לדלג לתוכן

בסיס חיל האוויר המלכותי סנט ג'ין

סנט ג'ין
RAF St Jean
סמל להק הפצצה 98 שהשתייך לבסיס
סמל להק הפצצה 98 שהשתייך לבסיס
נתוני השדה
סוג השדה צבאי
מפעיל חיל האוויר המלכותי
עיר סמוכה עכו
קואורדינטות 32°56′33″N 35°06′31″E / 32.94244722°N 35.1085°E / 32.94244722; 35.1085
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
17/35
10/28
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בסיס חיל האוויר המלכותי סנט ג'יןאנגלית: RAF St Jean) היה שדה תעופה צבאי בצפון ישראל, בשימוש בתקופת המנדט הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. שדה התעופה נמצא כ-4 ק"מ צפונית-מזרחית לעכו. כיום פועל במקום מנחת שמרת[1].

שדה התעופה היה בשימושם של חיל האוויר המלכותי וחילות האוויר של צבא ארצות הברית, במסגרת המערכה בצפון אפריקה נגד מדינות הציר. שימש בעיקר את טייסת 98 בחיל האוויר התשיעי של חיל האוויר האמריקאי. הטייסת עשתה שימוש במפציצים מסוג B-24 ליברייטור.

בין השנים 19491951 שימש הבסיס באופן זמני כשלוחה של בית הספר לטיסה עד שעבר למשכנו הקבוע במחנה סירקין[2]. לקורס הראשון שגויס הגיע מספר רב של חניכים והוא התקיים בשדה דב. בגלל העומס על השדה הקטן, הועברו חלק מהאנשים לשדה התעופה סנט ג'ין, שם רוכזו חניכים שקיבלו הכשרה מחוץ לישראל: באיטליה, בארצות הברית ובצ'כוסלובקיה. את הקורס הראשון סיימו בהצלחה ארבעה טייסים: טיבי בן-שחר, ישעיהו גזית, מוטי הוד ודני שפירא, שקיבלו את "כנפי הטיס" בחודש מרץ 1949, ועברו לטייסת הקרב הראשונה בחצור, שלרשותה עמדו מטוסי מסרשמיט Bf 109.

לאחר מעבר בית הספר למחנה סירקין ב-1951, הוא הפך לבסיס של יחידת מחסני חירום עד לאחר מלחמת ששת הימים.

ביולי 1967 אירע בו פיצוץ גדול בו עלו באש מצבורי פגזים, קטיושות ופריטי תחמושת נוספים שנלקחו כשלל מהמלחמה[2]. לאחר ההתפוצצות ננטש השדה, והפך לשדות חקלאיים. המבנים נהרסו, ושרדו רק שתי דרכי גישה חקלאיות בצורת V‏ (17/35, 10/28), המסמנות את מקומם של מסלולי ההמראה. מסלול 17/35 משמש כיום כמנחת שמרת.

בשם "סן-ג'ין" נקרא גם שדה המטווחים הסמוך, שהוקם על שפת הים וששימש בעיקר את חיילי "גולני" ממחנות "בן-עמי" ו"שרגא". לימים הוקם שם אתר הקרוואנים "חצרות יָסַף"[2].

בדצמבר 2010 נערכה חפירת בדיקה בשטח המחנה לאחר גילוי עתיקות בבדיקות מקדימות לקראת בנייה. בחפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נחשפו שני קברים שנכרו לתוך החול ונבנו מאבני כורכר מסותתות. הקבר הראשון נבנה בשני נדבכים מאבנים שהפגמים שבמקצתן כוסו בטיח. החפירה הופסקה עם גילוי עצמות אדם. הקבר השני נחפר חלקית ומידות האבנים שמהן נבנה לא הובררו. הקברים תוארכו על פי ממצא כלי החרס לתקופה הרומית בארץ ישראל[3].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]