מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר. | |
המידע הכוזב במלחמת חרבות ברזל הוא נרחב וכולל הפצה של דיסאינפורמציה, פייק ניוז ושימוש בשיטות של הונאה ותעמולה כדי להשפיע על דעת הקהל ומקבלי החלטות. חלק מהמידע המוטעה היה חלק מהונאה מודיעינית שהוכנה על ידי חמאס כדי להטעות את ארגוני המודיעין בישראל ומדינות מערביות נוספות, בהקשרים של כוונות ויכולות של חמאס. חלק נוסף הוא תוכן שקרי ויראלי שגרם להפצת מיליוני פוסטים במדיה החברתית. חלק מהמידע המוטעה זכה להדהוד גם בידי תקשורת המיינסטרים וראשי מדינות.
ההפצה מתקיימת במספר צורות. הראשונה היא דרך מקורות רשמיים, ערוצי מידע של חמאס או ארגונים אחרים, שנעזרים בדוברים רשמיים ועיתונאים. השנייה היא מעין "אבולוציה" של ידיעות כוזבות. מהצד הישראלי, מידע כוזב פורסם גם עלי ידי חשבון הטוויטר הרשמי של מדינת ישראל.[1][2][3][4]
ראשית המידע הכוזב מופץ על ידי מקורות אנונימיים ברשתות כמו ווטסאפ וטלגרם שבהן לא ברור מקור הידיעה. חלק מהדיווחים הופכים להיות ויראליים ומגיעים לעשרות אלפי אנשים. חלק מהידיעות האלה מופצות בהמשך על ידי חשבונות אנונימיים ברשתות וחלקם על ידי משפיעני רשת עם עוקבים רבים. דרך שלישית מגיע בצורה מרומזת או מפורשת לכלי תקשורת מוסדיים כמו רשתות טלוויזיה ועיתונאים.[5] למשל, ארגונים כמו שב"כ ואחרים, חשפו בשנים האחרונות מקרים רבים של הקמת רשתות של איראן ברשתות חברתיות כמו ווטסאפ ופייסבוק שנועדו להפיץ מידע מוטעה, במטרה לגרום לפגיעה במורל ולחזק קיטוב פוליטי בישראל.[6][7][8]
סקרים מצאו שכ-30% מהישראלים מאמינים בתאוריית הקונספירציה לפיה הייתה מעורבות של גורמים ישראלים, שידעו מראש או אפשרו את מתקפת חמאס.[9][10]
הטעיה של החמאס לקראת המתקפה על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמאס השתמש בשיטות של הסתרה והטעיה כדי "להרדים" את גופי המודיעין של ישראל ושל מדינות נוספות, וכן מקבלי החלטות בדרג הצבאי והמדיני וחוקרים. לפי ד"ר אפרים כהנא, הונאה זו דומה במספר היבטים להונאה שנקטו המצרים לפני מלחמת יום כיפור.[11]
חמאס תכנן את מתקפת הפתע מזה מספר חודשים. ההערכות נעות בין שנה לשנתיים.[12] במשך תקופה זו חמאס הצליח להתל בגופי מודיעין מערביים, במיוחד במודיעין הישראלי ובמודיעין האמריקאי. יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי, מייקל מקאול אמר שלא ברור כיצד ה-CIA וישראל פספסו את המתקפה, וכי זו תוכננה אולי במשך שנה לפחות.[13][14]
בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב אנשי צבא, מדינאים ומומחים, החל בראשי ממשלת ישראל ושרי הביטחון, לפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר, ו"תואם רשות פלסטינית".[15] על פי ד"ר ארנון דגני, היסטוריון ועמית במרכז מולד, זו הייתה קונספציה רווחת בקרב חוקרים, שגם הוא אחז בה עד למתקפת הפתע.[16]
חמאס היה מודע לתפיסה זו וקידם דיסאינפורמציה ברבדים שונים במטרה לחזק אותה. לפי אוסמה חמדאן, נציג חמאס בלבנון, המתקפה הוכיחה שלפלסטינים יש את הנחישות להשיג את מטרותיהם, "חרף העוצמה והיכולות הצבאיות של ישראל".[12] חמאס פעל לשכנע את ישראל שעיקר דאגתו היא לשמור על הסיוע הכלכלי שקיבל ממדינות כמו קטר, ולרווחתם של הפועלים בעזה המבקשים לעבוד בישראל וכי דבר זה מרתיע אותו מיציאה למלחמה.[17][12] גורמים רבים בישראל, כולל בצבא ובדרג המדיני, האמינו כי יציבות כלכלית בעזה על ידי מתן רישיונות עבודה והעברת כסף לחמאס תרסן את הארגון.[12][11] חמאס חיזק רושם זה גם בכך שנמנע מהצטרפות לירי הטילים מצד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – הן במבצע חגורה שחורה (נובמבר 2019), הסלמת פברואר 2020, מבצע עלות השחר (אוגוסט 2022) והן במבצע מגן וחץ (מאי 2023).[11] ההונאה הזאת נפלה על אוזניים כרויות של ממשלת ישראל, שהדבר איפשר לה לדלל את כוחות צה"ל מול עזה ולתגבר כוחות באיו"ש.
כתוצאה מההונאה וההסתרה הצליח חמאס להפתיע לגמרי את ארגוני המודיעין של ישראל ושל מדינות אחרות בכמה היבטים. בהיבט אחד פורשו לא נכון הכוונות של חמאס. חמאס פרסם סרטונים רבים המראים את ההכנות למלחמה אבל אלו פורשו כ"לוחמה פסיכולוגית" שנועדה להאדיר את החמאס בעיני תומכיו ולא כהכנות רציניות.[12] נטען גם כי הערכת המודיעין התעלמה מהתעצמות של חמאס בציוד ואמל"ח איכותי שהועברו בכמויות גדולות לעזה, וכי נקודת עיוורון נוספת הייתה איסוף מידע מודיעיני על ישראל על ידי פועלים מעזה.[11]
מידע כוזב על יחסי ישראל–עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוח פולמוסי ומלא באי-דיוקים.העיתון הגרמני בילד ריכז מספר טענות דיסאינפורמציה נפוצות שנשמעות בהקשר של היחסים בין ישראל לעזה ומולן תיאור מדויק יותר של המצב. העיתון טוען כי לאחר המתקפה על ישראל, תומכי חמאס משתמשים בשקרים בניסיון להפוך את העבריין לקורבן.[18][19] לדוגמה:
- הטענה כי עזה מצויה תחת כיבוש ישראלי – בעוד ישראל נסוגה מעזה בשנת 2005.
- הטענה כי ישראל מטילה מצור מוחלט על עזה – העיתון מזכיר כי ישראל אינה מסוגלת להטיל מצור מוחלט כיוון שלרצועת עזה יש גם גבול עם מצרים. להערכת העיתון המצרים חוששים מכניסת פלסטינים עקב חשש מפני טרוריסטים ואסלאמיסטים רדיקלים.
- הטענה כי תושבי עזה מתים מצמא משום שישראל סגרה את אספקת המים. רק כ-5%–10% מאספקת המים ברצועה מקורה בישראל. היתר מקורם בבארות מקומיות וכן ממתקן התפלה. אם כי פעילות מתקן ההתפלה תלויה בחשמל שישראל ניתקה.[20] בנוסף מציין העיתון סרטון של חמאס שבו הארגון מתעד כיצד הוא חופר החוצה צינורות מים מהאדמה כדי לייצר מהם רקטות.
- הטענה כי הטלת מצור על עזה היא פשע – העיתון מציין כי ישראל המשיכה להזרים מזון לעזה ולהעסיק פועלים מעזה גם לאחר שנים של ירי רקטות עליה. וכי גם לאחר הטלת המצור הנוכחי מצרים יכולה להזרים מזון לרצועה.
- הטענה כי לישראלים יש מקלטים אבל לתושבי עזה אין. העיתון מזכיר כי להנהגת חמאס יש בונקרים עמוקים, חלקם תחת בתי חולים ובתי ספר, וכי חמאס לא בונה מקלטים לאזרחים ומעדיף להשתמש בתושבי עזה כמגן אנושי כדי להרתיע את ישראל מהתקפות.
- הטענה כי "עזה חיה בעוני מחפיר בגלל ישראל". לטענת העיתון כ-691 מיליון יורו זורמים לשטחי הרשות הפלסטינית מדי שנה, אבל רוב הכסף לא מגיע לתושבים אלא לגורמים מושחתים בממשל ובארגונים בין-לאומיים. רוב המשאבים תחת הנהגת חמאס זרמו לתשתיות טרור ותקיפה של ישראל.
