לדלג לתוכן

המשבר בים סוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־20:39, 14 בנובמבר 2024 מאת 2a01:6500:a037:6177:80dd:1b16:198f:c2d0 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
המשבר בים בסוף
מערכה: מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים 19 באוקטובר 2023 – הווה (שנה)
מקום ים סוף ומפרץ אילת, מפרץ עדן
עילה מלחמת חרבות ברזל
תוצאה מתמשך
הצדדים הלוחמים

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ישראלישראל ישראל


מבצע שומר השגשוג:

תומכים:
צרפתצרפת צרפת
איטליהאיטליה איטליה
הודוהודו הודו
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות

חות'יםחות'ים חות'ים
איראןאיראן איראן

תומכים:


תומכים לפי בלומברג:[1]

מנהיגים
ארצות הבריתארצות הברית ג'ו ביידן
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת רישי סונאק
ישראלישראל בנימין נתניהו 

חות'יםחות'ים עבד אל-מלכ אל-חות'י (מנהיג החות'ים)
איראןאיראן עלי ח'אמנאי
איראןאיראן אבראהים ראיסי

איראןאיראן מסעוד פזשכיאן 
כוחות

חות'יםחות'ים חות'ים

אבדות

אבדות לכוחות הקואליציה:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2 לוחמים נהרגו.
אבדות אזרחיות:
3 מלחים נהרגו, 25 אזרחים נלקחו בשבי, 2 ספינות טובעו

חות'יםחות'ים בין 50 ל-200 חות'ים הרוגים
איראןאיראן 14 שבויים

ים סוף, בקצה הדרומי מצר באב אל מנדב, בקצה הצפוני תעלת סואץ

המשבר בים סוף הוא עימות צבאי שפתחו החות'ים ב-19 באוקטובר 2023, בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המורדים החות'ים בתימן שולטים על חלק גדול מחוף ים סוף במדינה, ועל מצר באב אל-מנדב שמהווה צוואר בקבוק בספנות העולמית, בדרך ממזרח אסיה לאירופה. בעקבות המלחמה הטילו החות'ים מצור על ים סוף על ידי יירוט אוניות סוחר, בדרישה מישראל להפסיק את הלחימה ברצועת עזה, וכתמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה.

הצבא החות'י קטן ומונה, לפי הערכות, בין 20,000 ל-50,000 חיילים.[2][3] הם נתמכים על ידי איראן שמחמשת אותם, ומשמשים לה פרוקסי במלחמתה נגד ארצות הברית וישראל. התקפותיהם על אוניות בים סוף שיבשו את הכלכלה הבין-לאומית, והעלו אותם למודעות העולמית.

בעקבות ההתקפות הפסיקו חברות הספנות האמריקאיות והאירופאיות הגדולות לעבור בתעלת סואץ ובחרו במסלול הארוך יותר מסביב לאפריקה.

לפני העימות התעבורה בים סוף הייתה בין 12% ל-15% מהתעבורה העולמית, מתוך זה כ-30% אוניות קונטיינרים. בינואר-פברואר 2024 התעבורה הכללית קטנה לכחצי לעומת השנה הקודמת, ותעבורת המכולות קטנה בכ-67%.[4][5]

מחירי הביטוח לאוניות העוברות בים סוף עלו מסביבות 0.1% משווי האוניה והמטען, והגיעו עד 1%.[6] אוניות ששוויין בתוספת שויי המטען הוא גבוה כגון אוניות קונטיינרים ומכליות גז טבעי נוזלי, מעדיפות את תוספת המחיר הכרוך בהקפת אפריקה על פני תשלום הביטוח. לאור זה נמלי אפריקה שלאורך המסלול החדש חוו עליה גדולה בדרישה לשירותי נמל ותדלוק, שאינם יכולים לשרת ביעילות ונוצר בהם גודש.[6]

ארצות הברית ובריטניה הקימו כוח הגנה בשם "שומר השגשוג" שיירט חלק מהטילים, אך מספר אוניות נפגעו ושלושה ימאים נהרגו. ארצות הברית ובריטניה גם תקפו את בסיסי השיגור של החות'ים ביבשה, התקפות החות'ים פחתו אך לא פסקו.

