תותח מתנייע M-109
"דוהר" צה"לי יורה באימונים | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | תותח מתנייע |
מדינה מייצרת | ארצות הברית |
יצרן | BAE סיסטמס |
מערכה מרכזית | מלחמת וייטנאם, מלחמת יום כיפור, מלחמת איראן–עיראק, מלחמת שלום הגליל, מלחמת המפרץ, מלחמת עיראק, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת חרבות ברזל |
מידע טכני | |
אורך | 9.10 מטרים |
רוחב | 3.10 מטרים |
גובה | 3.30 מטרים |
משקל | 23.8 טונות (ללא זיווד), 28.2 טונות (עם זיווד) |
מהירות | 56 קמ"ש |
טווח פעולה | 350 ק"מ |
מנוע | ג'נרל מוטורס 8V71T בעל 450 כ"ס |
צוות |
7 אנשי צוות - מפקד, כוון, אחראי מערום קרקע, טען, מכניס חומר נפץ הודף (חנ"ה) סוגר סדן, נהג, רץ קווי (צה"ל) 4 אנשי צוות ב"פלאדין" - מפקד צוות, נהג, מקלען-קשר ו 1–3 תותחנים |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | תותח הוביצר 155 מ"מ |
קליבר | 155 מ"מ |
אורך קנה | 39 קליברים (6.045 מטר) |
קצב אש | 4 פגזים לדקה, ב"פלאדין" 6 פגזים לדקה |
טווח מקסימלי | 19.8 ק"מ עם תחמושת רגילה, 29.8 ק"מ עם תחמושת לטווח רחוק |
M-109 הוא תותח מתנייע מתוצרת ארצות הברית שנמצא בשירות צבא ארצות הברית, צבא ההגנה לישראל וצבאות מערביים נוספים. תותח מתנייע M-109 מורכב מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ המותקן על מרכב זחלי ממוגן הכולל תא צוות משוריין. התותח פותח בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי חברת United Defense (אנ') (כיום חלק מחברת BAE סיסטמס) ומאז פותחו לו מספר דורות מתקדמים יותר הנמצאים בשירות גם היום.
מבנה והנדסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-M-109 הוא תותח מתנייע (תומ"ת) המורכב מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ המותקן בתוך תובה משוריינת המגנה על הצוות שבו ועל מערכת הירי מפני פגיעה מנשק אויב כמו גם מפני נשק אב"כ ופגעי מזג אוויר. התובה זהה לזו של תותח מתנייע M-108 (אנ').
בניגוד לתותחים נגררים, ה-M-109 מסוגל להתנייד בכוחות עצמו. הכלי כולו בנוי על יסוד רכב קרבי משוריין עם מנוע, מזקו"ם ומערכות היגוי. הוא יכול לנסוע הן על כביש והן בשטח פתוח, במהירות מקסימלית של כ-50 קמ"ש. תכונה זו מאפשרת לתומ"ת לשנות את מיקומו באופן מהיר יחסית ולהתקדם בצמוד לטנקים של חיל השריון המסתער ובכך לספק חיפוי ארטילרי רציף מבלי לנטשם או לעכבם.
התותח שעל הכלי הוא "הוביצר", כלומר: תותח המסוגל לירות הן בכינון ישיר (כמו תותח של טנק) והן בכינון עקיף על ידי ירי תלול מסלול. שינוי זווית הירי מאפשר להוביצר לכסות טווח רחב ולפגוע במטרות בטווחים שונים. ירי בכינון ישיר טוב בעיקר כנגד מטרות קרובות, ולמרות שזהו לא ייעודו המקורי שלשמו פיתחו את ה-M-109 אפשרות זו נמצאה שימושית: כך למשל נעשה שימוש כזה כנגד שריון במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים (על ידי הכלים שקדמו ל-M-109) וכנגד מבנים במלחמת לבנון הראשונה ומבצע צוק איתן. ה-M-109 יורה בעיקר בכינון עקיף ולכן אינו מושפע מהמכשולים על פני השטח (כגון יערות או גבעות נמוכות) ויכול להגיע לטווחים של 3.5–29.8 ק"מ.
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרסאות מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- M109A6 "פאלאדין" (Paladin): הדגם החדש ביותר המהווה את עמוד השדרה של הגדודים הארטילריים האמריקאים היום. בעל 4 אנשי צוות וטעינה אוטומטית. ה"פאלאדין" הוא תותח עצמאי המסוגל לנווט, לקבל ולחשב תוכניות אש ללא עזרה תוכנית מבחוץ ולשחרר פגז ראשון תוך 60 שניות בלבד. קצב אש 6 פגזים לדקה. טווח עד לכ-30 ק"מ. יכולת להתחבר לנגמ"ש "אלפא" למילוי תחמושת.
