עין החורש
 עין החורש, שנות ה-40
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 21 מטר |
| תאריך ייסוד | 1931 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 913 תושבים |
(למפת נתניה רגילה)   עין החורש  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
עֵין הַחוֹרֵשׁ הוא קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במחוז המרכז בישראל בין הערים נתניה וחדרה השייך למועצה אזורית עמק חפר. לפי אתר הקיבוץ, מתגוררים בקיבוץ 650 נפש ושטחו כ-3,000 דונם.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ עין החורש נוסד בשנת 1929 במושבה חדרה, על ידי בוגרי "השומר הצעיר" מפולין, ובהמשך הצטרפו אליו בוגרי "השומר הצעיר" מבלגיה. בשנת 1931 עלה לקרקע על אדמות עמק חפר מדרום-מזרח לחדרה. השם "עין החורש" בטעות יסודו: זהו תרגום מוטעה של השם הערבי לאזור "ואדי חווארית". ה"חווארית" במקרה זה אינו בא מהפועל לחרוש בערבית, אלא זהו שמו של שבט נוודים שהגיע בסוף המאה ה-19 מסודאן[4][5].
עין החורש היה ראשון הקיבוצים בעמק חפר וראשון היישובים היהודיים בעמק חפר המזרחי. פרנסת היישוב היא על החקלאות והתעשייה:
- מטעי אבוקדו
- פרדס הדרים[6][7][8]
- גידולי שדה מגוונים
- רפת
- מסגרייה
- מפעל "פחמ"ס", המייצר אריזות לתעשייה מפח, קרטון ופלסטיק, וכן התקני אחסנה ניידים "קומפקטוס" וספריות.
ביישוב נמצא גם בי"ס תיכון אזורי, מעיין שחר, וכן כמה מפעלים זעירים לנוי, מזכרות ועוד. יש בו בריכת שחייה משוכללת ואולם ספורט אזורי. בתחום התרבות מצוי בקיבוץ אולם מופעים, שאל במתו מגיעים הגופים המוזיקליים בארץ, וכן להקות תיאטרון מחול ותיאטרון לילדים.
היישוב הוא חלק ממועצה אזורית עמק חפר.
-
בית התרבות בקיבוץ -
-
חדר האוכל -
המדשאה המרכזית -
מגדל המים -
חדר האוכל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עין החורש- אודות הקיבוץ מתוך מאגר הקיבוצים
- ניבה לניר, מסדר השתקנים, באתר הארץ, 11 במאי 2007, שישה ילידי עין החורש משוחחים על הוריהם
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת על חדר האוכל ובית התרבות בעין החורש, באתר 'חלון אחורי', 2 בינואר 2016
עין החורש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מפה אזור עין החורש, 1944 (באנגלית) עם סימון 'מרץ א', 'מרץ ב' בין עין החורש לקאקון. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אודות הקיבוץ באתר הקיבוץ
- ^ זאב וילנאי, שמות יישובים עברים שיסודם בשמות ערביים, ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה תשי"ד, עמוד 275
- ^ טעות נפוצה אחרת מייחסת לשם את המשמעות של חורש כחורשה. כך למשל במדריך למורה (באישור משרד החינוך) "ביישוב שלנו ובסביבתו" עמוד 39
- ^ בריכת מרץ ששימשה להשקיית פרדסים, באתר עמוד ענן
- ^ תצלומי פרדסי מרץ, באתר הארכיון הציוני
- ^ אריה יצחקי, אזכור לפרדס מרץ, בהקשר למבצע "כיפה" של לוחמי אלכסנדרוני, באתר פתח תקוה, אתרי הנצחה
| ||||||||||||||