אוניות של רוסיה וסין המשיכו לעבור בים סוף ובתעלת סואץ ללא הפרעה, וכן אוניות מקוריאה הדרומית, מטאיוואן, וממדינות נוספות.

משבר הספנות בים סוף בא על רקע משבר מתמשך בתעלת פנמה עקב בצורת קשה שאילצה את מפעילי התעלה לצמצם את מספר האוניות מ-36 ביום ל-24,[7] ועל רקע הסגר הימי שהטילה רוסיה על חופי אוקראינה בים השחור.[8]

החות'ים הם ארגון אסלאמי פוליטי צבאי בתימן, במלחמת האזרחים שהחלה ב-2015 הם השתלטו על אזורים בצפון-מערב תימן, ובהם חלק גדול מקו החוף ובו הנמלים החשובים. הארגון ממומן ומחומש על ידי איראן, ומשמש לה פרוקסי במלחמותיה באזור. מספר הלוחמים החות'ים מוערך ב-20,000.[9] נגדם ניצבת ממשלת תימן הרשמית, הנתמכת על ידי קואליציה בהנהגת ערב הסעודית, וחברות בה קטר, איחוד האמירויות הערביות, ומדינות נוספות.

מצר באב אל-מנדב שרוחבו כ-30 קילומטר (20 קילומטר שמתאימים לשייט) נמצא בצומת ימי מרכזי, כל האוניות המפליגות לתעלת סואץ וממנה עוברות דרכו, כ-17,000 מעברים בשנה של מכליות נפט וגז וחומרים אחרים, אוניות צובר לחומרים בתפזורות, ואונית מכולה המובילות קונטיינרים.[10] כ-12% מהמסחר העולמי עובר דרך באב אל-מנדב.[11] ב-14 בנובמבר 2023 הודיעו החות'ים כי הם מחפשים אוניות ישראליות בים האדום על מנת לתקוף אותן. הם הכריזו על הטלת מצור ימי על ישראל והתחילו לתקוף אוניות סוחר בבעלות ישראלית העוברות בים סוף, לאחר מכן אוניות שמיועדות להגיע לנמל בישראל, ולאחר מכן אוניות שאין להן קשר לישראל.

שיבוש המסחר הימי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההובלה הימית שובשה וחברות ספנות היטו את אוניותיהן – בעיקר את אוניות המכולה שתעריף הביטוח עליהן גבוה בסדר גודל מפני שווי הסחורה – למסלול הארוך דרך דרום אפריקה. ארצות הברית יזמה כוח הגנה בין-לאומי בשם "מבצע שומר השגשוג", שהצטרף לכוח ההגנה Operation Atalanta (אנ') של איחוד אירופה שמוצב דרך קבע בים סוף להגנה מפני פיראטים. כוחות ההגנה יירטו טילים וכלי טיס לא מאוישים ששוגרו לעבר ספינות. הארכת מסלולי השייט, העלייה החדה של מחירי הביטוח בגלל תוספת סיכון, והאטת שרשרת האספקה, השפיעו השפעה ממשית על הכלכלה העולמית שהוערכה ב-1.3% חודשיים אחרי תחילת המצור.[12]

נכון לאפריל 2024 ים סוף התרוקן מאוניות מערביות. החות'ים הפחיתו את מספר התקיפות, בין אם מאגרי הנשק שלהם הידלדלו ובין אם לא נותר את מי לתקוף. האוניות שעוברות בים הן בעיקר מכליות רוסיות ואוניות סוחר סיניות. חלק מהאוניות מצרפות לפרטי מערכת הזיהוי האוטומטי (AIS) שהן משדרות הערה שאין להן קשר עם ישראל, כגון NO CONTCT ISRAEL, "כל הצוות סיני" או "כל הצוות סורי".[13]

