אריאל (תנועת נוער)

תנועת אריאל

סמל התנועה המשלב בתוכו סמלים המייצגים את תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל
תאריך ייסוד	1980, סיוון ה'תש"ם
מספר סניפים	168( בנים ובנות בנפרד)
מספר חניכים (על פי התנועה)	כ-17,000
אישים בולטים	הרבנים דב ליאור, שמואל אליהו, אריה בצלאל, אליעזר מלמד, איתן אייזמן ובצלאל סמוטריץ'
מזכיר כללי	דביר עמיאור
מיקום המטה	ירושלים
מוטו	תורת חיים בעוז
www.tariel.co.il

חניכות מתנועת אריאל במסע פסח

תנועת אריאל היא תנועת נוער דתית לאומית שחרתה על דגלה את האידיאל של "תורת חיים בעוז", כלומר שאיפה לחיי תורה מלאים ללא פשרות. התנועה הוקמה בשנת 1980 (ה'תש"ם). התנועה הוקמה על ידי קבוצת נערים מתנועת בני עקיבא. בהשוואה של שלוש תנועות הנוער המרכזיות במגזר (בני עקיבא, עזרא ואריאל), זוהי התנועה השלישית בגודלה בציבור הדתי לאומי.

הסניפים מחולקים לסניפי בנים וסניפי בנות והפעילות בהם מחולקת לקבוצות הנקראות שבטים על פי שכבות גיל, החל מכיתה ג' ועד כיתה י"ב. השכבות מתחלקות לשתי קבוצות על, חבריא א' שכוללת את כיתות ג' עד ח', וחבריא ב' (חב''ב) שכוללת את כיתות ט' עד י"ב. החל מכיתה י' נכנסים החניכים להדרכה.

ההנהלה בתנועה מחולקת לתחום בנים ותחום בנות כאשר לכל אחד מהתחומים ממונה רכז או רכזת שאחראי על צוותי הקומונה, על ימי העשרה וההשתלמויות ועל יוזמות ומיזמים בתנועה. תחתיו נמצאים רכזי משנה מחוזיים שאחראים לליווי הסניפים במחוז עליו הם מופקדים. התנועה גם מפעילה משרד הכולל מחלקת כספים, מפעלים, כוח אדם ומזכירות.

הקמת התנועה

בסיוון ה'תשל"ט הוקם סניף בני עקיבא "בין החומות" שברובע היהודי בירושלים. ייחודיותו של סניף זה הייתה אופן פעולתו במתכונת נפרדת לבנים ולבנות, דבר שלא היה מקובל אז בתנועה. בטקס ההקמה נכחו הרבנים מרדכי אליהו, אביגדור נבנצאל, ירחמיאל ויס והרב נחום נריה. הרב צבי יהודה קוק תמך בהקמת התנועה. עם היוודע הדבר, קמה סערה בתנועה, וזו בתגובה מיהרה להתנער מהקמת הסניף, באמצעות מודעה בעיתון 'הצופה'. למחרת התפרסם מאמר תגובה של הרב יוסף ברמסון, התוקף את הנהלת התנועה על כך.

בניסיון להרגיע את הרוחות, נפגשו מקימי הסניף הנפרד, ובהם הרב אליעזר מלמד, עם אמנון שפירא והרב משה צבי נריה, ממייסדי תנועת בני עקיבא. הרב חיים דרוקמן תמך גם הוא בקיומו של הסניף הנפרד. אך בני עקיבא עמדה בהתנגדותה למעשה.

עקב הביקוש הרב לסניף נפרד, ומפאת כמות החניכים שהגיעו, גם משכונות רחוקות כמו קריית משה וגבעת שאול, הוחלט לפתוח סניף בנים נוסף, בשכונת גבעת שאול שבעיר. בהחלטת בני עקיבא, הסניף הנפרד החדש לא נכלל בתנועה. כעבור שנה מיום הקמת הסניף החדש, הוקמה תנועת אריאל.

סניף התנועה הראשון שנפתח מאז הקמת התנועה הוא סניף הבנות של גבעת שאול.

התנועה כיום

מלבד סניף גבעת שאול, שהיווה את הגרעין הראשוני, הסניפים הראשונים של התנועה הוקמו במבשרת ציון, בית אל, קריית ארבע, כוכב השחר, בני ברק, מעלה אדומים, שעלבים ועצמונה,קטמון ,וכיום סניפי התנועה פרוסים בכל רחבי הארץ – מאילת ועד קצרין. בעבר, היו סניפים של התנועה בנווה דקלים ובעצמונה.

בשנת ה'תשפ''ד, 45 שנים לאחר הקמתה, פועלים בתנועה 164 סניפים, הכוללים יותר מ-17,000 חניכים, כ- 1,700 מדריכים ויותר מ-200 קומונרים וקומונריות. לתנועה היה אתר כתיבה ייחודי לנוער בשם "שמים" שהופיע כתת־אתר באתר התנועה.

מזכ"ל התנועה כיום הוא דביר עמיאור.

ראש תחום בנים כיום הוא אביחי צוקר

התנועה מוציאה חמישה מפעלים תנועתיים בשנה לחניכים המשלמים דמי חברות - מסע סוכות, מסע עברי המתקיים בחנוכה (מיועד לחב"ב - בוגרי התנועה מכיתה ט' והלאה), מסע ט"ו בשבט, מסע פסח, ומחנה קיץ. מלבד מסע עברי, כל המסעות אורכים יום אחד, ואורך מחנה הקיץ משתנה לפי השבט, כך שהשבט הקטן יוצא ליומיים בלבד והשבט הגדול ביותר יוצא לשבוע שלם.

