האסון בתל א-סולטאן
| סוג | תקיפה אווירית וסיכול ממוקד |
|---|---|
| מקום | מחנה תל א-סולטאן |
| תאריך | 26 במאי 2024 |
| תוקף |
 חיל האוויר הישראלי |
| יעדים | בכירים ב"מטה הגדה" של ארגון הטרור חמאס |
| תוצאות | שני מחבלים נהרגו, ומחבלים נוספים.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] עשרות פלסטינים נספו בשרפה שפרצה בעקבות התקיפה. |
| אבדות | לפחות 45 פלסטינים, מתוכם מספר מחבלים. |
| אמצעי תקיפה |
פצצת SDB  |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   תל א-סולטאן | |
  | |
אסון תל א-סולטאן התרחש ב-26 במאי 2024, במהלך קרב רפיח, כשחיל האוויר הישראלי הפציץ מכונית שבה היו שני מחבלים ב"מטה הגדה" של ארגון הטרור חמאס. כתוצאה מכך התלקחה אש באוהלי עקורים בתל א-סולטן שברפיח, ונספו כ-50 פלסטינים.[1] בצה"ל מעריכים שהשרפה פרצה בשל מחסן נשק של חמאס שהתפוצץ מרסיס שניתז ממקום התקיפה. אירוע זה קיבל הדים בין-לאומיים, בצל החלטת בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) ב-24 במאי, שהורתה על הפסקת התמרון ברפיח, בעקבות תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – קרב רפיח (2024), תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם
במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, ב-6 במאי 2024 החלו כוחות צה"ל לתמרן גם במרחב רפיח. התמרון החל בשכונות המזרחיות של רפיח ובצד הפלסטיני של מעבר רפיח, שנכבש בידי כוחות צה"ל בתחילת התמרון. בהמשך התרחב התמרון לשכונות המרכזיות ואף המערביות של רפיח. נכון ל-23 במאי 2024 נהרגו 200 מחבלים ברפיח.
בעקבות תלונתה של דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי בהאג על ישראל בטענה לרצח עם ברצועת עזה, ב-24 במאי 2024 קיבל בית הדין החלטה, ברוב של 13 מול 2, להורות לישראל לחדול מהתמרון ברפיח. בנוסף, הופעלו לחצים בין-לאומיים על ישראל, טרם התמרון ברפיח ובמהלכו, לחדול מהתמרון. כל אלו הובילו לבחינה מדוקדקת בין-לאומית של הפעילות הצבאית הנעשית במסגרת התמרון ברפיח.
כשבוע לפני האירוע פיזר מטוס של חיל האוויר הישראלי פתקים עם הוראה לתושבי מספר שכונות במזרח העיר לעבור למקלטים בדיר אל באלח, או לאזור ההומניטרי בשכונת תל א סולטאן שבמערב העיר, דרך כביש החוף[2].
ההתרחשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעות הערב של 26 במאי 2024 הפציץ כלי טיס של חיל האוויר הישראלי, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן ושב"כ, צריף פח במחנה עקורים בשכונת תל א סולטאן ברפיח. בהפצצה נהרגו אנשי חמאס וביניהם יאסין רביע, ראש "מטה הגדה" של חמאס, וח'אלד נג'אר, בכיר במטה הגדה, שניהם ריצו מאסרים ממושכים בישראל בגין רצח ישראלים במסגרת טרור, ושוחררו לרצועת עזה במסגרת עסקת שליט.
ההפצצה בוצעה במחנה העקורים "מחנה השלום הכוויתי 1" שהוקם על ידי כווית בינואר 2023 שבו שורות צפופות של צריפי פח מוארכים. מסביב לנקודה שהופצצה היו גם אוהלים רבים ובהם משפחות עקורים.
חלקים מהטילים ששוגרו ניתזו לצריפים אחרים ובין האוהלים, גרמו פציעות קשות והבעירו דליקה. על פי תחקיר הארץ גם אילו לא הייתה פורצת אש היו נפגעים רבים[3].
לפחות 50 פלסטינים נספו, גברים, נשים וילדים, ו-240 נפצעו[4][1].
בצה"ל דבקו בטענה כי לא ידעו שבצריפים ובאוהלים הצמודים ליעד התקיפה שהו עשרות אזרחים. בנוסף אמרו שנעשה שימוש בטילים מדויקים במשקל 17 ק"ג, שהם הקטנים ביותר שמטוסי הקרב יכולים לשגר, ולא אמורים לגרום נזק היקפי גדול[5]. על פי הכיתוב על שברי הטילים במאהל קבע תחקיר הוושינגטון פוסט שאלה טילים מסוג SDB GBU-39 מתוצרת ארצות הברית[6]. מדובר בפצצות השוקלות 113 ק"ג כל אחת, כאשר 17 ק"ג זה רק מטען הנפץ של כל פצצה[7]. דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית אמר כי התקיפה בוצעה "באמצעות הפצצה הקטנה ביותר בארסנל של צה"ל, במטרה לפגוע במחבלים"[8], חלקים ממנה הגיעו למאהל במרחק מטרים ספורים.
