איגרת פטרוס הראשונה
 | |
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
פטרוס, Peter  |
| סוגה |
איגרת |
| סדרה | |
| הספר הבא |
איגרת פטרוס השנייה |
  | |
איגרת פטרוס הראשונה היא איגרת מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות. על פי המסורת הנוצרית נכתבה האיגרת על ידי השליח פטרוס הקדוש בעת כהונתו כבישוף רומא. האיגרת ממוענת לקהילות הנוצריות השונות באסיה הקטנה שסבלו באותה עת מרדיפות דתיות.
מחבר האיגרת ותיארוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי משפט הפתיחה של האיגרת, היא נכתבה על ידי "פטרוס, שליחו של ישו". מספר מאבות הכנסייה, ובהם אירנאיוס, טרטוליאן, קלמנס מאלכסנדריה ואוריגנס מאלכסנדריה כתבו כי המדובר בפטרוס הקדוש.
פוליקרפוס ופאפיאס כתבו כי האיגרת נכתבה לפני תקופתם (היינו לפני אמצע המאה השנייה), לעומת זאת בקנון מוראטוריאן משנת 170 לערך לא נכללת איגרת זו כחלק מספרי הברית החדשה.
בניגוד לאיגרת פטרוס השנייה, שזהות מחברה הייתה שנויה במחלוקת כבר בעת העתיקה - עד המאה ה-18 לא הייתה מחלוקת כי איגרת זו נכתבה על ידי פטרוס, ורק לאחר תחילת המחקר המדעי המודרני הועלו הספקות הראשונות בדבר זהות המחבר. אם פטרוס כתב את האיגרת, הרי שזו נכתבה בין השנים 60–64 (שנת מותו של פטרוס).
ישנה סברה לפי האיגרת נכתבה על ידי סילוונוס, המזכיר (האמנואנסיס) של פטרוס, המוזכר בסיום האיגרת (כמקובל באיגרות יווניות): "נכתב על ידי סילוואנוס, האח הנאמן, כפי שהכתבתי לו" (פרק ה' 12).
החוקרים המודרניים אינם מסכימים עם ההנחה שפטרוס, דייג מאזור הכנרת, כתב את האיגרת - בשל סגנון השפה היוונית שבה, האופייני לעירוני משכיל. כמו כן אין באיגרת כל התייחסות להיכרות אישית עם ישו (היכרות שהייתה לפטרוס). באיגרת 35 אזכורים לתנ"ך - כולם מבוססים על תרגום השבעים ולא על המקור העברי. החוקרים סבורים כי פטרוס הכיר את התנ"ך העברי ולא יכול היה להכיר את תרגום השבעים. המחקרים המודרניים מתארכים את האיגרת לשנים 70–90 לספירה.
קהל יעד
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהל היעד של האיגרת הם הקהילות בפונטוס, גלטיה, קפדוקיה, אסיה וביתיניה - חמש פרובינקיות רומיות באסיה הקטנה. האיגרת פונה למעשה לגויים שקיבלו את האמונה בישו ולא ליהודים שקיבלו את האמונה.
תוכן האיגרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיגרת מייעצת לנוצרים לעמוד בסבלנות מפני הרדיפות, ולהתמיד בעמידתם זו (א' 1 - ב' 10); עוד מציינת האיגרת כיצד לנהל אורח חיים נוצרי קדוש (ב' 11 - ג' 13); וכן מראה כיצד ישו והשליחים הטיפו לסבלנות ולקדושה. בסיום האיגרת מיעצת האיגרת לכמרים ולאנשי הקהילה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
