מטא-פילוסופיה

מֵטָאפִילוֹסוֹפְיָה (מכונה גם פילוסופיה של הפילוסופיה) היא ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה, אשר מנסה לעמוד על טיבה ולדון בהנחות היסוד שלה, בשיטותיה ובמטרותיה. שאלות אופייניות למטאפילוסופיה הן:

• מהי פילוסופיה; מהם המהות או התנאים ההכרחיים להיותה פילוסופיה?
• עבור מה נעשית פילוסופיה; מהו תפקידה?
• איך צריך לעשות פילוסופיה; מהי המתודה הנכונה; האם פילוסופיה היא מדע?
• מהו היחס בין פילוסופיה לבין תולדות הפילוסופיה; ולבין תחומים ידע אחרים?

מחלוקות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אין הסכמה כללית על מהות הפילוסופיה, אך ניתן להבחין בכמה סברות עיקריות לנושא זה. האחת, אשר לה נטו יותר הרציונליסטים מתורת ההכרה, גורסת שהפילוסופיה חוקרת את משמעות החיים, ומחפשת מהם חיים טובים.^{[דרוש מקור]} זוהי השאלה שפותחת את ה"פוליטיאה" של אפלטון, וגם את "המאמר הקצר על אלוהים, האדם ואושרו" של שפינוזה.^{[דרוש מקור]} אלו גורסים שהפילוסופיה עוסקת בדבר מסוים אשר מספק לאדם צורך גדול יותר מאשר הצרכים החומריים או הכבוד והתהילה. העיסוק בפילוסופיה נעשה דרך התבונה, ומקנה לאדם דרך טובה לחיות, אשר אינה תלויה בדבר. מהבחינה הזו, פילוסופיה היא מדע הומניסטי. היא אינה רק מחפשת לתאר את העולם, אלא גם למצוא מתוכו דרך טובה יותר לחיות. מכאן גם חשיבותה.^{[דרוש מקור]}

גישה אחרת טוענת כי דברים אלה לוקים בבעיית הראוי-מצוי. הם גוזרים כי אין למצוא טענה נורמטיבית (טענה העוסקת במה שרצוי) מתוך תיאור המצב הקיים. דבר זה מאלצם לגזור מסקנות אחרות על הפילוסופיה. התשובה שנוטה אסכולה זו להציג, היא שפילוסופיה היא מדע השאלות.^{[דרוש מקור]} לודוויג ויטגנשטיין, לדוגמה, טוען שהפילוסופיה של הרציונליסטים עוסקת במשחקי הגדרות ושפה, שהם חסרי משמעות. ויטגנשטיין טוען שמשמעות החיים והעולם חייבת להימצא מחוץ לו, שכן העולם עצמו הוא משולל ערכים. אין הדבר אומר שאין משמעות לחיים. הדבר רק אומר שמן הנמנע לדון בה. היא דבר שלא ניתן להביעו במילים. ("6.522 הלא ייאמר, לבטח ישנו. הוא מראה את עצמו. הוא המיסטי...7) מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק" (מאמר לוגי-פילוסופי). על פי הנחה זו, הדבר היחיד אשר יכולה הפילוסופיה לספק, זה את ההבנה שהיא חסרת מובן.

לקריאות נוספות

• גאורג וילהלם פרידריך הגל, הפנומנולוגיה של הרוח, תרגום: רועי בר ואלעד לפידות, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2017
• פרידריך ניטשה, המדע העליז [1882, 1887], מגרמנית ישראל אלדד, ירושלים ות"א: הוצאת שוקן, 1969.
• ברטראנד ראסל, בעיות הפילוסופיה, תרגום: מ. שטרנברג, עריכה: ח"י רות, הוצאת מאגנס, תשכ"ז
• לודוויג ויטגנשטיין, מאמר לוגי-פילוסופי, תרגום: עדי צמח, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1994
• לודוויג ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות, תרגמה והקדימה מבוא: עדנה אולמן-מרגלית, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1995
• ז'יל דלז ופליקס גואטרי, מהי פילוסופיה?, מצרפתית: אבנר להב, רסלינג, 2008.

• Martin Heidegger What Is Philosophy? Translated by Jean T. Wilde and William Kluback, New Haven, College and University Press, 1958.
• Henri Lefebvre, Métaphilosophie, foreword by Jean Wahl, Paris: Éditions de Minuit, Collection "Arguments". 1965
• Timothy Williamson. The Philosophy of Philosophy, Oxford: Blackwell, 2007
• Dennett, Daniel C. “Higher-Order Truths About Chmess.” Topoi 25.1-2 (2006): 39–41. Web.

קישורים חיצוניים

• הערך מטאפילוסופיה באתר האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.