Aquí no hay quien viva
Aquí no hay quien viva (בספרדית: "אף אחד לא יכול לחיות כאן", בתרגום חופשי: "המקום הזה נורא"; מבוטא: "אַקִי נוֹ אַיְ קִייֶן וִיוַה") היא סדרת טלוויזיה קומית ספרדית ששודרה בשנים 2003–2006. עלילת הסדרה עוסקת בקורותיהם של שכנים בבניין דירות בדיוני הממוקם במרכז מדריד. הסדרה הייתה אחת הסדרות המצליחות ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה הספרדית, והסדרה הנצפית ביותר בספרד בעשור בו שודרה.[1] כן זכתה הסדרה לשבחי המבקרים[2] וזכתה בעשרות פרסים, בהם פרסים יוקרתיים כמו פרס Ondas, פרסי האקדמיה הספרדית לטלוויזיה, פרסי ה-TP de Oro ועוד. בשל הצלחתה הרבה, הסדרה שודרה במדינות רבות, וכן הופקו ומופקות גרסאות של הסדרה בצרפת, ארגנטינה, ארצות הברית, יוון, קולומביה, פורטוגל, צ'ילה ומקסיקו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שידור הסדרה החל בשנת 2003, לאחר שערוץ אנטנה 3 שכר את שירותיו של המפיק חוסה לואיס מורנו, על מנת להפיק קומדיית מצבים עבור רצועת השידור המאוחרת ביותר של שעות צפיית השיא. אחייניו של מורנו (אלברטו ולאורה קביירו) היו אחראים לרעיונות ולכתיבת התסריטים. בסדרה שולבו הן שחקנים שהיו כבר מוכרים ומפורסמים, כגון אמה פניה ולולס לאון (המוכרת מתפקידיה בסרטיו של פדרו אלמודובר, תפקידים שאף הקנו לה את הכינוי "נערת אלמודובר"), והן שחקנים צעירים שהיו באותה העת בתחילת דרכם, כגון פרננדו טחרו ומלנה אלטריו, שהתפרסמו זמן קצר לפני תחילת שידורי הסדרה בשל מועמדתה של אלטריו וזכייתו של טחרו בפרס גויה לתגלית השנה.
בשנת 2006 רכש אחד הערוצים המתחרים, טלסינקו, 15% מחברת ההפקה Miramón Mendí שהפיקה את הסדרה, ובעקבות כך לא חודש החוזה בין חברת ההפקה לערוץ בו שודרה הסדרה, אנטנה 3, מה שהביא לסיומה של הסדרה. במקביל, החלה חברת ההפקה להפיק עבור ערוץ טלסינקו סדרה חדשה המבוססת על אותו הרעיון, בשם "La que se avecina". בסדרה החדשה משתתפים מרבית השחקנים, התסריטאים וצוות ההפקה של "Aquí no hay quien viva", אך קו-העלילה והדמויות שלה שונים. בסדרה השתלבו, בנוסף לשחקנים מ-"Aquí no hay quien viva", גם שחקנים נוספים, בהם הן שחקנים בתחילת דרכם והן שחקנים מוכרים (כגון אנטוניה סן חואן). שידורי הסדרה החלו בשנת 2007 וב-2022 שודרה העונה ה-13. באפריל 2023 החלו צילומי העונה ה-14 של הסדרה.
עלילה ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הסדרה מתרחשת בבניין דירות וגיבורי הסדרה הם דיירי הדירות השונות. בשל כך, ישנם ריבוי וגיוון גדולים של דמויות, שעפ"י המבקרים[2] תרם רבות להצלחת הסדרה. הדמויות העיקריות בסדרה:
- אמיליו דלגאדו (Emilio Delgado) (פרננדו טחרו) – שוער הבניין.
- מריאנו דלגאדו (Mariano Delgado) – אביו המבוגר של אמיליו, מתגורר איתו בחדר השוער. מגדיר את עצמו כמטרוסקסואל והוגה.
- ויסנטה בניטו (Vicenta Benito) – פנסיונרית, רווקה ובתולה. נוהגת לתאר את עצמה כמי שעדיין מחכה לאהבת חייה. קשורה מאוד לכלבהּ ולנטין (Valentín).
- מריה לואיסה (מריסה) בניטו (Marisa Benito) (מריבי בילבאו) – אחותה של ויסנטה, פנסיונרית אף היא. מתגוררת עם אחותה בדירה מאז שבעלה מנולו עזב אותה. נוהגת לעשן, לשחק בינגו ולשתות (בעיקר צ'ינצ'ון, משקה אלכוהולי מבוסס אניס).