כמו כן צה"ל טען שהמחנה איננו באזור ההומניטרי כפי שהוגדר באותה עת, ונמצא במרחק של 1.7 קילומטר ממנו. אך תושבי המחנה לא הצטוו לעזוב אותו כפי שהצטוו תושבים בשכונות המזרחיות, וגם מחנה העקורים הקרוב במתחם האו"ם לא פונה.
בצה"ל העלו השערה שהדליקה פרצה בעקבות פיצוצי משנה של אמל"ח שהיה בקרבת מקום והתפוצץ מחמת התקיפה. ההשערה התבססה על הקלטה של שיחת טלפון בין שני עזתים, בה אחד הדוברים אומר שבמבנה שהותקף היה מחסן תחמושת[9][10] כמו כן תועדו פיצוצי משנה שלדברי דובר צה"ל מעידים על הימצאות אמל"ח במקום[10][11]. בנוסף שיערו בצה"ל שזיהו מה שנראה כבורות שיגור טילים 47 מטרים מנקודת התקיפה, אך בצידו השני של המחנה[3].
רבים מהפליטים הגיעו מבית לאהיא בעקבות המלחמה בצפון הרצועה. בתוך שלושה ימים פונה המחנה ופונה גם מחנה העקורים במתחם האו"ם[3][12].
בעקבות האסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות האסון החלו גינויים לתקיפה הישראלית, והאשמת ישראל בטבח שהיא מבצעת באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. באוניברסיטה העברית בירושלים נערכה הפגנה פרו-פלסטינית "נגד ההשמדה והטבח בעזה", ביוזמת תא חד"ש באוניברסיטה[13]. גם בחיפה התקיימה הפגנה של ערבים ישראלים בעקבות מה שכונה בפי המפגינים "הטבח ברפיח"[14].
אלג'יריה הגישה למועצת הביטחון של האו"ם טיוטת הצעת החלטה שתורה לישראל להפסיק את המבצע ברפיח[15].
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר כי מדובר ב"תקלה טראגית" והביע צער על מותם של בלתי מעורבים, למרות מאמציהם של חיילי צה"ל להימנע מכך ככל האפשר[16].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 A. B. C. News, Israel-Gaza updates: Death toll in Rafah airstrike rises to 50: Action Aid UK, ABC News (באנגלית)
- ^ https://x.com/MyLordBebo/status/1796183561529163799 הוראות לתושבים לעבור למקלטים המוכרים ולאזורים ההומניטריים]
- ^ 1 2 3 תצלומי לוויין מראים: התקיפה שבה נהרגו עשרות ברפיח כוונה למתחם צריפים צפוף, באתר הארץ, 3 ביוני 2024
- ^
ניו יורק טיימס,, "איזה אוהל יכול להגן עלינו מפני טילים ופגזים?": לניצולי התקיפה ברפיח כבר אין לאן ללכת, באתר הארץ, 27 במאי 2024
- ^ אתי בלומנטל, צה"ל על התקרית ברפיח: נגרמה מפיצוץ משנה של אמל"ח, באתר כאן 11, 28 במאי, 2024
- ^ Experts say Israel used U.S.-made bomb in deadly Rafah strike, הוושינגטון פוסט, 29 במאי 2024
- ^ Israel could have used smaller weapons against Hamas to avoid deaths in Gaza tent fire, experts say, AP News, 2024-05-30 (באנגלית)
- ^ ישראל גראדווהל, "הפצצה הקטנה ביותר בארסנל של צה"ל" | גיבוי אמריקני לצה"ל, באתר כיכר השבת, 28 במאי 2024
- ^ הערכה בצה"ל: תחמושת חמאס גרמה להרס הרב ברפיח | אלו הראיות | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-05-28
- ^ 1 2 דובר צה"ל: מסתמן - אמצעי לחימה של חמאס הם שגרמו לשריפה במחנה העקורים ברפיח, באתר מאקו, 28 במאי 2024
- ^ איתי בלומנטל, צה"ל על התקרית ברפיח: נגרמה מפיצוץ משנה של אמל"ח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 במאי 2024
- ^ ‘Bodies everywhere’: the horrors of Israel’s strike on a Rafah camp, הגרדיאן, 29 במאי 2024
- ^ תיעוד: הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטה העברית, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2024
- ^ כתבי "הארץ", צה"ל: שני כטב"מים ששוגרו ממזרח ייורטו; עצורים בהפגנה נגד המלחמה בחיפה, באתר הארץ, 27 במאי 2024
- ^ ברק רביד, אלג'יריה הפיצה למועצת הביטחון טיוטה המורה לישראל להפסיק את המלחמה ברפיח, באתר וואלה, 29 במאי 2024
- ^ כתבי ynet, זעזוע בעולם מהאסון ברפיח: "הכול עלה באש, הילדים צרחו". חקירה עצמאית בצה"ל, באתר ynet, 27 במאי 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