- M109A7
-
תומ"ת M109A2 בשירות כוח האכיפה למלחמת יוגוסלביה
-
תומ"ת M109A3 בשירות כוח האכיפה למלחמת יוגוסלביה
-
תומ"ת M109A4 בשירות הצבא הקנדי
-
תומ"ת M109A5 בשירות הצבא המרוקאי
-
תומ"ת M109A6 "פאלאדין" בשירות הצבא האמריקני
גרסאות זרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- M109A5Ö
- M109AL "רוכב" (Rochev): שיפור של ה-M109 האמריקאי. קצב אש של 4 פגזים לדקה. 6 אנשי צוות + מפקד. מהירות 56 קמ"ש. אפשרות למקלע בראונינג 0.3 או מא"ג על צריחון מפקד צוות. טווח עד 19.8 ק"מ עם סוגי התחמושת הקיימים בארץ. הגיע לארץ עם קנה קצר ואחר כך הוסב לקנה ארוך. כיום בשימוש בצה"ל בגדודי מילואים בלבד. השתתף במלחמת יום הכיפורים (גדוד סדיר וגדוד מילואים), במלחמת שלום הגליל, ובמבצעי צה"ל בלבנון בשנות ה-90 כולל מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם.
- M109AL "דוהר" (Doher): שיפור של ה"רוכב" שנכנס לשירות צה"ל בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומאז החליף את כל התותחים בשירות סדיר. בעל מערכות של הגנה מאב"כ ושריפות לשיפור שרידות אנשי הצוות. עם אפשרות למקלע נוסף בצריחון טען. טווח עד 19.8 ק"מ ועד 29.8 ק"מ עם סוג מסוים של תחמושת לטווח ארוך. השיפור העיקרי הוא במערכת ניווט וכינון עצמאי, וחיבור למערכת ה-GPS. נמצא בשימוש סדיר.
- M109AL "דורס" (Dores): שיפור נוסף של סדרת ה-M-109 בצה"ל. דומה ל"רוכב" אך מצויד במערכת איכון ובקרת אש מתקדמת. שיפורים נוספים הם מערכת ניווט עצמאית, מחשב פיקוד הכולל מפות ומחשב לבקרת מלאי. חיל התותחנים הישראלי החל להצטייד ב"דורס" בשנת 2004, אך כיום דגם זה נמצא בשימוש גדודי המילואים[דרוש מקור].
-
תומ"ת M109L52 בשירות הצבא הגרמני
-
תומ"ת M109L47 "קאווסט" בשירות הצבא השווייצרי
-
תומ"ת M109K55 בשירות הצבא הדרום קוריאני
-
תומ"ת M109A3GNM בשירות הצבא הנורווגי
-
תומ"ת M109A5Ö בשירות הצבא האוסטרי
-
תומ"ת M109AL "דוהר" בשירות צה"ל
צבאות מפעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינה | סה"כ | לפי גרסה | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
2/A1 | A3 | A4 | A5 | A6 | |||
קוריאה הדרומית | 1,040 | 1,040[1] | |||||
ארצות הברית | 950 | 950[2] | |||||
מצרים | 601 | 401[3] | 200[3] | ||||
ישראל | 600 | 600[4][5] | |||||
איראן | 440 | 440[6] | |||||
יוון | 408 | 135[דרוש מקור: מקור] | 273[דרוש מקור: מקור] | 12[דרוש מקור: מקור] | |||
איטליה | 283 | 283[7] | |||||
ערב הסעודית | 280 | 280[8] | |||||
פקיסטן | 265 | 150[9] | 115[9] | ||||
טאיוואן | 225 | 197[דרוש מקור: מקור] | 28[דרוש מקור: מקור] | ||||
מרוקו | 183 | 123[10] | 60[10] | ||||
שווייץ | 133 | 133[11] | |||||
ספרד | 102 | 6[דרוש מקור: מקור] | 96[דרוש מקור: מקור] | ||||
ירדן | 122 | 122[12] | |||||
איחוד האמירויות | 85 | 85[13] | |||||
אוסטריה | 83 | 83[14] | |||||
ברזיל | 76 | 40[דרוש מקור: מקור] | 36[דרוש מקור: מקור] | ||||
נורווגיה | 56 | 56[15] | |||||
צ'ילה | 48 | 48[16][17] | |||||
לטביה | 47 | 47[18] | |||||
מלזיה | 24 | 24[19] | |||||
עיראק | 24 | 24[20] | |||||
דנמרק | 24 | 24[21] | |||||
פורטוגל | 24 | 6[22] | 18[22] | ||||
כווית | 23 | 23[23] | |||||
אינדונזיה | 20 | 20[24] | |||||
תאילנד | 18 | 18[25] | |||||
אתיופיה | 17 | 17[26] | |||||
עומאן | 15 | 15[דרוש מקור: מקור] | |||||
לבנון | 12 | 12[27] | |||||
פרו | 12 | 12[דרוש מקור: מקור] | |||||
תוניסיה | 11 | 11[26] | |||||
