | ג'ורג' מייקן (מיניאפוליס לייקרס) |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | וושינגטון קפיטולס |
| אלופת המערב | מיניאפוליס לייקרס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | מיניאפוליס לייקרס |
| MVP של סדרת הגמר | לא נבחר |
  | |
עונת 1948/1949 היא העונה השלישית של ליגת ה-BAA. בסיום העונה התמזגה ליגת ה-BAA עם ליגת ה-NBL כדי לייצור את ליגת ה-NBA, כך שעונה זו נחשבת גם השלישית בתולדות ה-NBA.[1] לפני תחילת העונה הצטרפו ל-BAA ארבע קבוצות: פורט ויין פיסטונס, אינדיאנפוליס ג'טס, מיניאפוליס לייקרס ורוצ'סטר רויאלס, מה שהעמיד את מספר קבוצות הליגה על 12 בסך הכול. העונה הסתיימה עם זכייתה של מיניאפוליס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את וושינגטון קפיטולס בתוצאה 4-2.[2][3]
דראפט 1948
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדראפט בעונה זו התקיים ב-10 במאי 1948 בשיקגו, אילינוי. בבחירה הראשונה בחרה קבוצת פרובידנס סטימרולרס את אנדי טונקוביץ', ששיחק בסך הכול 17 משחקים בליגת ה-BAA לפני שפרש. שחקנים בולטים מדראפט זה כוללים את חברי היכל התהילה דולף שייז (בחירה רביעית), בובי וונזר (10) והארי גלאטין (סיבוב שני), כמו גם את האולסטארים ג'ק קולמן וביל גייבור.[4]
טבלת העונה הסדירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | וושינגטון קפיטולס* | 38 | 22 | 0.633 | – |
| 2 | ניו יורק ניקרבוקרס* | 32 | 28 | 0.533 | 6 |
| 3 | בולטימור בולטס* | 29 | 31 | 0.483 | 9 |
| 4 | פילדלפיה ווריורס* | 28 | 32 | 0.467 | 10 |
| 5 | בוסטון סלטיקס | 25 | 35 | 0.417 | 13 |
| 6 | פרובידנס סטימרולרס | 12 | 48 | 0.200 | 26 |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | רוצ'סטר רויאלס* | 45 | 15 | 0.750 | – |
| 2 | מיניאפוליס לייקרס* | 44 | 16 | 0.733 | 1 |
| 3 | שיקגו סטאגס* | 38 | 22 | 0.633 | 7 |
| 4 | סנט לואיס בומרס* | 29 | 31 | 0.483 | 16 |
| 5 | פורט ויין פיסטונס | 22 | 38 | 0.367 | 23 |
| 6 | אינדיאנפוליס ג'טס | 18 | 42 | 0.300 | 27 |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | ג'ורג' מייקן | מיניאפוליס לייקרס | 28.3 |
| אסיסטים למשחק | בוב דייוויס | רוצ'סטר רויאלס | 5.3 |
| אחוזים מהשדה | ארני רייזן | רוצ'סטר רויאלס | 42.3% |
| אחוזים מקו העונשין | בוב פיריק | וושינגטון קפיטולס | 85.9% |
חמישיות העונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| מקס זסלופסקי (שיקגו סטאגס) | קן סיילורס (פרובידנס סטימרולרס) |
| בוב דייוויס (רוצ'סטר רויאלס) | בוב פיריק (וושינגטון קפיטולס) |
| ג'ו פולקס (פילדלפיה ווריורס) | ג'וני לוגן (סנט לואיס בומרס) |
| ג'ים פולארד (מיניאפוליס לייקרס) | בונס מקיני (וושינגטון קפיטולס) |
| ג'ורג' מייקן (מיניאפוליס לייקרס) | ארני רייזן (רוצ'סטר רויאלס) |
פלייאוף 1949
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגל האלופה, מיניאפוליס לייקרס: ג'ורג' מייקן, ג'ים פולארד, הרם שייפר, ארני פרין, דון קרלסון, טוני ג'ארוס, ג'ק דוואן, דוני פורמן, ג'וני יורגנסן, וייטי קאהן וארל גרדנר.
מאמן ראשי: ג'ון קנדלה.
| רבע גמר | חצי גמר | גמר ה-BAA | ||||||||
| (1) וושינגטון קפיטולס | 2 | |||||||||
| (4) פילדלפיה ווריורס | 0 | |||||||||
| (1) וושינגטון קפיטולס | 2 | |||||||||
| (2) ניו יורק ניקרבוקרס | 0 | |||||||||
| (2) ניו יורק ניקרבוקרס | 2 | |||||||||
| (3) בולטימור בולטס | 1 | |||||||||
| (1) וושינגטון קפיטולס | 2 | |||||||||
| (1) מיניאפוליס לייקרס | 4 | |||||||||
| (1) רוצ'סטר רויאלס | 2 | |||||||||
| (4) סנט לואיס בומרס | 0 | |||||||||
| (1) רוצ'סטר רויאלס | 0 | |||||||||
| (2) מיניאפוליס לייקרס | 2 | |||||||||
| (2) מיניאפוליס לייקרס | 2 | |||||||||
| (3) שיקגו סטאגס | 0 | |||||||||
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סיכום עונות ה-NBA, באתר nba.com
- ^ סיכום עונת 1948/1949, באתר nba.com
- ^ מיניאפוליס לייקרס זוכה באליפות עונת 1949, באתר nba.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1948, באתר basketball-reference.com