אד'אן
האַדָ'אן (בערבית: أذان), או אזאן (בפרסית: اذان, בטורקית: Ezan), היא הקריאה המוסלמית לתפילה. היא נאמרת לפני כל אחת מחמש התפילות היומיות הקבועות. הקריאה כוללת נוסח קבוע המורכב ממספר חזרות על השהאדה, על התכביר ועל מילות זירוז למתפללים כגון حيّ على الصلاة ("מהרו לתפילה"). בשעות הבוקר נוספת השורה: الصلاة خير من النوم ("התפילה טובה משינה"). את האד'אן קורא המואזין מצריח המסגד.
לפי השיעה, הושמטה מקריאת האד'אן האמרה "حيّ على خير العمل" ("מהרו אל העשייה הטובה ביותר") בידי הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב משום ששימשה תירוץ למתפללים להשתמט מחובת הג'יהאד.
לאד'אן נוסח קבוע בערבית הנהוג בכל מקום. עם זאת, בטורקיה בין 1932 ו-1950 האד'אן נקרא בטורקית.
מילות האד'אן
[עריכת קוד מקור | עריכה]השורות המסומנות בירוק נאמרות על ידי הסונים בלבד.
השורות המסומנות באדום נאמרות על ידי השיעים בלבד.
| המקור בערבית | תעתיק עברי לגרסה הערבית | תרגום | הערות | |
| الله أكبر | אַללַּהֻ אַכְּבַּר | אלוהים הוא הגדול מכול | ארבע פעמים | |
| أشهد أن لا اله إلا الله | אַשְהַדֻ אַנַּ לַא אִלַאהַ אִלַּא (אל)לַּהּ | אני מעיד שאין אל מבלעדי אלוהים | פעמיים | |
| أشهد أن محمدا رسول الله | אַשְהַדֻ אַנַּ מֻחַמַּדַן רַסוּלֻ (אל)לַּהּ | אני מעיד שמוחמד שליח אלוהים | פעמיים | |
| اشهد ان عليا ولي الله | אַשְהַדֻ אַנַּ עַלִיַּן וַלִיֻּ (אל)לַּהּ | אני מעיד שעלי הוא ולי אלוהים | פעמיים, שיעים בלבד | |
| حي على الصلاة | חַיַّ עַלַא (א)-צַּלַאת | מהרו לתפילה | פעמיים | |
| حي على الفلاح | חַיַّ עַלַא אל-פַלַאח | מהרו להצלחה | פעמיים | |
| حي على خير العمل | חַיַّ עַלַא חַ'יְר אִל-עַמַל | מהרו אל העשיה הטובה ביותר | פעמיים, שיעים בלבד | |
| الصلاة خير من النوم | אַ-צַּלַאתֻ חַ'יְרֻ-מִּן אַ-נַּוְם | התפילה טובה מהשינה | פעמיים, סונים בלבד, בבוקר בלבד | |
| الله أكبر | אַללַּהֻ אַכְּבַּר | אללה הוא הגדול מכול | פעמיים | |
| لا اله إلا الله | לַא אִלַאהַ אִלַּא (אל)לַּהּ | אין אל מבלעדי אלוהים | פעם אחת |
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מואזין#תלונות על מפגע רעש
בשנת 2016 הועלתה הצעת חוק בכנסת שנקראה "חוק המואזין" ומטרתה הייתה להגביל את עוצמת הקול של האד'אן בין השעות 23:00–06:00.[1] הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-8 במרץ 2017. האגודה לזכויות האזרח בישראל הביעה את התנגדותה לחוק וטענה כי זהו חוק "פוגעני ומפלה המדיר ציבור שלם... מהמרחב הציבור במדינה, ומעמיק את תחושת ההפליה ואי השוויון אצל בנות ובני החברה הערבית בישראל".[2]
בעולם הערבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-20 נכנסו רמקולים רבי עוצמה לשימוש רווח במסגדים רבים ברחבי העולם להעצמת קול המואזין. בעקבות זאת עלו תלונות על מפגע רעש מהמסגדים.[3][4] הבעיה עולה במיוחד במקומות בהם יש מספר מסגדים סמוכים אלו לאלו ואין תיאום ביניהם ומכאן זמן קריאתם ארוך יותר.
במדינות שונות ברחבי העולם נקבעו תקנות וחוקים המגבילים (ובמקרים מסוימים אף אוסרים) את השימוש ברמקולים לקריאת המואזין.
בסעודיה נחקקו חוקים אשר נועדו הן להגביל את עוצמת המואזין והן להפחית את מספר המואזינים במקומות מסוימים. גם בירדן נחקקו חוקים להסדרה ואחידות של המואזינים בערים השונות. תקנות וחוקים דומים בווריאציות שונות נחקקו גם בערים מסוימות בסוריה, במרוקו, ברמאללה ועוד.
במצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקהיר שבמצרים נאסר השימוש בכריזה עצמאית ברמקולים מהמואזינים השונים הפזורים בעיר, ובמקומם (עד לספטמבר 2016) הייתה משודרת קריאה אחת ואחידה מאולפן ממשלתי למקלטים המפוזרים ברחבי העיר במימון ממשלתי. בספטמבר 2016 הודיעו שלטונות מצרים על איסור שימוש ברמקולים להגברת קול המואזין במסגדים במדינה, עקב "פגיעה באיכות החיים".[5] במאי 2017 חוקק שר ההקדשים המצרי חוק האוסר על שימוש ברמקולים עבור תפילת התַרָאוִיח הנאמרת בחודש הרמדאן לאחר התפילה החמישית. חוק זה עורר זעם בקרב חוגים אסלאמיים אדוקים.[6]
בטורקיה ובאיראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת רפורמות אטאטורק שהונהגו בטורקיה, יצאה ההוראה לכל המסגדים במדינה לקרוא לתפילה בטורקית במקום בערבית. לשם כך תורגם הטקסט הערבי של האד'אן לטורקית. הנוסח הטורקי היה בשימוש בין השנים 1932–1950, אז בוטלה ההוראה בידי ממשלתו של אדנאן מנדרס.
בטהראן שבאיראן נחקקו תקנות המגבילות את עוצמת המואזין.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חאתם מחאמיד וחיים נסים, הקריאה לתפילה באסלאם והשפעתה על המרחב הציבורי, רוח מזרחית, גיליון מספר 15, תשפ״ד 2024, עמודים 24–27
- אד'אן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה), התשע"ו–2015", באתר הכנסת ה-20.
- ^ עמדת האגודה לזכויות האזרח בישראל בנוגע ל"חוק המואזין", 29 בנובמבר 2016, באתר האגודה.
- ^ דורשי שלום אבני ירושלים, מעריב, 25 באוקטובר 1968
- ^
צבי בראל, חוק המואזין - פה זה לא אירופה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2016
- ^ "גם לא-סיסי נמאס: אוסר על מואזין ברמקולים - כיכר השבת". כיכר השבת. נבדק ב-2016-10-24.
- ^ יאסר עוקבי, לא רק בישראל: במצרים חוקקו "חוק מואזין", באתר מעריב.