תקיפות בים סוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בינואר ביצעו החות'ים תקיפה רחבה ושיגרו לפחות 21 טילים וכטב"מים אל נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר, המשחתות האמריקאיות גרייבלי, לאבון ומייסון (אנ'), והמשחתת HMS Diamond (אנ') של הצי הבריטי. לאחר אזהרה פתחו האמריקאים והבריטים במתקפה אווירית משולבת על 28 אתרי זיהוי ושיגור של החות'ים בתימן.[14][15] במתקפה השתתפו מטוסים מנושאת המטוסים, משחתות, והצוללת USS פלורידה בעלת יכולת שיגור טילים מונחים.[16]

בעקבות ההתקפות החזירה ארצות הברית את החות'ים לרשימת הארגונים שהם מבחינתה ארגוני הטרור.[17]

בעקבות המתקפות ספינות ישראליות החלו עוגנות בנמלי בחריין ודובאי ופורקות את סחורתן לשינוע דרך שטח מדינות סעודיה וירדן לישראל, במטרה להימנע מהצורך לעבור במיצרי באב אל-מנדב.[18]

ספינת התובלה גלקסי לידר בתצלום משנת 2007

ב-22 בנובמבר יירט מטוס קרב של חיל האוויר הישראלי טיל שיוט ששיגרו החות'ים לעבר אילת.[19]

ב-19 בנובמבר חוליה של חות'ים חטפה בים סוף במצר באב אל-מנדב אוניית תובלה להובלת מכוניות בשם Galaxy Leader. האונייה הייתה ריקה. המחבלים נחתו על הסיפון במסוק מיל מי-17 והשתלטו על 25 אנשי הצוות. הם אילצו אותם לעגון בנמל חודיידה. הספינה היא בבעלות חברת הספנות "Ray" של איש העסקים הישראלי רמי אונגר, אולם לא היו עליה ישראלים.[20] נכון לדצמבר 2023 האונייה והצוות שעליה שבויים בידי החות'ים.

ב-24 בנובמבר הותקפה אוניית המכולות CMA CGM Symi בבעלות חברה של עידן עופר על ידי שאהד 136.

ב-26 בנובמבר 2023 הותקפה האונייה Central Park ליד חופי תימן. האונייה, בבעלות משפחת עופר, נשאה מטען של חומצה גופרתית. חמשת התוקפים המשתייכים על פי החשד לחות'ים, הצליחו לעלות על האונייה. הצוות דומם את המנוע, הסתגר במרחב המוגן באונייה והזעיק עזרה.[21] המשחתת USS Mason (DDG-87) (אנ') של הצי האמריקני בסיוע אוניית הצי היפני, הניסו את המחבלים שניסו להימלט בסירה ונתפסו.[22] לאחר מכן נורו שני טילים בליסטיים מהאזור הנשלט על ידי החות'ים לכיוון הכללי של המשחתת, אך נחתו במרחק גדול ממנה.[23]

ב-27 בנובמבר הודיעה חברת הספנות הישראלית צים כי היא מסיטה באופן זמני את מסלול אוניותיה, ממעבר דרך תעלת סואץ להקפה מסביב לאפריקה דרך כף התקווה הטובה, מסלול שמאריך את המסע בכ-18 ימים.[24][25]

המשחתת האמריקאית נגד טילים קרני (DDG-64) הפועלת בים סוף

ב-3 בדצמבר נפגעו שתי אוניות מסחר מכטב"ם וטיל ששיגרו החות'ים. אוניית הצובר Unity Explorer שנמצאת בבעלות ישראלית, כיבתה את מערכת הזיהוי האוטומטי עם היכנסה לים סוף. האונייה השנייה שנפגעה, Number 9, ככל הנראה הייתה בעבר בבעלות צים ולא כיבתה את מערכת הזיהוי. לפי דיווחים אחת האוניות נפגעה מטיל קרקע-ים והיא בסכנת טביעה.[26] המשחתת USS Carney שקיבלה את איתות המצוקה יירטה כטב"ם שנע לכיוונה.[27]

ב-9 בדצמבר הודיעו המורדים החות'ים שהם יפגעו בכל אונייה שיעדה הוא נמל בישראל, בלי קשר לבעלות על הספינה, כל עוד לא מגיעים לעזה מזון ותרופות.[28] התקפותיהם הסלימו.

ב-10 בדצמבר חיל הים של צרפת הודיע שאוניית הקרב הצרפתית Languedoc (אנ') יירטה שני כטב"מים שנעו לעברה בים האדום, מול חופי תימן.[29]

ב-11 בדצמבר שיגרו החות'ים טיל שיוט למכלית נפט ששמה Strinda, ששטה תחת דגל נורווגיה והייתה בדרכה לפרוק את המטען בוונציה. האונייה הייתה מיועדת להגיע לנמל אשדוד ב-4 בינואר כדי להטעין מטען חדש. באונייה פרצה דליקה. אנשי הצוות ההודים כיבו את האש ולא נפגעו. האונייה המשיכה לשוט למעגן בטוח.[30][31]

ב-12 בדצמבר התיר דובר צה"ל לפרסום כי לראשונה הסטי"ל אח"י מגן של שייטת ספינות הטילים מדגם סער 6 הפליגה למרחב זירת ים סוף ועגנה בבסיס אילת.[32]

ב-13 בדצמבר שיגרו החות'ים שני טילי שיוט לעבר המכלית "ארדמור אנקוונטר" שנמצאת בבעלות חלקית של עידן עופר.[33]

ב-14 בדצמבר שיגרו החות'ים טיל לעבר אוניית המשא Maersk Gibraltar, הטיל פיספס ופגע במים.[34]

ב-15 בדצמבר נפגעו אוניות המשא "אל-ג'סרה" של חברת הספנות הגרמנית האפאג לויד (Hapag Lloyd) ו"Palatium III" של חברת מארסק הדנית, מטילים ששיגרו החות'ים. חלק מהמכולות על הסיפון עלו באש.[35] ספינה נוספת של מארסק, "Alanya", קיבלה הוראה מהחות'ים לשנות את מסלולה.

חברות הענק להובלה הימית מארסק והאפאג לויד הודיעו שהן מפסיקות את מעבר אוניותיהן דרך מצר באב אל-מנדב עד להודעה חדשה. הצטרפו אליהן חברות הספנות Mediterranean Shipping Company הגדולה בעולם לאוניות מכולות, בריטיש פטרוליום, ו-CMA CGM.[36] בעקבות הקמת כוח בין-לאומי, אותתה מארסק כי היא תשוב להעביר אוניותיה.[37]

ב-16 בדצמבר יירטה המשחתת קרני (DDG-64) 14 כטב"מים ששיגרו המורדים החות'ים מתימן. בנוסף, לאורך היום, דווח על יירוטים נוספים של מל"טים בידי ספינת קרב בריטית באזור ועל ידי מערכת ההגנה האווירית של מצרים.[38]

ב-18 בדצמבר הותקפה מכלית נורווגית בשם M/V Swan Atlantic הנושאת ביו דיזל, ששייכת לחברה נורווגית בשם Inventor Chemical Tankers; האונייה נפגעה מטיל או מכטב"ם ששוגר מאזור שבשליטת החות'ים מתימן.[39]

ב-23 בדצמבר בשעות הבוקר הותקפה בים הערבי על ידי כטב"ם המכלית Chem Ploto, ספינה יפנית שהפליגה תחת דגל ליבריה והופעלה מהולנד,[40] במרחק של כ-370 ק"מ מחופי גוג'ראט שבהודו. לפי ארצות הברית הכטב"ם שוגר מאיראן, אך איראן הכחישה.[41] הכטב"ם התפוצץ על הסיפון וגרם לדליקה. הדליקה כובתה אך הספינה ניזוקה. לא היו נפגעים.[42][43] מספר שעות קודם לכן יירטה המשחתת USS Laboon בים סוף ארבעה כטב"מים ששוגרו לכיוונה משטח החות'ים.[44] בעקבות תקיפת הספינה אמר שר ההגנה ההודי ראג'נאת' סינג כי הכוחות המזוינים של הודו ימצאו ויבואו בחשבון עם תוקפי הספינה.[40]

ב-24 בדצמבר יירטה USS לאבון 4 כטב"מים שנעו לעברה בדרום הים האדום.[45][46]

ב-31 בדצמבר, לאחר מספר ימים שהתנועה בים סוף חזרה לסדרה תחת ליווי צבאי, שיגרו החות'ים טילים אל אוניית המכולות Hangzhou (אנ') של מארסק. המשחתת האמריקאית USS Gravely יירטה את הטילים אך אחד מהם פגע באונייה וגרם נזק קל.[47] כעבור פחות מיממה, כ-100 קילומטר מצפון-מערב לעיר הנמל חודיידה שבשליטה חות'ית, התקרבו 4 סירות חות'יות לכדי מטרים מהאונייה והלוחמים שעליהן ניסו לעלות על הסיפון. האונייה הזעיקה עזרה וארצות הברית הזניקה מסוקי קרב שהטביעו 3 מתוך 4 הסירות החות'יות.[48] בתקיפה נהרגו 10 מורדים חות'ים.[49]

בעקבות שתי מתקפות אלה פורסם כי אם החות'ים לא יפסיקו את תקיפותיהם, בריטניה תצטרף לארצות הברית בפעולה צבאית נגד החות'ים בתוך תימן.[50]

ב-1 בינואר פורסם שספינת המלחמה האיראנית Alborz (אנ') נכנסה לים האדום.[50]

לפי דיווח אתר ShippingWatch, חברות ספנות הגיעו להסכמים עם המורדים החות'ים בתימן במטרה למנוע תקיפות. פורסם לפני כן כי חברת הספנות הסינית קוסקו החליטה להימנע מהגעה לנמלי ישראל.[51]

ב-2 בנובמבר יחיא סריע, הדובר הצבאי של החות'ים, אמר כי פגעו בספינה "CMA CGM TAGE" שנשאה את דגל מלטה ולדברי החות'ים הייתה בדרכה לישראל.

ב-10 בינואר ביצעו החות'ים תקיפה רחבה ושיגרו לפחות 21 טילים וכטב"מים אל נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר, המשחתות האמריקאיות גרייבלי, לאבון ומייסון (אנ'), והמשחתת HMS Diamond (אנ') של הצי הבריטי.

ב-11 בינואר פשטה חוליה של אריות הים של חיל הים של ארצות הברית על אונייה ליד סומליה, על האונייה היו חלקי טילים תוצרת איראן וכלי נשק אחרים שמיועדים לחות'ים, כולל חלקים של הגנה אווירית. לוחם אריות הים נשטף למים בגלל גל גדול, וחברו קפץ אחריו כדי להציל אותו. שני החיילים נעדרים.[52]

ב-12 בינואר, בתגובה למתקפה הנרחבת של החות'ים, פתחו האמריקאים והבריטים בשיתוף מדינות נוספות, מתקפה אווירית משולבת על 28 בסיסי זיהוי ושיגור של החות'ים בתימן.[14][15] זו התקיפה היבשתית הראשונה נגד החות'ים מאז תחילת המשבר בים סוף. במתקפה השתתפו מטוסים מנושאת המטוסים, משחתות, והצוללת USS פלורידה בעלת יכולת שיגור טילים מונחים.[16] באותו יום שיגרו החות'ים בטעות טיל אל מכלית מ"הצי האפל"[53] שהובילה נפט רוסי. הטיל נחת במים כ-500 מטר מהמכלית.[54] למחרת ביצעו הכוחות המשולבים התקפה על אתרים נוספים, החות'ים דיווחו חמישה חיילים שנהרגו ושישה פצועים.

ב-14 בינואר הלוחמה נמשכה, דווח על התקפות אוויר ליד נמל חודיידה ועל מטוסי ביון באזור. החותים שיגרו טיל לכיוון המשחתת האמריקאית לבון, הטיל יורט על ידי מטוס קרב ולא גרם נזק.[55]

ב-18 בינואר פגע כטב"ם חות'י באוניית הצובר האמריקאית Genco Picardy (אנ') שהייתה בדרך להודו. התקיפה התרחשה במפרץ עדן, 110 קילומטר דרומית מזרחית לעיר הנמל עדן (שאינה בשליטת החות'ים). החות'ים הודיעו שזוהי תגובה על התקפת ארצות הברית יום לפני כן.[56] אונייה של צי הודו שמעה את הקריאה והצילה את הצוות שבו תשעה הודים. האש שפרצה על הסיפון כובתה ללא נפגעים.[57]

ב-26 בינואר תקפו החות'ים לראשונה מכלית נפט. עד אז תקפו בעיקר אוניות מכולה, שרובן הפסיקו לעבור בים סוף בגלל העלות הלא-כדאית של ביטוח אוניית מכולה נגד סיכוני מלחמה. המכלית Marlin Luanda שהובילה נפטא (מוצר ביניים מזיקוק נפט) מרוסיה בדרך למזרח אסיה במגבלות הסנקציות שהוטלו עליה על ידי ה-G7, הותקפה במפרץ עדן על ידי טיל בליסטי, שפגע ישירות במכל בצד Starboard של האונייה.[58] במשך שעות ארוכות עמל הצוות לכבות את האש, ביחד עם המשחתת האמריקאית קרני ואוניות אחרות מקואליציית "שומר השגשוג" שבאו לעזרה, ביניהן אונייה מהצי ההודי.[59]

בכירים בארצות הברית הודו שהצבא שיבש במתקפת סייבר את האונייה האיראנית בהשאד (Behshad), החשודה כאוניית מודיעין שסיפקה לחות'ים מידע על האוניות בים סוף.[60] בהשאד משוטטת בים סוף מאז 2021. ב-12 בפברואר הודיעו החות'ים שתקפו את אוניית הצובר "The Star Iris" הרשומה בארצות הברית, אך האונייה ששטה דרומה בבאב אל-מנדב, הייתה בדרך מברזיל לנמל Bandar-e Emam Khomeyni (אנ') באיראן.[61]

ב-19 בפברואר פגעו החות'ים באונייה לראשונה בצורה חמורה. טיל פגע באוניית הצובר רובימאר (Rubymar) הרשומה בבריטניה, שנשאה 21,000 טון דשן והייתה בדרך מערב הסעודית לנמל וארנה בבולגריה. הטיל פגע בצד ימין בחלק האחורי של האונייה, מים חדרו לחדר המנועים ולמגורי הצוות והאונייה התחילה לשקוע. הצוות קרא לעזרה וחולץ על ידי אוניות בקרבת מקום. דשן ודלק סמיך מהמנועים זלגו לים, במה שעשוי להתפתח לאסון אקולוגי.[62][63] ב-3 במרץ הרובימאר שקעה מתחת למים.[64]

ב-26 בפברואר פורסם כי ארבעה כבלי תקשורת תת-ימיים נפגעו בים שבין ג'דה בסעודיה לבין ג'יבוטי במזרח אפריקה. הוערך שיד החות'ים הייתה בדבר.[65] החות'ים הכחישו שפגעו בכבל,[66] ייתכן שהאונייה רובימאר שנפגעה מטיל גררה עוגן שפגע בכבל תקשורת על הקרקע.

