שלמה אבן גבירול
 | |
| פסל של שלמה אבן גבירול בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה | |
| לידה |
1021? מאלגה, ח'ליפות קורדובה  |
|---|---|
| פטירה |
1058? (בגיל 37 בערך) ולנסיה, אמירות ולנסיה |
| השקפה דתית |
יהדות |
| תחומי עניין |
פילוסופיה, נאופלאטוניזם |
| עיסוק |
משורר, פילוסוף, רב, סופר |
| מדינה |
חליפות קורדובה |
| יצירות ידועות |
אזהרות |
  | |
רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058[1]) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד. מגדולי המשוררים שקמו בספרות העברית לדורותיה. כתיבתו העמוקה, העשירה, המורכבת והמליצית מאופיינת בשוני וייחוד רב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלמה אבן גבירול נולד במאלגה שבדרום ספרד.[2] אביו היה ככל הנראה דמות פוליטית בקורדובה, אולם בעקבות מלחמות השלטון בעיר ב-1013, שהביאו לגירוש יהודי העיר, הוא נאלץ לעבור למאלגה טרם הולדתו של אבן גבירול. הוריו של אבן גבירול נפטרו כשהיה צעיר, והוא נותר יתום.
בתור הזהב של ספרד המוסלמית, צמח מעמד של יהודים אמידים שהחזיקו חצרות שכללו אמנים שונים ובהם משוררים. פטרונו של אבן גבירול היה יקותיאל אבן חסאן שדאג לצרכיו ובין השניים שררה הערכה הדדית. בתקופה זו חי אבן גבירול בסרגוסה.[2] (אחד מכינויו של אבן גבירול הוא "המשורר מסרגוסה" בשל פעילותו האמנותית הענפה כאשר שהה בעיר.) במות פטרונו חיבר עליו אבן גבירול שלוש קינות. הקינה 'בימי יקותיאל אשר נגמרו' היא הארוכה שבהן. היא חוברה לקראת יום השנה למותו (בשנת 1040), ונראה שנועדה לקריאה בציבור.
מספר שנים לאחר מות פטרונו בהתנקשות, כשהוא בן 25, אבן גבירול נאלץ לעזוב את סרגוסה. ב-1045 הוא עבר להטאיפה של גרנדה, שם היה רבי שמואל הנגיד (הווזיר הגדול של הממלכה) נותן החסות שלו.[2] בהמשך היחסים בין השניים הידרדרו, כפי שאף משתקף בחלק משיריו של גבירול. לאחר מכן נדד אבן גבירול בין ערים שונות.
בחייו סבל אבן גבירול מחולאים שונים, ובעיקר ממחלת עור קשה, ככל הנראה שחפת העור. רבים משיריו עוסקים בייסורים שעברו עליו. כך לדוגמה, בשירו "כאבי רב" הוא הצהיר: "כאבי רב ומכתי אנושה, וכוחי סר ועצמותי חלושה, ואין מנוס ואין מברח לנפשי, ואין מקום תהי לי בו נפישה". אבן גבירול נפטר בוולנסיה. ישנה סתירה בין המקורות באשר לשנת מותו. ישנה השערה כי קברו נמצא בעיר סגונטו.[2] על פי אגדה, ככל הנראה דמיונית, טורקי או ערבי שקינא בו על כישרונותיו הרגו בספרד וקברו תחת עץ תאנה, ומשהתאנה חנטה את פירותיה מוקדם חקרו וגילו כי גופו טמון תחתיה, הרוצח הודה באשמתו ונתלה על ידי השלטון.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתו של אבן גבירול כוללת שימוש משוכלל בשפה העברית, מקוריות אינטלקטואלית ויכולת מרשימה לבטא בתוך הסד הנוקשה של כללי השירה של זמנו רגשות אישיים המרגשים את הקורא גם היום. כדרכם של משוררי ספרד, שירתו מכילה שירת חול, הכוללת שירי יין, חשק, טבע ועוד, ושירת קודש הכוללת שירים פילוסופיים-רוחניים כמו יצירת המופת כתר מלכות.
שלמה אבן גבירול לא מיעט בערך עצמו. פעמים רבות כתב על מעלתו בחכמה ולעיתים אף בהשוואה לבני דורו - "והנני ושש עשרה שנותי, וליבי בָן (=קנה בינה) כלב בן השמונים", "בין כל פתלתול וסכל, ליבו כלב תחכמוני".
יצירותיו בשירה ובפיוט הן רבות, ואחת החשובות בהן היא השירה הרוחנית-פילוסופית כתר מלכות, זוהי יצירה פיוטית ארוכה המתארת את האל, את הבריאה ואת האדם העומד בפני בוראו. היא אינה רק פילוסופיה בטורי שירה, אלא יצירה אישית המתארת גם תחושות עזות. פרופסור ישראל לוין כתב על היצירה: "בהכרתי ראיתיו כשיר הקודש העברי החשוב ביותר שלאחר התקופה המקראית; שאין עוד שיר בודד אחד שמשקף כמוהו - בהיקפו, בתכניו העשירים, ברוחב דעתו, בעמקות רעיונותיו, בעוצמת הביטוי למגוון גילוייה של החוויה הדתית ובערכיו השיריים - האסתטיים - את עולמה הרוחני של יהדות ספרד המוסלמית; שהוא איננו רק "אחת היצירות המופלאות ביותר של השירה ההגותית בספרות העולם" (כפי שסבור יצחק משה אלבוגן, "התפלה בישראל..." עמ' 259), אלא גם של השירה הלירית. ככל שרבו עייונַי בו גבר רצוני להקדיש לו מחקר מיוחד ומפורט - ואת פרי עבודתי הממושכת אני מגיש בזה לקורא כספר".
בין יצירותיו הידועות בסדורי אשכנז קינת "שומרון קול תתן" הנאמרת בתשעה באב ביום ובלילה, "שעה נאסר וגם נמסר" בסליחות לשבעה עשר בתמוז, ופיוט שני זיתים לשבת חנוכה. בנוסח אשכנז המזרחי, נתקבלו פיוטי אהבה על הלכות ציצית וקריאת שמע לשבתות שלח וואתחנן,[3] וכן נתקבלו פיוטי גאולה על שעבוד מלכויות לשבתות ספירת העומר.
יצירתו המפורסמת בתחום הלכתי-למחצה היא ה"אזהרות" לשבועות, כשהאזהרות שהוא כתב זכו אף לפירושים, כמו "זוהר הרקיע" של רשב"ץ ו"נר מצווה". ש"י עגנון וחיים נחמן ביאליק העריצו את כתיבתו של אבן גבירול והושפעו ממנה עמוקות. בסיפור הקצר של עגנון, "הסימן", מתואר מפגש מיסטי בין המספר ובין שלמה אבן גבירול. במאמר/מסה "לכנוסה של שירת ספרד" תיאר חיים נחמן ביאליק את שירת ספרד, אבן גבירול ושאר כותביה/יוצריה כך: ”אחרי כתבי-הקודש ואגדת התלמודים והמדרשים, אין ספק, כי אין לך מקצוע גדול ביצירת הדורות כולם מן השירה הספרדית, זו שעמלו בשכלולה ידי יוצריה הגדולים, אדירי רוח ואנשי מעלה כלם, דור אחר דור, עד היותה כארמון פלאים שגיא ונהדר, עומד בתפארתו לנס ולמופת לדור אחרון”.[4]
ספר מקור חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן גבירול הוא היחיד מבין הפילוסופים היהודיים שהאריך לבסס את התפיסה הנאופלטונית המטאפיזית. כך, הוא כתב את החיבור הפילוסופי החשוב "מקור חיים" (שנשמר רק בלטינית בשם "Fons Vitae")[5] העוסק במטפיזיקה. הספר עוסק בחלוקה בין חומר וצורה, ובנקודות מסוימות הוא חולק על אריסטו. על פי הספר, בכל הבריאה ישנו חומר משותף שהצורה מחלקת; אף לשכלים הנבדלים יש חומר וצורה. עד לחומר הקדמון הנושא את הצורה, החומר הוא הפוטנציאל והצורה היא הדינמיקה. אבן גבירול מבסס את המיצוע של שכל-נפש-טבע. הוא מקבל את יצירת יש מאין, ואותו "יש" הוא ממוצע בין סופיות בזמן לבין אינסופיות. הרצון עומד בין הבורא לבין הנברא. הספר נלמד רבות בקרב הסכולסטיקה הנוצרית והשפיע רבות על מלומדים נוצריים. לאורך השנים הספר השתמר בלטינית בלבד, בקרב הכנסייה, ומחקריו של החוקר שלמה מונק, שהוכיחו שהספר נכתב בידי אבן גבירול, עוררו סנסציה. הספר זמין כיום גם בעברית.
אבן גבירול כתב גם את "ספר תיקון מידות הנפש", המתאר את המידות הטובות והרעות ונכתב במקור בערבית.
ספר נוסף שנכתב על ידי אבן גבירול הוא "מבחר הפנינים" - לקט של אמרות מוסריות, אשר על פי החוקרת שרה כ"ץ, ייתכן שנכתב כעבודה מקדימה לספר תיקון מידות הנפש.[6] בעבר יוחס ספר זה לרבי ידעיה הפניני.
מורשתו והנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 הקליטו ברי סחרוף ורע מוכיח אלבום של שירי אבן גבירול, בשם "אבן גבירול, אדומי השפתות". עוד יצא ב-2009 האלבום "אלמליח-לרוז-שטרית", אלבום משותף למיכה שטרית, וליאור אלמליח שכולל שירי משוררים, בין היתר גם של אבן גבירול.
המלחין המודרני האמריקני זוכה הגראמי ארון ג'יי קרניס הוציא ב-2009 אלבום ששמו "Symphony of Meditations", שהסימפוניה בו מושפעת משירתו של אבן גבירול ומולחנת למילות שיריו של אבן גבירול בלבד.[7]
בשנת 2012 יצא במסגרת פרויקט עבודה עברית דיסק בשם "יהודה הלוי פינת אבן גבירול" המכיל שלושה משירי אבן גבירול. המשורר נתן יונתן כתב סונטה בשם "אבן גבירול" המנסה לפענח רבדים שונים מדמותו הגאונית, המיוחדת/השונה והמסתורית/האניגמטית של שלמה אבן גבירול.
בשנת 1970 הקימה עיר הולדתו מאלגה פסל ברונזה של דמותו מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. העיר ציינה את המאורע בחגיגות יובל ובימי עיון ביצירותיו, בהשתתפות מלומדים מרחבי העולם.
על שמו קרוי כפר גבירול ברחובות, רחוב אבן גבירול בתל אביב וכן רחובות בערים נוספות. כיום בית הספר של הקהילה היהודית במדריד קרוי על שמו של שלמה אבן גבירול.
האישה שברא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1629 יצא לאור ספרו של רבי יוסף שלמה דלמדיגו, "מצרף לחכמה", שבו מסופר: "וכן אמרו על ר״ש בן נבירול שברא אשה והייתה משרתת לו, וכאשר הלשינוהו למלכות הראה להם שלא הייתה בריאה והחזירה לקדמותה לחתיכות וחוליות עץ שמהם נבנית. וכדומים הרבה שמועות בפי הכל ובפרט בארץ אשכנז”."[8]
בסיפור "עידו ועינם" ש"י עגנון הרחיב מעט אגדה זו, וסיפר על דבר בריאת האישה: "נשמע הדבר בין הבריות והגיע אצל המלך. ציווה המלך להביא לפניו את האשה. ראה אותה ונכנסה אהבתה בלבו. לא השגיחה היא בו. הלכו והביאו את רבי שלמה בן גבירול. בא והראה לו למלך שאינה בריאה שלימה, אלא חוליות של עץ שמהן נבנתה האשה."[9]
בעקבות סיפורו של יוסף שלמה דלמדיגו המחזאית יוספה אבן-שושן כתבה וביימה את המחזה "כתר מלכות", שהוצג בפסטיבל עכו 1994, ושיחקו בו איילת גבאי-יגודה ויעקב שבילי.[10] ב-2001 שכתבה מחדש את המחזה, שעלה בגלגולו החדש בשם: "בריאה",[11] בתיאטרון לה מאמא בניו יורק, בבימויה של גאולה עטר, ובכיכובם של ויקטור עטר ומירה עוואד.
משיריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקטלוג הספרייה הלאומית מאות פריטים של אבן גבירול. ספרי שירי חול ושירי קודש, פילוסופיה ופרשנות. אבן גבירול הוא אחד היוצרים העבריים האהודים והנפוצים ביותר.
להלן כותרי ספרים שנכתבו עליו ועל יצירתו:
- חיים נחמן ביאליק, יהושע חנא רבניצקי, שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול, מקובצים על פי ספרים וכתבי יד, סדורים, מוגהים ומבוארים על ידי ח.נ. ביאליק, י.ח. רבניצקי, (אוצר שירת ישראל בספרד, כרך א'-ז'), הוצאת דביר, תל אביב, (שנת הוצאה לא ידועה).(הספר בקטלוג ULI)
- שניאור זק"ש, שירי השירים אשר לשלמה בן גבירול, שירי רשב"ג מוגהים ומבוארים, פריז 1868.
- יעקב שלנגר, הפילוסופיה של שלמה אבן גבירול, הוצאת מאגנס, ירושלים, תש"ם.(הספר בקטלוג ULI)
- נחמיה אלוני ודב ירדן (כינסו וערכו), קובץ שירי חול לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי יד מן הגניזה ומקורות אחרים, ירושלים: תשכ"ט-1969.
- שרה גלוזמן, המשורר מסרגוסה סיפור חייו של המשורר שלמה בן יהודה אבן גבירול הוצאת ראובן מס ירושלים 1987(הספר בקטלוג ULI)
- זאב ברויאר, שירת הקודש של ר' שלמה אבן גבירול – תוכן וצורה, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשנ"ג,(הספר בקטלוג ULI)
- דב ירדן, יי שעה לחשי ורחשי: פיוט חדש לר' שלמה אבן גבירול, ירושלים: תשכ"ט-1969.
- דב ירדן, פשטים חדשים בשירי החול לרבי שלמה אבן גבירול, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"א-1981.
- דב ירדן (כינס וערך), קובץ שירי קודש לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי יד מן הגניזה ומקורות אחרים, ירושלים: תשכ"ט-1969.
- דב ירדן, מליצתי בדאגתי הדופה, לרבי שלמה אבן גבירול, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ו-1976.
- ישראל לוין (עורך), שלמה אבן גבירול: שירים (סדרת שירת תור הזהב), ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2007.[12](הספר בקטלוג ULI)
- ישראל לוין, כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול, כולל מהדורה ביקורתית של כתר מלכות עם הקדמה, פירוש וחילופי נוסח, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2005.(הספר בקטלוג ULI)
- ישראל לוין, הסוד והיסוד: מגמות של מסתורין בשירתו של שלמה אבן גבירול, לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ'ו 1986.(הספר בקטלוג ULI)
- שניאור זק"ש, רבי שלמה אבן גבירול וקצת בני דורו, פריז תרכ"ו (1866).(הספר בקטלוג ULI)
- שניאור זק"ש, חידות ר' שלמה בן גבירול ופתרוניהן, "אוצר הספרות" פריז 1892
- י. נ. שמחוני, רבי שלמה בן גבירול, בתוך "התקופה", ספר עשירי, ורשה: שטיבל תרפ"א (1921)
- דוד כהנא, חיי שלמה בן גבירול, בתוך "השילוח" 2, אוקטובר 1896; "השילוח" 1, דצמבר 1896.
- קלמן שולמן, רבי שמואל הנגיד ור' שלמה אבן גבירול, בתוך "ספר תולדות חכמי ישראל", חלק ראשון, וילנה תרל"ט.
- אליעזר שביד, הפילוסופים הגדולים שלנו – הפילוסופיה היהודית בימי הביניים(הספר בקטלוג ULI), ר' שלמה אבן גבירול, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2007, עמ' 80–99
- מנחם לורברבוים, נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"א(הספר בקטלוג ULI)
- עזרא פליישר, "גלגוליו המופלאים של שיר ידידות לשלמה אבן גבירול", מחקרי ירושלים בספרות עברית ג, תשמ"ג (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- א. מור, שלמה אבן גבירול: האיש ושירתו, תל אביב 1950
- חיים ברודי, חיים שירמן וישראל בן-דוד, שירי החול, של ר' שלמה אבן גבירול, מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה, ירושלים תשל"ה-1974
- אליעזר דודוביץ': 'מקור חיים' והמסורת הפילוסופית היהודית: משנתו הפילוסופית של ר' שלמה אבן גבירול לאור הגותם של ר' סעדיה גאון ור' יצחק הישראלי - בחינה השוואתית, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2019.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלמה אבן גבירול", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1278-1274, באתר היברובוקס
- ג'יימס א' אורמסון (עורך), בן-עמי שרפשטיין (עורך המהדורה העברית), אבן-גבירול, שלמה, בספר "פילוסופיה" באתר מט"ח
- ישראלה הלזנר, מתיה קם, שלמה אבן גבירול, באתר "תרבות•il"
- ציטוטים של שלמה אבן גבירול, באתר "בין המרכאות"
- חביבה ישי, שלמה אבן גבירול מאזין לקוראיו, באתר הארץ, 4 ביוני 2007
- הרב אורי שרקי, רבינו סעדיה גאון, בעל חובות הלבבות, רבי שלמה אבן גבירול, בעל הכוזרי ועוד, מתוך הסדרה "מבוא לתורה שבעל פה", אתר מכון מאיר.
- ר' שלמה אבן גבירול באתר הפיוט והתפילה
- פיוטי ר' שלמה אבן גבירול באתר הזמנה לפיוט.
- אלי אשד, האישה המלאכותית של שלמה אבן גבירול, מגזין "יקום תרבות", פברואר 2012
- רפי שיניאק, "נפש אשר עלו שאוניה": לבחינת מקומו של שלמה אבן גבירול בהוראת הספרות בחינוך העברי בארץ מראשיתו, דפים 42, 2006, עמ' 112–153
- מירה שטרית, המשורר ובת-השיר: עיון משווה בין שירת ר' שלמה אבן גבירול ור' טדרוס הלוי אבולעפיה, שנתון שאנן, כרך ה', תשנ"ט, עמ' 75–99
- יוסף יהלום, 'לאור בוקר יחידתי נדודה' דיואן גבירול ומסורת שירת החול במורשתו, JSIJ 2, 2003, עמ' 83–95
- שלמה אבן גבירול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שירמן, חיים, & כותר (1979). לתולדות השירה והדראמה העברית : מחקרים ומסות מוסד ביאליק, כרך ראשון, עמ' 97
גלילי שחר, הפה, השותה, השוחק, הנושק, הנושך, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2022
שלמה בן יהודה אבן גבירול (1021-1058), דף שער בספרייה הלאומית- זאב הרוי,האם ר' שלמה אבן גבירול כתב את אדון עולם?, תרביץ פח
- שלמה אבן גבירול, באתר שירונט
שלמה אבן גבירול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שלמה אבן גבירול, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
מכּתביו:
- מבחר הפנינים לאבן גבירול, שלמה ב"ר יהודה הספרדי, לונדון תרנט (1899)
- כתבי רבי שלמה אבן גבירול בפרויקט בן-יהודה
- ספר "מבחר הפנינים" המיוחס לאבן גבירול, באתר "דעת"
- ספר "תיקון מידות הנפש" המיוחס לאבן גבירול
- ביאליק ורבניצקי, שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול, הוצאת דביר, תרפ"ח-תרפ"ט
- חלק א' שירי חול, באתר היברובוקס
- חלק ב' שירי חול, הערות וביאורים, באתר היברובוקס
- חלק ג' שירי קודש, באתר היברובוקס
- חלק ד' שירי קודש, הערות וביאורים, באתר היברובוקס
- חלק ה' מילואים א', באתר היברובוקס
- חלק ו' מילואים ב', באתר היברובוקס
- אזהרות, באתר היברובוקס
- מקור חיים, ד״ר יעקב בלובשטיין תרגם בפעם הראשונה מרומית, ערך: ד״ר אברהם צפרוני, הוצאת מחברות לספרות, בסיוע מוסד הרב קוק, תל אביב, תש"י / 1950, באתר היברובוקס
- רשימת מאמרים על רבי שלמה אבן גבירול באתר רמב"י
הקלטות של שיריו באתר הארכיון- כתב יד, מקור חיים, ירושלים, מאה 19, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, אזהרות, רשב"ג, ניו יורק, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, מבחר הפנינים, פרמה, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, תיקון מידות הנפש, פרמה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- דב ירדן, ״פקד ברק שחק״ : שלמה אבן גבירול, מולד 247–248, 1976, עמ' 373–376
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קיימות מספר גרסאות בנוגע לשנות חייו, בספרייה הווירטואלית של מטח מופיע הערך שלמה אבן גבירול מהאנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית ושם כתוב: "נולד במלגה סביב 2–1020 ומת ב-8–1057 או לפי עדות יחידה ב-70-1069." לעומת זאת בספר תחכמוני מהמאה השתים עשרה כתוב: "ובסוף ימי הנגיד נולד ר' שלמה הקטן אשר הניף בשמי השיר ולא בא עוד כבושם ההוא... ובן תשע ועשרים נרו כבה / ועד השלושים לא בא". בקיצור ספר זכר צדיק לרב יוסף אבן צדיק מופיע שמת בשנת ד'תת"ל.
- ^ 1 2 3 4 שרה כץ, מסע בספרד בעקבות אבן גבירול, באתר הפיוט והתפילה.
- ^ לא ברור לחלוטין אם הוא התכוון לכתוב את פיוטים אלו להיאמר דווקא בשבתות אלו, או אפילו אם כתבם במקור כפיוטי אהבה. בכל מקרה כך נתקבל במנהג אשכנז המזרחי.
- ^ חיים נחמן ביאליק, "לכנוסה של שירת ספרד" בפרויקט בן-יהודה
- ^ מקור חיים (Q115759214)
- ^ שרה כ"ץ, "אבן גבירול כבעליו של ספר 'מבחר הפנינים'", מתוך: פיתוחים פתוחים ואטורים - עיוני מחקר ביצירת שלמה אבן גבירול; וכן 'על מחברו של ספר 'מבחר הפנינים', סיני קג עמ' קפ - קפב ; וראו גם: יהודה רצהבי, 'מקורותיו הערביים של 'מבחר הפנינים', סיני, קב, עמ' צז-קס.
- ^ Symphony of Meditations באתר של קרניס
- ^ יוסף שלמה דלמדיגו, מצרף לחכמה, באתר היברובוקס
- ^ ש"י עגנון, "עידו ועינם", בכרך עד הנה, הוצאת שוקן, תשכ"ט, עמ' שמ"ח
- ^ כתר מלכות, באתר של פסטיבל עכו
- ^
בריאה מאת יוספה אבן-שושן ראיון בחוצה ישראל 2001, סרטון בערוץ "yosefa evenshoshan", באתר יוטיוב (אורך: 09:56)
- ^ מבוא והקדמה מתוך הספר "שלמה אבן גבירול: שירים" באתר טקסט, פברואר 2007
| תקופת חייו של הרב שלמה אבן גבירול על ציר הזמן |
|---|
 |