אגרה (הודו)
.jpg) | |
| הטאג' מהאל | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מדינה |
 אוטר פרדש |
| שטח | 188.40 קמ"ר |
| גובה | 171 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,585,705 (1 בינואר 2011) |
| ‑ צפיפות | 8,954 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 27°11′N 78°01′E / 27.18°N 78.02°E |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
| http://agra.nic.in | |
אגרה (בהינדית: आगरा) היא עיר על הנהר יאמונה במדינת אוטר פרדש שבצפון הודו. אגרה מרוחקת כ-363 ק״מ מבירת המדינה לאקנאו, וכ-200 ק״מ מהבירה הפדרלית ניו דלהי. העיר היא אחת הערים המאוכלסות במדינת אוטר פרדש והעיר ה-23 בגודל אוכלוסייתה בהודו.
עיקר תפארתה היה בתקופה בה שימשה כבירת השליטים המוגולים (1526 עד 1658). בניינים מרהיבים רבים מאותה תקופה שרדו עד היום, ביניהם מצודת אגרה - עיר מוקפת חומה שבמתכונתה הנוכחית נבנתה על ידי אכבר (Akbar), אשר בתוך חומותיה נמצאים ארמונם של אכבר, ג'האנגיר ושאה ג'האן, מסגד הפנינה ומבנים רבים אחרים. המבנה הבולט והמוכר ביותר הוא הטאג' מהאל, שנבנה על ידי שאה ג'האן כמאוזוליאום בעבורו ובעבור אשתו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות ההיסטוריה הארוכה של אגרה התקופה הידועה ביותר הייתה בזמן האימפריה המוגולית, אך אגרה הוקמה זמן רב לפני כן, ויש עדויות לכך כבר משנת 1,000 לפני הספירה. הסולטאן סיקנדר לודי, שליט הסולטנות של דלהי, ייסד את אגרה הנוכחית בשנת 1504. לאחר מותו הסולטנות עברה לשליטת בנו, איברהים לודי, והסולטאן החדש שלט על האימפריה שלו מאגרה עד נפילתו בקרב פאניפט הראשון ב-1526.
תור הזהב של אגרה החל בתקופת האימפריה המוגולית. באותה תקופה העיר נודעה בשמה אכברבאד ונשארה בירת האימפריה תחת השליטים אכבר, ג'האנגיר ושאה ג'האן. בשנת 1649 שאה ג'האן העתיק את בירתו לשאהג'האנבאד.
מאז התקופה בה אכברבאד הייתה אחת הערים החשובות ביותר בהודו תחת המוגולים, בעיר נבנו הרבה בניינים. באבור, מייסד השושלת המוגולית, יצר את הגן הפרסי הראשון על גדות נהר היאמונה. נכדו, אכבר, הזניק את בנייתה של המצודה האדומה והידועה של אגרה. נוסף על כך, אכבר הפך את אגרה למרכז לימודי, אמנותי, מסחרי ודתי. אכבר בנה גם עיר בירה נוספת במרחק 35 קילומטר מהעיר וקרא לה פטהפור סיקרי.
לבנו של אכבר, ג'האנגיר, הייתה חיבה גדולה לעולם הצומח והחי והוא יצר גנים רבים בשטחי המצודה הגדולה. בנו, שאה ג'האן, היה ידוע בעניין הרב שגילה באדריכלות, והוא שנתן לעיר את המונומנט המפורסם ביותר שלה, טאג' מהאל, כמאוזוליאום לאשתו המנוחה מומתאז מהאל (נבחרת הארמון). בניית המאוזוליאום הושלמה בשנת 1653.
במהלך שלטונו העביר שאה ג'האן את בירת האימפריה לדלהי, אך לאחר מכן בנו, אורנגזב, החזיר את בירתו לאכבראבאד, תפס את שלטון אביו ואסר אותו במצודה. אגרה נשארה בירת הודו תחת שלטון אוראנגזב עד שהעתיק את בירתו כאלף קילומטר דרומה לאורנגאבאד שברמת דקאן ב-1653. לאחר התפוררותה של האימפריה המוגולית, אכברבאד עברה לשלטון המרתים ונקראה אגרה, עד שנפלה לידי חברת הסחר הבריטית בשנת 1803.
ב-1835, כאשר הבריטים ייסדו את נשיאות אגרה, העיר הפכה למושבה של ממשלה, ושנתיים לאחר מכן הייתה העיר עדה לרעב המוני שנמשך כשנה-שנתיים. במהלך המרד ההודי הגדול ב-1857 חברת הסחר הבריטית בהודו הרגישה מאוימת, החדשות על ההתקוממות הגיעו לאגרה ב-11 במאי וב-30 במאי שני גדודים של חיל הרגלים התמרדו וצעדו לדלהי. למחרת קבוצות חיילים הודיים ילידי המקום אולצו להתפרק מנשקם, וב-15 ביוני העיר גבאלייאר, שנמצאת מדרום לאגרה, הצטרפה להתקוממות. ב-3 ביולי הבריטים נאלצו לסגת משם אל המצודה. יומיים לאחר מכן כוח בריטי קטן בסוצ'טה הובס ונאלץ לסגת גם הוא לאגרה, אולם המתקוממים המשיכו לדלהי ובכך אפשרו לבריטים להחזיר את הסדר על כנו חמישה ימים מאוחר יותר. דלהי נפלה לידי הבריטים בספטמבר, ובחודשים הבאים מורדים שנמלטו מדלהי, יחד עם מורדים ממרכז הודו, ניסו לעלות על אגרה אך הובסו. לאחר מכן שלטון הכתר הבריטי שלט בעיר עד למתן העצמאות להודו בשנת 1947.
שני האתרים המוכרים באגרה הם הטאג' מהאל ומצודת אגרה שהם אתרי מורשת עולמית לשימור של אונסק"ו.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחבורה אווירית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שדה התעופה של אגרה ממוקם כ-12 ק״מ ממרכז העיר, אך משמש כבסיס לחיל האוויר ההודי בלבד, ולא לטיסות נוסעים.
מסילות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנות הרכבת של אגרה שוכנות על קו הרכבת הראשי בין דלהי למומבאי, וקווי רכבת רבים נוספים מקשרים את העיר עם הערים החשובות והעיקריות בהודו כגון ניו דלהי, מומבאי, קולקטה, צ'נאי, היידראבאד, בנגלורו, פונה, בהופאל, אינדור, קוצ'י, גבאלייאר, ג'באלפור, אוג'יין, ג'איפור, לאקנאו, טריוונדרום ועוד. כמה רכבות היוצאות מדלהי מזרחה עוברות דרך אגרה. ישנן קרוב ל-20 רכבות לניו דלהי ולצומת גבאלייאר כל יום, ולפחות שלוש-ארבע רכבות לבהופאל, אינדור, נאגפור, מומבאי וצ'נאי. יש שלוש תחנות רכבת עיקריות באגרה:
- תחנת הרכבת "אגרה קנט" היא תחנת הרכבת הראשית של אגרה הנמצאת בסמוך לטאג' מהאל ולמצודת אגרה, אליהם אפשר להגיע מתחנת הרכבת באמצעות מכוניות וריקשות.
- תחנת הרכבת "מצודת אגרה" הסמוכה למצודת אגרה היא אחת מתחנות הרכבת העתיקות בהודו, המשרתת רכבות למזרח (קאנפור וקולקטה) ולמרכז הודו. חלק מרכבות אלה עוצרות גם באגרה קנט.
- "ראג'ה קי מאנדי" היא תחנת קטנה. חלק מהרכבות העוצרות באגרה קנט עוצרות גם בתחנה זו.
מוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיירים יכולים לשכור מוניות טיולים בתחנת מוניות מקומית. דלפק מוניות זמין בתחנת הרכבת אגרה קנט ובמקומות רבים אחרים.
תחבורה מקומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירותי האוטובוסים מנוהלים על ידי התאגיד העירוני של אגרה. אפשרויות תחבורה אחרות הן ריקשות אופניים, ריקשות ממונעות ועגלות סוסים. בעוד הנוסעים צריכים לשאת ולתת על מחירי הנסיעה, יש מערכות של מה שנקרא "טמפו", שהן ריקשות ממונעות הפועלות במסלולים קבועים הנקבעים על ידי הנהגים. טמפו לוקחים עד שישה אנשים והם מנסים להיות כלי התחבורה החסכוני והמעשי ביותר. כיום הטמפו הוחלפו במידה רבה על ידי ריקשות הממונעות על ידי גז טבעי דחוס. נסיעת כלי רכב מזהמים אסורה במרכז העיר ליד הטאג' מהאל ולכן יש להגיע למרכז תיירות ומשם לקחת מכוניות חשמליות כמה קילומטרים מן הטאג' מהאל.
לאחרונה נעשה מאמץ גדול לשפר את מערכת התחבורה של אגרה.
אתרי עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]טאג' מהאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טאג' מהאל
הטאג' מהאל הוא אחד המבנים המפורסמים בעולם, והמאוזוליאום של שאה ג'האן ושל אשתו, מומתאז מהאל. המאוזוליאום נבחר במשאל הפופולריות האינטרנטי לרשימת שבעת פלאי תבל החדשים, והוא אחד משני אתרי המורשת העולמית הנמצאים באגרה.
המבנה, שהושלם ב-1653, נבנה על ידי המלך המוגולי שאה ג'האן כמקום מנוחתה האחרון של אשתו האהובה. המבנה הוא אולי המונומנט המפורסם ביותר בהודו. בניית המבנה ארכה כ-22 שנים וכ-20,000 עובדים. אפשר לראות את הטאג' מהאל ממצודת אגרה, מהארמון בו נכלא שאה ג'אהן בשנותיו האחרונות כאסיר של בנו, אוראנגזב. המבנה ידוע כיצירת מופת של סימטריה. פסוקים מהקוראן חרוטים על המבנה ועליו 22 כיפות קטנות. המבנה נבנה על פלטפורמת שיש העומדת על מכלול בארות ייצוב. קברו של שאה ג'האן נמצא בצמוד לקברה של אשתו, בשברו את הסימטריה של המתחם כולו.
מצודת אגרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מצודת אגרה
המצודה של אגרה (הקרויה המצודה האדומה) נבנתה במתכונתה הנוכחית על ידי הקיסר המוגולי אכבר בשנת 1565, והיא אחד מאתרי המורשת העולמית הנמצאים באגרה. לוח אבן הנמצא בשער נבנה לפני שנת 1000, אך שופץ על ידי אכבר. מבנים חשובים בארמון כוללים את מסגד הפנינה, ארמונותיהם של אכבר, ג'האנגיר ושאה ג'האן, דיוואן-י ח'אס, דיוואן-י עאם, רחבת ההכתרה וגן השוק.
החיצוניות המאיימת של המבצר מסתירה את המראה המהודר והמעודן של המבצר בפנים. המבצר בנוי בצורת משולש ותחום במזרחו על ידי חומה גבוהה הניצבת על גדת נהר היאמונה. היקף המבצר הוא 2.4 ק״מ, והוא מוקף חומות כפולות מבוצרות עשויות אבן חול אדומה. חפיר ברוחב 10 מטר ובעומק 9 מטר מקיף את החומה החיצונית.
צ'האטראפאטי שיוואג'י ביקר במצודה, כתוצאה מהסכם פוראנדר, לפגוש את אורנגזב בתא הקהל. אורנגזב הוצב במכוון מאחורי הגברים של הדרגה הנמוכה. שיוואג'י הנעלב יצא בסערה מהקהל הקיסרי. פסלו של שיוואג'י הרכוב על סוסו ניצב בסמוך לשער הפיל (האטי-פול) מחוץ למצודה.
המבנה הוא דוגמה אופיינית להתפתחות באדריכלות המוגולית.
פטהפור סיקרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פטהפור סיקרי
(סעיף זה אינו שייך ישירות לעיר אגרה, אולם רבים מהמבקרים באגרה מבקרים גם באתר זה הנמצא 35 קילומטרים מהעיר). השליט המוגולי אכבר בנה את העיר פטהפור סיקרי במרחק 35 ק״מ מאגרה והעתיק לשם את בירתו. לאחר מכן נטש את העיר אך נותרו בה אתרים היסטוריים ואדריכליים חשובים, העושים את העיר לאתר תיירות ולאתר המורשת העולמית השלישי באזור העיר אגרה. שמו של המקום בא לאחר שבאבור הביס בקרב את רנה סנגה בכפר סיקרי במרחק 40 ק״מ מאגרה. אל הכפר בו חי השייח' הסופי סלים צ'שטי הגיע אכבר, והקדוש הבטיח לו בן יורש. במקום בו נקבר הקדוש, בנה אכבר את עיר המבצר כבירה חדשה, אולם בשל מחסור במים נאלץ אכבר להעביר את משכנו למצודת אגרה. בצמוד לעיר בנה אכבר את בולנד דרוואזה או 'השער הנשגב' ב-1601, כדי לציין את ניצחונו בגוג'ראט. רוחבו של השער 35 מ' וגובהו 53.63 מ'. השער עשוי מאבני חול אדומות וחומות ומקושט בגילופים ובאבני שיש שחורות ולבנות.
קבר אִעְתימאד א-דַאוּלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשת הקיסר נור ג'האן בנתה את הקבר, המכונה לעיתים ״בייבי תאג'״ לאביה, מירזא גיאס באג (ميرزا غياث بيگ), שהיה השר הבכיר של ג'האנגיר. המאוזוליאום ממוקם על גדת נהר היאמונה. המבנה עצמו בשטח של 23 מטרים רבועים, על בסיס מוגבה של 50 מטרים רבועים ובגובה כמטר אחד. בכל אחת מפינות המבנה ישנו מגדל משושה בגובה 13 מטרים. המאוזוליאום קטן בהשוואה למבנים אחרים מהתקופה המוגולית, אולם מהפכני בתחומים רבים, ובמיוחד בהיותו הראשון בו נעשה שימוש בשיבוץ אבני חן חצי יקרות בשיש מאקרנה לבן – דבר שהועתק מאוחר יותר בבניית הטאג'. ציורי הפרסקו, השימוש בטיח ייחודי, תכסית הפפיר-משי מצופה הזהב ושיבוץ אבני החן בשיש הם המיוחדים ביותר באגרה, ולכן מתואר המבנה כקופסת תכשיטים.
קירות המבנה עשויים שיש לבן ממדינת ראג'סטן ומקושטים בעיטורי אבני חן יקרים למחצה: קרנליאן, ישפה, לפיס לזולי, אוניקס וטופז המעוצבים בצורות גאומטריות וציורי פרסקו של עצי ברוש ובקבוקי יין, ובצורות מורכבות יותר כגון פרות או אגרטלים.
רבים מקרוביה של נור ג'האן (פרט כמובן לאחייניתה שנקברה בטאג'-מהאל) נקברו במאוזוליאום. קבריה של אביה ואמה נמצאים במרכז המבנה זה לצד זה.
קבר אכבר, בסיקנדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיקנדרה, עירו של סיקנדר-לודי ומקום מנוחתו של השליט אכבר, נמצאת על הכביש המהיר בין דלהי לאגרה, כ-13 קילומטרים ממצודת אגרה. קברו של אכבר משקף את השלמות של אישיותו. אכבר עצמו תכנן את מבנה הקבר שלו ובחר לו מקום הולם. לבנות את קברו של אדם בעודו בחיים היה מנהג טורקי שהמוגולים הלכו אחריו באדיקות. בנו של אכבר, ג'האנגיר, השלים את בניית הקבר הפירמידלית בשנת 1613. 99 שמותיו של אללה כתובים בקבר.
מקדש מאנקרמשוואר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקדש מאנקרמשוואר הוא אחד מארבעת המקדשים המוקדשים לאל שיווה הנמצאים בפינותיה של אגרה. המקדש ממוקם במרחק סמוך לג'אמע מסג'יד 2.5 ק״מ מהטאג' מהאל ובמרחק פחות מקילומטר אחד מהמצודה. בשל מיקומו בעיר העתיקה, המקדש מוקף בשווקים רבים, שהרבה מהם מתוארכים לתקופה המוגולית.
גורו קה טאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורו קה טאל הוא במקור מאגר מים שנועד לאסוף מי גשמים לעיר אגרה, וכיום נבנה בו מקדש סיקהי. המקדש בעל החשיבות ההיסטורית והדתית מושך כיום מספר גדול של חסידים ותיירים. המקדש נמצא על הכביש המהיר בין דלהי לאגרה.
ג'אמע מסג'יד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'אמע מסג'יד הוא מסגד המיוחס לבתו של שאה ג'האן, ג'האנארא באגום סאהיב, שנבנה בשנת 1648, וידוע בשל הכיפה המיוחדת שלו.
צ'יני קה ראוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה בולט בשל הכיפה בעלת ההשפעה הפרסית של האריחים המזוגגים הכחולים, ובעבר הוקדש לראש הממשלה בתקופתו של שאה ג'האן.
ראם באג
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראם באג, שנבנה על ידי באבור על גדת הנהר יאמונה ב-1528, הוא הגן המוגולי העתיק בהודו. הגן נמצא במרחק 2.34 ק״מ מהטאג' מהאל. הביתנים בגן נועדו לכך שהרוח מנהר יאמונה תשמור על קרירות הגן גם בשיא הקיץ. שמו המקורי של הגן היה אראם באג או ״גן הרגיעה״, ובגן זה באבור נהג להעביר חלק ניכר מזמנו ופה גם לבסוף מת. גופתו של באבור נקברה בגן זמן מה לפני שנשלחה לקאבול שבאפגניסטן.
קבר מרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבר שייך למרים זמאני (ידועה בעיקר כ"ג'ודה-באיי"), אשתו הראג'פוטית, הינדואית של השליט אכבר, ואימו של הקיסר ג'האנגיר. הקבר נמצא בתוך מתחם האגודה הנוצרית המיסיונרית.
מהתאב באג
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהתאב באג (גן אור הירח) ניצב מול גני הטאג' מהאל, על הגדה הנגדית של נהר יאמונה.
אגם קיטהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגם קיטהם, הנמצא כ-7 ק״מ מסיקנדרה, עשיר בחיות ימיות ובעופות מים.
קתדרלת העיבור ללא חטא
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקתדרלה של העיבור ללא חטא היא מושבה של ההגמונות הרומית-קתולית של אגרה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני כ-500 שנה, אגרה הייתה המרכז הכלכלי והמסחרי של האימפריה המוגולית. בזכות הטאג' מהאל ואתרים נוספים אגרה היא אחד היעדים התיירותיים החשובים בהודו. באגרה ישנן גם מלאכות אחרות כגון פייטרה דורה (שיבוץ בשיש), רקמה, תכשיטנות ושטיחים – כולם מורשת מהמוגולים. נוסף על כך מצטיינת העיר בעבודת העור – ובמיוחד עור תאו המים.
כיום 40% מאוכלוסיית העיר תלויה במידה רבה בחקלאות, השאר תלויים בעסקי הנעליים וביציקת ברזל. באגרה נמצא הספא הגדול ביותר באסיה-הספא המלכותי, הנמצא במלון מוגל שבעיר.
באגרה יש תעשיות רבות. המפעל הביוטכנולוגי העיקרי באוטר פרדש ממוקם קרוב לטאג' מהאל. אגרה ידועה בשל תעשיית הממתקים והחטיפים שבה, ובשל יצור ויצוא הבגדים ותעשיית הרכב. תעשיית השטיחים נכנסה לעיר על ידי הקיסר המוגולי באבור, ומאז תעשייה זו היא אחת החשובות שבעיר.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה המוגולית אגרה הייתה מרכז חשוב לחינוך האיסלמי. העם הבריטי הציג לאגרה את רעיון החינוך המערבי. בעידן הבריטי אגרה הפכה למרכז גדול של ספרות הינדית.
בתי ספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלושה בתי ספר של קנדריה וידיאלאיה (אנ'):
- בית הספר העתידני שמפורד - הוקם בשנת 2005.[1]
- קולג' סנט ג'ורג' - מוכר כמוסד למיעוט הנוצרי (אנגלו-הודים)
- קולג' סנט פיטר - מוכר כמוסד למיעוט הנוצרי (קתולים).[2]
אוניברסיטאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניברסיטת אגרה נפתחה ב-1 ביולי 1927, והיא משרתת כיום את מחוזות מרכז הודו וחלק מהמחוזות הצפוניים. כיום האוניברסיטה מקושרת ל-142 מכללות בהודו.
תשתיות ותברואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כ-80% ממי הביוב של העיר נשפכים לתוך נהר יאמונה, עובדה ההופכת את אגרה לאחת מ-20 הערים המזוהמות בהודו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אגרה (באנגלית ובהינדי)- אגרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אגרה (הודו), דף שער בספרייה הלאומית
