בכור-שלום שטרית

בכור-שלום שטרית
	בכור-שלום שטרית, ינואר 1949
לידה	20 בינואר 1895; טבריה, האימפריה העות'מאנית
פטירה	28 בינואר 1967 (בגיל 72); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	ספרדים ועדות מזרח, מפא"י
	14 במאי 1948 – 2 בינואר 1967; (18 שנים)
תחת ראשי הממשלה	דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול
	אליהו ששון ←
	5 במאי 1960 – 18 ביולי 1960; (75 ימים)
תחת ראשי הממשלה	דוד בן-גוריון
	→ דוד בן-גוריון בנימין מינץ ←
	14 במאי 1948 – 13 ביוני 1949; (שנה)
	14 במאי 1948 – 13 ביוני 1949; (שנה)
	14 בפברואר 1949 – 28 בינואר 1967; (18 שנים)
כנסות	1 - 6
חתימה

בכור-שלום שטרית (או ב.ש. שטרית; 20 בינואר^[1] 1895 – 28 בינואר 1967) היה שר המשטרה הראשון של מדינת ישראל. בתקופת המנדט הבריטי שימש מחנך, קצין משטרה, עורך דין ושופט מחוזי. מחותמי מגילת העצמאות.

קורות חיים

נולד בטבריה למשפחה שעלתה במחצית המאה ה-19 ממרוקו. בצעירותו למד בחדר ולאחר מכן בבית הספר אליאנס ובישיבת טבריה. ייסד את התנועה הציונית "התחיה". היה חבר מפלגת הפועל הצעיר. שימש כמורה בבית הספר אליאנס שבו למד ואחר-כך חינך כמורה לעברית, במושבה מנחמיה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה מונה להיות המוכתר של המושבה כנרת. ב-1919, עם כניסת הצבא הבריטי לטבריה, ניהל את משטרת טבריה. מונה לקצין חקירות במשטרת המנדט ולמפקד המשטרה בגליל התחתון. נמנה עם מארגני משטרת הפרשים היהודים במשטרת הגליל והיה סגן מפקד בית הספר לשוטרים בירושלים. למד בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים והוסמך כעורך דין. לאחר מאורעות תרפ"ט מונה להיות תובע בבית-הדין לפשעי המאורעות שפתח שלטון המנדט^[2]. היה מדריך בבית הספר לשוטרים והיה קצין החקירות שמונה לחקור את רצח חיים ארלוזורוב. בשנת 1935 מונה לשופט שלום ובשנת 1939 היה הראשון בארץ להתמנות לשופט שלום ראשי^[3], תפקיד בו כיהן עד סוף שנת 1947, כאשר מונה לשופט מחוזי על ידי הנציב העליון האחרון קנינגהאם.

היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות (היחיד שהיה יליד ארץ ישראל – צבר). בכנסת הראשונה עמד בראש סיעה של ארבעה חברי כנסת (ספרדים ועדות מזרח), שהייתה קשורה עם מפא"י. אחר כך הצטרף למפא"י. כיהן כחבר הכנסת בשש הכנסות הראשונות, עד מותו; היה שר המשטרה הראשון של ישראל מימי הממשלה הזמנית (מאי 1948) ועד לפרישתו ב-2 בינואר 1967, כן שימש כשר המיעוטים בעת תקופת קיומו של משרד המיעוטים בין השנים 1948–1949. שטרית, יחד עם מפלגת מפ"ם, בלמו את פעילותה של ועדת הטרנספר (אנ') בראשותו של יוסף ויץ שיזמה את הריסתם של מספר יישובים ערביים שננטשו במלחמת העצמאות, בהם מע'אר, פג'ה, ביאר עדס, בית דג'אן, מיסכה, אל-סומיריה וסבארין (כפר).

