ك

כאף מייצגת את העיצור /k/ (כמו כּ"ף), אבל בניבים מעטים כמו ערבית כוויתית ומקצת הניבים הפלסטיניים הכפריים היא מבוטאת כ-/ʧ/ (כמו צד"י גרושה במילה "צ'יפס"), אולי בהשפעת הפרסית. בניבים מרוקאים בודדים כאף נהגית כ-/kʃ/ (קְשְ).

כאף המנוקדת בפתחה משמשת כתחילית המקבילה ל-כ־הדימוי העברית. אם כי, שלא כמו בעברית, היא לא קיצור של מילה שמשמעותה דמיון (כ"ף־הדימוי היא קיצור המילה "כמו").

כאף מנוקדת בפתחה משמשת כסופית לציון שייכות בגוף שני יחיד זכר, ונקבה כשהיא מנוקדת בכסרה. כך كتاب (כִּתַּאבּ) תרגומו "ספר" ו-كتابك (כִּתַּאבֻּכַּ) תרגומו "הספר שלך". בחלק מהניבים הניקוד שייך לעיצור שלפני הכאף כך למשל בזכר הסופית היא /ak/ ולא /ka/.

ישנן אותיות רבות השאובות מכאף ומשמשות לכתיבת עיצורים במילים שאולות, או לייצוג עיצורים בוואריאנטים של האלפבית־הערבי: כאף המשמשת באלפבית הפרסי שונה בצורתה המבודדת והסופית מזו הערבית והיא אינה "יושבת" בתוך לאם אלא נראית כך ک. כמו כן, נוצרה באלפבית־הפרסי האות גאף (گ), כוואריאנט של כאף לייצוג העיצור /ɡ/ (כמו גימ"ל). בג'אווי, אלפבית שמהווה גם הוא ואריאנט של האלפבית־הערבי, העיצור /g/ מיוצג על ידי כאף, ערבית או פרסית, עם נקודה דיאקריטית מעליה, כך ڬ או כך ݢ. אות נוספת הנשאבת מכאף היא ڭ או ݣ, עם שלוש נקודות, המשמשת בערבית מרוקאית באופן בלתי-רשמי לייצוג /g/ במילים שאולות. בשפות אחרות דוגמת אויגורית, היא משמשת לייצוג העיצור /ŋ/ (כמו נו"ן במילה "בנק"). למרות שבכתיבה הלכה־למעשה אין הבחנה של ממש בין האותיות בערבית־מרוקאית משתמשים לרוב ב-ݣ.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "דוד'ארז".

מקור האות כאף ב"כף" הפניקית, ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ك בוויקישיתוף