ירכא

ירכא
שם בערבית	يركا
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	סלמאן מולא
גובה ממוצע	‎255 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	16,619 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	126
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	1,043 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	171
תחום שיפוט	15,930 דונם
- דירוג ארצי	93
	(למפת הגליל המערבי רגילה) ירכא32°57′15″N 35°12′27″E / 32.9543045314381°N 35.2074369654888°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	187
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3880
- דירוג ארצי	163
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 1%; ערבים-נוצרים: 0.1%; דרוזים: 98.4%; אחרים: 0.5%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 1%; ערבים-נוצרים: 0.1%; דרוזים: 98.4%; אחרים: 0.5%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	8.3%
גילאי 5 - 9	8.5%
גילאי 10 - 14	9.1%
גילאי 15 - 19	9.5%
גילאי 20 - 29	18.3%
גילאי 30 - 44	20.9%
גילאי 45 - 59	15.4%
גילאי 60 - 64	3.6%
גילאי 65 ומעלה	6.4%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	14
– יסודיים	9
– על-יסודיים	8
תלמידים	4,048
– יסודי	1,899
– על-יסודי	2,149
מספר כיתות	193
ממוצע תלמידים לכיתה	24.9
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל ירכא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	https://www.yirka.muni.il/

יִרְכַּא (בערבית: يركا) הוא יישוב דרוזי במחוז הצפון בישראל. הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1959. בסוף 2021 התגוררו בירכא כ-17.5 אלף תושבים – 98.5% מתוכם הם דרוזים, 1.1% הם ערבים-מוסלמים, ו-0.1% הם ערבים-נוצרים.

היסטוריה

כבר במאה ה-11, עם התפצלות הדת הדרוזית מהאסלאם השיעי, הוזכר כפר בשם ירכא ככפר דרוזי.^[6]

זאב וילנאי משער שזה היישוב "ארכּה" שנזכר בתעודה צלבנית, בלטינית, במאה ה-13.^[7] או על שם חושי הארכי, (ראו להלן אתרים ביישוב)

עד המאה ה-19 אין פרטים על היישוב.

התקופה העות'מאנית

בתחילת התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ירכא היה אחד הכפרים הגדולים בגליל המערבי ובשנת 1596, גרו בו 712 תושבים^[8] (לעומת 339 תושבים בעכו ההרוסה). רוב התושבים היו דרוזים שעסקו בחקלאות. במשך כל התקופה העות'מאנית, נשאר מספר האוכלוסייה בכפר כמעט יציב.

במהלך התקופה העות'מאנית התחזקה משפחת מועדי שבראשה עמד סעיד מרזוק מועדי, שקיבלה זיכיון לגביית המיסים עבור השלטון העות'מאני.

החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 ביקרו בכפר תיירים וגאוגרפים אירופאים, בהם יוהנס צלר וויקטור גרן,^[9] אשר מתארים את הכפר ככפר חקלאי דרוזי הבנוי על חורבות מבנים עתיקים. הכפר נבנה מבתי אבן שנבנו בצפיפות סביב חצר מרכזית ו"מנזול" (בית האורחים). גרן, שהגיע לכפר בשנת 1870, כתב כי במקום התגוררו 850 דרוזים, תיאר את בית השיח', וציין כי מצא בכפר אבני גזית נאות עתיקות למראה, נציבי עמודים שבורים שמקורם לא נודע, בורות מים עתיקים, ובוסתנים בהם עצי משמש, תות, ותאנה לצד גידולי טבק.^[10]

תקופת המנדט הבריטי

במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכפר 15 נוצרים ו-937 דרוזים.^[11]^[12]

בתקופת המנדט נסללה דרך מכפר יסיף לירכא והחלה בנייה מחוץ לגרעין הכפר של בתים מודרניים מבטון וברזל. במבנה החברתי הפוליטי והכלכלי לא חל שינוי רב בתקופת המנדט הבריטי, אך השליטה בכפר עברה בהדרגה ממשפחת מועדי למשפחת מולה. בשנת 1965 כבר הושלם המעבר למשפחת מולה, כאשר נציגם קיבל 5 מתוך 9 מקומות במועצה, בעוד משפחת מועדי זכתה בשני נציגים בלבד.^[13] במשך השנים סבל הכפר ממריבות בין חמולות.^[14]^[15]