- הטענה כי "שום כסף של האיחוד האירופי לא זורם לחמאס". העיתון טוען כי טענה זו לא נכונה שכן אנשי חמאס עובדים בתפקידים בכירים בסוכנות הפליטים הפלסטינית אונר"א, שמקבלת כסף בין היתר מכספי האיחוד האירופי. וכי מתקני אונר"א (לדוגמה בתי ספר) משמשים לעיתים קרובות כמקומות מסתור עבור רקטות המשוגרות לעבר ישראל. בנוסף, לפי העיתון כספים של האיחוד האירופי זורמים לחמאס באמצעות ארגוני "פרונט" המתחזים לארגונים למטרות הומניטריות.
הכחשה, הקטנה והצדקה של תקיפת אזרחים על ידי חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכחשת מתקפת חמאס מ-7 באוקטובר
זמן קצר לאחר המתקפה החל חמאס להכחיש כי כוחותיו תקפו באכזריות אזרחים, כולל מעשי טבח, התעללות ואונס. חמאס פעל להסיר סרטונים המתעדים מעשי זוועה של אנשיו,[דרוש מקור] ובמקביל החלו טענות מצד דוברים של חמאס המנסות להכחיש, להקטין או להצדיק את פעולותיו. תומכי תאוריות קונספרציה טענו כי מדובר בתעמולה ישראלית. חלק מהתמונות והסרטונים שהופצו על המתקפה כללו תמונות ממשחקי וידאו, מסכסוכים אחרים בעולם או שנוצרו על ידי טכנולוגיות AI.
דוברים של חמאס הכחישו כי פעלו נגד אזרחים. בתחילה טענו כי מדובר ב"מתנחלים".[21] בהמשך טענו כי ישראל היא זו שירתה על אזרחיה שלה. נרטיב זה חוזק על ידי תגובות בעולם הערבי, ארגונים פרו-פלסטיניים במערב ותומכי קונספירציות מערביים, שתארו את פעולות חמאס בצורה כללית כ"התנגדות" והשמיטו כל התייחסות לפגיעה באזרחים. לדוגמה ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין הוציא הודעת תמיכה בחמאס, השמיט כל התייחסות לפגיעה באזרחים ותיאר המתקפה כ"ניצחון היסטורי לתנועת ההתנגדות".[22] היבט זה הוחרף על ידי סרוב של רשתות מרכזיות רבות, כאשר הבולטת בהם היא BBC, לכנות את פעילי חמאס "טרוריסטים", והתייחסות אליהם כאל "חמושים" במקום.
בראיון ל-CNN אחרי מתקפת הפתע על ישראל טענה ראניה, מלכת ירדן כי אין הוכחה לדברי ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, על כך שערפו ראשי ילדים ישראלים, וטענה גם כי הבעיה לא החלה ב-7 באוקטובר.[23]
סקר Harvard CAPS/Harris שנערך בארצות הברית זמן קצר לאחר המתקפה, ב-19 באוקטובר 2023 מצא כי 26% מהנשאלים חשבו כי חמאס התמקד בתקיפת צה"ל ולא בירי חסר הבחנה על אזרחים. בקרב בני ה-65 ומעלה רק 9% האמינו בכך בעוד ש-46% אחוזים מבין הצעירים מתחת לגיל 34 האמינו בכך. 17% מהמשיבים השיבו כי הטענה שחמאס הרג מעל 1,200 אזרחים ישראלים היא "סיפור שקרי". בקרב צעירים בגילאים 18–24 האמינו בכך 32%. רוב של 76% מהמשיבים חשבו כי הרג של 1,200 אזרחים ישראלים על ידי חמאס הוא מעשה שלא ניתן להצדיקו, אך בקרב המשיבים בגילאים 18–24 רק 51% חשבו כך. על פי הסקר מספר רב של שאלות העלו כי הנטייה להאשים את ישראל, ולהקטין את האחריות של חמאס או של איראן חזקה יותר בקרב צעירים.[24]
בינואר 2024 דיווח הוושינגטון פוסט כי הכחשת הטבח של חמאס מאפיינת קבוצה קטנה במדינות מערביות אבל היא במגמת התפשטות. הדבר כולל תאוריות קונספירציה של מבצע דגל כוזב. לדוגמה טענה כי צה"ל ביצע את הטבח כדי להצדיק פלישה לעזה, טענה שחלק מהחטופים נחטפו על ידי ישראל או כי ארצות הברית היא זו שעומדת מאחורי המתקפה. להכחשת הטבח שותפים קיצוניים מימין ומשמאל וכן מכחישי שואה. המידע מופץ ברשתות כמו טיקטוק ו־Reddit. התופעה מדאיגה מנהיגים וחוקרים יהודים, שטוענים שיש קשר בינה לבין הכחשת השואה. הם גם רואים קווי דמיון בין הכחשת הטבח לתיאוריות קונספירציה עם יסודות אנטישמיים, כולל תאוריות כמו QAnon.[25]
הסבר אפשרי לכך שצעירים רבים יותר בעולם המערבי מאמינים לתעמולת חמאס ולתאוריות קונספירציה היא הסתמכות גוברת של צעירים על רשתות חברתיות ובמיוחד רשת טיקטוק כמקור מרכזי למידע וחדשות.[26] הסבר כזה מתאים למחקרים שמצאו שצעירים נוטים יותר להאמין לתאוריות קונספירציה בעקבות חשיפה גדולה יותר לרשתות חברתיות.[27]
הרשות הפלסטינית הוציאה מסמך רשמי שמכחיש שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע ליד רעים וטען שההרוגים שם הם תוצאה של "הפצצה אווירית" על ידי מסוק משטרה.[28] הן ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והן יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד גינו בחריפות את הצהרת הרש"פ השקרית ואת מחמוד עבאס.[29]
אנשים רבים בעולם הערבי מאמינים לתעמולה זו. סקר שבוצע בסעודיה מצא כי 95% מהנסקרים לא באמת מאמינים כי חמאס הרג אזרחים במתקפת הפתע על ישראל.[30] סקר מקיף מ-13 בדצמבר בקרב פלסטינים הראה תמיכה בחמאס ובמתקפה. 82% מתושבי הגדה ו-57% מתושבי הרצועה חשבו שהחלטת חמאס לתקוף את ישראל הייתה נכונה. 85% טענו שלא ראו סרטוני וידאי שהראו תקיפות של חמאס על אזרחים ישראלים. בעוד ש-78% מהפלסטינים בסקר טענו שהתקפה והרג של ילדים ונשים בביתם היא פשע מלחמה, ו-52% השיבו שלקיחת אזרחים כשבויים היא פשע מלחמה, רק 10% מהפלסטינים חושבים שחמאס ביצע פשעי מלחמה.[31]
חטיפת נמרוד אלוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמאס פרסם תצלום שבו איש הדומה כביכול לאלוף נמרוד אלוני, מפקד מפקדת העומק של צה"ל, מוחזק בידי פלסטינים במתקפת הפתע על ישראל, וטען כי חטף אותו.[32] פוסט של צה"ל בפרסית ציטט פוסט של סוכנות הידיעות תסנים על לכידתו וכתב, "תסנים: מפיצי פייק ניוז של משמרות המהפכה".[33][34] ב-8 באוקטובר פורסמה תמונה של אלוני כשהוא משתתף בפגישה של בכירי הצבא הישראלי.[35]
שידורי הרפובליקה האסלאמית של איראן (אנ') פרסמו תמונות של לכידת מפקדי נגורנו קרבאך על ידי צבא אזרבייג'ן במהלך כיבוש נגורנו קרבאך כאילו הן מציגות את לכידתם של מפקדים ישראלים על ידי חמאס.[36][37][38]
מידע כוזב אודות חטופים בידי חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 בנובמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי סרטון שבו נראית חנה קציר בת ה-77.[39] כעבור שבועיים טען הג'האד כי קציר "מתה מסיבוכים רפואיים", אך ב-24 בנובמבר היא שוחררה בחיים.[40]
