לדלג לתוכן

שלמה זאב קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שלמה זאב קליין
לידה 14 באוקטובר 1814
ל' בתשרי ה'תקע"ה
בישהיים, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 1867 (בגיל 53)
י"ב בחשוון ה'תרכ"ח
קולמר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 בנובמבר 1867 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שלמה זאב (סלומון וולף) קליין (רש"ז קליין; Salomon Wolf Klein;‏ 14 באוקטובר 1814, ל' בתשרי ה'תקע"ה, בישהיים, אלזס10 בנובמבר 1867, י"ב בחשוון ה'תרכ"ח, קולמר, אלזס) היה אב בית הדין של קהילת יהדות קולמר וגליל הריין העליון בצרפת.

קליין נולד בבישהיים הסמוכה לשטרסבורג. בגיל 18 החל את לימודיו האקדמיים בלטינית ויונית. ב-1839 קיבל הסמכה לרבנות מהסמינר הרבני של מץ.

קליין שימש כרב בבישהיים, דורמנך וריקסהיים. ב-1846 היה מועמד למשרת הרב הראשי של פריז, אך נדחה בשל התנגדותו לכל שינוי בהלכה. לאחר פטירת רבי זליגמן גודשו, מונה תחתיו לרב ראשי בקולמר וכל הריין העליון.

בשנת תרכ"ד (1863) כתב הרב קליין הקדמה מחורזת לסידור "עבודת ישראל" של יצחק בן אריה יוסף דוב.[1] כמו כן כתב הסכמות לספרים נוספים, כולם בעברית מחורזת משולבת בלשון הפסוקים וחז"ל תוך שימוש במשחקי מילים, ביניהם לספר "שולחן ערוך למידות", לספר שערי שמחה, אמירה לבית ישראל של הרב מווירצבורג (שהיה מחותנו), ועוד.

כתב מאמרים רבים וחידושי תורה בעיתון הלבנון.

הרב קליין היה מראשי הרבנים האורתודוקסים שהתנגדו לשינויים בהלכה ולתנועה הרפורמית. ב-1859 הצטרף לרש"ר הירש והובילו קו תקיף נגד זכריה פרנקל עם פרסום ספרו "דרכי המשנה", בפולמוס שהביא לקרע עם ראשוני הקונסרבטיבים.

בשנת תשס"ט קובצו מאמריו על ידי צאצאיו ויצאו לאור בספר בשם "אז אמר שלמה".

מיכאל גרץ ביקר את פועלו ודעותיו של קליין בספרו "המהפכה הצרפתית והיהודים".

  • Nouvelle grammaire hebraique raisonnee et comparee (1846)
  • Guide du traducteur du Pentateuque (2 vols. 1852–53);
  • Le Judaisme ou la Verite sur le Talmud (1859);
  • Recueil de lettres pastorales et de discours d'inauguration (1863).
  • מענה רך על עזות קשה (1846)
  • מפני קושט - נגד זכריה פרנקל (1861)
  • האמת והשלום אהבו (1861), on the position of S. J. Rapoport vis-a-vis Frankel.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יקר סהדותא, סדור עבודת ישראל (רעדעלהיים, תרכ"ח).
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.