ואראשאפאט

ואראשאפאט
**Վաղարշապատ**
סמל ואראשאפאט סמל ואראשאפאט	דגל ואראשאפאט דגל ואראשאפאט
	כנסיית גיאנה הקדושה
	כנסיית גיאנה הקדושה
מדינה / טריטוריה	ארמניה
מחוז	ארמביר
שפה רשמית	ארמנית
תאריך ייסוד	685 לפנה״ס
שטח	13 קמ"ר
גובה	853 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	46,540 (2011)
קואורדינטות	40°10′22″N 44°17′33″E / 40.172777777778°N 44.2925°E
אזור זמן	UTC +4
	https://ejmiatsin.am
אתר מורשת עולמית
	הקתדרלה והכנסיות באצ'מיאדזין והאתר הארכאולוגי בזווארטנוץ
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 2, 3
שטח האתר	0.743 קמ"ר
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ארמניה רגילה) ירוואן קפאן ורדניס הרזדאן גיומרי ונדזור איג'באן אלאוורדי ימת; סוואן; גאורגיה גאורגיה אזרבייג'ן נחצ'יבאן; (אזרבייג'ן); איראן טורקיה ואראשאפאט

אצ'מיאדזין (בארמנית: Էջմիածին) או בשמה הרשמי ואראשאפאט (Վաղարշապատ) היא העיר הקדושה בארמניה ומקום מושבו של הקתוליקוס של הכנסייה הארמנית. העיר שוכנת כ-20 ק"מ מערבית לירוואן ומהווה את הפרבר הגדול ביותר של הבירה. במרכזה של העיר נמתחת שדרה בצורת מחומש ובמרכזה שוכנת כיכר קומיטאס. בשנת 2001 מנתה אוכלוסיית העיר 51,280 תושבים. הקתדרלה ושלוש כנסיות נוספות בעיר הוכרזו בשנת 2000 כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

העיר נוסדה על ידי המלך וארארשק אשר שלט בארמניה במאה ה-2, במקום בו שכן קודם לכן יישוב קודם, ושמה הרשמי של העיר נגזר משמו. סמוך לשנת 163 הייתה העיר לבירת ארמניה ושמרה על מעמד זה עד למאה ה-4. הקתדרלה בעיר נבנתה בידי גרגוריוס המאיר (Գրիգոր Լուսաւորիչ - "גריגור לוסווריץ'"), מייסד הכנסייה הארמנית והקתוליקוס הראשון שלה. היא הוקמה לראשונה בין השנים 301–302 כשארמניה הייתה למדינה היחידה בעולם שהנצרות היא דתה הרשמית, ונחשבת למבנה הכנסייתי העתיק במדינה. לפי אגדה מהמאה ה-5 ראה גרגוריוס הקדוש את ישו בחזונו כשהוא יורד מהשמיים ומכה בפשיט זהב על הקרקע במקום בו על הקתדרלה להיבנות. לכן שונה שמה של העיר לאצ'מיאדזין, היינו "המקום בו ירד הבן היחיד (מהשמיים)".

בשנת 428 איבדה ארמניה את עצמאותה ובאה תחת שלטון האימפריה הסאסאנית, אולם בתקופה זו נבנו יתר הכנסיות בעיר וכן קתדרלת זוורטנוץ מספר קילומטרים ממזרח לה. מושבו של הקתוליקוס נע ברחבי ארמניה ואסיה הקטנה משך מאות שנים ושב לעיר ב-1441. הדבר בוצע לפי המלצות של גריגור טאטבצי, למרות שאזור היה תחת שליטה מוסלימית. במאה ה-17 ידעה העיר התפתחות ושגשוג ונשכרה ממיקומה על ציר הסחר בין טבריז באיראן וארזורום בטורקיה. העיר שבה באופן רשמי לשם "ואראשאפאט" ב-1995, אך השימוש בשם זה מוגבל לצרכים רשמיים בלבד.

אתרי המורשת העולמית בעיר

הקתדרלה

קתדרלת אצ'מיאדזין, ה"מייר טצ'אר" ("הכנסייה האם"), היא המבנה החשוב בעיר. הכנסייה בנויה בצורת ריבוע שאורך כל אחת מצלעות הוא 20 מטר. המבנה המקורי מתחילת המאה ה-4 הוחלף בכנסייה הנוכחית בשנת 480 ובשנת 618 הוחלפה כיפת העץ שעיטרה אותו בכיפת אבן. הכיפה נחה על ארבעה עמודי אבן פנימיים המחוברים אל קירותיו החיצוניים של המבנה בקשתות. מגדל הפעמונים בן שלוש הקומות נוסף בחזית הכנסייה בשנת 1648 כשבראש הקומה העליונה כיפה המונחת על שמונה עמודים. ציורי הקיר בכנסייה נוספו במאה ה-18.

בכנסייה שמורים חלקים מהצלב האמיתי, מתיבת נח, שרידיהם של השליחים פטרוס, אנדראס ותדאוס, וכן חלק מהחנית בה דקר החייל הרומאי את ישו בעת צליבתו. סמוך לכנסייה ניצבת אנדרטה לזכר רצח העם הארמני ואנדרטה אחרת לזכר ביקורו במקום של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-2001.

כנסיית הריספימה הקדושה

כנסיית הריספימה הקדושה הניצבת במזרחה של העיר הושלמה בשנת 618 במקום בו ניצבה כנסייה אחרת קודם לכן. מתחת לכנסייה שוכן קברה של הריספימה הקדושה אשר נמלטה במאה ה-3 לארמניה מפני רדיפות דיוקלטיאנוס, ונסקלה לפי האגדה במקום זה לאחר שסירבה להינשא למלך טירידאטס השלישי. הכנסייה מתאפיינת בכיפה גדולה המכסה את מרכז המבנה ובשתי נישות גבוהות בחזיתה שהיו לאחד ממאפייני הבנייה הכנסייתית בארמניה בימי הביניים. בשנת 1653 היא שופצה באופן מסיווי וב-1790 נוסף לה מגדל פעמונים ובו שני מפלסים שונים, כשבראש העליון כיפה הדומה לזו של מגדל הפעמונים בקתדרלה.

כנסיית גיאנה הקדושה

כנסייה זו נבנתה בשנת 630 מדרום לקתדרלה, במקום בו שכנה קפלה לזכרה של גיאנה הקדושה. לכנסייה ארבעה גמלונים, אחד בכל אחד מצדדיה, ואלה מקיפים את כיפה גדולה בצורת מתומן הנושאת גג מחודד. בחזית הכנסייה נרתקס ובו שלוש קשתות.