מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
 | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המזרחית במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 25 בדצמבר 2023 – הווה (338 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ישראל | |||||||||||||||||||||
| עילה | יצירת ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון וחיזוקם עד ל-7 באוקטובר 2023 | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | מתמשך | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
|
נתין זר נהרג ביריחו 2 אזרחים ירדנים נפצעו | ||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||
המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל מתארת את הלחימה הישירה והעקיפה שבין ישראל לאיראן במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומהווה גם חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי.
המעורבות החלה על ידי כוחות הפרוקסי של איראן בלבנון, סוריה ותימן, והגיעה לשיאה במתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024 שבה שיגרה איראן מאות טילים וכטב"מים מאדמת איראן לעבר ישראל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[4] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[5] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[6] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[7] שוטרים ו־10[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.
במלחמה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, וישראל התמודדה, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון, וסוריה, ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.
העימות הישיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיסולים של גורמים איראניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי
ב-25 בדצמבר 2023 חיל האוויר הישראלי חיסל את רזי מוסאווי בתקיפת ביתו.[9]
ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.[10]
ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.
המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל והמתקפה הישראלית באיראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024), התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024)
איראן בתגובה השתלטה ב-13 באפריל 2024 על אוניית המכולות MCS Aries, הנמצאת בבעלותה של חברת גורטל ספנות, ואשר הושכרה לחברת MSC. חברת גורטל ספנות קשורה לחברת הספנות זודיאק מריטיים, הנמצאת בבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי אייל עופר. ולאחר מכן תקפה לראשונה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.
ב-19 באפריל 2024 אירעה תקיפת ישראל באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן. לפי דיווחי איראן, הייתה פגיעה בבסיס, ללא נפגעים. ישראל לא קיבלה אחריות רשמית על התקיפה אך בתקשורת הבין-לאומית התקיפה יוחסה לישראל, כפעולת תגמול לתקיפה האיראנית על ישראל. התקיפה כללה גם תקיפה בא-סווידא שבדרום סוריה.
עימותים בין משמרות המהפכה לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – ההתנקשות באסמאעיל הנייה, התפוצצות זימוניות חזבאללה, מבצע סדר חדש, הפשיטה הישראלית במסיאף
ב-28 באפריל 2024, גורמים במשמרות המהפכה מצאו קצין שנהרג באמצעות ירי של "מספר כדורים", על פי דיווח של "איראן אינטרנשיונל" הקצין שנהרג היה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה.[11]
בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא קיבלה אחריות על החיסול, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.
ב-21 באוגוסט 2024, הרג צה"ל את ח'ליל אל-מַ֫קְדַח, פעיל של משמרות המהפכה האסלאמית לצד היותו פעיל פת"ח.[12]
ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות.
ב-12 בספטמבר 2024, דווח בתקשורת הזרה כי במהלך התקיפה הישראלית בליל 9 בספטמבר במסיאף, פשטו כוחות מיוחדים ישראלים על מתקן של משמרות המהפכה האיראניים. דווח כי המבצע החל בתקיפות אוויריות על המרחב. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, שבמהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים איראניים במתקן ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים – והשמידו אותו.[13]
ב-17 בספטמבר 2024, בהתפוצצות הביפרים בסוריה ובלבנון, לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.[14]
ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה, ונהרג גם האלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.[15]
המתקפה האיראנית השנייה על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)
ב-1 באוקטובר 2024 שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.[16] באיראן כתוצאה משיגור טיל בליסטי שכשל נהרגו 5 אזרחים, ובישראל בהוד השרון נפגעו 100 בתים מהדף.