בישראל

בתקופת מלחמת העצמאות לא נפגע הכפר ירכא ותושביו שיתפו פעולה עם שלטונות מדינת ישראל מיד עם הקמתה. באותה תקופה היו בכפר כ-2,000 תושבים. ב-1956 הוקמה בכפר מועצה מקומית ובשנות ה-60 של המאה ה-20 נסלל אל הכפר כביש מודרני והוא חובר לרשת המים הארצית ולרשת החשמל הארצית. לאחר שנת 1967 הכפר גדל במהירות, הן במספר תושביו והן במספר המבנים ובשטח אותם תפסו. בשנת 1968 היו בכפר קרוב ל-4,500 תושבים.^[16] התושבים ברובם זנחו את עבודת האדמה והתפרנסו מתעשייה, קבלנות, ומשירות במשטרה ובכוחות הביטחון. בשנת 1992 הגיע מספר התושבים ל-8,500 איש, נבנו בתי ספר רבים כולל בית ספר תיכון.

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה ירכא עם שכנותיה, אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וג'וליס לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, וירכא חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

באפריל 2007 החליט שר הפנים על החלפתם של ראש המועצה וחבריה, בשל הגירעון החריף אליו נקלעה המועצה, ובשל שיעורי הגבייה הנמוכים של הארנונה וחשבונות המים.^[17] בשנת 2010, מונתה למועצה ועדה קרואה נוספת. הפעם בראשותו של חסין פארס, שהיה קודם מפקד משמר הגבול.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בירכא 16,619 תושבים (מקום 126 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 91.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,985 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[18]

תעשייה ומסחר

בעבר פעל בכפר מפעל מתכת, לאחר סגירתו הוקם בשטחו קניון. בירכא קיימים שבעה מרכזי קניות ומסחר. הגדולים בהם אלה "מרכז המזון" ו"מיי בייבי" - מרכז קניות לצורכי תינוקות. בעשורים האחרונים נפתחו מרכזי קניות רבים כמו מרכז BIG.

אתרים בכפר

א-נבי א-צדיק: מבנה קדום, בן חדר אחד ומעליו כיפה, בתוך היישוב. זאב וילנאי זיהה את המבנה שקברו של חושי הארכי.^[7] החוקר יוסף ברסלבי שמע ב-1923 מפי תושבי המקום על יהודים שהתגוררו בכפר עשרות שנים קודם לכן, והקבורים ליד קבר הצדיק בכפר.^[19] הספר "ידי משה" מציין את קברו של חושי הארכי בכפר.^[20]
ח'ילוות אל רוג'אב: שוכנת בקצה המזרחי של ירכא, על ההר. הבניין נבנה ב-1927 על ידי איש הדת מוחמד מועדי, בדמות ה"ח'ילווה אל ביאדה" (הח'ילווה הלבנה) בחאצביא שבבקעת הלבנון, דהיינו מבנה מרובע גדול שבצידו הדרומי והמערבי מרפסות פתוחות גדולות המוקפות בעמודים וקשתות. במשך עשרות שנים היה הבית המרוחק מהכפר, עזוב. התושבים העדיפו להתפלל בח'ילווה במרכז ירכא. ב-1980 שופץ הבית והוא משמש היום כבית תפילה ולימוד דת. מהבית יש תצפית יפה על הגליל המערבי.
מרכז החלל הדרוזי ע"ש אילן רמון: הוקם ביוזמת העמותה הדרוזית למדעים. המרכז מכיל פלנטריום משוכלל ובו טלסקופ שמש ומספר טלסקופים לכוכבים וכן מעבדת ניסויים. במרכז מתקיימים גם כנסים בינלאומיים.
בשנת 2023 נחנך בירכא בית כנסת. הוא מיועד בעיקר לתיירים וממוקם במתחם התיירות.^[21]

ספורט

בירכא פועלת קבוצת הכדורסל מכבי ירכא. הקבוצה מתאמנת באולם הפיס ביישוב ומשתתפת בליגת הנוער המחוזי צפון. בשנת 2015 הגיעה הקבוצה למקום העשירי בליגה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ירכא בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ירכא
ירכא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

פרופיל ירכא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

מירון רפופורט, רפיק סלאמה מבטיח אינתיפאדה דרוזית, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2007
שלומי בלבול, ירכא מעצמת קניות: "כמו פרבר של ניו יורק", באתר ynet, 15 באוגוסט 2015
קבלת פנים חגיגית לחיילי צה"ל דרוזים בכפר ירכא, סרטי גבע (בפולנית), ארכיון שפילברג, אוקטובר 1957 (התחלה 2:38)

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ סלמאן פאלח, הדרוזים במזרח התיכון, 2000, עמ' 94
^ ¹ ² זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 3346
^ עלי זגייר, כפר ירכא וסביבתו, 1993, עמ' 103
^ יוסי בן-ארצי, ‏יוהנס צֶלֶר – שליח לנצרת ולארץ הקודש, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 73
^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 9
^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
^ סלמאן פלאח, הדרוזים במזרח התיכון, 2000, עמ' 94
^ יוסף סלימן מולה - ראש מועצת ירכא, דבר, 18 בנובמבר 1965
^ עקב ריב משפחתי, דבר, 13 בדצמבר 1936
מעשה בכפר ירכא, מעריב, 12 ביוני 1953
^ יעקב העליון, שלטון תן וקח בכפר הדרוזי, מעריב, 10 בפברואר 1964
^ נחום פונדק, בירכא אין כניסה לפחד, דבר, 12 באפריל 1968 ; המשך
^ החלטת משרד הפנים, באתר web.archive.org, ‏2007-09-28
^ פרופיל ירכא באתר הלמ"ס
^ יוסף ברסלבי בנתיבות לא סלולות אל ידיעת הארץ (עם עובד), 1973, עמ' 251
^ ג. קרסל, ידי משה, דבר, 20 בינואר 1939
^ אדר גיציס, ‏"יוזמה מאחדת": בית הכנסת שנחנך השבוע - בכפר דרוזי, באתר ‏מאקו‏, 30 במרץ 2023

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[6] סלמאן פאלח, הדרוזים במזרח התיכון, 2000, עמ' 94

[:0-7] ¹ ² זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 3346

[8] עלי זגייר, כפר ירכא וסביבתו, 1993, עמ' 103

[9] יוסי בן-ארצי, ‏יוהנס צֶלֶר – שליח לנצרת ולארץ הקודש, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 73

[10] ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 9

[11] מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37

[12] סלמאן פלאח, הדרוזים במזרח התיכון, 2000, עמ' 94

[13] יוסף סלימן מולה - ראש מועצת ירכא, דבר, 18 בנובמבר 1965

[14] עקב ריב משפחתי, דבר, 13 בדצמבר 1936
מעשה בכפר ירכא, מעריב, 12 ביוני 1953

[15] יעקב העליון, שלטון תן וקח בכפר הדרוזי, מעריב, 10 בפברואר 1964

[16] נחום פונדק, בירכא אין כניסה לפחד, דבר, 12 באפריל 1968 ; המשך

[17] החלטת משרד הפנים, באתר web.archive.org, ‏2007-09-28

[18] פרופיל ירכא באתר הלמ"ס

[19] יוסף ברסלבי בנתיבות לא סלולות אל ידיעת הארץ (עם עובד), 1973, עמ' 251

[20] ג. קרסל, ידי משה, דבר, 20 בינואר 1939

[21] אדר גיציס, ‏"יוזמה מאחדת": בית הכנסת שנחנך השבוע - בכפר דרוזי, באתר ‏מאקו‏, 30 במרץ 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק