קולקטה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. זהו ערך על מטרופולין שאוכלוסייתו גדולה מזו של מדינת ישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. זהו ערך על מטרופולין שאוכלוסייתו גדולה מזו של מדינת ישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| קולקטה. קולאז' | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מדינה | מערב בנגל |
| מחוז | קולקטה |
| ראש העיר | Firhad Hakim |
| על שם |
Kalikata  |
| שטח | 1,480 קמ"ר |
| גובה | 9 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 4,496,694 (2011) |
| ‑ במטרופולין | 15,414,859 (2009) |
| קואורדינטות | 22°34′22″N 88°21′50″E / 22.57278°N 88.36389°E |
| אזור זמן | UTC+5:30 |
| http://www.kolkatamycity.com | |
  | |
קוֹלְקׇטׇה (בבנגלית: কলকাতা; בהינדית: कोलकाता; באנגלית: Kolkata) היא הבירה והעיר הגדולה של מדינת מערב בנגל שבצפון-מזרח הודו. עד שנת 2000 נקראה העיר באנגלית כַּלכּוּתָה (Calcutta), והשם האנגלי שונה כדי לקרבו יותר לצורתו בבנגלית. מקור השם הוא באלה קאלי, הנחשבת לפטרונית העיר (אנ').
שטחה של העיר הוא כ-200 קמ"ר, והמטרופולין שלה משתרע על פני קרוב ל-1,900 קמ"ר. על פי מפקד האוכלוסין של 2011,[1] בעיר עצמה התגוררו כ-4.5 מיליון בני אדם (העיר השביעית בגודלה בהודו) ובמטרופולין כ-14 מיליון (המטרופולין השלישי בגודלו במדינה). בקולקטה ישנן 828 נשים על כל 1,000 גברים; שיעור יודעי הקרוא וכתוב בעיר עומד על 81%, הרבה מעל לממוצע הארצי של הודו (59%). השפה הנפוצה בעיר היא בנגלית, אם כי שפות הודיות רבות אחרות מדוברות אף הן. בעיר תשע אוניברסיטאות ושוכן בה המוזיאון הגדול ביותר באסיה.
אוכלוסיית קולקטה היהודית הייתה כ-5,000 יהודים, אך ירדה לאחר עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל ונכון לשנת 2013 נותרו בעיר כ-25 יהודים.[2] בעיר פעל דפוס עברי ובין היתר הודפסו בו ספריו של מהרי"ץ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולקטה היא עיר חדשה יחסית, בשנת 1686 עברו הסוחרים הבריטים בהנהגתו של ג'וב צרנוק משפך נהר הוּגְלִי, במעלה הנהר, אל שטח קולקטה של היום, בו שכנו שלושה כפרים קטנים: סוּטָנוּטִי, גוֹבִּינְדוֹפּוּר וקוֹלִיקָטָה, בשנת 1698 בנו להגנתם את מצודת ויליאם (על שם ויליאם השלישי), ומסביבה התחיל להתפתח יישוב עירוני קטן. במאה ה־18 הפכו הבריטים את העיר שבמחוז בנגל למרכז מסחרי חשוב, למורת רוחם של הנסיכים המקומיים. אלה עדיין שלטו ברבים מן המחוזות בהודו, ולא אהדו את הסוחרים בני ארצות שונות שהתחרו בניצול עושרה של מולדתם ובהשתלטות עליה.
בשנת 1756 ברח מבוקש הודי אל קולקטה. מושלה הבריטי של העיר סירב להסגירו לידי שליטה ההודי של בנגל, סיראג' אוד-דוֹאוּלה, מטעמים מדיניים, וזה בתגובה החליט לפתוח במתקפה. ב־20 ביוני אותה שנה כבש צבאו את המצודה. רוב הבריטים הצליחו להימלט, 146 מהשכירים ההודים של חברת הודו המזרחית הבריטית נשבו. השבויים נכלאו ב"חור השחור" של בית הסוהר שבמצודה, שלא היה אלא צינוק באורך 5.5 מטרים וברוחב 4.5 מטרים. כל הלילה נאבקו השבויים על מעט אוויר שנכנס משני חלונות קטנים. למחרת בבוקר הוצאו משם רק 23 אנשים חיים. שנה אחרי כן חזר רוברט קלייב וכבש את קולקטה.
בשנת 1757 אחרי שיושבו סכסוכים עם הנוואב של מורשידאבאד, הכריזו הבריטים על קולקטה כבירת הודו הבריטית, והיא נשארה כזו עד 1912 כאשר השלטון עבר לדלהי.
קולקטה סימלה בעבר יותר מכל עיר אחרת בהודו את העוני המקושר כל כך עם מדינה זו; בעיר זו התרכזה פעילותה של כלת פרס נובל לשלום, האם תרזה, אשר הקימה מרכזי עזרה רבים לעניי וחולי העיר. העיר נמצאת בתנופת פיתוח מרשימה והעוני צומצם בה בצורה ניכרת - אם כי רבבות רבות מתושבי העיר עדיין חיים ברחובות או בשכונות פחונים.
חינוך ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולקטה נחשבת לבירת התרבות של הודו. לצד אמנים מפורסמים כדוגמת הסופרים ויקרם סת, אמיטב גוש וחתן פרס נובל לספרות רבינדרנת טאגור, אשר נולדו בעיר, קיימת בקולקטה תרבות אלטרנטיבית ענפה ביותר - חלקה בעל אופי פוליטי ומחתרתי. בעוד שמומבאי היא מרכזו של ז'אנר הבוליווד בקולנוע, הרי שבקולקטה נעשים יותר סרטים אמנותיים מבכל מקום אחר בהודו.
בקולקטה 9 אוניברסיטאות ומספר רב של מכללות. זהו המרכז האקדמי של מדינות צפון-מזרח הודו.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מהווה מרכז חשוב של תעשייה, מסחר ובנקאות. בין המפעלים הרבים הממוקמים בעיר נמנה גם מפעל לייצור מכוניות שבמשך כ-60 שנים ייצר מכונית מדגם הינדוסטן אמבסדור שהוא אחד מסמלי הודו.
יהדות קולקטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות קולקטה
יהדות קולקטה נוסדה בסוף המאה השמונה עשרה (1798) בקוֹלְקׇטׇה, כאשר סוחרים מיהדות בגדאד (עיראק), ומיהדות חאלאב (סוריה) בחרו להתבסס לצמיתות בבירה המתהווה של הראג' הבריטי. הקהילה הפכה למרכז הפזורה המסחרית היהודית הבגדאדית דוברת ערבית יהודית באסיה. מייסד הקהילה היהודית בקולקטה הוא אהרן עובדיה הכהן, סוחר יהודי מחאלאב.
בתחילת המאה התשע-עשרה הקהילה היהודית בעיר גדלה במהירות. היא נבנתה בעיקר ממהגרים יהודים מבגדד ובמידה פחותה מיהודי חאלאב. מבחינה היסטורית הקהילה הונהגה על ידי אליטת סוחרים עשירה שסחרה בכותנה, יוטה, תבלינים ואופיום שנרכשו מהמשפחות היהודיות המובילות של בגדאד וחאלאב.
משפחות סוחרים, יהודיות בגדאדיות שהתגוררו בעיר נקשרו בקשרי נישואין או מסחר עם הקהילות היהודיות הבגדאדיות הקטנות יותר שסחרו ברחבי אסיה בערים יאנגון, סינגפור, הונג קונג ושנגחאי, כמו גם עם הקהילות היהודיות הגדולות יותר במומבאי ובמזרח התיכון.
במהלך סוף המאה התשע-עשרה הייתה קולקתה מרכז קהילתי קטן של יהדות בבל ועיראק לפני שהיהודים הבגדאדים החלו לעבור מזהות יהודית-ערבית/מזרחית לזהות יהודית בריטית בהנהגת הסוחרים ששון, עזרא, אליאס, גובאי, משפחות בליליוס ויהודה. בימי הזוהר של הקהילה, הסוחרים היהודים של קולקטה תמכו במספר רב של מוסדות דת וצדקה מובילים בארץ ישראל, לבנון ועיראק.
באמצע המאה העשרים, הקהילה היהודית הבגדאדית בעיר הגיעה לשיא של למעלה מ-6,000 חברים, בשעה שקהילות קטנות יותר נמלטו לעיר מהפלישות היפניות או מכליאות במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר עצמאות הודו בשנת 1947 נקודת השיא הזו התהפכה לירידה חדה במספרים. הקהילה היהודית היגרה מהעיר, בעיקר לאוסטרליה, קנדה, בריטניה, ישראל וארצות הברית. הגירה זו נבעה בעיקר ממאבקי הכח לחלוקת הודו, פירוק מערכת המסחר הקולוניאלית באסיה, ניתוק הסחר היסטורי שזרם בין המזרח התיכון לאסיה והקמת מדינת ישראל. המעטים שנותרו בעיר שמרו על זהותם היהודית-הודית, הגיעו לתפקידים בולטים בצבא, בפוליטיקה ובאמנות.
בתחילת המאה העשרים ואחת נותרו בעיר פחות מעשרים יהודים. בתי הכנסת שנותרו הפכו לאתרי מורשת נגישים שנוסדו על ידי יהודי עיראק בעיר. נכון לשנת 2023, המשפחות היהודיות הבגדאדיות העשירות נהנות מבולטות בתרבות ובתקשורת הבריטית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קולקטה- קולקטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הנכסים ששווים מיליונים עוד שם - היהודים של קולקטה כבר לא
קולקטה (הודו), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Basic Statistics of Kolkata, Kolkata Municipal Corporation
- ^ http://edition.cnn.com/2010/WORLD/asiapcf/03/29/india.jews/index.html