התנועה פועלת ברמה המקומית על פי פסיקותיו של הרב איתן איזמן, ובשאלות ציבוריות בהתאם לפסיקותיו של הרב אברהם אלקנה שפירא (עד לפטירתו).

גרעיני התנדבות

בתנועת אריאל פועלים כיום מספר רב של גרעיני התנדבות, בהם פועלים חניכי הנוער הבוגר (חבריא ב'), וביניהם: גרעין לפיד רינה נתניה גרעין ארז נתניה, גרעין להב"ה בבית שמש, גרעין דרור בבת ים, גרעין צמי"ד ברמת בית שמש, גרעין ארז באלון שבות, גרעין נאמן בגבעת שאול, גרעין מגנו"ם (מגלים נוער משפיע), אולפן ללימוד ספרדית לעולים חדשים, שילוב קהילת בני מנשה ביישוב, פרויקט "אלירז" לעזרה לחיילים בבית אל, גרעין צליל ברחובות, גרעין עידו בשדרות (ע"ש עידו אביגל ז"ל שנהרג כתוצאה מפגיעת רקטה), בגבעת החרסינה, בקריית ארבע וכן בסניפים נוספים. בשנת תש"ף הגרעינים חסרי השם המאפיין קבלו את השם "גרעין לפיד" בדומה ל"גרעין נחשון" של בני עקיבא.

בנוסף לגרעינים אלו, הוקם גרעין עשייה ארצי, לשבטים הבוגרים בסניפי הבנים. יוזמה זו החלה על ידי חניכי שבט "צור".

שמות השבטים בתנועה

מיום הקמת התנועה ועד שנת תשע"ג שמות השבטים היו זהים לאלו של בני עקיבא. החל משנת תשע"ד שונו שמות השבטים, כאשר השמות החדשים הם שמות המקושרים לבית המקדש, והם מחולקים בין השבטים לפי שכבת הגיל בה הם נקראים בשם זה.

שמות השבטים כיום

יסוד – מסמל את בית המקדש, כבסיס ויסוד של העולם כולו - ממקום המקדש, מאבן השתייה, הושתת העולם. (שם זה משמש את החניכים המצטרפים לסניף כחודש - חודשיים וחצי לפני חודש ארגון, בו הם עוברים להיות שבט גלעד/דביר.)

גלעד – מקום השראת שכינה. ”גל ועד לאומות העולם. ואי זה זה? זה בית המקדש.”

דביר – שמו של קדש הקדשים, המקום בו היה הדיבור הישיר ביותר בין בני ישראל לקב"ה. ”...וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים...”

הראל – על שם העקידה שהייתה במקום המקדש, בהר אל. ”אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה”

נווה – המקדש כמקום בו השלמות החיצונית, הנוי, מתאחדת ומצטרפת אל השלמות הרוחנית, ואף מעלה אותה.

מעוז – החוסן והעוז של עם ישראל נובע מהקשר הייחודי שלהם עם ה', וההשענות שלהם עליו. ”ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד...”

נחלה – שלושה דברים קרויים נחלה: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. אבל המקום היחיד שקרוי בפירוש בתורה נחלה זה בית המקדש: ”כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה...” וזו הקומה הנוספת הרוחנית אותה מסמל בית המקדש.

בוגרי שבט נחלה מקבלים בכל שנה, שם חדש, שנבחר כל שנה על ידי ההנהלה הארצית של התנועה ומלווה אותם לעד.

שמות השבטים הבוגרים

• להבה - הוכרז בה'תש"ע.
• נעלה - הוכרז בהה'תשע"א.
• איתן - הוכרז בהה'תשע"ב.
• נאמן (בנות)/ אליה (בנים)– הוכרז בתשע"ג.
• מלאכי – הוכרז בתשע"ד.
• צור – הוכרז בתשע"ה.
• לביא – הוכרז בתשע"ו. שם זה כבר ניתן לשבט בתנועה בעבר (תשס"ד). משום שבשנה זו התנועה השתמשה בשם של בני עקיבא ולכן השם אינו נחשב שכבר ניתן באריאל.
• עשהאל – הוכרז בתשע"ז.
• נריה – הוכרז בתשע"ח. שם זה כבר ניתן לשבט בתנועה בעבר (תשנ"ז). משום שבשנה זו התנועה השתמשה בשם של בני עקיבא ולכן השם אינו נחשב שכבר ניתן באריאל.
• עז – הוכרז בתשע"ט. שם זה כבר ניתן לשבט בתנועה בעבר (תש"ס). משום שבשנה זו התנועה השתמשה בשם של בני עקיבא ולכן השם אינו נחשב שכבר ניתן באריאל.
• תאיר – הוכרז בתש"ף.
• בניה – הוכרז בתשפ"א.
• נעם – הוכרז בתשפ"ב.
• מבשר – הוכרז בתשפ"ג.
• עמיעד - הוכרז בתשפ"ד.

המנון התנועה

המנון התנועה הוא שיר "האמונה" שחיבר הראי"ה קוק.

לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ,
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה,
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה אֶת חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה.

שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ
בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה,
שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ
מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה,
נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ,
מִמִּדְבָּר מַתָּנָה.

— "שיר האמונה", הראי"ה קוק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אריאל
• אתר הכתבים "שמים"
• ריאיון עם מזכ"ל אריאל יוסי ורדי, באתר כיפה
• תנועת אריאל החליטה: סינון בטלפונים הניידים – חובה, באתר כיפה
• עפרה לקס, לא רק תנועה נפרדת, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2005
• תנועת הנוער אריאל, דף שער בספרייה הלאומית