במהלך העסקה לשחרור חטופים החטופה רעיה רותם נשארה ארבעה ימים אחרי בתה הילה בשבי חמאס, למרות התחייבות לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות. בחמאס טענו כי הם אינם מוצאים את רעיה, אך כי הילה סיפרה כי הייתה יחד עם אמא בשבי עד ליומיים שקדמו לשחרורה, ואז הופרדו.[41]
מידע כוזב על המתקפה בתוך ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדויות כזב הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי טענות בעיתון "הארץ", ארגון "זק"א" הפיץ דיווחים על זוועות שמעולם לא התרחשו במתקפת חמאס על ישראל ב-2023. מארגון זק"א נמסר כי הוא "התבקש על ידי מטה ההסברה הלאומי לקחת חלק בפעולות הסברה הן לתורמים והן למובילי דעת קהל בעולם".[42]
חיילי צה"ל ומתנדבי זק"א העידו כי ראו גופות של תינוקות שראשיהם נערפו, כחלק מהטבח בכפר עזה.[43][44] לעומת זאת, לפי המוסד לביטוח לאומי, מבין כל הנרצחים בטבח בכפר עזה, הצעיר ביותר היה בן 14.[45] פורסם גם פייק ניוז בנוגע ל"40 תינוקות" שנרצחו ונמצאו ערופי ראש בכפר עזה.[46]
אלי ביר, נשיא איחוד הצלה, סיפר בכנס תורמים בארצות הברית על תינוק שהוכנס לתנור אפייה ונשרף למוות.[47] לפי עיתון "הארץ", מדובר במידע שקרי, שכן מילה כהן, עומר סימן טוב, והתינוקת שמתה אחרי שנורתה בבטנה של אימה הם התינוקות היחידים (עד גיל 3) שנרצחו בטבח 7 באוקטובר, ולמשטרה אין עדות לגופה שעונה על סימנים אלו. גורם באיחוד הצלה אמר כי מקור הטעות הוא ב"מתנדב שחשב שראה מקרה שכזה בבסיס שורה וסיפר על כך לביר".[47]
איש זק"א, יוסי לנדאו, העיד שראה בבית מספר 426 בקיבוץ בארי גופת אישה בהיריון שביטנה שוספה, כשהעובר עוד מחובר לחבל הטבור, כחלק מהטבח בבארי.[47] לעומת זאת, הדיירים בבית זה לא סיפרו על אישה בהיריון שהתארחה בביתם.[47] גם בקיבוץ התנערו מהתיאור, ומסרו כי "סיפור האישה בהיריון שדווח על ידי זק"א לא רלוונטי לבארי".[47] גם במשטרה המקרה אינו מוכר, וגם מקור הבקיא בבדיקת הגופות בבסיס שורה אמר כי המקרה אינו מוכר לו.[47] התפרסם סרטון שנטען שצולם ב-7 באוקטובר, ובו נטען כי מחבלי החמאס תקפו אישה בהיריון בביתה, שיספו את ביטנה, רצחו אותה ואת העובר. הסרטון המטעה פורסם במקור באתר מקסיקני בשנת 2018, ומוצג בו רצח בעינויים כחלק מסכסוך בין קבוצות פשע מאורגן.[48][49]
בריאיון לעכשיו 14 סיפר סגן מפקד חטיבת כפיר, סגן אלוף גיא בסון, כי ראה שמונה תינוקות שנרצחו במעון ילדים בקיבוץ בארי, וטען שניצולת שואה ששרדה את אושוויץ בשם ג'ניה נרצחה בקיבוץ וכי הוא ראה את המספר שהיה חרוט על ידה. בקיבוץ הכחישו את המידע.[50] לפי אתר נפגעי פעולות האיבה, בקיבוץ בארי נרצחה תינוקת אחת, מילה כהן בת 10 חודשים, ביחד עם אביה אוהד.[50]
עדות של פרמדיק מיחידה מיוחדת בצה"ל, שטען שנתקל בבית בבארי בגופות של שתי נערות שנאנסו, התבררה ככל הנראה כשגויה או שהאירוע התרחש בזירה אחרת (אף על פי שרק בבית אחד בבארי נרצחו שתי נערות, וגופותיהן היו בלבוש מלא וללא סימנים ניכרים של אלימות מינית). נילי בר-סיני, חברת קבוצה מבארי שבדקה את הטענות על התקיפה המינית, טענה כי "הסיפור הזה שקרי".[51][52] סוכנות הידיעות AP דיווחה על מקרה נוסף שבו טענות לפגיעה מינית הופצו בעקבות טעות בזיהוי של מתנדב זק"א. זק"א והמתנדב הכירו בטעות, אך זאת לאחר שהעדות המוטעה זכתה לפרסום רב. באותו תחקיר דווח על שימוש בדיווחים שהתבררו כמוטעים, על ידי פעילים ברשתות חברתיות, על מנת לעורר ספק בדיווחים על זוועות שכן התרחשו.[53]
בנובמבר 2023 כתבה שרה נתניהו מכתב לג'יל ביידן בו קראה לה לפעול לשחרור החטופים. במכתב ציינה שאישה בהיריון נחטפה לרצועה וילדה תינוק בשבי חמאס,[54] אך לצבא לא היה מידע על אישה בהיריון חטופה בעת כתיבת המכתב. הידיעה הוגדרה כ"פייק ניוז" או שמועה לא-מבוססת.[55][47]
שמועת הכזב על "בגידה מבפנים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל הופצו מספר תאוריות קשר לפיה מתקפת הפתע על ישראל נתמכו על ידי בגידה מבפנים. תאוריית קונספירציה זו מדגימה את הזליגה של שמועות וואטסאפ (ללא מקור ברור) לטוויטר (עם מקורות ברורים) ומשם לערוצי חדשות.[5][46] על פי אחת הקונספירציות, חיל האוויר לא מנע את מתקפת הפתע באופן מכוון. נטען אף שארגון הטרור חמאס קיבל סיוע מתוך צה"ל.[56] אחת השמועות שהיו בווטסאפ, טענה כי נעצר קצין מודיעין בכיר ש"מכר אותנו".[5] כנרת בראשי אירחה בטוויטר פאנל שבו אחת המשתמשות הזכירה אנשים אחרים, שטענו כי המתקפה הייתה חייבת סיוע מבפנים. ציוצים רבים דומים הופצו על ידי פעילי ליכוד ברשת טוויטר.[5] פעיל רשת שהתארח באולפן ערוץ 14 טען כי שר הביטחון, יואב גלנט, ביצע "שואה" באמצעות "יחידות שבהן הוא שולט".[5] ידיעות אלה הודהדו על ידי ידוענים, עיתונאים ומשפיעני רשת כמו מגישת החדשות ברדיו גלי ישראל, יעל צין,[5][57] פרשן הספורט מאור בוזגלו, המוזיקאי מתי כספי, הבדרנים גיא הוכמן ולינור סביניק[58] ואחרים.[5] תאוריית החולצות התכולות – על פי אחת מתאוריות הקשר, גורמים מתוך כוחות הביטחון של ישראל, סייעו למתקפת החמאס על פי סיכום מראש בין בכירים ישראלים לבכירים בחמאס. בסרטונים שהופצו ברשתות חברתיות בימים שלאחר 7 באוקטובר, סומנו אנשים שלבשו חולצות בצבע טורקיז, כאשר על פי תאוריית הקונספירציה תפקידם היה לסייע לחמאס ולוודא שהארגון עומד בסיכום שנקבע עימו בטרם המתקפה. במסגרת זו נטען כי אחד הבוגדים היה השוטר אלון ברד, שנכח במסיבת הטבע סמוך לרעים במסגרת תפקידו. תאוריית קשר זו, שהתפשטה במהירות ברחבי הרשתות החברתיות, הוכרזה מאוחר יותר על ידי משטרת ישראל כשקרית (פרסום כזב). התיאוריה הופצה ברשת X על ידי פרופיל בשם 'אמת' (emetpub@) מאחוריו עמד ישראלי בשם אריה חלאטניק.[58][59]
על רקע השמועות, החלו עיתונאים, פוליטיקאים ומשפיעי רשת, להזהיר את עוקביהם ברשתות החברתיות מפני הפצת פייק ניוז ומפני קיטוב חברתי שהוא גורם. ביניהם חברי הכנסת אלמוג כהן ושמחה רוטמן, והעיתונאים אראל סג"ל, אריאל שנבל, עקיבא נוביק ואטילה שומפלבי.