ג'יבוטי | 10 | 10[דרוש מקור: מקור] |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "K55 (155mm Self Propelled Howitzer)", Army Equipment, GlobalSecurity.org
- ^ "M109A6 Paladin", Artillery, Military-Today.com
- ^ 1 2 "מצרים", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2013
- ^ "ישראל", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 26 בנובמבר 2014
- ^ "Israeli SP Artillery", SELF-PROPELLED ARTILLERY, Paul Mulcahy’s Pages
- ^ "איראן", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2 בינואר 2013
- ^ "Italian SP Artillery", SELF-PROPELLED ARTILLERY, Paul Mulcahy’s Pages
- ^ "ערב הסעודית", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2016
- ^ 1 2 "Artillery: Cold War Bargains Still To Be Had", StrategyPage, 22 February 2010
- ^ 1 2 "מרוקו", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2016
- ^ "Die Armee in Zahlen: Heer", Armee, Eidgenössisches Departement für Verteidigung, Bevölkerungsschutz und Sport
- ^ "ירדן", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2016
- ^ "איחוד האמירויות הערביות", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 27 באוגוסט 2012
- ^ "Das Bundesheer in Zahlen", heute, 20.01.2013
- ^ Christian E. Bergheim, "Gammelt skyts treffer blink", Forsvarets Forum, 21 November 2006
- ^ "Chile Requests a Mechanized Artillery Battalion", Defense Industry Daily, 6 october 2011
- ^ "Chile’s armed forces receive 12 M109A5 155mm self-propelled howitzers", Defence Blog, 18 Feb 2015
- ^ "UPDATED: Latvia to buy Austrian howitzers", LSM.lv. – Public broadcasting of Latvia, 22 february 2017
- ^ "Malaysia Army will receive 24 units M109A6 «Paladin» SPH", Defence Blog, 2 March 2016
- ^ "עיראק", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 5 בנובמבר 2012
- ^ Steffen McGhie, "Stort set intet fungerende dansk artilleri tilbage", Ingeniøren, 22. okt 2015
- ^ 1 2 "M-109 A5", AreaMilitar
- ^ "כווית", המאזן הצבאי במזרח התיכון, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 3 בינואר 2016
- ^ "Indonesia seems to buy 20 M109 howitzers self-propelled", Defence Blog, 22 August 2016
- ^ Sompong Nondhasa, "MilSim Asia: Thailand relies on M109 simulators", Shephard, 11 January 2017
- ^ 1 2 "BAE Systems show-cases latest Paladin upgrade", defenceWeb, 25 January 2010
- ^ i24 news, "Lebanon receives US artillery, ammunition", ynet, 08.02.15
רק"מ של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
---|---|---|
טנקים קלים | M24 צ'אפי • M41 ווקר בולדוג • T92 • M551 שרידן • M8 | |
טנקים בינוניים | M4 שרמן • M26 פרשינג • M46 פטון • M47 פטון • M48 פטון • T95 | |
טנקים כבדים | M103 | |
טנקי מערכה | M60 פטון • M1 אברהמס | |
נגמ"שים | M75 • M59 • M-113 • AAV-7A1 • סטרייקר | |
נגמ"שי לחימה | בראדלי M2 • בראדלי M3 | |
תותחים מתנייעים | M56 סקורפיון • M50 אונטוס • M55 הוביצר • תותח מתנייע M-107 • M-108 הוביצר • תותח מתנייע M-109 • תותח מתנייע M-110 • M1128 • | |
רק"מ נ"מ | M42 דאסטר • M163 VADS • M247 סרג'נט יורק • M6 "ליינבקר" • MIM-72 צ'פרל | |
כלים הנדסיים | טנק גישור M60AVLB • M9 ACE • דחפור קטרפילר די-7 • גריזלי • M1A1 Assault Breacher Vehicle • טנק גישור M104 וולברין • דחפור משוריין קטרפילר די-9 |