קיזיקוס
קיזיקוס (ביוונית: Κύζικος) הייתה עיר יוונית עתיקה במיסיה שבאסיה הקטנה, לחוף ים מרמרה, בחצי האי קאפו דאג (בעת העתיקה היה חצי האי בעצם אי – וחובר בסוללה מלאכותית אל היבשה).
כיום מהווים שרידי העיר אתר מוגן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל הנראה העיר נוסדה על ידי פלאסגיאנים מתסליה. על פי המסורת – העיר נוסדה על ידי הארגונאוטים. מתיישבים רבים באו לעיר בשנת 756 לפנה"ס ממילטוס, אולם העיר גדלה לאחר מלחמות הפלופונסוס עם שקיעתה של אתונה ועלייתה של מילטוס. במהלך מלחמות הפלופנוסיות (431–404 לפנה"ס) עברה העיר חליפות בין אתונה לספרטה. לאחר שלום אנטאלקידאס (387 לפנה"ס) עברה העיר לשלטון האימפריה הפרסית, ונותרה בשליטה פרסית עד כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפנה"ס.
בשל מיקומה של העיר – בקרבת דרכי המסחר, הפכה העיר למרכז מסחרי חשוב, ומטבעות הסטאטר מזהב שנטבעו בעיר היו בשימוש נרחב בעולם העתיק, עד שהוחלפו על ידי מטבעותיו של פיליפוס ממוקדון. מטבע הקיזיקנוס הייחודי לעיר היה שווה 28 דרכמאות.
בתקופה ההלניסטית הייתה קיזיקוס קשורה בקשרי מסחר רבים עם שושלת אטאליד מפרגמון ולאחר שקיעת פרגמון, עברה לתחום ההשפעה של רומא העתיקה. העיר תמכה ברומא ועל כן הותקפה על ידי המלך מיתרידטס השישי, מלך פונטוס אשר צר עליה בשנת 74 לפנה"ס עם 300,000 לוחמים. המצור הופסק על ידי כוחות בראשות לוקולוס ורומא גמלה לקיזיקוס על נאמנותה בשטחים רבים ובמתן אוטונומיה לעיר, וזמן קצר לאחר מכן הפכה קיזיקוס לעיר המרכזית בצפון מיסיה.
תחת שלטונו של הקיסר טיבריוס הפכה העיר לחלק מהאימפריה הרומית אולם נותרה בירת מיסיה ולאחר מכן הפכה להיות בירת הלספונטוס והפכה למעשה לאחת הערים החשובות בעולם העתיק.
העיר נכבשה ואוסלמה על ידי הערבים במהלך המצור הערבי הראשון על קונסטנטינופול. לאחר סיומו חזרה העיר לשליטה ביזנטית.
העיר נהרסה בסדרה של רעידות אדמה, הראשונה שבהם אירעה בשנת 443 והאחרונה בשנת 1063 – רעידה שהובילה לנטישת העיר.
במאה ה-13 נכבש אזור העיר על ידי הצלבנים.
תחת השלטון העות'מאני הייתה העיר חלק מהקזה של ארדק בוילאייט ברוסה.
שרידים ארכאולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרידי העיר ידועים כיום כ"באל קיז". השרידים הבולטים ביותר הם שרידי חומת העיר ההרוסה מהמאה הרביעית לספירה. נשתמרו מלוא תווי החומה, וכן שרידי מקדש הדריאנוס, האקוודוקט הרומי ומבנה תיאטרון רומי.
האמפיתיאטרון שנבנה במאה השלישית לפנה"ס היה השלישי בגודלו בעולם העתיק. עמודי התיאטרון, שנותרו עומדים עד 1444 נלקחו לשימושים חוזרים.
מקדש אדריאנוס היה רחב ממדים, גובה עמודיו היו 21.35 מטרים (ככל הנראה הגבוהים ביותר בעולם העתיק). ממבנה זה נשתמרו יסודות המבנה. אבני המקדש וכן אבני מבנים אחרות שנשתמרו נלקחו על ידי הקיסר הביזנטיני יוסטיניאנוס הראשון לצורך בניית קתדרלת סנטה סופיה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיזיקוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