- קונספסיון "קונצ'ה" דה לה פוונטה גרסיה (Concepción "Concha" de la Fuente García) – פנסיונרית. בעונה הראשונה מתגוררת עם בנה ונכדיה, והחל מהעונה השנייה מתגוררת עם ויסנטה ומריסה. שלוש הפנסיונריות ויסנטה, מריסה וקונצ'ה מרבות לעסוק ברכילות, פעילותן זו זכתה בין השכנים בבניין לכינוי "רדיו פטיו" (Radio Patio). השלוש מכונות על ידי השכנים גם Las Supernenas (שמן הספרדי של בנות הפאוור פאף) וכן Las chicas de oro (שמן הספרדי של בנות הזהב).
- ארמנדו קורטס דה לה פוונטה (Armando Cortés de la Fuente) – בנה של קונצ'ה, מתגורר איתה ועם ילדיו בבניין במשך העונה הראשונה. עובד בבנק, גרוש, מקיים יחסי מין מזדמנים עם נשים רבות.
- מאוריסיו (מאורי) אידיאלגו (Mauricio Hidalgo) (לואיס מרלו) – עיתונאי, הומוסקסואל בשנות ה-30 לחייו. מתגורר עם בן-זוגו פרננדו. בעונה החמישית השניים נישאים.
- פרננדו נווארו (Fernando Navarro) – עורך דין, הומוסקסואל בשנות ה-30 לחייו. מתגורר עם בן-זוגו מאורי. בעונה הראשונה מסרב לצאת מהארון.
- ביאטריס (באה) ויארחו (Beatriz "Bea" Villarrejo) – שותפתו לדירה של מאורי בזמן שפרננדו היה בחו"ל. הביאה עם מאורי ילד (אסקייל) באמצעות הפריה מלאכותית. לסבית. בהמשך הסדרה עוברת לגור עם בלן כשותפה לדירה.
- אנה (אינגה) (Ana "Inga") – בת-זוגה של באה. עובדת כדיילת ולאחר מכן כדוגמנית. עבודתה כדוגמנית מעוררת בעיות בזוגיות עם באה.
- חואן קווסטה (Juan Cuesta) – יו"ר ועד הבית של הבניין (בספרדית: Presidente de la comunidad, "נשיא הקהילה"). מתגורר עם אשתו פלומה וילדיו, עד שמתחיל רומן עם השכנה איסבל. איסבל עוברת לגור איתו לאחר שאשתו פלומה נופלת מהחלון במהלך ריב עם איסבל, ונכנסת לקומה.
- פלומה קווסטה (Paloma Cuesta) (לולס לאון) – אשתו של חואן בשתי העונות הראשונות של הסדרה, בהמשך נכנסת לקומה.
- חוסה-מיגל "חוֹסמי" קווסטה (José-Miguel "Josemi" Cuesta) – בנם של חואן ופלומה, ילד מחונן.
- נטליה קווסטה (Natalia Cuesta) – בתם המתבגרת של חואן ופלומה. מרבה לריב עם הוריה על נושאים הקשורים לבחורים איתם היא יוצאת וללבוש שלה.
- נייבס קווסטה (Nieves Cuesta) – אחותו של חואן קווסטה. מגיעה לגור איתו לאחר שאשתו נכנסת לקומה, על-מנת לעזור לו, ונשארת למרות שאיש אינו מעוניין בכך. מנסה לחבל במערכת היחסים של חואן עם השכנה איסבל.
- אנדרס גרה (Andrés Guerra) – איש עסקים מושחת, נשוי לאיסבל עד שזו עוזבת אותו לטובת חואן. עבר פשיטות רגל רבות ועיקולים רבים, בין השאר בשל מנהגו לרמות את רשויות המס.
- איסבל רואיס גרסיה (Isabel Ruiz García) – אשתו של אנדרס שבמהלך הסדרה עוזבת אותו לטובת חואן. מכורה לצמחי מרפא ובמיוחד לוולריאן, מתעניינת ביוגה ובמיסטיקה, אחות במקצועה.
- אלכס ופאבלו גרה רואיס (Álex y Pablo Guerra Ruiz) – בניהם של אנדרס ואיסבל. סטודנטים באוניברסיטה.
- לוסיה אלברס (Lucía Álvarez) (מריה אדאנס) – עוברת להתגורר בבניין עם בן-זוגה רוברטו, אך מחליפה בינו לבין קרלוס מספר פעמים במהלך הסדרה.
- קרלוס דה-ארו קבנייס (Carlos de Haro Cabanillas) – בן-זוגה של לוסיה. בני הזוג נפרדים וחוזרים זה לזה מספר פעמים במהלך הסדרה. בן של מיליונר.
- רוברטו אלונסו קסטיו (Roberto Alonso Castillo) – בן-זוגה של לוסיה. בני הזוג נפרדים וחוזרים זה לזה מספר פעמים במהלך הסדרה. ארכיטקט במקצועו.