לאחר המתקפה מפחד שישראל תתקוף מתקנים גרעיניים ותשתיות נפט איראן התחילה במאמצים דיפלומטיים על מנת לצמצם את התגובה הישראלית כמה שאפשר. כחלק מהמאמצים האלו איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן איראן תתקוף מתקני נפט בהן. ארצות הברית הודיעה בתגובה כי תגן על מדינות המפרץ מאיראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.[17]
בוועידת BRICS ב-24 באוקטובר פנה נשיא איראן מסעוד פזשכיאן למדינות בארגון שיפעלו נגד ישראל.[18][19]
פעולות ישראליות נוספות נגד איראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 באוקטובר תקף צה"ל בדמשק מבנה של משמרות המהפכה באזור ליד שגרירות איראן. בתקיפה נהרגו 4 אנשים.[20]
בין 8 ל-9 באוקטובר תקף צה"ל דירה בדמשק, בזמן שהתקיימה בדירה פגישה בין בכירים איראנים לבכירי חזבאללה. לפחות שלושה בכירים איראנים ושישה בכירים בחזבאללה חוסלו בתקיפה.[21]
ב-21 באוקטובר נעצרו 7 ישראלים שביצעו לפי צה"ל בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן.[22]
ב-23 באוקטובר, עלי חיידרי, קצין במשמרות המהפכה ורופא איראני ששימש כיועץ בלבנון, נהרג בתקיפה ישראלית בדרום לבנון.[23]
המתקפה הישראלית באיראן וניסיונות ההתנקשות בגורמים ברחבי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (אוקטובר 2024)
ב-26 באוקטובר תקף צה"ל 20 מטרות באיראן, עיראק, סוריה ולבנון במבצע ימי תשובה. המבצע התנהל בשלושה גלים עיקריים, החל מהשעה 02:00 לפנות בוקר. בגל הראשון הותקפו מתקני הגנה אווירית, ובגל השני הופצצו מתקני טילים וכטב"מים. בתקיפה השתתפו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה, ומטוסי פיקוד ושליטה.[24]
ב-4 בנובמבר נחשף כי חוליית מרגלים איראנית ניסתה להתנקש במפקד בסיס נבטים. החוליה נעצרה לפני שהוציאה את ההתנקשות לפועל, והאבטחה סביב המפקד תוגברה.[25]
ב-8 בנובמבר הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן שחשף כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של הנשיא ה-47 ו-45 של ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חוליה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד המחבלים בחוליה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.[26][27] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.[28]
לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חוליה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח עלינז'אד (אנ'). החוליה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה, אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.[29]
ב-14 בנובמבר איראן הודיעה כי היא תימנע מלתקוף את ישראל ושהם "מוכנים לנהל משא ומתן על הגרעין".[30]
לאחר מכן יועצו של חמינאי עלי לאריג'אני, שהוא בין האנשים הכי בכירים במשמרות המהפכה, נפגש עם בשאר אל-אסד. לאחר הפגישה, בעודו בדמשק, ישראל ביצעה גל תקיפות, שכּלל גם תקיפה באזור שכונת הווילות באל-מאזה ליד שגרירות איראן, שבה שהה לאריג'אני, לפי דיווחים. לאחר התקיפות דווח שהוא "מנותק קשר",[31][32] אך הוא לא נפגע בתקיפה. בתקיפה נהרגו 15 אנשים, כמה מהם בכירים איראנים שנפגשו עם בכירים בג'יהאד האסלאמי.[33]
ב-15 בנובמבר פורסם כי בתקיפה ב-26 באוקטובר ישראל השמידה מתקן גרעיני ששימש למחקר של ראשי טילים גרעינים. לפי הערכות איראן עדיין לא סיימה את המחקר שערכה בבסיס.[34]
ב-20 בנובמבר דווח כי איראן שינתה את דעתה והתחילה להתכונן לקראת המתקפה. עשרות משאיות הועברו מאיראן לעיראק. לפי דיווחים בערוצים לבנוניים וערוצים המתנגדים לשלטון אסד, המשאיות היו מלאות ברקטות של טווחים שונים. לפי הדיווחים, ישראל התחילה לתכנן מתקפת מנע באיראן ועיראק.[35] בנוסף צה"ל תקף מבנים של משמרות המהפכה ומיליציות איראניות בסוריה באזור תדמור.[36][37] בתקיפות נהרגו 71 מחבלים ממיליציות עיראקיות. לאחר שכמויות כסף גדולות הושמדו וערך המטבע האיראני ירד עקב המלחמה, איראן התחילה להפסיק בערים מסויימות את החשמל למספר שעות כל יום.[38]
ב-21 בנובמבר קנדה הודיעה שעצרו פעילים איראנים ופעילי חזבאללה שתכננו להתנקש בראש הממשלה של קנדה לשעבר.[39]
ב-24 בנובמבר שליח חב"ד באבו דאבי צבי קוגן דווח כנעדר. המוסד פתח בחקירה בחשד שאיראן חטפה ורצחה אותו, וממשלת ישראל איימה לתקוף את איראן אם הוא נחטף או נרצח.[40]
העימות העקיף
