תפסיר

תפסיר (ערבית: تفسير משמעות: "פרשנות") היא המילה הערבית לפרשנות של ספרי הקודש של האסלאם, בדרך כלל של הקוראן. התַאְוִויל היא תת-מערכת של התפסיר, ומשמעותה שיבוץ משמעות מסוימת לפעמים על-פי חלום או השראה, לאיה^[1]. מחבר תפסיר נקרא מופסיר (בערבית: مُفسر, וברבים מופסירון).

אטימולוגיה

ההגדרה המילולית של תפסיר: ההסבר וההבהרה.

ההגדרה השרעית של תפסיר: להבין את המשמעויות של ההוראות בקוראן, לשם מה הן מיועדות, ומה שיש בהן מבחינת כללים, הלכות וערכי יסוד בסיסיים^[2].

המילה תפסיר נגזרת מהשורש בערבית פ-ס-ר (המקבילה הערבית לשורש העברי פ-ש-ר) שמשמעותו להסביר ולחשוף^[3]. בהקשר אסלאמי משמעותה הבנת וחשיפת רצון אללה, המועבר באמצעות טקסט הקוראן, על ידי משמעות המילה שבו, בערבית, וכן באמצעות חשיבה וידע אישיים של הלומד^[4]. הגדרה זו כוללת:

קביעה של סגנון הטקסט ושל מה שנכתב, רק בדרך של צחות לשון
הגדרת מילים שאינן או במידה מועטה בשימוש
הבהרת משמעות של פסוקים^[5]
חילוץ מהכתובים הלכות ופסקי דינים
מתן הסברים למטפורות משלים ותיאורים ציוריים המופיעים בקוראן
ביאור פסוקים הנראים כסותרים אחד את השני

היסטוריה

מוחמד

את הדוגמה הראשונה לתפסיר ניתן למצוא כבר אצל מוחמד, נביא האסלאם. על פי המסורת, במהלך הנבואה כשגילה את הקוראן, הוא דקלם למלויו פסוקים שכבר אמר בעבר, בדרך-כלל כדי להסביר את משמעם וללמד אותם^[6]. יסודות מהסברי מוחמד הם:

הבהרת משמעות של פסוקים שלא הובנו
ציון מקומות, שמות, זמנים וכדומה שלא הוזכרו בפסוקים המקוריים
הגבלת משמעויות פסוקים שבמקורם מובנים כמוחלטים
הבהרת ביטויים הנראים כסותרים

יש מחלוקת בין המלומדים המוסלמיים באשר ללמידת הפרשנות של מוחמד על הקוראן. יש הטוענים^[7], כי מוחמד פירש את כל הקוראן, ויש לעומתם הטוענים כי רק על חלקו (למשל: אל-ע'זאלי). התפסיר של מוחמד לוקט מאוחר יותר באופן עצמאי לספר, ובנוסף הם לעיתים מודפסים בספרי חדית' תחת הנושא "תפסיר" לצד סיפורים נוספים על מוחמד^[8].

צחאבה

לאחר מותו של מוחמד, אלו שהכירו אותו באופן אישי, והיו למעשה המוסלמים הראשונים (נקראים בערבית "צחאבה"), לקחו על עצמם את משימת פרשנות הקוראן, והדבר פתח עידן חדש של התפסיר. רוב אנשי ה"צחאבה" כולל אבו בכר נמנעו מלהעיר הערות משל עצמם אלא רק סיפרו על הערות של מוחמד. אחרים, ובכללם אבו עבאס, כן השתמשו בידע האישי שלהם בשפה הערבית כדי לפרש את הקוראן. בשלב זה, הקוראן עדיין לא פורש במלואו, ולא נפוצו גם פרשנויות באופן נפרד מספרי החדית' לא מעט משום שהקוראן עצמו היה עדיין בהתגבשות ובכתיבה.^[9]

היורשים

בדורות שאחרי הצחאבה התאבעין (יורשי הצחאבה) החלו להשתמש בקשת רחבה של מקורות לכתיבת התפסיר. כל הקוראן פורש, וסיפורים על מוחמד הופרדו מהתפסיר לספרים נפרדים. הסברים דקדוקיים ומידע היסטורי הוכנסו לספרים, ונכתבו פרשנויות אישיות והצדקות ודחיות עליהם.

