עמק צורים, מהאוניברסיטה העברית. העמק כולל את האזור הנטוע הכלוא בין הכביש למבנים. במרכזו נמצא האוהל בו מתקיים סינון העפר מהר הביתמבט על עמק צורים ממצפור גליק לאחר השיקום
תוכנית להותיר שטח פתוח, לפי העיקרון התכנוני של "אזור חיץ ירוק" (Green belt), למרגלות הר הצופים והר הזיתים, וסביב חומות העיר העתיקה, נכללה כבר בתוכניות המתאר של העיר בתקופת המנדט הבריטי: תוכנית מקלין משנת 1918, תוכנית גדס משנת 1919, ותוכנית גדס-אשבי משנת 1922. התוכנית הגדירה את השטח הפתוח בעיקר ממזרח ומדרום לעיר העתיקה, מאחר שהבינוי באזור זה היה דליל באותה עת. האזור מצפון וממערב לעיר העתיקה כבר היה בנוי. התוכנית ברובה הגדול לא יושמה, מאחר שהיה צורך להפקיע אדמות כדי לממשה, והשטח הבנוי של העיר התפתח בהדרגה גם לאזור זה[2].
לאחר איחוד העיר פעל ראש העיר דאז, טדי קולק, לממש את התוכנית. כמה ימים לאחר תום המלחמה נהרסו קירות הבטון שחצו את העיר מאז מלחמת העצמאות במתחם ממילא, בכיכר צה"ל ובאזור מוסררה, וכן כל הבתים ההרוסים למחצה מקרבות 1948 שלאורך החומה. ביולי 1967 הוחלט בישיבה, שבה השתתפו ראש הממשלה לוי אשכול, טדי קולק וחברי הנהלת רשות הגנים הלאומיים, להקיף את חומת העיר העתיקה בגן לאומי. במשך 15 שנים הוכשר הגן הלאומי סובב חומות ירושלים עד השלמתו, במימון תרומות שגייסה הקרן לירושלים[3]. תוכנית המתאר המקומית שאישרה עיריית ירושלים בשנת 1970 (עמ/6) ייעדה את הקרקע לגן הלאומי, ההכרזה הרשמית על גן לאומי סובב חומות ירושלים נעשתה בשנת 1974. בשל מיקומו המיוחד של הגן האצילה רשות הטבע והגנים לעיריית ירושלים סמכויות לתפעולו ולפיתוחו[4]. באזור שלמרגלות הר הצופים לא מומשה התוכנית, מאחר שהשטח ברובו כבר היה בנוי, חלק מאדמות באזור הן בבעלות הווקף המוסלמי חלקן אדמות פרטיות בבעלות פלסטינים וחלקן בבעלות העדות הנוצריות השונות[1].
בשנת 2000 הוכרז, ביוזמת חבר הכנסת בנימין אלון, שטח בן כ-170 דונם כ"גן לאומי עמק צורים". רשות הטבע והגנים הסבירה כי הגן הוכרז בשטח זה "כדי ליצור רצף גאוגרפי עם גן לאומי סובב חומות ירושלים", וכן כדי לשחזר "נקודת תצפית של עולי הרגל בתקופה הקדומה", ואת "נוף התרבות החקלאי של ספר המדבר"[5]. בשטח הגן לא נעשו עבודות פיתוח באותה עת, אך ההכרזה הביאה לכך שבעלי הקרקעות לא יכולו לקבל אישורי בנייה. החל משנת 2004 הופעל במקום פרויקט סינון עפר הר הבית. בינואר 2017, הוציא עיריית ירושלים לשטח "צו גינון", צו שאיפשר לעירייה ולרשות הטבע והגנים לבצע עבודות גינון סלילת שבילים והקמת מתקני משחקים במקום. עם זאת רוב השטח עדיין בבעלות הווקף[6].
כיום מקיימת עמותת אלע"ד במקום סינון של עפר מחפירות שונות מירושלים ומחוצה לה, ופעילויות חינוכיות ותרבותיות לקהל הרחב, כולל התנסות עצמית בגילוי ממצאים, הסברים על ממצאים ארכאולוגיים וכדומה.
בשנת 2018 נחשף מטבעברונזה מהשנה הרביעית למרד הגדול בפרויקט סינון העפר הארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים.[7]
תוכנית גדס (המפה בעריכת אשבי) כפי שהופיע בדו"ח של האגודה למען ירושלים במרץ 1921. האזור המסומן בצהוב בהיר הוא השטח הפתוח המוצע, הנקי מבנייה מסביב לאגן העיר העתיקה. בצפון המפה סומן אזור הר הצופים כ-"Proposed University"סיור בעמק צורים מאתר ערוץ שבע
ישראל
ערך מורחב – פרויקט סינון עפר הר הבית
ניר חסון, הווקף נגד עיריית ירושלים: מגלה יחס עוין ומתנכל כלפינו, ומסתכנת בעימות, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2017