[עריכת קוד מקור | עריכה]איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי.[41] נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".[42] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.[43]
דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[44]
בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים. על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל.[41][45] דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן.[46]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ רז צימט, איראן ומדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל: בין איומים לאילוצים, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 26 בינואר 2024
Death toll update | 14 people killed in Israel attack on building of the Iranian embassy in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 2 באפריל 2024
יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2024,
"Following military movements by Israeli forces near ceasefire line: Israel attacks position in Al-Qunaitrah countryside". Syrian Observatory for Human Rights. 3 באוקטובר 2024. נבדק ב-3 באוקטובר 2024.{{cite news}}: (עזרה), עוד 4 נהרגו במבצע ימי תשובה (2024). - ^ נועם אמיר: "90% ממערך ההגנה האווירית של איראן הושמה בתקיפה", באתר עכשיו 14, 26 באוקטובר 2024
- ^ בנובמבר 2024 דיווח: ישראל הנחיתה מכה קשה על איראן, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
- ^ Death toll update | Ten individuals including three commanders of IRGC killed in Israeli airstrikes on building in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 20 בינואר 2024
- ^ המתקפה האיראנית השנייה בדרך? קצין משמרות המהפכה חוסל בלב איראן, באתר מעריב אונליין, 29 באפריל 2024
- ^ https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/16301298
- ^ ליאור בן ארי, התקיפות בסוריה, והדיווח הדרמטי: "כוחות ישראליים השתלשלו עם חבלים לקרקע, נלכדו איראנים", באתר ynet, 12 בספטמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, דיווח סעודי: 19 אנשי משמרות המהפכה נהרגו בפיצוץ הביפרים במזרח סוריה, באתר ynet, 18 בספטמבר 2024
- ^ האלוף עבאס נילפורשן, מפקד כוח קודס בלבנון, נהרג בהפצצה בביירות, באתר מעריב אונליין, 28 בספטמבר 2024
- ^ יואב זיתון, המתקפה האיראנית: תמונות הלוויין חושפות את הנזק בבסיס נבטים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2024
- ^ לא רק פגישה דיפלומטית: האיום שהעביר שר החוץ האיראני ליורש העצר הסעודי, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2024
- ^ עמית בר, פוטין מצהיר על הרחבת שיתוף פעולה כלכלי עם איראן, רגע לפני תקיפה ישראלית, באתר ביזפורטל, 24 באוקטובר 2024
- ^ Institute for the Study of War, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ^ שחר קליימן, דיווחים: חמישה הרוגים בתקיפה בדמשק, שכוונה לאזור ליד שגרירות איראן; יעד התקיפה: בכיר ביחידת ההברחות 4400 בחיזבאללה, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2024
- ^ אבי אשכנזי, דיווח: דירה הותקפה בדמשק; היעד: מפקד בכיר בחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2024
- ^ איציק סבן, שבעה ישראלים ביצעו בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן במשך שנתיים: "אחד האירועים החמורים שנחקרו מאז ומעולם״, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2024
- ^ ליאור בן ארי, דיווחים איראניים: "קצין במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה בדרום לבנון", באתר ynet, 22 באוקטובר 2024
- ^ דן ארקין, חיל האוויר תקף באיראן: "מבצע ימי תשובה" הסתיים בהצלחה, באתר israeldefense
- ^ דוד הכהן, דיווח: איראן ניסתה לחסל את מפקד .., באתר כיכר השבת, 2024-11-04
- ^ יואב שוסטר, ה-FBI חשף מזימה איראנית להתנקש בחייו של דונלד טראמפ, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2024
- ^ ארה"ב חשפה: סוכלה תוכנית איראנית להתנקש בטראמפ לפני הבחירות, באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
- ^ נתן גוטמן, ארצות הברית: איראן תכננה לרצוח את דונלד טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בנובמבר 2024
- ^ Nic White, Journalist was second target of Iranian plot to kill Trump, Mail Online, 2024-11-08
- ^ חוששים למתקני הגרעין? איראן במסר כניעה נוסף, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, אסד נפגש עם יועצו הקרוב של חמינאי: "דנו בתוקפנות של ישראל בלבנון ובפלסטין", באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, סוריה מאשימה: ישראל תקפה בדמשק, בזמן ביקורו של יועצו הבכיר של חמינאי, באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, בזמן ביקור יועץ לחמינאי: צה"ל תקף יעדי ג'יהאד איסלאמי בדמשק, לפחות 15 נהרגו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
- ^ ישי בר יוסף, דיווח: ישראל הרסה מתקן חקר גרעין פעיל של איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2024
- ^
ציוץ של 𝓂𝒶𝓇𝒾𝑜🇱🇧🇬🇧🇦🇪 ברשת החברתית אקס (טוויטר), "An Israeli attack in Iraq is imminent", 20 בנובמבר 2024
- ^ הדבר הכי יקר לאסד: דיווחים על תקיפות במרחב המתקן האסטרטגי בעומק סוריה, באתר מעריב אונליין, 20 בנובמבר 2024
- ^ אריה יואלי, דיווח: תקיפה חריגה של חיל האוויר במרכז סוריה, באתר "סרוגים", 20 בנובמבר 2024
- ^ איראן על סף קריסה? מעצמת האנרגיה נאלצת ליזום הפסקות חשמל, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ Canada announces foiling Iranian plot to assassinate former minister Ottawa, Ontario, Iran news on live map in English - Conflict in the Gulf- iran.liveuamap.com (באנגלית)
- ^ אייכנר, איתמר (2024-11-23). "מתחזק החשד: שליח חב"ד לאמירויות נחטף מדובאי ונרצח, האחראים נמלטו לטורקיה". Ynet. נבדק ב-2024-11-23.
- ^ 1 2 דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ דן ארקין, נשיא איראן קרא לתושבי עזה להגביר מאבק נגד ישראל, באתר "IsraelDefense", 17 באפריל 2023
- ^ אמיר בוחבוט, הפתיע גם אותם? כך שלל חמאס מחזבאללה את אפקט ההפתעה, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
- ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, The Wall Street Journal, 25 October 2023 (באנגלית)
- ^ The Wall Street Journal, איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
- ^ הפסגה בורשה: קטאר העבירה לישראל מסר מחמאס, ראש המוסד לא נשאר חייב, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
 הסכסוך האיראני-ישראלי 
| |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גופים מעורבים |
| ||||
| פעולות טרור נגד ישראל | הפיגועים בקופנהגן (1985) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (1992) • הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (1994) • פרשת טננבוים (2000) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (2012) | ||||
| מערכות בין גופי הפרוקסי | המערכה ברצועת הביטחון • סכסוך ישראל חזבאללה בשנים 2000–2006 • מלחמת לבנון השנייה (2006) • סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל (2006–2023) • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • מבצע ארבעת המינים (2009) • מבצע חוק ברזל (2011) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2012–היום) | ||||
| תקריות עימות ישירות | התקיפה הישראלית בסודאן (2009) • תקיפת מפעל התחמושת "ירמוכ" בסודאן (2012) • התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015) • העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) • תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018) • תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018) • מבצע בית הקלפים (מאי 2018) • תקיפות ישראל בעיראק (2019) • תקיפת ספינת הביון האיראנית (2021) • המערכה הימית בין ישראל לאיראן (2019-2021) • מתקפת הטילים בארביל (2022) • מתקפות הכטב"מים באיראן (2023) • ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי (2024) • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • הפשיטה הישראלית במסיאף (2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (אוקטובר 2024) | ||||
| תוכנית הגרעין האיראנית | הסכם הגרעין (הסכם ז'נבה, הסכמות לוזאן) • ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • סטקסנט • נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי (2015) • השגת מסמכי תוכנית הנשק הגרעיני של איראן וחשיפתם (2018) • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021) | ||||