שיטות פרשנות

ריוואיה

הריוואיה היא פעילות פרשנות הקוראן תוך שימוש במקורות מסורתיים. שיטה קלאסית זו מוסכמת על כל המלומדים המוסלמים. רוב התפסיר בהיסטוריה נכתב על פי שיטה זו, בחלק מהמקרים בגלל ביקורות על שיטות אחרות, הכוללות את הטיעונים הבאים:

הקוראן מצהיר על עצמו כקל להבנה ובשל כך אין לזוז מהמשמעות המילולית הפשוטה של מילים בו.^[10]
הקוראן מגנה את מי שיפרשהו מנקודת מבטו האישית.^[11]
רוב אנשי הצחאבה נמנעו מלשלב את רעיונותיהם האישיים בקוראן.^[12]

דוגמאות לתפסירים חשובים:

ג'מאל אל-ביאן (Tafsir al-Tabari) (تفسير الطبري) (אוסף הבהרות מהפרשנות של הקוראן) מאת מוחמד אבן ג'ריר א-טברי
תפסיר אל-קוראן אל-עט'ים (פרשנות הקוראן המבורך) מאת איבן-כתיר (Ibn Kathir) (ابن كثير الدمشقي)

המקורות לתפסיר מסוג ריוואיה הם:

הקוראן

זהו המקור הראשון להבנת ההלכה. הפרשן חייב להתבונן היטב ולקבץ את הפסוקים הקשורים לעניין, להשוות בין כל הפסוקים הרלוונטיים, כדי להגיע להבנה נכונה. פרשנות תפסיר של הקוראן באמצעות הקוראן עצמו מצויה מאוד, בשל יחסי הפירושים של איות הקוראן אחד עם השני. פסוקי הקוראן מסבירים אלו את אלו, ודבר זה מוביל מוסלמים רבים לחשוב כי מבנה זה מעיד על הרמה הגבוהה ביותר של אותנטיות ואמיתות הספר. הן פירוש מילים והן פסוקים בו מובהרים על ידי פסוקים בהמשך. דוגמה לתפסיר מסוג זה היא תפסיר אל-מיזאן (Tafsir al-Mizan) (ער').

חדית'

שימוש בסיפורים אודות הנביא כדי לפרש את הקוראן. נקראת גם המסורה הנבואית (א-סונה א-נבאּויה), והיא נחשבת למאומתת בדרגה הגבוהה ביותר. על פי גישה זו, הסיוע החיצוני לקוראן החשוב ביותר לפרשנותו, הם המסורות שהועברו בעל-פה אודות התנהגות הנביא, ועליהם ביססו המלומדים המוסלמיים את ההיסטוריה וההלכה המוסלמיים. הקוראן מצהיר שמוחמד הוא האחראי להדרכה והוראת ההתנהגות הנכונה^[13]. חלק מדברי מוחמד נחשבים כבעלי מקור התגלותי, וחלק נחשבים כמסקנות שהסיק מוחמד על דעתו. היבט חשוב של מסורות אלו הוא מקורם^[14], לשימוש בסיפורי חדית' בתפסיר, ובאופן כללי, יש להשתמש רק בסיפורים בעלי סיווג אמינות הנחשב לגבוה.

אלצחאבה ואל-תאבעין

הפרשנות בסונה היא הפרשנות של הקוראן ממה שהועבר מהנביא ומהצחאבה (מלווי הנביא הקרובים) והתאבעין (היורשים שלהם), והיא מבוססת על העברת המסר הישיר דרכם או דרך הבנתם בפירושים^[15]. אם הפרשן לא מוצא כל התייחסות בקוראן עצמו או בחדית', הוא פונה למקורות ולהערות שכתבו הצחאבה ויורשיהם על איות בקוראן. הערותיהם נחשבות לחשובות יותר מאשר סתם היגיון פשוט, משום שהם שהו עם מוחמד זמן רב בקרבתו, ואף שאלוהו פעמים רבות אודות משמעות פסוקים ומילים בהתגלויותיו, ובנוסף היה להם ידע רחב בשפה הערבית ובמחשבה המוסלמית.

