האיגרת אל הרומאים
פפירוס 27, המכיל מספר פסוקים מן האיגרת אל הרומים פרקים ח' וט', מתוארך לתחילת מאה השלישית. | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | פאולוס |
סוגה | איגרת |
איגרת אל הרומאים היא אחת מהאיגרות שנכתבו על ידי פאולוס והמהוות חלק מספרי הברית החדשה. נהוג לכנות את האיגרת בקיצור בשם "רומאים".
תאריך כתיבת האיגרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיגרת נכתבה ככל הנראה בזמן שפאולוס שהה בקורינתוס שביוון. מועד כתיבתה אינו מצוין בה, אולם כתוב בה כי פאולוס היה בדרך לירושלים ולכן מדובר בביקורו השני ביוון (מעשי השליחים, י"ט 21). בעקבות תיארוך זה סבורים החוקרים כי האיגרת נכתבה בין שנת 55 לשנת 58.
הרקע לכתיבת האיגרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך עשר השנים שקדמו לכתיבת האיגרת (בין השנים 47 - 57) נסע פאולוס ברחבי הים האגאי בניסיון לשכנע אנשים להתנצר. בעקבות מסעות אלה הוקמו כנסיות רבות, ופאולוס החל לחשוב על מסעו הבא - מסע לרומא.
באותה עת עוררו מסעותיו התנגדות בקרב הקהילות היהודיות באזורים אלה, וכן התעוררו מחלוקות בינו לבין פטרוס וברנבא.
תמה עיקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התמה העיקרית של האיגרת, המפורטת בפרק א' פסוקים 16 - 17, היא שהמאמינים במשנתו של ישו יזכו לגאולה, וכי כל האנושות אשמה בחטא הקדמון, ורק בזכות מותו וקימתו לתחייה של ישו יכולה האנושות לזכות בגאולה.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבוא (א 1- 15)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במבוא מתאר פאולוס את שליחותו ומציין כי האיגרת מופנית לכנסייה הנוצרית ברומא. כמו כן מתואר הקשר בין ישו לבין בית דוד. על פי האמור במבוא (פסוק 5), האיגרת מיועדת הן ליהודים ברומא והן לגויים.
ללא בושה (א 16 - 17)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאולוס מציין כי הוא לא מתבייש באיגרת שלו. פסוקים אלה מהווים תמה עיקרית של הספר. כמו כן מציין פאולוס כי הוא פונה בראש ובראשונה אל היהודים (אשר מתחו ביקורת קשה על פעולותיו).
משפט האל (א 18 - 32)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאולוס יוצא כנגד הדת הרומאית, ונגד מי שהפכו את דמותו הלא גשמית של האל לדמות אליל. לאחר מכן הוא יוצא כנגד כל מי שעשה רע, ומפרט כמה מעשים כאלה: מי שעושה פסל של האל, מי שעוסק בפעילות הומוסקסואלית, או מבצע רצח, דינו מוות.
הבטחה לגאולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרקים 5 - 8 מבטיח פאולוס למאמינים כי הם ייגאלו לאחר שישתחררו מחבלי החטא, וכל מי שחטא וחוזר בתשובה יכול לזכות בגאולה.
עם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרקים 9 - 11 דן פאולוס בהבטחת האל ואומר כי עם ישראל יזכה להבין את האמת ויאמין לבסוף בישו.
”כִּי לֹא־כֹל אֲשֶׁר מִיִּשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל הֵמָּה׃ וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהֵם זֶרַע אַבְרָהָם כֻּלָּם בָּנִים כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע׃ כְּלוֹמַר לֹא בְנֵי־הַבָּשָׂר הֵמָּה בְּנֵי הָאֱלֹהִים כִּי אִם־בְּנֵי הַהַבְטָחָה הֵם הַנֶּחֱשָׁבִים לְזָרַע”. (9:6-7)
פאולוס מצטט את פרשת תולדות ומלאכי ומסביר ”נֶאֱמַר לָהּ [לרבקה] כִּי־רַב יַעֲבֹד צָעִיר׃ ככָּתוּב וָאֹהַב אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי”. (9:12-13), כלומר, על פי תפיסת הפרה-פיגורציה, אירועים מהברית הישנה הם למעשה מבשרים של זו החדשה, ועל כן היהדות (רב) תעבוד את הצעיר (הנצרות).
השינוי של המאמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרקים 12 - 15 פאולוס דן בשינוי (טרנספורמציה) של המאמינים - שיחיו לא על פי התורה אלא תחת חסד האל אם יצייתו לאל.
פסוקי הסיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפסוקי הסיום של האיגרת מתאר פאולוס את תוכניתו לנסוע לירושלים.
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האיגרת השפיעה רבות על הנצרות הפרוטסטנטית. מרטין לותר ציין כי האיגרת היא "החשובה בספרי הברית החדשה, והטהורה שבהם"[1]. דעות אלה היוו בסיס לפרסום 95 התזות שלו ולביקורת שלו על הכנסייה הקתולית.
לאיגרת זו הייתה השפעה דרמטית על ניסוח סעיף 4 של הצהרה נוסטרה אטאטה ("בעת הזאת"), שנוסחה במסגרת ועידת הוותיקן השנייה ועסקה ביחסה העדכני של הכנסייה הקתולית ליהודים. מנסחי ההצהרה עשו שימוש בעיקר בפסוק 29 מפרק י"א של האיגרת אל הרומאים (שֶׁהֲרֵי אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ), וביססו עליו את הטענה שהברית של האל עם העם היהודי עודנה תקיפה, כאלטרנטיבה לתורת ההחלפה, לפיה הברית החדשה של האל עם הנצרות החליפה וביטלה את הברית הישנה עם עם ישראל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האיגרת בעברית (תרגום פרנץ דליטש)
- תרגום האיגרת לחמישים שפות שונות
- תרגום האיגרת למאה שפות שונות
- סקירה של האיגרת מאת ג'ון פייפר
- סקירה של האיגרת מאת ג'ון קלווין
- סקירה של האיגרת מאת מתיו הנרי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]