חלק מתאוריות הקשר הללו הופצו על ידי סוכנים זרים איראנים המפיצים תעמולה בקבוצות וואטסאפ ישראליות. כלל הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים משמשות כר פורה לקיטוב ולהסתה, שאפיינו את השיח בישראל עוד בשנה שקדמה למלחמה. עם זאת, מומחים שונים מזהים כי בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה מתנהל קמפיין הסתה ודיסאינפורמציה נוסף, שמאחוריו עומדים גורמים עוינים זרים, ומטרתו להעמיק את הקיטוב ולפגוע בחברה הישראלית מבפנים, תוך ניצול המצב הרגיש.[60] לטענת חוקרים שעוסקים בניטור תכנים ברשת, מדובר בקמפיין איראני, הממוקד בהסתה נגד גורמים כמו אחים לנשק, ראשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, החברה הערבית בישראל ואלוף (מיל') יאיר גולן. מטרתו, ככל הנראה, היא להבעיר את השטח באמצעות זריעת כאוס, הפצת שקרים והסתה כלפי ערבים, העמקת הפילוג בין מחנות פוליטיים וערעור היציבות השלטונית בישראל. מגמות כאלה עלולות ליצור מצב – כמו בעת מבצע שומר חומות – שבו אלימות פנים-ישראלית השתוללה ברחובות. אחד מהערוצים, שנפתח על ידי גורמים איראניים במטרה לזרוע מידע כוזב בישראל, נקרא "מבזקי אריה יהודה". לצד ערוץ טלגרם, הוקמו גם קבוצות וואטסאפ ופייסבוק בשם דומה, והסוכנים האיראנים מפיצים בהן הסתה נגד כוחות הביטחון ערביי ישראל ותוכן שמזוהה עם מפלגת עוצמה יהודית ופעיליה. הערוץ הזה הוא אחד מתוך כמה שאושרו על ידי השב"כ והמשטרה כאיראניים.[61]
במהלך החודשים שלאחר המלחמה, ערכו החוקרים נמרוד ניר, אסא שפירא ונמרוד זלדין סקרים על תפיסות הציבור בישראל. הם מצאו שכ-30% מאמינים במידה רבה בתאוריית הקונספירציה שהייתה מעורבות של גורמים ישראלים שידעו מראש או אפשרו את מתקפת חמאס. 20% נוספים מאמינים בתאוריית קונספירציה זו במידה בינונית.[10]
תאוריית קונספירציה זו התבססה על התהייה "איך יכול להיות שהחמאס ידע כל כך הרבה." בדיעבד נמצא שחמאס אסף במשך זמן ממושך מידע רב דרך רשתות חברתיות של חיילים.[62][63] הדבר אומת גם על ידי המשטרה.[64]
שמועת כזב על הנכד של אסתר חיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתונאית דנה ורון התארחה בערוץ 14 ב-6 בנובמבר 2023, ודיווחה: "קראתי עכשיו שאסתר חיות הצילה את הנכד שלה מהתופת באמצעות אחד מגורמי הצבא שהיא מכירה, ושלחה אותו לחו"ל". לאסתר חיות אין נכד, וכפי הנראה, שמועת הכזב נרקחה בעקבות שיחה של אסתר חיות עם העיתונאי ניר גונטז', שבה היא התעניינה בשלומו של בנו שניצל מהמסיבה ברעים על ידי יאיר גולן.[65]
סיפורי ניסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת, בהם ערוץ 14, ערוץ 2000 וביטאון חסידות ברסלב, הופצו סיפורי ניסים דמיוניים הקשורים למתקפת הפתע. ד"ר דודו רוטמן, מרצה בחוג לספרות עברית והתוכנית לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית בירושלים, אסף מאות גרסאות של סיפורי ניסים, התגלויות והצלות שמיימיות שנפוצו מאז שבעה באוקטובר. בין הסיפורים נטען כי מחבלים חמושים הגיעו לעיר נתיבות, אבל הסתובבו וחזרו ולא נכנסו אליה, בגלל קברי צדיקים הנמצאים בעיר. סיפורים אחרים מתארים ניצולים מהטבח בפסטיבל נובה שניצלו בזכות שמירת שבת, התגלות של רב בחלום, ספר תהילים שעצר כדור, והתגלות של רחל אמנו באזורי הלחימה בתוך עזה המזהירה חיילים שלא להיכנס לבתים ממולכדים.[66]
פרופ' יורם בילו מהאוניברסיטה העברית התייחס לסיפורים אלה: "במצב של מצוקה גדולה וחוסר ביטחון אישי כל אחד מחפש עזרה, בכל מקום אפשרי. [...] הסיפורים האלה עוזרים להתמודד עם חרדה גדולה של איום קיומי".[66]
מידע כוזב על הלחימה ברצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
טענות ברשת כי צה"ל הרס את כנסיית פורפיריוס הקדוש בעזה הופרכו על ידי הכנסייה.[67]
צילומים ממשחק הווידאו Arma 3 (אנ') הוצגו כצילומי מלחמה ישראליים.[68][69]
מומחי דיסאינפורמציה חשפו חשבון ב-X שפרסם פייק ניוז ולפיו קטר מאיימת לנתק את ייצוא הגז שלה אם ישראל תמשיך לתקוף ברצועת עזה.[70]
ב-14 באוקטובר, ישראל טענה באופן שקרי שחמאס פרסם סרטון של בובה, בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר עזה, ב-12 באוקטובר.[2][1][71]
בנובמבר, צה"ל פרסם סרטון בו נטען כי הוא מצא נשק וטכנולוגיה של חמאס, כמו גם "לוח שומרים" המכיל "שמות מחבלים" בערבית, המראה את זמן המשמרת של המחבלים בפיקוח על בני ערובה שנחטפו מישראל, מתחת לבית החולים א-רנתיסי בעזה.[72] עם זאת, תרגום מערבית הראה כי הלוח לא הכיל "שמות מחבלים", אלא לוח שנה המציג את ימות השבוע.[72]
ב-15 בנובמבר, דיווחה רשת BBC שצה"ל תקף צוותים רפואיים ודוברי ערבית במהלך כניסתם לבית החולים שיפא. אך לאחר מכן שידרה התנצלות וחידדה: צה"ל נכנס לשטח בית החולים עם צוותים רפואיים ודוברי ערבית – ולא תקף אותם כפי שנאמר.[73]
ב-29 בינואר התרחשה הריגתה של הינד רג'אב, ילדה פלסטינית בת 6, שנהרגה על ידי כוחות צה"ל; יחד עם בני משפחתה ויחד עם שני הפרמדיקים שנקראו להציל אותה. לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'אב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[74] לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה.[75] אל-ג'זירה ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת;[76] עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של הוושינגטון פוסט המבוססת על תמונות לוויין.[77]
הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי
ב-17 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, התרחש הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי. מיד לאחר האירוע, נטען על-ידי משרד הבריאות הפלסטיני כי הפיצוץ נגרם כתוצאה מתקיפה אווירית ישראלית,[78][79] אולם בהמשך דובר צה"ל הכחיש את הטענה והודיע כי הפיצוץ נגרם כתוצאה משיגור כושל של רקטה מרצועת עזה לעבר חיפה על-ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[80] צה"ל הצביע על כך שהודעת חמאס יצאה זמן קצר מאוד לאחר הפיצוץ, כך שלא היה זמן לברר מי אחראי לו וטען כי דבר זה היה צריך להיות דגל אדום עבור רשתות השידור. דובר צה"ל הציג ראיות לכך שאין מכתש פגיעה ולא נגרם נזק למבנים סמוכים למגרש החניה בו התרחש הפיצוץ. סרטון של רשת אל-ג'זירה הציג את התפרקות רקטה שנורתה מעזה ואת נפילתה סמוך לבית החולים דבר שמתאים לנתוני מכ"ם של צה"ל. מומחים מערביים בלתי תלויים וכן המודיעין של ארצות הברית צידדו בעמדת צה"ל, וחלק מכלי התקשורת שינו את הנוסח המקורי של הודעתם.
דובר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הכחיש את טענת דובר צה"ל.[81]
גורמים רבים, כולל חברות חדשות ואף גורמים מדיניים הדהדו את עמדת חמאס ומיהרו להאשים את צה"ל בתקיפה. מצרים אמרה כי היא מגנה "את התקיפה הישראלית על בית החולים בעזה". ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר כי הפיצוץ הוא "נורא ובלתי מקובל לחלוטין".[82] בעקבות מידע שפרסמו ישראל וארצות הברית שהצביע כי הפיצוץ נגרם עקב רקטה של הג'יהאד האיסלמי אמר טרודו כי הם בוחנים את המידע אך סירב לפטור את ישראל מאשמה.[83] כמו כן כלי תקשורת מערביים הציגו את טיעוני צה"ל והמודיעין האמריקאי ונמנעו מהאשמת ישראל באופן ברור. מאוחר יותר הודיעו בנפרד שירות המודיעין הצרפתי, הבריטי, והקנדי כי חקירות שביצעו באופן עצמאי העידו כי על פי חקירות עצמאיות שביצעו המקור הסביר לפיצוץ היה רקטה שנורתה מתוך עזה. להערכה זו הצטרף בהמשך גם ארגון זכויות האדם Human Rights Watch.
