קייטנה
קַיְטָנָה היא מסגרת חינוכית חלופית לגן או לבית הספר לילדים בחופשי השנה. הקייטנה כוללת לרוב פעילויות מגוונות, כגון ימי טיולים, סדנאות, פעילות ספורטיבית וביקורים באתרי בילוי ופנאי. קייטנות מסוימות אף מקדישות עצמן לנושאים מסוימים, החל ממדע וכלה בספורט כמו למשל ליגה קאמפ. הקייטנות מנוהלות במסגרת ממלכתית או במסגרת פרטית - על ידי עמותות, אגודות, חברות מסחריות או אף על ידי אנשים פרטיים.
הפעילויות מתקיימות בחופשות הקיץ והחגים, למשך תקופות קצרות יחסית (מספר ימים עד מספר שבועות), והן כוללות לרוב בעיקר פעילות חברתית ומחנאית של ספורט וחוויה. לפיכך הן מאופיינות במספר חסרונות, כגון צוות מדריכים צעיר יחסית ולא מנוסה, שלא מכיר את הילדים באופן מעמיק; ופעילויות כמו שהייה בבריכות שחייה, טיולים וספורט, הטומנות בחובן סיכונים מסוימים.
מקור המילה "קייטנה" במילה הארמית "קַיִט" שמשמעותה "קיץ".
הקייטנה בראייה חינוכית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשויות המקומיות ותנועות הנוער בארץ מקיימות קייטנות במהלך החופשות החל מראשית החינוך העברי בארץ ישראל, כהשלמה לחינוך שמתקיים במוסדות החינוך במהלך שנת הלימודים. הדגש בקייטנות הוא על חיי חברה, משחק, בידור, מלאכה יוצרת, תרבות, אמנות וספורט. בקייטנות הילדים מוצאים פורקן לאחר שנת לימודים ארוכה, ומתרעננים לקראת מאמץ מחודש בשנת הלימודים הבאה. בעולם גוברת ההכרה שהקייטנות והמחנות הם כלי חינוכי שעשוי לתרום לעיצוב אישיותם והתנהגותם החברתית של הילדים.
חוק הקייטנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990 חוקקה הכנסת את חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990.[1] החוק קובע כי קייטנה היא עסק שנדרש עבורו רישוי עסקים לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, ורישיון זה יינתן לה רק לאחר אישור ממי שהוסמך על ידי שר החינוך. קייטנות העומדות בדרישות מסוימות רשאיות לבקש פטור מרישוי עסקים[2]. החוק והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים אמות מידה מקצועיות לפעילויות בקייטנות, בתחומי כוח האדם, החינוך, הביטחון, התברואה והבטיחות.
משרד החינוך, הממונה על ביצוע חוק הקייטנות, קבע בעקבות זאת את תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), התשנ"ד–1994,[3] בהן נקבעו הוראות לגבי בטיחות, תברואה, ביטחון ופעילות הפדגוגית בקייטנות. זאת בתוספת להוראות שנקבעו כשני עשורים לפני כן בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש), התשל"ו–1975,[4] והוראות והנחיות משרד הבריאות. ההנחיות מפרטות גם על ההדרכה והפיקוח הפדגוגי, ועל תהליך קבלת האישור לקייטנות.
על פי חוזר מנכ"ל קייטנות ,[5] קייטנה מוגדרת כ"”מקום שמתנהלת בו פעילות יום-יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצה המונה 11 ילדים לפחות, במבני קבע או במבנים קלים שהוקמו למטרה זו לתקופה זמנית או בשטח פתוח, במשך תקופה קצובה ורצופה של מעל ליומיים, בתקופה של חופשת לימודים מבית הספר ומגן הילדים. בקייטנה יהיו ילדים בגיל 3–17 (ועד בכלל). בקייטנה של גן ילדים לא יעלה מספר הילדים על 35, וצוות העובדות בה חייב לכלול מנהלת וסייעת. צהרונים המעבירים את פעילותם משעות אחר הצהריים לבוקר ייחשבו כקייטנה בגן ילדים”.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נדב מן, שח, רקמה ואוכל מפרימוס: הקייטנות בשנות ה-30, באתר ynet, 12 ביולי 2013
- קייטנה ספורטיכייף, 10 באוגוסט 2010
- מידע על קייטנה בקטלוג הספרייה הלאומית
- קייטנות לתלמידי בתי ספר עממיים על שפת הים בתל אביב, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- ילדים בקייטנות הקיץ בירושלים ותל אביב, 1945, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קייטנה של ועד ההורים המרכזי, יומני כרמל, ספטמבר 1948 (התחלה 1:57)
- ארגון הקייטנות של ישראל - עמותה רשומה 515681435 ארגון לפיתוח החינוך הבלתי פורמלי בישראל
- קייטנה על גלגלים עפולה, נוף הגליל, מגדל העמק, האתר הרשמי
- "ילדינו בקייטנות נופש", יומני כרמל ספטמבר 1949 (התחלה 3:02)
- חן מלול, כך בילינו בקייטנות העבר, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 16 ביולי 2017
- מי בא לקיטנה?, חלונות: צהר לתרבות יהודית-ישראלית, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- דוקטרינת השוקו והלחמנייה