- רפאל אלברס (Rafael Álvarez) – אביה של לוסיה. איש עסקים עשיר.
- יאגו (Yago) – מהגר מקובה. בן זוגה של לוסיה בעונה הרביעית. פעיל חברתי וסביבתי. הזוגיות שלו עם לוסיה עוברת משבר כאשר הוא מגלה שאביה של לוסיה הוא איש עסקים עשיר וקפיטליסט, שחברת הבנייה שבבעלותו הורסת יערות.
- בלן לופז באסקס (Belén López Vázquez) (מלנה אלטריו) – מתגוררת בשכירות בדירה בבעלותה של קונצ'ה בבניין. בשנות ה-30 לחייה, רווקה, מתקשה לנהל מערכות יחסים יציבות ומחליפה עבודות רבות במהלך הסדרה. מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם שוער הבניין, אמיליו.
- אליסיה סאנס אורטגה (Alicia Sanz Ortega) – שותפתה לדירה של בלן במשך שלוש העונות הראשונות. מגדירה עצמה כשחקנית, למרות שקריירת המשחק שלה מסתכמת במספר מועט של פרסומות בהן השתתפה.
- מריה-חסוס באסקס פוונטס (María-Jesús Vázquez Fuentes) – אמהּ של בלן המתגוררת איתה בעונות המאוחרות של הסדרה.
- פאקו מחנות הווידאו (Paco, él del videoclub) – המוכר בחנות הווידאו שבבניין, מאוחר יותר רוכש את העסק. בעל שאיפות להיות במאי קולנוע, ולעיתים מציג את עצמו כאילו הוא כבר במאי.
- חוסה מריה (José María) – אסיר לשעבר, מכור לסמים, שמתחבר עם אמיליו בכלא. לאחר השחרור מגיע לבניין ומתחבר עם דמויות נוספות.
הופעות אורח
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חמש עונותיה של הסדרה התארחו בה שחקנים רבים, ביניהם שחקנים מוכרים רבים וכן כאלה שהתפרסמו לאחר-מכן. בין הבולטים שבהם ניתן למנות את סנטיאגו סגורה, דניאל דיחס, חואן פויגקורבה, מירן איברגורן, לינה מורגן ועוד.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שלוש שנות שידורה זכתה הסדרה בעשרות פרסים ומועמדויות לפרסים. בין הפרסים בהם זכתה:
- פרס Ondas לסדרה הטובה ביותר (2003).
- חמישה פרסי האקדמיה הספרדית לטלוויזיה, ו-8 מועמדויות לפרס.
- שני פרסי Fotogramas de Plata ו-3 מועמדויות לפרס.
- ארבעה פרסי TP de Oro ו-5 מועמדויות לפרס.
- תשעה פרסי איגוד השחקנים הספרדי ו-6 מועמדויות לפרס.
- פרס מיקרופון הזהב של איגוד הטלוויזיה והרדיו הספרדי.
- פרס Zapping.
בנוסף, קיבלה הסדרה שלוש פעמים את פרס Gayo, המוענק לסדרות ולסרטים להט"ביים.
בשנת 2016, עשר שנים אחרי שהסתיימו שידורי הסדרה, ערך ערוץ Antena 3 internacional (הערוץ הבינלאומי של רשת אנטנה 3, המשדר במדינות דוברות ספרדית רבות) תחרות בין הסדרות ששודרו ברשת לאורך השנים. התחרות נקראה "תוכנית חייך" (El programa de tu vida), והיא נערכה באמצעות הצבעה של הקהל הרחב. Aquí no hay quien viva זכתה והוכרזה כתוכנית הטובה ביותר של הערוץ בכל הזמנים, בפער גדול משאר המתחרים.[3]
במדינות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרסאות של הסדרה במדינות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוץ M6 הצרפתי שידר גרסה מקומית של הסדרה, בשם "Faites Comme Chez Vous!" (בצרפתית: "תרגישו בבית!").
ערוץ Telefe רכש את הזכויות על הסדרה על-מנת להפיק גרסה מקומית, תחת אותו השם. שידורי הגרסה המקומית החלו בינואר 2008 וזכו לאחוזי צפייה גבוהים. בשל בעיות ניהול בחברה המשיכו שידורי הסדרה רק עד אוגוסט של אותה השנה, למרות הצלחתה.
ביוון הופקה גרסה מקומית תחת השם "Η Πολυκατοικία" (ביוונית: "הבניין"). שידורי הסדרה החלו באוקטובר 2008.
הגרסה הצ'ילאנית הופקה עבור ערוץ Chilevisión, ושידורה החל בדצמבר 2009.