ב-31 ביולי 1958 התרחש מרד האסירים בכלא שטה, שבו נמלטו מהכלא 66 אסירים, ונהרגו שני סוהרים ו-11 אסירים. ועדת החקירה שהוקמה קבעה ששטרית אינו אחראי למחדל, לאחר שהתריע פעמים אחדות באוזני נציב בתי הסוהר על המצב הירוד מבחינה ביטחונית בבתי הסוהר. שטרית כיהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים מהקמתה ועד פרישתו מהממשלה. שטרית היה השר אשר החזיק בתיק כלשהו במשך הזמן הרב ביותר (18 שנים וחצי). בין 5 ביולי ל-19 ביולי 1960 כיהן במקביל גם כשר הדואר לאחר שהתיק הופקד בידיו זמנית^[4].

בנובמבר 1966 הודיע שטרית על התפטרותו מהממשלה מטעמי בריאות^[5]. נפטר בתל אביב בינואר 1967, שבועות אחדים לאחר סיום תפקידו כשר המשטרה^[6].

חיים אישיים

היה אב לחמש בנות ושלושה בנים. בתו איז'אני נפטרה בגיל ילדות. בתו עליזה נישאה לאשר גורן, מזרחן, עובד משרד החוץ, סופר ומתרגם מערבית (בנו של נתן גורן). בתו תקווה נרצחה על ידי פורעים ערבים בינואר 1948^[7]. בנו יוסף שירת במשרד החוץ בתפקידים דיפלומטיים. בתו כרמלה, לוחמת פלמ"ח, נפטרה ב-1962 (בת 36), יום לאחר לידת בתה כרמלה (נכדתו של שטרית) הקרויה על שמה. נכדה זו, כרמלה האפט, היא כיום (2022) סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב. בנו מיכאל היה עורך דין, ובתו תחיה היא אמה של סופרת הילדים עפרה גלברט-אבני. בנו אבנר שירת בתפקיד קונסול ישראל בשיקגו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בכור-שלום שטרית בוויקישיתוף

בכור-שלום שטרית, באתר הכנסת
בכור-שלום שטרית, באתר כנסת פתוחה
דוד תדהר (עורך), "בכור-שלום שטרית", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 525
משה דוד גאון, "בכור-שלום שטרית", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 667–668, באתר היברובוקס
שיטרית התפטר, מעריב, 2 בנובמבר 1966
הלוויית חבר הכנסת בכור שלום שטרית, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967
בכור שלום שטרית (1895-1967), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ בכור שלום שטרית, דבר, 29 בינואר 1967; המשך
^ ה. כהן, תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים 2013, עמ' 178.
^ בן ישיבה, מורה, שוטר, קצין - ושופט ראשי, דבר, 20 בדצמבר 1939
^ תיק הדואר הופקד זמנית בידי שר המשטרה, הַבֹּקֶר, 4 ביולי 1960.
^ שר המשטרה ב. שטרית התפטר מטעמי בריאות, דבר, 2 בנובמבר 1966
^ אנציקלופדייה תדהר ברשת, כרך 16, עמ' 5008
^ דף לזכר תקוה ברי-שטרית, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה

[1] בכור שלום שטרית, דבר, 29 בינואר 1967; המשך

[2] ה. כהן, תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים 2013, עמ' 178.

[3] בן ישיבה, מורה, שוטר, קצין - ושופט ראשי, דבר, 20 בדצמבר 1939

[4] תיק הדואר הופקד זמנית בידי שר המשטרה, הַבֹּקֶר, 4 ביולי 1960.

[5] שר המשטרה ב. שטרית התפטר מטעמי בריאות, דבר, 2 בנובמבר 1966

[6] אנציקלופדייה תדהר ברשת, כרך 16, עמ' 5008

[7] דף לזכר תקוה ברי-שטרית, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל
שרי המשטרה	בכור-שלום שטרית • אליהו ששון • שלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילוא • משה שחל
שרים לביטחון הפנים	משה שחל • אביגדור קהלני • שלמה בן עמי • עוזי לנדאו • צחי הנגבי • גדעון עזרא • אבי דיכטר • יצחק אהרונוביץ' • יריב לוין • גלעד ארדן • אמיר אוחנה • עמר בר-לב
שרים לביטחון לאומי	איתמר בן גביר

שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדואר	מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט
שרי התקשורת	שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי

חברי הכנסת הראשונה
מפא"י	דוד בן-גוריון • משה שרת • אליעזר קפלן • (דוד רמז) • יוסף שפרינצק* • גולדה מאיר • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • דב יוסף • חיים בן אשר • אברהם הרצפלד • עדה מימון • שלמה לביא • שמואל דיין • יוסף ברץ • יחיאל דובדבני • בבה אידלסון • פרץ נפתלי • פנחס לבון • זלמן ארן • בן-ציון דינור • אליהו הכרמלי • נטע הרפז • (יהודית שמחוני) • (אבא חושי) • יזהר סמילנסקי • ראובן שרי • יונה כסה • אפרים תבורי • (יוסף מיכאל לם) • (אריה שפטל) • (אברהם טביב) • צבי יהודה • עקיבא גוברין • יוסף אפרתי • אריה בהיר • חסיה דרורי • אליעזר ליבנה • דוד הכהן • ישראל גורי • עמי אסף • מאיר ארגוב • דבורה נצר • שרגא גורן • השל פרומקין • דוד בר-רב-האי • (יצחק קנב) • (הרצל ברגר) • (ז'ניה טברסקי) • (ישראל ישעיהו-שרעבי) • (ברוך אזניה) • (מנחם כהן) • (רפאל בש)
מפ"ם	(יצחק טבנקין) • מאיר יערי • יעקב חזן • נחום ניר-רפאלקס • אהרן ציזלינג • מרדכי בנטוב • ישראל גלילי • יעקב ריפתין • משה סנה • ברל רפטור • אליעזר פרי • משה ארם • חנה למדן • חנן רובין • ישראל בר-יהודה • מנחם בדר • פייגה אילנית • יצחק בן-אהרן • (דב בר-ניר) • (מנחם רצון) • (דוד ליבשיץ)
החזית הדתית המאוחדת	יהודה לייב פישמן מימון • יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • משה אונא • בנימין מינץ • דוד צבי פנקס • מאיר דוד לוונשטיין • זרח ורהפטיג • אליהו-משה גנחובסקי • קלמן כהנא • מרדכי נורוק • יוסף בורג • אהרן-יעקב גרינברג • אברהם יהודה גולדראט • אברהם-חיים שאג • (משה קלמר) • (אליהו מזור)
תנועת החירות	מנחם בגין • אורי צבי גרינברג • יעקב מרידור • אריה בן-אליעזר • אברהם רקנאטי • יוחנן בדר • הלל קוק • חיים לנדאו • שמואל מרלין • חיים כהן-מגורי • אליהו לנקין • שמואל כץ • ערי ז'בוטינסקי • אסתר רזיאל-נאור
הציונים הכלליים	פרץ ברנשטיין • ישראל רוקח • שושנה פרסיץ • יוסף ספיר • יעקב קליבנוב • יעקב גיל • יוסף סרלין
המפלגה הפרוגרסיבית	פנחס רוזן • אברהם גרנות • אידוב כהן • יזהר הררי • ישעיהו פורדר
ספרדים ועדות מזרח	בכור-שלום שטרית • אליהו אלישר • אברהם אלמליח • משה בן-עמי
מק"י	שמואל מיקוניס • תופיק טובי • אליעזר פרמינגר • מאיר וילנר
הרשימה הדמוקרטית של נצרת	סיף א-דין א-זועבי, אמין-סלים ג'רג'ורה
מפלגת הלוחמים	נתן ילין-מור
ויצו	רחל כהן-כגן
התאחדות התימנים בישראל	זכריה גלוסקא
בסוגריים - כהונה חלקית, * יו"ר הכנסת