אבן ערבי
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
28 ביולי 1165 מורסיה, אל-אנדלוס  |
|---|---|
| פטירה |
16 בנובמבר 1240 (בגיל 75) דמשק, הסולטנות האיובית  |
| שם לידה |
محمد بن علي بن محمد بن عربي الحاتمي الطائي الأندلسي |
| השקפה דתית |
אסלאם, אסלאם סוני, סופיות |
| תחומי עניין |
סופיות |
| עיסוק |
פילוסוף, משורר, סופר |
| מדינה |
אל-מוואחידון |
| יצירות ידועות |
פצוצ אל-חכם, אל-פתוחאת אל-מכיה, תרג'מאן אל-אשואק |
  | |
אִבּֽן עַרַבּי (בערבית: ابن عربي) או בשמו המלא אבו עבד אללה מוחמד בן עלי בן מוחמד אבן אל-ערבי אל-חאתמי אל-טאיי היה פילוסוף, מיסטיקן, איש דת וסופר מוסלמי ידוע בן המאה ה-13.
הוא נולד בשנת 1165 בעיר מורסיה שבחבל אל-אנדלוס (בספרד, שהייתה אז תחת שליטת המוסלמים) ומת בדמשק בשנת 1240, שם נקבר.[1]
לאבן ערבי שמור עד ימינו מקום חשוב בתולדות התפתחות המחשבה המוסלמית. במיוחד מוכרת תרומתו לקאנון המחשבה הסוּפית והמיסטית של האסלאם הסוני. בניגוד להוגים אחרים, ששמם נקשר בדרך כזו או אחרת לחשיבה הסופית, אך זכו למוניטין של "חדשנות מגונה" (תרגום אפשרי לעברית של "בדעה"; بدعة) או אף כפירה בעיקר (למשל כמו מי שייתכן והיה ממנהיגי תנועת "האחים הטהורים" (إخوان الصفا), אבו סלימאן מחמד בן מעשר אל-ביסתי, המכונה אל-מקדסי),[2] הרי שאבן ערבי נחשב כסופר השייך לזרם המרכזי, בדומה לאל-ע'זאלי, רומי ואחרים.
עדות לכך ניתן למצוא בשני הכינויים המקובלים של אבן ערבי בארצות ערב: "محيي الدين" ("מחיי אלדין", קרי: "מחייה הדת", Reviver of Religion) ו-"الشيخ الأكبر" ("אלשיח' אלאכבר", קרי: "השייח' הגדול"). מעמדו זה של אבן ערבי (המשתקף בכינוייו) בא לו אף על פי שבכתביו ניתן למצוא לעיתים קרובות התבטאויות בלתי שגרתיות בנוגע לטקסט הקוראני ולמחשבה הדתית בכלל, אנלוגיות (במובן היקשים, דימויים ומשלים, כלי פרשני שאופן השימוש בו מעורר מחלוקת לא מעטה בחוגים אסלאמיים שונים) קטעי שירה ארוכים, וסגנון כתיבה ציורי ופנטסטי לעיתים, שתואר על ידי חוקרי סופיזם מודרניים, כמו למשל אדריס שאה (אנ'), כאחד האלמנטים שהעניקו לאבן ערבי את מעמדו האיתן בהיסטוריה של האסלאם הסופי.[3]
אשר לנָסָבּ "אִבֽן עַרַבּי" (נסב הוא אחד מכמה סוגים של שמות שניתן להתייחס באמצעותם לאישים ערבים או מוסלמים; בדומה לכינוי אבן עזרא) הרי שזוהי הצורה המקובלת ביותר להתייחס אליו ברוב ארצות ערב. מילולית פירושו של הנסב הזה הוא "בנו של ערבי" (ללא יידוע) ולא "בן הערבי" (ابن العربي) - צורה אחרת של שם זה שמשתמשים בה לא אחת בתרגומים של כתביו לאנגלית. הצורה "אבן ערבי" נהוגה יותר בארצות המשריק (ארצות הלבנט: סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, וכן עיראק ומצרים) כדי להבדילו מאבו בכר בן אל-ערבי (ערבית: أبو بكر بن العربي), מלומד מוסלמי ספרדי בן העיר סביליה, שאינו קשור לסופיות. לעומת זאת בארצות ערב של צפון אפריקה, המגרב, ניתן לא אחת למצוא התייחסות אל ההוגה הסופי נשוא הערך הנוכחי גם בתור "אבן אל-ערבי" (ערבית: ابن العربي).
כתביו המרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "פצוץ אל-חכאם" (בערבית: فصوص الحِكَم). "מרגליות" או "פניני החכמה" הוא תרגום אפשרי לכותרת ספר זה, שהוא מבין הידועים ביותר, אם לא הידוע ביותר, מבין כתביו של אבן ערבי. באנגלית נקרא: the Seals of Wisdom או the Bezels of Wisdom. לפני שנים מעטות יצא תרגום נוסף ברמה גבוהה למדי תחת הכותרת: the Ringstones of Wisdom מאת האקדמאי האמריקאי-טורקי ג'אנר דאלי (Caner Dagli).
- "אל-פתוחאת אל-מכייה" (בערבית: الفتوحات المكية). יצירה ארוכה שכוללת מספר כרכים רב ברוב המהדורות. היצירה טרם תורגמה לעברית. באנגלית היא מופיעה לרוב תחת הכותרת "the Meccan Revelations" או "the Meccan illuminations". זהו אחד מכתביו המוכרים ביותר של אבן ערבי בארצות ערב.
- "תרג'ומן אל-אשואק" (בערבית: ترجمان الأشواق). ספר שירה מיסטית. באנגלית מופיע בדרך כלל בשם: "the Interpreter of Desires".
מעמדו של אבן ערבי במסורת של המסדרים הצופיים הקאנוניים לעומת תפיסתו בחוגים אחרים בחברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרו משנת 1964 של אידריס שאה, חוקר הסופיזם בן המאה ה-20 שככל הנראה היה בעצמו סופי, מובא קטע המתאר ויכוח בין חכמי דת מחוגים שונים אודות מעמדו של מחיי א-דין אבן ערבי. הקטע מתאר בקצרה מקרה שבו אדם, צופי כנראה, בשם עז א-דין בן עבד א-סלאם יושב בפגישה עם כמה תלמידי דת. נושא השיחה הוא כופרים ואנשים שדוגלים בדוקטרינות של מינות (heretics). עד מהרה עולה שמו של אבן-ערבי בתור שכזה, אך השייח' עבד אל-סלאם לא אומר דבר. בערבו של אותו יום, יושב אותו השייח' עם אחד מתלמידיו שהתלווה אליו לפגישה הקודמת. התלמיד שואל אותו מיהו בעיניו הסמכות הגבוהה ביותר בסופיזם באותו זמן the magnetic pole of the Age ? (אבן ערבי וכמשתמע גם הנפשות הפועלות בסיפור זה, חיו במאה ה-13). השייח' משיב מיד בנונשלאנטיות: זהו מחיי א-דין אבן אל-ערבי. התלמיד מופתע ותמה למה שתק השייח' מוקדם יותר כאשר שמע שאדם מכנה את אבן ערבי מפורשות בתור heretic. השייח' משיב: "Yes, but it was in a meeting of scholars, legists".[3] ("כן, אבל זה היה בפגישה של מלומדי דת, אנשי ההלכה האסלאמית").
את המינוח scholars אין להבין במקרה בתור "אקדמאים" או "חוקרים" וכיוצא בזה, אלא, שכוונתו של שאה למלומדים בהלכה הדתית, אנשי השריעה האסלאמית. שכן, באסלאם ובמיוחד באסלאם הקלאסי, ניתן לדבר ככלל על גישה של כבוד לידע ולמחקר האנושי וזהו אחד המאפיינים המרכזיים של התרבות של ספרד המוסלמית, שבה חי ופעל אבן ערבי, לא הרבה אחרי זמנם של הרמב"ם, יהודה הלוי, ושלמה אבן-גבירול. מכל מקום במקרה זה השייח' הנזכר שומע את הדברים הנאמרים ושותק.
קטעי וידאו של הרצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Muhyiddin Ibn 'Arabi Society 33rd Symposium 'Light & Knowledge' - Wolfson College, Oxford
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רחל גורדין, מלאכים אינם חולמים - משנתו של אבן ערבי השייח’ הסוּפִי הגדול ביותר. הוצאת כרמל, 2007
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגודת אבן ערבי (Ibn Arabi Society)
- אבן ערבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מחמד בן עלי אבן אל-ערבי (1165-1240), דף שער בספרייה הלאומית
אבן ערבי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אבן ערבי, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Meccan Revelations". World Digital Library. 1900–1999. נבדק ב-2013-07-14.
- ^ בספרו של האקדמאי הלובי עלי אל-צלאבי על הסלג'וקים, קיימת התייחסות אל אח'ואן אל-צפא בתור "באטנייה" הווה אומר תנועה מחתרת סודית שמוטל ספק באשר למידת התאימות של הדוקטרינות שלה לזרם המוסלמי האורתודוקסי. ראו: אל-צלאבי, עלי מחמד מחמד, "דולת אל-סלאג'קה", (מהדורת קהיר, 2006), עמ' 40
- ^ 1 2 Shah Idries, The Sufis, Jonathan Cape Paperback: London, 1964. pp. 144