פרטילין
.svg) | |
| מדינה |
מזרח טימור  |
|---|---|
| מייסד |
Francisco Xavier do Amaral, ז'וזה רמוס הורטה, מרעי אלכת'ירי, Nicolau dos Reis Lobato |
| מנהיגים | פרנסיסקו גוטארס |
| תקופת הפעילות | 1974–הווה (כ־50 שנה) |
| אידאולוגיות |
סוציאל-דמוקרטיה דמוקרטיה חברתית לאומיות שמאלנית |
| מטה | דילי, מזרח טימור |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל |
| ארגונים בינלאומיים |
הברית הפרוגרסיבית |
| צבעים רשמיים | אדום, צהוב ושחור |
|
www | |
  | |
פרטילין (ראשי תיבות של החזית המהפכנית למזרח טימור עצמאית :בפורטוגזית: Frente Revolucionária de Timor-Leste Independente ובר"ת: FReTiLIn או באנגלית: Revolutionary Front for an Independent East Timor). הארגון נוסד בשם התאחדות הסוציאל-דמוקרטים בטימור (ASDT), מפלגה שמאלנית שהוקמה במזרח טימור ב-1974 כאשר זו עדיין הייתה מושבה פורטוגזית. בספטמבר 1974 שינתה המפלגה את שמה לפרטילין. לארגון זרוע צבאית בשם פלינטיל.
הארגון הוביל את המאבק הפוליטי והצבאי נגד השתלטותה של אינדונזיה על מזרח טימור עד שהמנהיגו, ניקולס לובטו Nicolas Lobato, נלכד ונהרג על ידי צבא אינדונזיה בדצמבר 1978. עם הרגיתו של לובטו הסתיימה למעשה ההתנגדות המזוינת של אוכלוסיית טימור כנגד הפולשים האינדונזים. ההפסד היה מוחץ (85% ממנהיגות התנועה נהרגו, 80% מהכוחות החמושים אבדו ו-90% מנשקם נלכד או הושמד). האוכלוסייה האזרחית פוזרה למחנות ורעב שלט בטימור. כמו כן כוחות צבא אינדונזיה שלטו על ערוצי התקשורת שקשרו בין המתנגדים באי לבין התומכים במאבק בעולם בחוץ.
בשלב ראשון, שרידי ההתנגדות, תחת מנהיגותו של שננה גוסמאו Xanana Gusmao פעלו לחדש את הקשר בין היחידות הבודדות שנותרו בשטח ושהיו מסוגלים לבצע פעילות צבאית נגד כוחות הכיבוש. אחרי ששלב זה עבר בהצלחה שונתה האסטרטגיה של ההתנגדות: במקום פעילות מבסיסים קבועים בהרים, כוחות ההתנגדות התחילו לפעול כיחידות מתנייעות שכל הזמן בתנועה. בו זמנית הוקמו רשתות התנגדות במחנות המעבר ובמרכזי האוכלוסין שהיו בשליטה אינדונזית.
המדיניות החדשה הצליחה מעבר למשוער וההתנגדות העיקשת הכריחה את כוחות הכיבוש לקבל שורה שלמה של הפסקות אש מקומיות ובהמשך אף הפסקת אש כללית (בין מרס לאוגוסט 1983). הצלחה זו הייתה עדות חייה לכישרון הצבאי והפוליטי של גוסמאו שהכיר בכך שלא מספיק להמשיך את המאבק כמאבק של תנועת פרטילין (השמאלנית) שבראשה הוא עמד אלא שיש צורך לאחד את כל תנועות ההתנגדות לתנועה אחת ומאוחדת. הוא ויתר על הנהגת תנועת פרטילין והקים גוף מאוחד חדש, ה-CNRM בראשו עמד. הזרוע הצבאית של פרטילין, פלינטיל, הפך לצבא הלאומי של מזרח טימור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרטילין
