ארנסט בוריס צ'יין

ארנסט בוריס צ'יין
Ernst Boris Chain
	ארנסט בוריס צ'יין, 1945
לידה	19 ביוני 1906; ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	12 באוגוסט 1979 (בגיל 73); קסלבר (אנ'), מחוז מאיו, אירלנד
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה, בריטניה
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; Imperial College School of Medicine ;
מוסדות	אימפריאל קולג' (1964); רומא (1945); אוניברסיטת אוקספורד (1935); שאריטה (1933) ;
פרסים והוקרה	Knight Bachelor (8 ביולי 1969); קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1956); מפקד בלגיון הכבוד; פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (14 במרץ 1954); עמית החברה המלכותית (17 במרץ 1948); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1945) ;
בת זוג	Anne Beloff-Chain‏ (1948)
הערות	יהודי. חבר בדירקטוריון של מכון ויצמן למדע
תרומות עיקריות
	מחקרים בנושא פניצילין

אֶרְנְסְט בוריס צֶ'יְין (שמו העברי: חֵן; Ernst Boris Chain;‏ 19 ביוני 1906, ברלין – 12 באוגוסט 1979) היה ביוכימאי יהודי גרמני, שברח מהנאצים לבריטניה ב-1933 וזכה ב-1945 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודתו בפיתוח הפניצילין.

קורות חייו ופועלו

צ'יין נולד בברלין בירת גרמניה למשפחה יהודית. אביו, מיכאל, היה כימאי ממוצא יהודי-רוסי, נצר למשפחת חן וצאצא לשאלתיאל חן מראשי יהדות קטלוניה ששורשיו ביהדות בבל, ובנו התעניין גם כן בכימיה ובמיוחד בביוכימיה. במקביל התעניין במוזיקה וניגן בפסנתר^[1]. צ'יין סיים תואר בכימיה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בשנת 1930, ועסק שלוש שנים בחקר אנזימים בבית החולים שָריטֶה (Charité) בברלין.

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזב צ'יין את גרמניה ועקר לאנגליה. עם המעבר לאנגליה, כאשר נתקל בקשיי הגייה בשמו, "חיין", החליף באופן רשמי את שם משפחתו ל"צ'יין". באנגליה עסק צ'יין בחקר הפוספוליפידים באוניברסיטת קיימברידג' בהדרכתו של סר פרדריק גואולנד הופקינס. בשנת 1935 קיבל משרה באוניברסיטת אוקספורד כמרצה לפתולוגיה. במסגרת זו עסק במספר תחומי מחקר, ביניהם: ארס נחשים, חילוף חומרים בגידולים, ליזוזימים, וטכניקות ביוכיומיות.

ב־1939 החל לעסוק יחד עם הווארד פלורי בחקר גורמים אנטיביוטיים טבעיים המיוצרים על ידי מיקרואורגניזמים. בתוך כך, החליטו צ'יין ופלורי לבדוק את מחקריו של אלכסנדר פלמינג שגילה את הפניצילין תשע שנים קודם לכן. הם המשיכו לחקור את תכונותיו הרפואיות ומבנהו הכימי של הפניצילין. צ'יין פיתח שיטות לבודד ולרכז את הפניצילין, וכן תיאר את מבנהו הכימי, דבר שאושר לאחר מכן במדידות גבישים בקרני רנטגן על ידי דורותי הודג'קין. על מחקר זה קיבלו צ'יין, פלורי ופלמינג פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945.

צ'יין היה ציוני נלהב. במאי 1946 הגיע לארץ ישראל כאורחו של חיים ויצמן וביקר במכון ויצמן, באוניברסיטה העברית בירושלים ובטכניון^[2]^[3]. בשנים 1947–1948 שהה בצ'כוסלובקיה מטעם ארגון הבריאות העולמי, בה סייע בשיקום מפעלי הפניצילין. סיועו לצ'כוסלובקיה לאחר ההפיכה הקומוניסטית הביא את רשויות ההגירה של ארצות הברית לסרב להעניק לו אשרת כניסה בשנת 1951^[4].

ב־1948 התמנה למנהל מדעי במרכז המחקר הבינלאומי למיקרוביולוגיה כימית במכון הבריאות העליון של רומא (אנ')^[5]^[6]. בשנת 1961 חזר לבריטניה כפרופסור לביוכימיה באימפריאל קולג' בלונדון, ולאחר שפרש לגמלאות עבר למלרני (אנ') שבמחוז מאיו, מערב אירלנד.

חיין התנגד לתורת האבולוציה, וכתב על כך: ”רעיון הישרדותו של המתאים ביותר הוא היפותזה שאינה מתבססת על ראיות כלשהן, ואינו עולה בקנה אחד עם העובדות”^[7].

בשנת 1974 הוענק לפרופ' ארנסט תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן^[8].

אחיינו הוא פרופ' אלכסנדר חיין, מדען במחלקה לאטמוספירה באוניברסיטה העברית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארנסט בוריס צ'יין בוויקישיתוף

ארנסט בוריס צ'יין, באתר פרס נובל (באנגלית)
איתי נבו, הפסנתרן שהציל מיליוני בני אדם, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 19 ביוני 2018
ארנסט בוריס צ'יין, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
ארנסט בוריס צ'יין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ארנסט בוריס צ'יין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ממציא הפניצילין בארץ, דבר, 2 במאי 1946
^ הרצאת ממציא הפניצילין, דבר, 5 במאי 1946
^ פרופיסור חן מעודד ייצור פניצילין בארץ, הצופה, 3 במאי 1946
^ פרופ' חן לא הורשה להכנס לארה"ב, דבר, 6 בדצמבר 1951
^ עוללות, דבר, 12 באוקטובר 1951
^ היחיד והציבור, חרות, 17 ביולי 1951
^ פרופ' קנת הסו, The Great Dying,‏ 1986, עמ' 281.
^ מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן

[1] ממציא הפניצילין בארץ, דבר, 2 במאי 1946

[2] הרצאת ממציא הפניצילין, דבר, 5 במאי 1946

[3] פרופיסור חן מעודד ייצור פניצילין בארץ, הצופה, 3 במאי 1946

[4] פרופ' חן לא הורשה להכנס לארה"ב, דבר, 6 בדצמבר 1951

[5] עוללות, דבר, 12 באוקטובר 1951

[6] היחיד והציבור, חרות, 17 ביולי 1951

[7] פרופ' קנת הסו, The Great Dying,‏ 1986, עמ' 281.

[8] מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)