עלילת אונס הנשים הפלסטיניות בבית החולים שיפא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי
ב-18 במרץ 2024 פתח צה"ל במבצע ניתוח מקומי בבית החולים שיפא נגד מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהשתלטו על בית החולים והקימו בו מפקדת טרור. במבצע נהרגו למעלה מ-170 מחבלים ונעצרו מאות, בהם בכירים בארגוני הטרור. מספר ימים לאחר פתיחת המבצע, העיתונאית ג'מילה אלהסי טענה כי חיילי צה"ל אונסים נשים פלסטיניות בשטח בית החולים. ערוץ אל-ג'זירה הפיץ את טענותיה של אלהסי.[84] דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הכחיש את הדברים ואמר כי זהו "שקר ללא כל ביסוס", וטען כי זה ניסיון של חמאס להסיט את דעת הקהל מכישלונה הצבאי במערכה.[85] בהמשך גם המנהל לשעבר של ערוץ אל-ג'זירה, יאסר אבו הילאלה, הבהיר כי סיפור אונס שיוחס לחיילי צה"ל בבית החולים שיפא – בדוי, וכי "האישה שסיפרה את הסיפור השקרי, עשתה זאת על מנת 'לעורר להט'".[86]
ציר פילדלפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיבת עיתונאים שערך בספטמבר 2024 אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ששליטת צה"ל בציר פילדלפי נחוצה כדי למנוע הברחת חטופים לסיני ומשם לאיראן או לתימן. כעבור ימים מעטים פרסם העיתון "ג'ואיש כרוניקל" כתבה מאת אילון פרי, המתארת תוכנית סודית של יחיא סנוואר להבריח את עצמו ואת החטופים דרך ציר פילדלפי לסיני ומשם לאיראן או לתימן. הכתבה צוטטה באמצעי תקשורת רבים בישראל. בדיקה של "חדשות 12" העלתה שזו ידיעת כזב, ובהמשך לכך נחשף שקורות החיים של אילון פרי מפוברקות לחלוטין. בעקבות זאת הודיע "ג'ואיש כרוניקל" על הפסקת העסקתו של פרי ומחיקת כתבותיו.[87]
מידע כוזב אחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטוני כזב שקושרו למלחמה כללו סרטון של ילדים בכלובים שפורסם ב-9 באוקטובר ונטען שמדובר בבני ערובה ישראלים,[88][89] קטעים משנת 2020 של מחוקקים איראנים קוראים "מוות לאמריקה",[90][91] ובמצרים, תמונות בהם נראה כי מגדל קהיר מואר עם דגל פלסטין, מה שהתברר כתמונה מ-2010.[92]
תזכיר מזויף שהתיימר להראות כי ביידן מאשר סיוע של 8 מיליארד דולר לישראל הופץ ברשתות החברתיות[93] וצוטט במאמרים של ערוצי החדשות ההודיים.[94]
משתמשי מדיה חברתית משני צדי המלחמה שיתפו מאחורי הקלעים צילומים של שחקן שוכב בדם מזויף מסרט קצר פלסטיני משנת 2022, בטענה שמדובר בהוכחה לכך שהצד השני יוצר תעמולה מזויפת. סרטון של צנחנים מצריים טסים מעל האקדמיה הצבאית המצרית, הפך לוויראלי ב־X באינדונזיה לאחר שנטען כי הוא מראה את מחבלי חמאס חודרים למסיבת הטבע ברעים.[95]
סרטון פייק ניוז של רשת CNN המראה מתקפה ישראלית ששודר סמוך לגבול ישראל–עזה[96] הפך לוויראלי ברשתות החברתיות.[97][98]
ב-15 באוקטובר 2023, הופץ ברשתות חברתיות סרטון שבו נראית כביכול קרן אור שגורמת לפיצוץ רקטה ששוגרה מעזה. גולשים רבים טענו שמדובר ביירוט באמצעות לייזר באמצעות מערכת מגן אור. אך במשרד הביטחון מסרו שהמערכת לא מבצעית, קרן הלייזר בלתי נראית במצלמה רגילה והיירוט הוא לא מיידי.[99] הועלתה השערה שמדובר ביירוט רגיל של מערכת כיפת ברזל שצולם עם עדשת מצלמה מלוכלכת.[100]
ב-5 בנובמבר 2023, דווח ב"מעריב אונליין" על "סיכול ממוקד מהאוויר", בו "כוחות צה"ל חיסלו חוליית מחבלים ברכב בדרום לבנון" ו"חוסלו שלושה מחבלים ששהו ברכב".[101] במציאות, במכונית הייתה משפחה, ובתקיפה נהרגו שלוש ילדות – רימאס בת 14, טאלין בת 12, וליאן בת 10 – וסבתן, סמירה איוב. אמן של הילדות, הודא חיג'אזי שור, שנהגה ברכב, נפצעה.[102][103] "מעריב אונליין" חזרו על המידע הכוזב ב-7 בנובמבר, ודיווחו פעם נוספת כי "בתקיפה חוסלו שלושה מחבלים ששהו ברכב".[104]
ב-24 בינואר 2024 הפיצה חברת הכנסת טלי גוטליב תאוריית קונספירציה[105] לפיה בעלה של שקמה ברסלר שוחח עם יחיא סנוואר כמה ימים לפני מתקפת הפתע על ישראל, ושראש "המוסד", דדי ברנע, קיבל התרעה על כך מה-CIA. ברנע אמר בתגובה שגוטליב מפיצה שקרים ואליו הצטרפה גם תגובה רשמית ממשרד ראש הממשלה.[106] ראש השב"כ רונן בר טען שדבריה של גוטליב הם פגיעה בביטחון המדינה באמצעות חשיפת פרטים חסויים על אנשי השב"כ,[107] עבירה שדינה שלוש שנות מאסר לפי חוק שירות הביטחון הכללי. בעקבות זאת, ב-1 בפברואר 2024 תבעה שקמה ברסלר את חברת הכנסת טלי גוטליב ופעילים אחרים (ביניהם מני אסייג וסמדר הילה שמואלי) בסך 2.6 מיליון ש"ח בגין לשון הרע.[108]
ב-25 במאי פרסם דובר הזרוע הצבאית בחמאס אבו עוביידה נאום ובו סיפר על פעולת חטיפה של חיילים ישראלים שביצעו פעילי הארגון במהלך לחימה תת-קרקעית. דו"צ הכחיש את הפרסום.[109] חמאס פרסם תמונות של ציוד החייל שנחטף לדבריו, אולם הנשק שמופיע בתמונה כלל איננו נשק צה"לי.[110]
בפלטפורמות המדיה החברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 באוקטובר, X הודיעה שהיו יותר מ-50 מיליון פוסטים בפלטפורמה על המלחמה.[111] דיסאינפורמציה על המלחמה התפשטה בפלטפורמות המדיה החברתית.[112] ב-10 באוקטובר, חוקרים גילו רשת של 67 חשבונות X שמפרסמים פייק ניוז אודות המלחמה.[113]
האיחוד האירופי הזהיר את אילון מאסק ומארק צוקרברג כי ב-X ומטא מפורסמת דיסאינפורמציה ותוכן לא חוקי על המלחמה, ואיים בקנסות פוטנציאליים של עד 6% מההכנסות העולמיות של החברות.[114][115] מאסק המליץ לקבל עדכונים על המלחמה בשני חשבונות שקידמו בעבר טענה שקרית על פיצוץ ליד הפנטגון.[116] בתגובה לדיווחים, מנכ"לית X, לינדה יאקרינו (אנ'), אמרה כי היא "נקטה פעולה להסרה או תיוג של עשרות אלפי פוסטים" והסירה מאות חשבונות הקשורים לחמאס.[117] ב-13 באוקטובר, האיחוד האירופי פתח בחקירה על התפשטות דיסאינפורמציה ותכני טרור הקשורים למלחמה ב-X.[118][119]