ספרות ושירה ערבית

השירה הערבית הקלאסית וטקסט הקוראן, שניהם מהוים מקור טוב, בהפניות אשר נועדו לוודא משמעות של מילים וביטויים ציוריים, מהחלקים הנותרים ללא משמעות בקוראן על פי המקורות שהוזכרו. שימוש בשירה הערבית להגדרת מילים בשפה, מהווה פרקטיקה נפוצה עד כי ניתן לומר שאין מלומדים שאינם משתמשים בכך^[16]

אסראיליאת

האסראיליאת הם אוסף המסורות היהודיות והנוצריות. אין מדובר בטקסטים תנ"כיים אלא במדרשים המסבירים (לעיתים קרובות באמצעות סיפורים) את התנ"ך. מדרשים אלו מוסיפים מידע נוסף אודות סיפורים ואישים המופיעים בתנ"ך. מלומדים החל מה"אלצאחבה" והלאה למדו מקורות וסיפורים אברהמיים נוספים, כדי לפרש ולהסביר פסוקים בקוראן, ובפרט משלים בו. על פי האסלאם חלק ממדרשים אלו יכולים להיות מדויקים, אך בגלל שאינם עומדים בקריטריוני האמיתות של החדית' הם אינם משתווים להם ונחשבים למקור ברמה פחותה יותר, ובאופן כללי לא מחבבים להשתמש בהם.

דיראיה

הדיראיה היא השימוש בחשיבה ובסיבתיות, כדי להגיע למסקנות.^[17] אין המדובר בחשיבה בלבד משום שזו אסורה על פי האסלאם, אלא בדעה המבוססת על מקור קוראני. הפרט החשוב ביותר בדרך זו, היא החשיבה האובייקטיבית של כותב התפסיר המשתמש בדיראיה.

תפסירים חשובים שנכתבו בדרך הדיראיה הם:

תפסיר אסור

זוהי פרשנות של הקוראן דרך הדעה של המפרש, בהתבססו באופן ישיר על תנאים ברורים, אך לפי הדעה שלו. יש מוסלמים המאמינים כי אסור ליצור פרשנות לקוראן תוך שימוש בדעה אישית בלבד, והם מתבססים על חדית' מאומתת^[18] המצהירה בשם מוחמד: ”אותו אחד שיגיד (משהו) בהקשר לקוראן בלא ידיעה, הוא מצית את כסאו באש”^[19]. למרות זאת, יש המפרשים את חדית' זו באופן אחר, ואומרים שמשמעות הכתוב היא שאין לפרש את הקוראן ללמדו לאחרים, ולשאת דרשות בו, ללא למידה ועיון מעמיקים קודמים.

בין התנאים לפרשנות זו:

שהפרשן יהיה בקי גדול במדעי ההלכות באסלאם, למשל: מדע הקוראן, מדע אמירות הנביא הטהורות, מדעי האמונה, ומדעי הבנת השפה הערבית.
שהפרשנות שלו לא תצא מגדר ההבנות של יסודות האמונה והקוראן, ומדרך הנביא.

בין הספרים הבולטים של פרשנות זו נמנים:

"מפתחות הנסתר" מאת אלפח'ר א-ראזי
"אורות אשר הורדו וסודות של פרשנות" מאת שייח' אל-בַיּדְַויִ

לימודי תפסיר

בפועל קיימים מרכזי לימוד רבים לתפסיר, וכל אחד מייצג את נקודת ראותו הן ברמת היחיד והן ברמת השייכות השבטית קבוצתית. התפסירים הידועים יותר לפי קבוצתם הם:

סוני קלאסי

התפסיר הישן והרחב ביותר. מאופיין על פי רוב בשיטת הריוואיה.

מועתזילה

תפסיר המאופיין בחשיבה רציונלית בולטת, ומהווה חלק חשוב בפרשנות הדייארה.

תפסיר שיעי

תפסיר הנכתב ולעיתים מדגיש את תפיסת העולם השיעית.

אחמדייה

תנועת האחמדיה עוסקת בהוצאה לאור של תפסירים, הכתובים בשפות אנגלית ואורדו.

תפסיר סופי

ראו גם

תאויל
תרגומו של המקרא לערבית על ידי הרב סעדיה גאון נקרא גם הוא "התפסיר" (בערבית: تفسير)

קישורים חיצוניים

מה זה תפסיר? באתר איסלאמיבלוג
אדיגה ביסמן מה זה תפסיר?
תפסיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ פסוק בקוראן
^ [1] Elmhurst, N.Y. The Holy Qur'an: text, translation & commentary. Tarsile Qur'an, U.S. ed. 1987
^ http://www.islamic-awareness.org/Quran/Tafseer/Ulum/Denffor6.html#Principles הסבר על המילה
^ Al-Zehebi, Al-Tafsir vel Mufassirun
^ איות
^ Şatibi, El-muvafakat
^ לדוגמה אבן תיימיה
^ Muhsin Demirci, Tefsir Usulu, 120
^ היסטוריה של התפסיר
^ קוראןV11:1, V41:3, V41:44, V54:17, V54:22, V54:32, V54:40
^ Tirmizi, Tafsir, 1
^ Taberi, Camiul Beyan, I, 27
^ http://www.usc.edu/schools/college/crcc/engagement/resources/texts/muslim/quran/016.qmt.html#016.064
^ ראו טרמינולוגיית החדית'
^ Maḥalli, Jalal al-Din Muḥammad ibn Aḥmad (1389-1459). Tafsir al-Jalalayn. London, Dar Al Taqwa, 2007 [2]
^ Muhsin Demirci, Tefsir Tarihi, 128
^ נקרא אג'תהאד אל פי אל-טאבארי
^ ראו טרמינולוגיית החדית'
^ Tirmizi, Tafsir 1

