הגבלת כהונה

הגבלת כהונה היא הגבלה חוקית שמגבילה אנשים מלהיבחר לתפקיד מסוים לאחר שכיהנו בתפקיד מספר כהונות. מגבלות כהונה נפוצות ונמצאות בעיקר במדינות בעלות מערכת פוליטית מסוג דמוקרטיה נשיאותית או דמוקרטיות סמי-נשיאותיות. מגבלה זו נועדה לרסן פוטנציאל בו מנהיג מקבל מעין "מונפול" על המדינה והופך ל"נשיא לכל החיים" ולהגן על רפובליקות מלהפוך למדינות דיקטטוריות בפועל.

לעיתים המגבלה היא מוחלטת והאדם שמסיים את כהונתו אינו רשאי להתמודד לתפקיד בשנית ולעיתים מדובר בהגבלה על קדנציות רצופות שהאדם יכול לכהן מספר בלתי מוגבל של קדנציות, אך עם "הפסקות" ביניהן.

היסטוריה

בעת העתיקה

למגבלות קדנציה יש היסטוריה ארוכה, כבר בימי אתונה העתיקה ורומא העתיקה, שתי רפובליקות קלאסיות קדומות, הוטלו מגבלות כהונה על מנהיגים לאחר מספר קדנציות בתפקיד מסוים.

בדמוקרטיה האתונאית הקדומה, רק בעלי תפקידים שמונו בהגרלה היו כפופים למגבלת משך כהונה (קדנציה של שנה לכל משרה, למעט חברי המועצה היוונית העתיקה , שם ניתן היה לכהן שתי קדנציות של שנה ולא ברצף). מספר תפקידים איפשרו היבחרות חוזרת למשרה, אך היו מעטים, ובגלל יוקרתם אויישו על ידי גנרלים צבאיים שמילאו את התפקיד באורך קבע.

ברפובליקה הרומית התקבל חוק שהטיל מגבלה של כהונה אחת על משרד הקנסור. על המגיסטראטים השנתיים (משרות כמו טריבון, איידיל, פראיטור, קונסול וקוואיסטור) נאסר לרוץ בבחירה מחודשת לאחר מספר שנים בתפקידם על פי מסלול המשרות. בנוסף לכך, הוטלה מגבלת כהונה בת שישה חודשים על דיקטטורים.

בעת המודרנית

רפובליקות נשיאותיות מודרניות רבות הטילו הגבלת כהונה לתפקידים הרמים ביותר, כך למשל ארצות הברית הציבה מגבלה של שתי קדנציות לנשיא באמצעות חקיקת התיקון ה-22 לחוקה ב-1951. עם זאת, אין מגבלות קדנציות לסגני נשיאים, לחברי בית הנבחרים או לסנאטורים, ובחלוף השנים נשמעו מספר דרישות כן לחוקק הגבלת כהונה לתפקידים אלו. כמה ממדינות ארצות הברית מטילות גם מגבלות על בחירה מחדש של מושלי וחברי בתי המחוקקים שלהן.

מגבלות כהונה נפוצות גם באמריקה הלטינית, שם מרבית המדינות הן רפובליקות נשיאותיות. בתחילת המאה ה-20 הכריז המהפכן המקסיקני פרנסיסקו מדרו על מרד באמצעות הסיסמה "בחירה אפקטיבית, לא לבחירה מחדש", ובכך ניסה לארגן הצבעת מחאה שבפועל תגביל את כהונתו של הנשיא. בהתאם לעיקרון זה, לא ניתן לבחור חברי קונגרס במקסיקו לקדנציה רצופה בשנית, כמו כן נשיא מקסיקו מוגבל לתקופת כהונה אחת בת שש שנים ובכך למעשה בכל בחירות אין מועמד שמכהן כנשיא יוצא או נשיא שנבחר בשנית.

במדינות שבהן שיטת הממשל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, מגבלות כהונה על מנהיגי הרשות המבצעת אינן נהוגות לרוב. זאת מכיוון שמשך הקדנציה שלהם אינה מוגדרת או תחומה - הם משמשים בתפקידם כל עוד הם זוכים באמון הפרלמנט, מצב שיכול להימשך לכל תקופת חייהם. פרלמנטים רבים יכולים להתפזר לבחירות בזק, כך שמשך הקדנציה של חבריהם, ושל חברי הרשות המבצעת, משתנה בהתאם למצב הפוליטי. עם זאת, מדינות כאלו כן מטילות מגבלות קדנציות על בעלי משרות אחרות, בעיקר מחזיקי משרות סמליות. כך למשל ברפובליקות פרלמנטריות עם נשיא ייצוגי וראש ממשלה ביצועי, הנשיא כן מוגבל למספר קדנציות או לעיתים אף לאחת.

בין השנים 1982 - 2018 קבעה חוקת סין כי הנשיא של הרפובליקה העממית של סין, סגן הנשיא, ראש ממשלה או סגן ראש הממשלה אינם יכולים לכהן יותר משתי קדנציות רצופות, אם כי אין מגבלת כהונה למזכיר הכללי המפלגה הקומוניסטית של סין שהוא למעשה המנהיג העליון של סין. בחודש מרץ 2020 העביר הקונגרס הלאומי העממי סדרה של תיקונים חוקתיים שכללו הסרה של מגבלות הכהונה עבור הנשיא וסגנו בהצבעה שגם כללה תיקונים לחיזוק מעמדה המרכזי של המפלגה הקומניסטית במדינה.

קישורים חיצוניים

• לא להגביל את אורך כהונת ראשי הממשלה, באתר וואלה, 30 ביוני 2015
• יואב קרני וושינגטון, ‏ארבע שנים, והחוצה, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2010
• הגבלת כהונת ראש הממשלה - יתרונות וחסרונות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 24 במרץ 2021
• עומר אריכא, הגבלת הכהונה היא סיסמה – לא פרקטיקה, באתר "מידה", 11 בנובמבר 2021
• שלמה פפירבלט, קוסטה ריקה מגבילה כהונה מאז 1949, וזה עובד לה נפלא, באתר הארץ, 8 בפברואר 2022