Wired פרסם תקרית שבה סרטון של חמאס יורה לעבר ישראלים שהועלה על ידי דונלד טראמפ ג'וניור תויג בצורה לא נכונה ב-X כסרטון שקרי מלפני מספר שנים. אנליסטים עצמאיים של מודיעין ממקורות גלויים אישרו את האותנטיות של הסרטון. חשבונות מזויפים שהתחזו לעיתונאי BBC והג'רוזלם פוסט קידמו מידע כוזב על המלחמה ו-X השעתה אותם.[120]
ב-13 באוקטובר, בתוכנית הרדיו The World (אנ'), רבקה רוסמן דיווחה שדיסאינפורמציה ב-X הופנתה למונטיזציה על ידי משתמשים מאומתים בתשלום עם העדפת המלצה של "תוכן חדש", שהביאה למיליוני צפיות.[121]
ב-14 באוקטובר, אמר מנכ"ל המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית, עמרן אחמד, כי קבוצתו הבחינה בזינוק במאמצים להפיץ מידע כוזב על המלחמה, והוסיף כי יריבי ארצות הברית, קיצוניים וטרולי אינטרנט מנצלים את המלחמה. גרהם ברוקי, מנהל בכיר של מעבדת המחקר הדיגיטלי לזיהוי פלילי של המועצה האטלנטית (אנ'), אמר כי הייתה עלייה בתעמולת טרור, טענות שקריות או מטעות והסתה, כאשר חלק ניכר מהתוכן הופץ בטלגרם.[122]
מעורבות מדינות במלחמות המידע בעד חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי תחקירים של גופי מודיעין ומחקר, ולפי הערכות של פקידי ממשל ומומחים עצמאיים, שופרסמו על ידי הניו יורק טיימס, רוסיה, איראן, ובמידה מסוימת גם סין ומדינות נוספות מעורבות ב"מלחמות מידע" לטובת חמאס. מומחים מעריכים כי מדובר בקמפיין התעמולה הגדול ביותר שהתקיים עד כה (נכון לשנת 2023). לפי התחקירים המדינות השתמשו בכלי תקשורת הממלכתיים וברשתות החברתיות הגדולות כדי לתמוך בחמאס, להשמיץ את ישראל, וכן להציג באור שלילי גם את ארצות הברית, בעלת בריתה העיקרית של ישראל.[123] הנושא העלה על סדר היום את תפקידה של רשת טיקטוק שנמצאת בשליטה סינית בקידום תעמולה אנטי-מערבית ושאלת המגבלות עליה ועל רשתות חברתיות בכלל,[124][125]
גופים נוספים שהשתתפו במסע התעמולה לטובת חמאס כללו מדינות המושפעות מאיראן כמו סוריה, לבנון ועיראק, וכן ארגוני טרור כמו אל-קאעדה והמדינה האסלאמית. לפי חברת המודיעין הטכנולוגי Cyabra במאמץ התעמולה ברשתות החברתיות השתתפו מעל 40,000 בוטים והתכנים שלהם הגיעו למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.[123]
לדוגמה רשת הטלוויזיה הרוסית העולמית, Russia Today שידרה בספרדית הצהרה של נשיא איראן לפיו הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה, היא פשע מלחמה ישראלי למרות הערכות מודיעין סותרות לכך. רשת החדשות הרוסית, "ספוטניק הודו", ציטטה "מומחה צבאי" שאמר, ללא ראיות, כי ארצות הברית סיפקה את הפצצה שהרסה את בית החולים.[123]
Moustafa Ayad, ממכון המחקר העצמאי, Institute for Strategic Dialogue, מלונדון העריך כי גופים רבים מעורבים בקמפיין נגד ישראל.[123] לפי תחקיר של המכון:[126]
- חשבונות המזוהים עם ממשלת איראן האדירו את התקפת חמאס ב-7 באוקטובר כמכה אסטרטגית נגד ישראל והאשימו את ארצות הברית באחריות לסבל הפלסטיני. איראן הוצגה כמובילות "התנגדות פאן-אסלאמית" נגד מעצמות מערביות "נאו-קולוניאליות" וישראל.
- דיווחים איראניים האדירו ותירצו פשעי מלחמה נגד אזרחים ישראלים והשתמשו בשפה דה-הומנית המתארת את "האויב" כרע באופן מיוחד.
- חשבונות המזוהים עם ממשלת רוסיה הפיצו מסרים על המלחמה כדי לאשש את מערך הנרטיבים האנטי-מערביים והאנטי-אוקראיניים הרגילים שלהם. המסרים האשימו את המערב ב"סטנדרטים כפולים" וכי מדינות המערב אשמות בהסלמה.
- כלי תקשורת ממלכתיים ברוסיה הפיצו מידע כוזב ולא מאומת, כולל טענות כי אוקראינה סיפקה נשק לחמאס.
- התגובה למלחמה מצד רשתות המזוהות עם המפלגה הקומוניסטית הסינית משתנה במידה ניכרת בין חשבונות ופלטפורמות. פוסטים בפייסבוק ניסו להישאר נייטרליים, והתעקשו לגנות את כל המעשים הפוגעים באזרחים, התגובות ב-X היו מקוטבות בצורה ניכרת, עם התקפות חריפות נגד דמויות פוליטיות מערביות וכלי תקשורת מערביים.
- ב-X, חשבונות תקשורת ממלכתיים סיניים גינו את ארצות הברית על כך שהיא מרוויחה כביכול יתרון כלכלי מההסלמה. אותם דיווחים טענו כי לפוליטיקאים מערביים ולתקשורת המיינסטרים מעלימות מהקורבנות בעזה.
נשיא מיקרוסופט בראד סמית' אמר כי רוסיה מפיצה קמפיין של דיס-אינפורמציה ברשת בנוגע למלחמה ברצועת עזה.[127]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליזבת' דוואוסקין, מבול של מידע מוטעה מעצב את השקפותיו על הסכסוך בין ישראל לעזה, באתר וושינגטון פוסט, 14 באוקטובר 2023
- אלעד שמחיוף, ב-BBC מתקפלים: חמאס "הוכרז בידי ממשלת בריטניה כארגון טרור", באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- אטילה שומפלבי, The world is watching: How the global press covered the Gaza hospital blast, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- After Hospital Blast, Headlines Shift With Changing Claims ניו יורק טיימס, Oct. 18, 2023
- אביגדור גל, שלושה פתרונות לפייק ניוז, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- איתמר ב"ז, רק שואלים שאלות: כמה ממפיצי הדיסאינפורמציה הסכימו לשוחח עם "העין השביעית" ולהסביר למה התכוונו. אגב כך העניקו הצצה להיגיון הפנימי שלהם, באתר העין השביעית, 24 באוקטובר 2023
- יובל מן, הבינה המלאכותית מזייפת את המלחמה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
- רפאל קאהאן, מכונת הרעל האנטי-ישראלית נמצאת בשיאה - ואין מי שיעצור אותה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- טל שחף, זינוק בשימוש ב-AI בקמפיינים שמסיתים נגד ישראל ועסקים שתומכים בה, באתר ynet, 28 במרץ 2024
עומר בן יעקב, גורמי ביון מוטרדים: מגפת הפייק ניוז בעניין ישראל ועזה מאיימת על המערב, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Omer and Omar: How two 4-year-olds were killed and social media denied it" (באנגלית בריטית). 2023-10-25. נבדק ב-2024-05-05.
