הרמן מולר
לידה |
21 בדצמבר 1890 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
5 באפריל 1967 (בגיל 76) אינדיאנפוליס, ארצות הברית |
ענף מדעי | גנטיקה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | תומאס הנט מורגן |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | שרלוט אאורבך, Elof Axel Carlson, Wilson Stone, Clarence Paul Oliver, H. Bentley Glass, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | Jessie Marie Jacobs (1923–1935) |
צאצאים | דייוויד א. מולר |
הרמן ג'וזף מולר (באנגלית: Hermann Joseph Muller; 21 בדצמבר 1890 – 5 באפריל 1967) היה גנטיקאי ומחנך יהודי-אמריקאי. בשנת 1946 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בתחום המוטציה הגנטית הספונטנית.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מולר נולד בעיר ניו יורק. אביו, הרמן מולר, היה קתולי בעל שורשים גרמניים ועבד כחרש ברזל, ואמו, פרנסיס לבית לייונס,[1] הייתה יהודיה בעלת שורשים ביהודי ספרד ופורטוגל. מולר גדל בהארלם בבית צנוע באמצעים. את לימודיו באוניברסיטת קולומביה היה יכול לממן רק הודות למלגת לימודים ועבודות מזדמנות רבות בהן עבד בעת לימודיו. הוא סיים לימודי תואר ראשון בשנת 1910. לאחר מכן, למד שנתיים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל, ושב ללימודי דוקטורט לקולומביה, אותם סיים בשנת 1916. לימודי הביולוגיה ריתקו אותו מעת שהתחיל בלימודים אקדמאיים. הוא היה תלמידו של חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1933) תומאס הנט מורגן. מולר לימד במכון רייס בטקסס בין השנים 1915 – 1918. באוניברסיטת קולומביה בין השנים 1918 – 1920, באוניברסיטת טקסס 1920 – 1932. בשנת 1932 עזב את ארצות הברית לגרמניה ומשם עבר לברית המועצות, חדור באמונה סוציאליסטית. תחילה עבד בלנינגרד ואחר כך במוסקבה שם התמנה לגנטיקאי בכיר במכון לגנטיקה של מוסקבה. הוא עבר ביחד עם ישראל אגול, שקודם לכך השתלם אצל מולר בארצות הברית. לאחר מעצר של אגול ומדענים נוספים בשנת 1937, הוא שהתפכח מן הפער שבין האידאולוגיה הסוציאליסטית למציאות החיים בברית המועצות ועבר לאדינבורו.
הוא שב לארצות הברית בשנת 1940 וקיבל משרה ללא קביעות באמהרסט קולג', שם עבר עד 1945. בתקופה זו הדגים במחקריו את היחס שבין הזדקנות התא לבין מוטציות ספונטניות. בשנת 1945 קיבל משרת פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה.
השיטה שפיתח לזיהוי מוטציה גנטית ספונטנית הובילה אותו לגילוי שיטה לגרימת מוטציה על ידי הקרנה בקרני רנטגן. שיטה שנמצאו לה יישומים רבים, תאורטיים ומעשיים גם יחד. על תגליותיו אלה קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1946. מולר ניצל את הפרסום לאחר קבלת הפרס להזהיר מפני הסכנות הכרוכות בחשיפה לקרינה בסביבה תעשייתית לבריאות האדם. בשנת 1955 הוא היה אחד מאחד-עשר החותמים על מניפסט ראסל-איינשטיין הקורא נגד שימוש בנשק גרעיני. הוא פרש לגמלאות בשנת 1964. בשנות עבודתו הרבות פרסם למעלה מ-300 מאמרים על נושאי מחקריו ומספר ספרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרמן מולר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מאמר על חשיבות הניסויים של מולר בהשפעות הגנטיות של קרינת רנטגן
- ביוגרפיה באתר NNDB
- הרמן מולר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרמן ג'וזף מולר (1890-1967), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר NNDB
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
- ביולוגים יהודים אמריקאים
- גנטיקאים יהודים אמריקאים
- אתאיסטים יהודים
- זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- זוכי פרס נובל יהודים אמריקאים
- סגל אוניברסיטת טקסס באוסטין
- סגל אוניברסיטת אינדיאנה
- זוכי מלגת גוגנהיים
- עמיתים יהודים בחברה המלכותית
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- יהודים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- סגל אוניברסיטת אדינבורו
- אתאיסטים אמריקאים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה
- אמריקאים שנולדו ב-1890
- אמריקאים שנפטרו ב-1967