בולנט אג'וויט

בולנט אג'וויט
Mustafa Bülent Ecevit
לידה	28 במאי 1925; איסטנבול, טורקיה
פטירה	5 בנובמבר 2006 (בגיל 81); אנקרה, טורקיה
מדינה	טורקיה
מקום קבורה	בית העלמין הממלכתי של טורקיה
השכלה	מכללת רוברט; בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון; אוניברסיטת אנקרה ;
מפלגה	מפלגת השמאל הדמוקרטי, מפלגת העם הרפובליקאית
	26 בינואר 1974 – 17 בנובמבר 1974; (296 ימים)
	→ Naim Talu Sadi Irmak ←
	21 ביוני 1977 – 21 ביולי 1977; (31 ימים)
	→ סוליימאן דמירל סוליימאן דמירל ←
	5 בינואר 1978 – 12 בנובמבר 1979; (שנה)
	→ סוליימאן דמירל סוליימאן דמירל ←
	11 בינואר 1999 – 28 במאי 1999; (138 ימים)
	→ מסוט ילמז בולנט אג'וויט ←
	28 במאי 1999 – 18 בנובמבר 2002; (3 שנים)
	→ בולנט אג'וויט עבדוללה גול ←
	28 באפריל 1958 – 1 באפריל 1959; (339 ימים)
	30 ביוני 1997 – 11 בינואר 1999; (שנה)
	→ טנסו צ'ילר
פרסים והוקרה
	עיטור הכוכב של רומניה
חתימה

מוסטפא בּוּלֶנט אֶג'וויט (בטורקית: Mustafa Bülent Ecevit;‏ 28 במאי 1925 – 5 בנובמבר 2006) היה ראש ממשלת טורקיה במשך ארבע כהונות, בין השנים 1974 ל-2002. אג'וויט, שהיה גם משורר, מחבר ועיתונאי, כיהן בתפקיד ראש הממשלה ב-1974, ב-1977, מ-1978 עד 1978 ומ-1999 עד 2002. הוא היה מנהיג מפלגת העם הרפובליקאית (CHP) ובהמשך גם מנהיג מפלגת השמאל הדמוקרטית. אחרי ההפיכה הצבאית ב-1980, נאסר עליו להשתתף בחיים הפוליטיים אך במשאל עם שהתקיים שבע שנים לאחר מכן בוטלה ההגבלה והוא שב לשלטון.

חייו האישיים

אג'וויט נולד באיסטנבול לאב שהיה פרופסור לרפואה משפטית באוניברסיטת אנקרה. בשנת 1944 הוא סיים את לימודיו בבית הספר האמריקאי "רוברט סקול" והחל לעבוד כמתורגמן במשרד הראשי של לשכת העיתונות. הוא נישא לבת כיתתו רשאן אראל ב-1946. באמצע שנות החמישים הוא נסע לארצות הברית הודות למלגה שקיבל ממחלקת המדינה שלה, ועבד כעיתונאי בשני עיתונים בצפון קרוליינה.

אג'וויט לא היה רק פוליטיקאי אלא גם סופר, משורר ומתרגם. הוא למד סנסקריט, בנגלי ואנגלית ותרגם את כתביהם של רבינדרנת טאגור, ת"ס אליוט וברנרד לואיס לטורקית. העובדה שלא למד מעולם באוניברסיטה לא פגמה באיכות תרגומיו, אם כי מנעה ממנו להתמודד למשרת נשיא טורקיה.

בפוליטיקה

אג'וויט נבחר לאספה הלאומית הגדולה של טורקיה בפעם הראשונה ב-1957. בין השנים 1961–1965 היה שר העבודה ותרם להסדרת הזכות להתאגדות ולשביתה בחוק. ב 1966 היה למזכ"ל מפלגת העם הרפובליקאית. בשנת 1971 התפטר ממשרתו במחאה על החלטת מפלגתו לתמוך בממשלה זמנית שנוסדה בשל הפיכה צבאית. שנה לאחר מכן הוא ירש את איסמט אינני בראש מפלגתו והיה לראש ממשלת קואליציה עם מפלגת ההצלה הלאומית של ארבקאן. ממשלה זו זכורה ביותר בשל הוראתה לפלוש לקפריסין ב-20 ביולי 1974.

בהפיכה צבאית שהוביל הגנרל קנן אוורן הודח אג'וויט ממשרת ראש הממשלה ב-12 בספטמבר 1980. משאל עם שנערך ב-1987 הסיר את האיסור על השתתפותו בפוליטיקה והוא היה ליו"ר מפלגת השמאל הדמוקרטי, במקום אשתו. מפלגה זו לא נכנסה לפרלמנט בבחירות 1987 ובבחירות 1991 זכתה ב-7 מושבים בלבד. בחירות 1995 היו מוצלחות יותר ואז זכתה מפלגתו ב 75 מושבים מתוך 550. אג'וויט היה לסגן ראש הממשלה בממשלתו האחרונה של מסוט ילמז. בשנים 1998–1999 הוא היה לתקופה קצרה ראש הממשלה בפועל עד לבחירות 1999. לפני בחירות אלה נתפס עבדוללה אג'לאן, מנהיג ה-PKK, והדבר העלה את האהדה לאג'וויט והקנה למפלגתו את מספר המושבים הרב ביותר בפרלמנט. אג'וויט כיהן בפעם האחרונה כראש ממשלה בקואליציה עם מפלגת המולדת של ילמז ועם מפלגת התנועה הלאומית של בהצ'לי.

ממשלתו האחרונה ביצעה מספר רפורמות לייצוב כלכלת טורקיה והכינה את הקרקע לשיחות עם האיחוד האירופי. עם זאת, הקשיים ביישום הרפורמות קרעו קרעים בקואליציה של אג'וויט והכריחו אותו לפזר את ממשלתו ולערוך בחירות חדשות בשנת 2002. בבחירת אלה כבר היה ברור שאג'וויט זקן ותשוש, ומפלגתו לא נכנסה כלל לאספה הלאומית. הוא פרש מהפוליטיקה ב-2004.

ב-18 במאי 2006 נתקף בשבץ מוחי ואושפז בבית החולים הצבאי גולנה באנקרה כשהוא בתרדמת. הוא מת ב-5 בנובמבר אותה שנה בשל כשל נשימתי בעודו חסר הכרה. לווייתו נערכה שישה ימים לאחר מכן, והוא נקבר בבית העלמין הממלכתי של טורקיה באנקרה, בלוויית ענק שהשתתפו בה כמיליון איש.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בולנט אג'וויט בוויקישיתוף

בולנט אג'וויט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
בולנט אג'וויט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)