- ^ 1 2 Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair, 4-yr-old killed in Gaza: Israel govt falsely claims video shows a doll, not a child, Alt News, 2023-10-16 (באנגלית בריטית)
- ^ Oishani Bhattacharya, Mohammed Zubair, False claim by Israel: Patient in viral video is not an 'actor', but a survivor of West Bank refugee camp raid in July, Alt News, 2023-10-26 (באנגלית בריטית)
- ^ Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair, No, the shrouded corpse is not 'moving its head' in the viral video; yet another false claim by Israel's official X handle, Alt News, 2023-11-06 (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 איתמר ב"ז, מכונת הרעל: כך התגלגלה "שמועה" על בגידה מבפנים מהרשתות לאולפנים, באתר "שקוף", 10 באוקטובר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, "הפתרון הוא לברוח לחו"ל": החשבונות המזויפים שרוצים לזרוע בהלה בישראל, באתר TheMarker, 18 במאי 2021
- ^ דפנה ליאל, תחקיר: כך רשת אירנית מפיצה תכנים בישראל - במטרה ללבות את הוויכוח הפוליטי, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2021
- ^ דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא "תופעת הפייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות", באתר הכנסת, 3 בינואר 2022
- ^ אורן פרסיקו, מחקר: "תקשורת לא ממוסדת, בפרט ווטסאפ וטלגרם, מגבירה את האמונה בקונספירציה", באתר העין השביעית, 17 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 נמרוד ניר, אסא שפירא ונמרוד זלדין, עמדות ותחושות הציבור הישראלי על רקע מלחמת עזה: מדגם מייצג של החברה הישראלית, באתר העין השביעית, 10 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 ד"ר אפרים כהנא, הפתעת אוקטובר השנייה, באתר jokopost.com, 13 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, ליאור בן ארי, בכיר בבית הנבחרים האמריקני: "מצרים הזהירה את ישראל 3 ימים לפני המלחמה", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
- ^ ציוץ של ארנון דגני ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ דורון פסקין, מתקפת הפתע מעזה: חמאס שדרג היכולות שלו במשך שנתיים וחצי, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ BILD entlarvt die schlimmsten Gaza-Lügen, באתר בילד, 14 באוקטובר 2023
- ^ ציקי ברנדוין, עזה מתייבשת בגלל ישראל? העיתון הגרמני פירק את שקרי תומכי חמאס, ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
- ^ שני אשכנזי, ישראל חידשה את אספקת המים לדרום הרצועה, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ Basem Naim Hamas official: 'We have not killed any civilians', סקיי ניוז,9 באוקטובר 2023
- ^ Day of Resistance Toolkit, סטודנטים למען צדק בפלסטין
- ^ מלכת ירדן: נשיא ארה"ב אמר שראה שערפו ראשי ילדים, אין הוכחה לכך, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023;
חדשות 2, מלכת ירדן נגד ישראל: "ביידן אמר שערפו ראשי ילדים – אין אישוש לכך", באתר מאקו, 25 באוקטובר 2023 - ^ a Harvard CAPS/Harris poll, 19 באוקטובר 2023
- ^ "מתקפה מבוימת של ישראל": הכחשת טבח 7 באוקטובר מתפשטת בארה"ב, באתר ynet, 22 בינואר 2024
- ^ Mike Gallagher, Why Do Young,Americans Support Hamas? Look at TikTok., באתר The Free Press, 7 בנובמבר 2023
- ^ Teens much more likely to believe online conspiracy claims than adults – US study, באתר הגרדיאן, 17 באוגוסט 2023
- ^ עינב חלבי, לירן לוי, הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ לילך שובל, שירית אביטן כהן, נתניהו נגד אבו מאזן: "מכחיש השואה, מכחיש את הטבח, לא נאפשר לו לשלוט בעזה", באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2023
- ^ ציוץ של סעודיה בעברית | السعودية بالعبرية ברשת החברתית אקס (טוויטר), 22 בדצמבר 2023
- ^ Public Opinion Poll No (90), Palestinian Center for POLICY and SURVEY RESEARCH, 13.12.2023
- ^ Tony Diver, Hamas claims to have captured senior Israeli officers as at least 50 civilians taken hostage, The Telegraph, 7 October 2023
- ^ @IDFFarsi (7 באוקטובר 2023). تسنیم: توزیع کنندگان اخبار جعلی سپاه پاسداران [Tasnim: Distributors of fake news of IRGC] (Tweet) (בפרסית). נבדק ב-8 באוקטובר 2023 – via Twitter.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hamas claims to have captured Israeli commander, thejc.com
- ^ Misinformation about the Israel-Hamas war is flooding social media. Here are the facts, AP News, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ فیلم خنده دار سوتی شبکه خبر صدا و سیما: پخش تصاویر دستگیری فرماندهان جدائی طلبان قره باغ آذربایجان به جای ژنرال های اسرائیلی | پایگاه خبری تحلیلی انصاف نیوز, انصاف نیوز, 11 באוקטובר 2023 (בפרסית)
- ^ فیلم خنده دار سوتی شبکه خبر صدا و سیما: پخش تصاویر دستگیری فرماندهان جدائی طلبان قره باغ آذربایجان به جای ژنرال های اسرائیلی, saednews.com, 10 באוקטובר 2023 (בפרסית)
- ^ "فیلم خنده دار سوتی شبکه خبر صدا و سیما: پخش تصاویر دستگیری فرماندهان جدائی طلبان قره باغ آذربایجان به جای ژنرال های اسرائیلی". صاحبخبر (בפרסית). 2023-10-11. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ עינב חלבי, הטרור הפסיכולוגי של הג'יהאד: אות חיים משני חטופים נוספים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
- ^ יניר ינגה, הטרור הפסיכולוגי של הג'יהאד האיסלמי: חנה חזרה לישראל, אחרי "שהלכה לעולמה בשבי", באתר וואלה, 24 בנובמבר 2023
- ^ מתן צורי, סיון חילאי, 4 ימים אחריהן: רעיה רותם מתאחדת עם הבת הילה, איתי רגב יפגוש את אחותו מיה, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ אהרן רבינוביץ, צה"ל הטיל על זק"א לפנות גופות מהעוטף, במקום על חייליו – והיה לזה מחיר, באתר הארץ, 29 בינואר 2024
- ^ i24NEWS, 'It smells of death here': Surveying the scenes of atrocities in Kfar Aza, I24news, 2023-10-10 (באנגלית)
- ^ Holly Williams, Erin Lyall, Israel kibbutz the scene of a Hamas "massacre," first responders say: "The depravity of it is haunting" - CBS News, www.cbsnews.com, 2023-10-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Israel social security data reveals true picture of Oct 7 deaths, France 24, 2023-12-15 (באנגלית)
- ^ 1 2 "'40 beheaded babies': Deconstructing the rumor at the heart of the information battle between Israel and Hamas". Le Monde.fr (באנגלית). 2024-04-03. נבדק ב-2024-05-06.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 ניר חסון, ליזה רוזובסקי ויהושע בריינר, טבח חמאס גרר הפצת סיפורי זוועות שלא כולם קרו במציאות. האמת קשה מספיק, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2023
- ^ 2018 Mexico video falsely viral as Hamas killing pregnant woman, unborn child, Alt News, 21 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ الصفحة الرئيسية | مسبار, misbar.com
- ^ 1 2 ליזה רוזובסקי ויהושע בריינר, סא"ל סיפר לערוץ 14 על רצח תינוקות וניצולת שואה בבארי – שמעולם לא קרו, באתר הארץ, 21 בינואר 2024
- ^ Cohen, Ido David (2024-03-29). "The New York Times investigated Hamas' sexual assault on October 7. Then the trouble started". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-05-06.
- ^ ציפי שמילוביץ, "ניו יורק טיימס" מטיל ספק בעדות פרמדיק על אונס נערות ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 25 במרץ 2024
- ^ Tia Goldenberg, Julia Frankel, How 2 debunked accounts of sexual violence on Oct. 7 fueled a global dispute over Israel-Hamas war, AP News, 22 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, שרה נתניהו מאשרת, במכתב לרעייתו של ביידן: "אחת החטופות ילדה תינוק בשבי חמאס", באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
- ^ רויטל חובל, האם באמת אישה ילדה בשבי? בצה"ל ובמערכת הביטחון לא מגיבים, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 20 בנובמבר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, "בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראנים מפיצים תיאוריות קונספירציה, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2023
- ^ תמונות מסך עם הקשר מלא של הציוצים של צין בנושא
- ^ 1 2 דסק קשת 12, "לא מגיע לו לתת את החיים שלו - ושבסוף יקראו לו בוגד", באתר מאקו, 7 בדצמבר 2023
- ^ איתמר ב"ז, "עוד במהלך השבעה התחלתי לקבל טלפונים. למחרת זה עבר לפייסבוק. המון אנשים שיתפו את זה", באתר העין השביעית, 2 בנובמבר 2023
- ^ עומר בן יעקב, נרחב, מתוחכם, משנה צורה: מבצע השפעה זר משסה וזורע כאוס בישראל כבר שנתיים ללא מפריע, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, איראן כבר כאן: סוכנים זרים מפיצים תעמולה בקבוצות וואטסאפ ישראליות, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2023
- ^ ליאור קודנר, "זה לא רק חיילים צעירים, זה גם קצינים בכירים. וכל המידע עובר לחמאס", באתר הארץ, 9 ביולי 2024
- ^ רויטל חובל, מודיעין גלוי מדי: כך חמאס ידע איפה לתקוף ב-7 באוקטובר, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 11 בינואר 2024
- ^ רויטל חובל, המשטרה מאשרת: "חמאס מיפה את העוטף באמצעות פרופילים של חיילים", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 20 במרץ 2024
- ^ ניר גונטז', את ישבת באולפן ושיקרת. שיקרת בטלוויזיה. "נכון! זה ברור!", באתר הארץ, 7 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אור קשתי, הייתם מאמינים שנתיבות ניצלה מהטבח בזכות צדיקים שהתגלו בפני המחבלים?, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2024
- ^ Gaza church debunks fake claim that it was destroyed, NBC News, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Kyle Orland, Users mistake video game clips for real Israeli war footage on social media, Ars Technica, 11 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Samuel Rucker, The hoaxes and misinformation about Israel and Gaza, debunked, inews.co.uk, 9 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Asmahan Qarjouli, Gaza: Experts debunk fake news on Qatar gas supply threats, Doha News | Qatar, 12 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Here is the real story of 4-year-old Omar, whose death was ‘doll’-ed up amid Israel-Hamas war, India Today, 2023-10-17 (באנגלית)
- ^ 1 2 Truth or Fake - IDF found a calendar in Arabic, not a Hamas ‘names list’ at hospital, France 24, 2023-11-16 (באנגלית)
- ^ רן בוקר, צפו: ה-BBC עיוות הודעת צה"ל, דיווח פייק ניוז - והתנצל, באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
- ^ 12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה, באתר וואלה, 10 בפברואר 2024
- ^ IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed | The Times of Israel, The Times of Israel, 25 בפברואר 2024
- ^ Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed., Washington Post (באנגלית)
- ^ Hundreds of casualties as Israel hits Gaza hospital sheltering thousands באתר אל-ג'זירה, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Gaza Health Ministry says death toll in Gaza City hospital blast rises to at least 500 באתר Associated Press, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, חמאס: 500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה. צה"ל: שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ Hundreds killed in Gaza hospital blast, West Bank protests flare באתר רויטרס, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ "Canadian prime minister says blast at Gaza hospital is unacceptable". Reuters (באנגלית). 2023-10-18. נבדק ב-2023-11-05.
