תבנית:מקף וקו מפריד

על פי כללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית, חשוב לשים לב למצבים השונים שבהם יש להשתמש במקף וקו מפריד:

• מקף (־) משמש לחיבור בין שתי מילים, בעיקר אחרי תחיליות או לפני סופיות (”בין־לאומי”, ”חד־פעמי”, ”אי־ידיעה”, ”תת־נושא”, ”מוליכות־על”). הוא משמש גם לגישור בין תווים ממערכות כתיב שונות (”ב־2024”, ”ה־DNA”, ”מ־A ל־Z”). יש העושים שימוש במקף גם בין צמדי מילים המצטרפות למושג אחד, בלתי־נפרד, ובין תוארים. המקף מופיע ללא מרווחים לפניו ולאחריו.
• קו מפריד ( – ) משמש לפני כינוי מסכם, לאחר חלק ייחוד, במקום אוגד, או להדגשת הפרדה בין חלקי המשפט – תוך החלפה של פסיק, נקודתיים או סוגריים. שימוש נוסף הוא לייצוג תווך, טווח או כיווניות בין שני גורמים (”עמודים 10–16”, מלחמת אוקראינה–רוסיה), או יחס מחבר חלש יותר מאשר היחס שמביע מקף. בניגוד למקף, קו מפריד בא עם רווח לפניו ולאחריו, למעט במקרה של ציון טווח או כיוון בין שתי תיבות.

הסבר מורחב על האופן שבו ניתן להקליד את התווים, על ההבדלים ביניהם ועל כללי הריווח, ניתן לקרוא בקישורים המודגשים למעלה. בוויקיפדיה העברית אין חובה להשתמש בתווים המדויקים (־, – ), אך גם כשמחליפים אותם בסימן מינוס (-) יש להתחשב בהבדלי הייעוד וצורת השימוש.