ב-6 במרץ 2024 תקפו החות'ים את אוניית הצובר True Confidence בבעלות לא ידועה[א], שהפליגה עם מטען של פלדה ומשאיות מסין לג'דה שבערב הסעודית. התקיפה התרחשה במפרץ עדן כ-90 קילומטר מנמל עדן, כשהאונייה עמדה להיכנס לים סוף. החות'ים שיגרו לאוניה אזהרה לא להמשיך בדרכה. אף שהמים הם בינלאומיים והשיט בהם חופשי, האוניה עשתה סיבוב פרסה ופנתה דרומה. זמן קצר אחרי זה שוגרו אליה שני טילים שפגעו בחלק האחורי שבו הגשר, המגורים והמנועים. אש פרצה באונייה, והצוות נאלץ לנטוש אותה. בתקיפה נהרגו שלושה ימאים ושלושה נפצעו קשה. המשחתת "כלכותה" של חיל הים ההודי, שלו הנוכחות הגדולה ביותר בזירה, חילצה אותם בעזרת מסוק מהרפסודות שהיו עליהם.[67][68] זו התקיפה הקטלנית הראשונה של החות'ים.

דובר הצבא החות'י, יחיא סריע, אמר באמצע מרץ כי הם החלו לתקוף כלי שיט גם באזור האוקיינוס ההודי שנמנעות לעבור בים סוף ושטות בנתיב דרך כיף התקווה הטובה.[69]

הכוחות הימיים של החות’ים שיגרו מספר טילים לעבר הספינה האמריקנית Mado בעת ששטה בים האדום.[70]

ב-21 במרץ 2024 פרסמה חברת המידע בלומברג שהחות'ים סיכמו עם רוסיה והרפובליקה העממית של סין שאוניותיהן לא יותקפו בים האדום ובתמורה מדינות אלה יתמכו בחות'ים במוסדות כמו מועצת הביטחון של האו"ם.[1] שלושה ימים לאחר מכן, ב-24 במרץ, ירו החות'ים 6 טילים לעבר מכלית בבעלות סינית, אחד הטילים נפל בתימן, 4 טילים נפלו בקרבת האוניה, וטיל אחד פגע בה. על האוניה פרצה שריפה שכובתה, ונגרם נזק קל. האוניה נשאה נפט גולמי מרוסיה להודו, ולפני כן הייתה בבעלות בריטית.[71] החות'ים נשענים על מקורות פתוחים לרישומי אוניות ובעלות על אוניות, שאינם תמיד מעודכנים.

ביוני 2024 החלו החות'ים לתקוף אוניות באמצעות סירות בלתי מאוישות טעונות חומר נפץ. הסירות מנווטות בשלט רחוק על ידי מפעילים בסירות או אוניות שנמצאות במרחק מהן. ב-12 ביוני 2024 פגעה סירה כזאת באוניית הצובר Tutor (Attacks on the MV Tutor). הסירה נראתה כסירת דייגים ועליה שתי דמויות, מה שהטעה את חוליית המשמר החמושה שהייתה על האונייה, שלא ירתה לעברה. הסירה התנגשה והתפוצצה בירכתי האונייה, שם נמצא חדר המנועים. הצוות הפיליפיני נטש את האונייה בסירת הצלה ונאסף על ידי פריגטה של חיל הים הצרפתי, אל נושאת המטוסים אייזנהאואר. איש צוות שהיה בחדר המנועים בעת הפגיעה נהרג. לאחר מכן ירו החות'ים כטבמ"ים לאונייה, וכעבור שישה ימים היא טבעה.[72] זו הייתה התקיפה המוצלחת הראשונה של החות'ים באמצעות סירות בלתי מאוישות. הטוטור הייתה הספינה השנייה שהחות'ים הטביעו, אחרי ה(Rubymar) שטבעה בפברואר 2024. לאונייה לא היה קשר לישראל או לארצות הברית, לפי הודעת החות'ים הם תקפו אותה משום שאונייה אחרת של הבעלים נכנסה לנמל חיפה.[73]

ב-12 ביולי 2024 ספינה איראנית שהייתה בדרך לחות'ים נעלמה. הדבר דווח לראשונה ב-15 ביולי. על פי הפרסום בערוץ "אל עין", על הספינה היו מומחים איראניים בנוסף לאמצעי לחימה, תחמושת וציוד לבניית טילים. ביום ההיעלמות נחשף דו"ח מודיעין אמריקאי המפליל את איראן בהפצת נשק שמשמש את החות'ים לצורך מתקפות על נתיבי הסחר הימי הבינלאומי.[74]

