תרגיל צבאי
תרגיל צבאי או משחק מלחמה (נקרא בעברית בעבר "תמרון צבאי") הוא דימוי של מצב או סדרת מצבים במתווה המדמה מציאות צבאית ומבצעית קיימת או משוערת[1]. תרגילים נערכים על מנת לאמן ולהעריך את תפקודן של מסגרות צבאיות, גייסות או מפקדות והפקת לקחים בנוגע לתכנון, פיקוד ושליטה, השלמת וביצוע משימות בזמן ובאיכות הנדרשת. תרגילים צבאיים מתוכננים ומנוהלים על ידי גוף ייעודי או על ידי מפקדו של הגוף המתרגל. לפני תרגיל נערך תיק תרגיל המכיל את פרטי התכנון והמשאבים הנדרשים ובסיומו נערך תחקיר לשם הסקת מסקנות והפקת לקחים. תרגילים צבאיים יכולים להיערך כחלק משגרת אימונים, לקראת קליטת מערכת נשק חדשה או תורת לחימה חדשה ולקראת מבצע צבאי.
תא"ל מוטי ברוך וסא"ל אלי מיכלסון כותבים כי "משחק מלחמה הוא מקום מפגש ייחודי המשמש לליבון עמדות ותפיסות בנושאים ובגישות מבצעיות המצויים בתפר שבין המטכ"ל לבין הפיקודים והזרועות" התרגילים נחלקים לסוגים שונים לפי אופי הגוף המתורגל ושיטת התרגול[2].
תרגיל אש
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגיל ללא ביום אויב השואף להפעלת כל החימוש האורגני של המסגרת המתורגלת במתווה דומה ככל האפשר לקרב, תוך שילוב גורמי תמרון, סיוע אש, סיוע לוגיסטי והנדסי. בשל ההיקף הנרחב של המערכות המופעלות ורמת הסיכון בשימוש באש חיה, נעשה ניסיון לצמצם ככל האפשר את גודל המסגרת המתאמנת.
התרגיל נועד לאימון הפרט בתנאי אמת של רעש, ערפל קרב, לחץ נפשי, ודרישה לדיוק המאפיינים שדה קרב ולשם הקניית מיומנות תפקוד, פיקוד ושליטה בתנאי אש חיה, הפעלת טקטיקה של תנועה ושימוש באש, טכניקה של הפעלת מערכות נשק ואמצעי לחימה והטמעת מודעות לבטיחות באימונים.
לפני תרגיל אש (בסלנג: תרגיל "רטוב") מבוצע לרוב תרגיל במתווה זהה ללא אש חיה (תרגיל "יבש", או "יבש לפני רטוב").
התרגיל נערך בשטח אימון ייעודי הנקרא שטח אש.
תרגיל ללא אש
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגיל ללא אש יכול להתקיים בכל מסגרת מן הפרט ועד לגייסות. התרגיל מדמה פעילות צבאית, למעט שימוש באש חיה. ניתן לקיים את התרגיל כצד אחד או עם ביום אויב באמצעים שונים. בתרגיל דו-צדדי (דו"צ) "נלחמות" זו בזו שתי מסגרות מתורגלות שלכל אחת מהן יעדים ושיטות פעולה נפרדות.
גם בתרגילים ללא אש נעשה בדרך כלל מאמץ לשוות לאירועים אופי אמיתי ככל הניתן על ידי שינויים מפתיעים בפקודות וביעדים, ירי פצצות תאורה, השמעת קולות ירי ופיצוץ, הנחיית "פצועים" להשמיע זעקות כאב ואיפורם בדם תיאטרלי.
תרגול מפקדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגיל מפקדות נועד לתרגול מפקד הגוף המתורגל וקציני המטה שלו בעבודת מטה, פיקוד ושליטה, הפעלת נהלים ואלתור בתנאים משתנים, הפעלת כוחות משולבים, האצלת סמכויות ושימוש בהן, דרישה וקבלת אמצעי סיוע אש והכוונתם, פריסה וקיפול של מפקדת שדה או מוצב שליטה ודילוג שלהם, שימוש באמצעי קשר, הסוואה ואבטחה כולל אבטחת מערכות מידע.
תרגיל טקטי ללא גייסות (תטל"ג)
[עריכת קוד מקור | עריכה]"משחק מלחמה" בהשתתפות מפקדי יחידות וקציניהם ללא חיילים בשטח האימון. התרגיל התקיים בעבר תוך שימוש באמצעי קשר וטלפונים (לכן נקרא גם "תרגיל טלפונים") וכיום תוך שימוש במערכות שו"ב (שליטה ובקרה).
תרגיל בהיקף גדול יכול לכלול ביוּם מספר אויבים, התנהלות מול גורמים אזרחיים (פיקוד העורף, משטרה וכוחות הצלה), התנהלות מול כוחות זרים שאינם אויב (צבאות ידידותיים, או"ם, הצלב האדום, אמצעי תקשורת וכדומה) ועוד.
במסגרת התרגיל מדומה תנועת כוחות וכוחות אויב על גבי מפות ומתורגלת עבודת מטה, קבלת החלטות ומחוזקים קשרי עבודה בין-אישיים בין המפקדים.
תרגיל שלדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]דומה לתטל"ג אלא שכולל תנועת כוחות מוגבלים בשטח האימון. כך שכלים בודדים מייצגים מסגרות שלמות (למשל ג'יפ מייצג פלוגת טנקים). גורמי הפיקוד והסיוע הקרבי והמנהלתי מתורגלים במלואם ומתורגלת בעיקר הפעלת מערכות פיקוד ושליטה.
תרגיל תיאום אש
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגיל שלדי לתרגול שרשרת הפיקוד והנהלים בשדה קרב משולב לצורך להפעלת מאמץ האש באופן מסונכרן. מערכות נשק, אם הן מופעלות, מיוצגות בדרך כלל על ידי ירי תת-קליבר (קליע בקוטר קטן מקוטר אמצעי הירייה המשמש לתרגול ויוצר נזק מופחת). התרגיל נועד לפתח את עבודת הצוות בנוהל קרב ובתגובה על מצבים משתנים.
תרגיל תיאום לוגיסטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]התרגיל נועד לתרגול המפקד בניהול מבצעי של סיוג לוגיסטי: ניהול ופיקוד על שרשראות הספקה, חימוש, תובלה, רפואה ושלישות בדגש גיוס מילואים וטיפול בנפגעים וחללים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תרגילי מפקדים(הקישור אינו פעיל), מערכות 205 (1970) עמ' 57–61
- כתב העת בין הקטבים של מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, משחקי מלחמה גיליון מס' 13 (אוקטובר 2017)
- ב. אביב, תרגילי גייסות - תכונה וביצוע - תכנון והכנה לקראת תרגיל עוצבתי, מערכות 98 (1956) עמ' 24–34
- צבי עופר, התרגיל הדו- צדדי וחשיבותו, מערכות 342 (1995) עמ' 34–39
- איציק לב-ארי ואיתן קלמר, תחקיר והפקת לקחים בתרגולי המפקדות בזרוע היבשה, מערכות 397 (2004) עמ' 48–55
- קולונל א.ס. מאלוני, "משחק המלחמה" החדש מעמדו והישגיו, מערכות 139 (1961) עמ' 18–23 ומאמר התגובה: אברהם תמיר, על "משחקי מלחמה" שם, עמ' 23
- לקראת תרגיל גייסות תכליתי - תרגילים עוצבתיים מבוקרים חד-צדדיים(הקישור אינו פעיל), מערכות 97 (1955) וכן מחשבות על תמרוני הצבא, 1955 והרהורים בעקבות תרגיל "כרמל" שם
- מספר מאמרים בעקבות "התמרון הגדול" בשנת תש"ך (מאת יצחק רבין, צבי זמיר, חיים לסקוב ויהודה ואלך), מערכות גיליון 130 (1960)
- "מגן"-76 – תמרון צבאות ברית ורשה, מערכות 255, אפריל 1977, עמ' 38–41
- קפטן ג'ון אנדרסן וקפטן אדוארד שרוד, אימון בתנאי קרב, מערכות 245 (1975) עמ' 17–19
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונות של תרגיל המשלב שריון, הנדסה, חי"ר ומסוק יסעור, פורום צבא וביטחון, פרש
- תמרון סתיו של צה"ל, יומני כרמל אוקטובר 1950
- תמרון של צה"ל בפיקודו של יגאל ידין, יומני כרמל ספטמבר 1951 (התחלה 0:48)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מבוסס על ההגדרות המתאימות במילון למונחי צה"ל, אג"ם/תוה"ד 2003
- ^ מפגש מעצב: משחק מלחמה אסטרטגי כמרחב של מפגש תפיסתי, בין הקטבים, גיליון מס' 13 בנושא משחקי מלחמה.