חברת Europroducciones הפיקה את הגרסה הפורטוגזית של הסדרה עבור ערוץ SIC, תחת השם "Aqui Não Há Quem Viva" (פור') (תרגום פורטוגזי בעל משמעות זהה לשם הספרדי). הסדרה שודרה בין השנים 2006 — 2008 והיא כללה שתי עונות (52 פרקים). הסדרה זכתה לאחוזי צפייה גבוהים (כ-30% בממוצע). הסדרה זכתה במספר פרסים: פרס "הקשת" (Arco-Iris) מטעם אגודת הלהט"ב בפורטוגל בשנת 2006; פרס הסדרה הקומית הטובה ביותר לשנת 2010 של "TV 7 Dias", מגזין הטלוויזיה המוביל בפורטוגל; פרס השחקנית הטובה ביותר בקומדיה לשנת 2010 של אותו המגזין (עבור הופעתה של רוזה לובאטו פאריה בתפקיד קונססאו, המקבילה של ויסנטה בסדרה המקורית). הסדרה הייתה מועמדת באותה השנה למספר פרסים נוספים של המגזין (עבור הופעותיהם של השחקנים: ניקולאו בריינר בתפקיד ז'ואו קושטה, מקבילו של חואן קווסטה; ריטה ריביירו בתפקיד לורדש קושטה, מקבילתה של נייבס קווסטה; מריה ז'ואו אבראו בתפקיד דולסה קושטה, מקבילתה של פלומה קווסטה).
במקסיקו הופקה גרסה מקומית של הסדרה, תחת השם "Vecinos" (בספרדית: "שכנים").
ערוץ RCN הקולומביאני רכש את הזכויות על-מנת להפיק גרסה מקומית תחת אותו השם. השדרה סודרה בין אוגוסט 2008 לפברואר 2009. במהלך השידורים שונתה שעת השידור של הסדרה, כיוון שמספר חברי קונגרס טענו ששידור הסדרה לא מתאים לשעות בהן גם ילדים צופים. הגרסה הקולומביאנית שודרה גם בוונצואלה.
חברת Mediaset רכשה את הזכויות על-מנת להפיק גרסה איטלקית לסדרה, תחת השם "Qui non si può vivere" (באיטלקית: "אי אפשר לחיות כאן"). הפקת הסדרה נתקלה בבעיות, כיוון שעל-פי החוק האיטלקי הדמויות לא יכולות להופיע כאשר הן מעשנות או שותות משקאות אלכוהוליים, מה שיוצר בעיה עם הדמות של מריסה.
חברת ABC הכריזה שבכוונתה להפיק גרסה אמריקאית לסדרה, תחת השם "I hate this place" (באנגלית: "אני שונא את המקום הזה"). קרייג דויל יהיה אחראי על כתיבת התסריט, בן סילברמן (ממפיקי בטי, המשרד, "לרדת בגדול" האמריקאית, שושלת טיודור) וסופיה ורגרה יביימו. צילומי הסדרה היו צפויים להתחיל בראשית 2011, אך לא התקבלו מאז ידיעות חדשות על הפרויקט.
שידור הסדרה המקורית במדינות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרסה המקורית של הסדרה שודרה/משודרת במספר מדינות, בין השאר:
פינלנד: הסדרה שודרה תחת השם Naapureina Madridissa (בפינית: "שכנים במדריד") בערוץ YLE TV1. שידור הסדרה החל במאי 2010.
צ'ילה: הסדרה המקורית שודרה בשנת 2005 בערוץ Chilevisión, לפני הפקת הגרסה המקומית.
סרביה: הסדרה שודרה תחת השם "Моје драге комшије" (בסרבית: "שכניי האהובים"), בערוץ B92. שידור הסדרה החל בסתיו 2009.
בולגריה: הסדרה שודרה תחת השם "Щурите съседи" (בבולגרית: "השכנים המטורפים"), בערוץ bTV. שידור הסדרה החל ביוני 2010.
בוסניה והרצגובינה: הסדרה שודרה בערוץ NTV, תחת השם "Moje drage komšije" (בבוסנית: "שכניי האהובים").
בנוסף, הסדרה משודרת בערוץ אנטנה 3 העולמי, המשודר ברחבי באמריקה הלטינית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Paul Julian Smith, Television in Spain: from Franco to Almodóvar, Tamesis Books, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Aquí no hay quien viva", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Aquí no hay quien viva", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- האתר הרשמי של הסדרה (בספרדית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 'Aquí no hay quien viva' היא הסדרה הנצפית ביותר של העשור, באתר 20minutos, 28 בנובמבר 2010 (בספרדית)
- ^ 1 2 Aquí no hay quien viva, באתר הרשמי של אנטנה 3 (בספרדית)
- ^ הודעה על הזכייה באתר אנטנה 3 הבינלאומי. (בספרדית)