- ^ Trudeau not ready to accept U.S. finding that Palestinian militants' rocket was behind Gaza hospital blast
- ^ עלילות דם חדשות: צה"ל אונס נשים בשיפא; ישראל אחראית לפיגוע ברוסיה | צפו, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
- ^ אונס נשים בשיפא? דובר צה"ל בערבית: "שקר ללא שום ביסוס" | צפו, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2024
- ^ העלילה השקרית נגד צה"ל: "המציאה אונס כדי לעורר להט", באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2024,
בכיר אל-ג'זירה לשעבר מודה: זה השקר שהרשת הפיצה נגד ישראל, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2024. - ^ רונן ברגמן, כך נולד, הופרך וקרס הפייק על ציר פילדלפי, באתר ynet, 15 בספטמבר 2024;
חן אגרי, הפייק נולד, הפייק מת, הפייק ניצח, באתר העין השביעית, 16 בספטמבר 2024 - ^ Doak, Sam (9 באוקטובר 2023). "Video of caged children predates recent fighting in Israel and Gaza". Logically (באנגלית). ארכיון מ-11 באוקטובר 2023. נבדק ב-11 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Liles, Jordan; Ibrahim, Nur (9 באוקטובר 2023). "Does Video Show Children in Chicken Coop Cages in Israel-Hamas Conflict in October 2023?". Snopes (באנגלית). ארכיון מ-11 באוקטובר 2023. נבדק ב-11 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Video of Iran parliamentarians saying 'Death to America' is not related to Israel-Hamas war, logicallyfacts.com (באנגלית)
- ^ District of Columbia 1800 I. Street NW Washington, Dc 20006, PolitiFact - Video shows Iranian lawmakers chanting ‘death to America’ in 2020, not 2023, @politifact (באנגלית)
- ^ برج القاهرة وعلم فلسطين.. حقائق لا تعرفها, العين الإخبارية, 9 באוקטובר 2023 (בערבית)
- ^ Biden hasn’t signed a recent order sending $8B in aid to Israel. A 'memo' circulating online was altered, AP News, 9 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Verified accounts spread fake news release about a Biden $8 billion aid package to Israel, NBC News, 8 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Mazrieva, Eva (2023-10-14). "In Indonesia, Fake News About Israel-Hamas War Triggers Concern". Voice of America (באנגלית). נבדק ב-2023-10-14.
- ^ Video: CNN team ducks from 'massive barrage of rockets' near Israel-Gaza border | CNN (באנגלית), 2023-10-09, נבדק ב-2023-10-15
- ^ District of Columbia 1800 I. Street NW Washington, Dc 20006, PolitiFact - No, CNN didn’t stage an attack near the Israel-Gaza border, @politifact (באנגלית)
- ^ Fabricated audio added to CNN report on Israel-Hamas war, logicallyfacts.com (באנגלית)
- ^ שי לוי, האמת על סרטון "יירוט הלייזר" שהופץ ברשת, באתר מאקו, 15 באוקטובר 2023
- ^ זה לא ניסוי של מערכת "מגן אור", אבל זה גם לא בדיוק "פייק", בעמוד הפייסבוק של איך זה שכוכב, 16 באוקטובר 2023
- ^ סוכנויות הידיעות, סיכול ממוקד מהאוויר: רכב של מחבלים בדרום לבנון הותקף | דיווח, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ לבנון: תקיפת ישראל ככל הנראה היא פשע מלחמה | Human Rights Watch, 2023-11-14
- ^ A woman and 3 children are killed by an Israeli airstrike in south Lebanon, local officials say, AP News, 2023-11-05 (באנגלית)
- ^ מעלים הילוך: תקיפה מאסיבית של מטרות חיזבאללה בלבנון | צפו בתיעוד, באתר מעריב אונליין, 7 בנובמבר 2023
- ^ טלי גוטליב, ציוץ של טלי גוטליב מפיצה תאוריות קונספירציה, באתר X
- ^ איתמר אייכנר, המוסד תוקף את ח"כ גוטליב, ששוב הפיצה קונספירציות כוזבות על 7.10 | השקרים והתגובה, באתר ynet, 24 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, מורן אזולאי, סיון חילאי, ראש השב"כ נגד גוטליב: "פגעה בביטחון המדינה במכוון". הערכה: לא תיפתח חקירה פלילית, באתר ynet, 24 בינואר 2024
- ^ אנה ברסקי, לאחר שהטיחה בה האשמות: שקמה ברסלר סוגרת חשבון עם ח"כ גוטליב, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2024
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, חמאס טען: חטפנו חיילים בג'באליה. דובר צה"ל בהודעה חריגה: לא היה אירוע כזה, באתר ynet, 25 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, דובר חמאס טען: חטפנו חיילים בג׳בליה; בצה"ל הכחישו: ״אין אירוע", באתר מעריב אונליין, 26 במאי 2024
- ^ Pranav Dixit, Social media platforms swamped with fake news on the Israel-Hamas war, aljazeera (באנגלית)
- ^ Rohan Goswami, X, formerly Twitter, amplifies disinformation amid the Israel-Hamas conflict, CNBC, 9 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ 67 X accounts spread coordinated disinformation about Israel-Hamas war, says research group, NBC News, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ O'Carroll, Lisa (2023-10-10). "EU warns Elon Musk over 'disinformation' on X about Hamas attack". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ Brian Fung,Donie O'Sullivan, EU warns Elon Musk of 'penalties' for disinformation circulating on X amid Israel-Hamas war, CNN, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Menn, Joseph (9 באוקטובר 2023). "As false war information spreads on X, Musk promotes unvetted accounts". The Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. ארכיון מ-8 באוקטובר 2023. נבדק ב-10 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Musk's X rebuffs EU on disinfo alarm over Hamas-Israel conflict, France 24, 12 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Umar Shakir, EU is formally investigating X over content about the Israel-Hamas war, The Verge, 13 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Espinoza, Javier (2023-10-12). "EU opens probe into Elon Musk's X over Israel-Hamas war misinformation". Financial Times. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ Bond, Shannon (10 באוקטובר 2023). "Video game clips and old videos are flooding social media about Israel and Gaza". NPR. ארכיון מ-10 באוקטובר 2023. נבדק ב-11 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rosman, Rebecca (13 באוקטובר 2023). "Violence and disinformation rampant on social media in Israel-Hamas War". The World. ארכיון מ-13 באוקטובר 2023. נבדק ב-14 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fung, Brian; Duffy, Clare (2023-10-14). "The Israel-Hamas war reveals how social media sells you the illusion of reality | CNN Business". CNN (באנגלית). נבדק ב-2023-10-15.
- ^ 1 2 3 4 Steven Lee Myers, Sheera Frenkel In a Worldwide War of Words, Russia, China and Iran Back Hamas, ניו יורק טיימס, 3/11/2023, ארכוב
- ^ גיא רולניק, כמו אילון מאסק, גם נתניהו לא יפעל להפסיק את מכונת הרעל, באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2023
- ^ נבו טרבלסי, "שטיפת מוח לצעירים": כך עובד האלגוריתם של ההסתה נגד ישראל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2023
- ^ Capitalising on crisis: Russia, China and Iran use X to exploit Israel-Hamas information chaos, ISD (באנגלית)
- ^ נשיא מיקרוסופט: "רוסיה מפיצה ברשת קמפיין של שקרים על המלחמה בעזה", באתר וואלה, 11 בנובמבר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
| מיסאינפורמציה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר | |
| תקשורת | פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך ההסברה של החמאס | |
| מכחישנות | הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני | |
| בישראל | תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת מתקפת הפתע על ישראל | |
| שיווק | תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי | |
| אוריינות מידע | אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי | |
| בדיקת עובדות | בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים | |