איגרת אתנסיוס
איגרת אתנסיוס ה-39 (Epistola Athanasius) הייתה המסמך שקיבע (נגזרות המילים הלועזיות קאנוניזציה של כתבים - kanonizomena) את רשימת 27 הספרים שנכללו בברית החדשה.
עד תקופתו של אתנסיוס, הבישוף של אלכסנדריה, היו רשימות שונות של הספרים שנחשבו כספרי הקודש הנוצריים. בשנת 367 כתב אתנסיוס איגרת ובה מנה את הספרים הקדושים (כלומר, הספרים שנכללים רשמית בברית החדשה) והספרים החיצוניים (בשורות אפוקריפיות).
הירונימוס ואוגוסטינוס קיבלו את רשימתו של אתנסיוס, הרשימה התקבלה בקונציל היפו כמחייבת ואושרה בקונציל קרתגו והיא תקפה עד היום.
בין הספרים החיצוניים שאישר: ספר יהודית, ספר טוביה, "ההוראה של תריסר השליחים" (Διδαχή), "הרועה של הרמס", חכמת שלמה, בן סירא.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Carter Lindberg,. A Brief History of Christianity. Blackwell Publishing ,2006, pp: 15.
- David Brakke, "Canon Formation and Social Conflict in Fourth Century Egypt: Athanasius of Alexandria's Thirty Ninth Festal Letter," in Harvard Theological Review 87 (1994) pp: 395 - 419.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר דן יפה מדוע אימצה הנצרות את הספרים החיצוניים?
- מאוריסיו אזרצקי הברית החדשה