[1] פסוק בקוראן

[2] [1] Elmhurst, N.Y. The Holy Qur'an: text, translation & commentary. Tarsile Qur'an, U.S. ed. 1987

[3] ttps://www.islamic-awareness.org/Quran/Tafseer/Ulum/Denffor6.html#Principles הסבר על המילה

[4] Al-Zehebi, Al-Tafsir vel Mufassirun

[5] איות

[6] Şatibi, El-muvafakat

[7] לדוגמה אבן תיימיה

[8] Muhsin Demirci, Tefsir Usulu, 120

[9] היסטוריה של התפסיר

[10] קוראןV11:1, V41:3, V41:44, V54:17, V54:22, V54:32, V54:40

[11] Tirmizi, Tafsir, 1

[12] Taberi, Camiul Beyan, I, 27

[13] ttps://www.usc.edu/schools/college/crcc/engagement/resources/texts/muslim/quran/016.qmt.html#016.064

[14] ראו טרמינולוגיית החדית'

[15] Maḥalli, Jalal al-Din Muḥammad ibn Aḥmad (1389-1459). Tafsir al-Jalalayn. London, Dar Al Taqwa, 2007 [2]

[16] Muhsin Demirci, Tefsir Tarihi, 128

[17] נקרא אג'תהאד אל פי אל-טאבארי

[18] ראו טרמינולוגיית החדית'

[19] Tirmizi, Tafsir 1

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

אסלאם
חמשת עמודי האסלאם	שהאדה (העדות) • אלצלאה (התפילה) • אלזכאה (הצדקה) • צום • אלחאג' (העלייה לרגל)	אללה, שמו של האל בדת האסלאם
פלגים עיקריים	אסלאם סוני • אסלאם שיעי
אישים מרכזיים	מוחמד • ח'ליף ושושלות הח'ליפים • נביאי האסלאם • אימאם שיעי • מהדי • בני לווייתו של מוחמד • נשות מוחמד
דמויות היסטוריות נוספות	פאטמה בת מוחמד • עבדאללה אבן א-זובייר • אבו להב
קרבות בראשית האסלאם	קרב בדר • קרב אוחוד • קרב השוחה • קרב ח'ייבר
אנשי דת (עולמא)	מאלכ אבן אנס • אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה • אחמד אבן חנבל • מוחמד אבן אידריס א-שאפעי • אבן חג'ר אל-עסקלאני • אל-ע'זאלי
ערים קדושות	מכה • אל-מדינה • ירושלים • נג'ף • כרבלא • כופה • כאט'מיה • משהד • סאמרא
האתרים הקדושים ביותר	מסגד אל-חראם • מסגד הנביא • מסגד אל-אקצא
חגים	הג'רה • לוח השנה המוסלמי • עיד אל-פיטר • עיד אל-אדחא • עשוראא • ארבעין • לילת אל-קאדר
מבנים	מסגד • מינרט • מחראב • הכעבה • אדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים	אייתולה • מרג'ע • אימאם • מולא • קאדי • מופתי • מואזין
טקסטים וחוקים	קוראן • חדית' • אסנאד • מתן • תפסיר • סונה • פיקה • פתווה • שריעה
אסכולות השריעה	חנפית • חנבלית • ג'עפרית • מאלכית • שאפעית
אסכולות הכלאם	אשעריה • ג'בריה • מאתורידי • מורג'יאה • מֻעתזילה
פלגים שיעים	את'נא עשריה • אסמאעיליה • זיידים
פלגי הח'וארג'	צאפריים • אזארקה • איבאדיה
תנועות	סופיות • והאביה • סלפיה • אסלאמיזם • אסלאם ליברלי
פלגים אחרים	אומת האסלאם • חמשת האחוזים • המסורים • אחמדים • זקרי • עלווים
אמונות קשורות	באביזם • בהאאים • יזידים • סיקיזם
פורטל אסלאם • מונחים בסיסיים • כל הערכים

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.