תגובת העולם לאירועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנה על אוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מבצע שומר השגשוג

בדצמבר העבירה ארצות הברית את נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר מהמפרץ הפרסי אל מפרץ עדן מול חופי תימן, סמוך למצר באב אל-מנדב שבפתח ים סוף. האונייה נושאת כוח צבאי ומלווה במבנה של חמש סיירות ומשחתות מצוידות במאות טילי טומהוק שמגיעים למרחק של עד 2,500 ק"מ. ב-18 בדצמבר, לאחר שחברות הספנות הגדולות בעולם הודיעו שהן מפסיקות לעבור בים סוף, הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין על הקמת כוח הגנה רב-לאומי בשם מבצע שומר השגשוג ("Prosperity Guardian") על מנת להגן על נתיב המסחר מפני האיום החות'י. המדינות המשתתפות במבצע הן: ארצות הברית, בריטניה, בחריין, קנדה, הולנד, נורווגיה וסיישל.[75]

בפועל משתתפות במבצע הצבאי רק ארצות הברית ובריטניה, צרפת מלווה אוניות בבעלות צרפתית.

תקיפות נגד החות'ים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמתקפה האווירית של ארצות הברית והממלכה המאוחדת נגד החות'ים בתימן בחודש ינואר 2024, המשיכו כוחות ארצות הברית והממלכה המאוחדת בתקיפות אוויריות וימיות נגד החות'ים ויירוט איומים אווירים וימיים ששיגרו החות'ים. שאר חברי קואליציית מבצע שומר השגשוג נמנעו מתקיפות והתמקו בליווי ספינות צי הסוחר בים סוף.

במהלך 2024 ביצעו הכוחות המזוינים של ארצות הברית והכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת עשרות תקיפות בהן נפגעו עשרות כלי טיס בלתי מאוישים וטילים מסוגים שונים של החות'ים. בתקיפות נהרגו בין 50 ל-200 מחבלים חות'ים. לפירוט ראו: 2024 missile strikes in Yemen בוויקיפדיה באנגלית.

ב-20 ביולי 2024, בתגובה ל-9 חודשי תקיפות מצד החות'ים ופיגוע הכטב"ם בתל אביב בו נהרג אזרח ישראלי, ביצעה ישראל את מבצע יד ארוכה: תקיפה אווירית נרחבת נגד החות'ים בעיר הנמל אל-חודיידה בה נפגעו קשות מתקני טרור, תשתיות ואנרגיה של החות'ים ונהרגו ונפצעו עשרות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשבר בים סוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Yemen’s Houthis Tell China, Russia Their Ships Won’t Be Targeted.
  2. ^ Who are the Houthis and how did the US and UK strikes on Yemen come about?
  3. ^ Who are the Houthis? A simple guide to the Yemeni group
  4. ^ [https://unctad.org/news/unprecedented-shipping-disruptions-raise-risk-global-trade-unctad-warns Unprecedented shipping disruptions raise risk to global trade, UNCTAD warns ]
  5. ^ [https://unctad.org/publication/navigating-troubled-waters-impact-global-trade-disruption-shipping-routes-red-sea-black The magnitude of overlapping shipping disruptions ]
  6. ^ 1 2 Red Sea Crisis and implications for trade facilitation in Africa, ‏17 באפריל 2024
  7. ^ [https://www.themarker.com/wallstreet/2023-11-23/ty-article/0000018b-f78b-dacc-afeb-f7bb467f0000 אחרי יותר מ-100 שנה, תעלת פנמה מתייבשת — וזה מסוכן לסחר העולמי ]
  8. ^ [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-08-11/ty-article/.premium/00000189-e105-db6f-a1e9-e5b7c0540000 הים השחור נהפך לזירת מאבק במלחמה, והגלים עשויים לפגוע במדינות המערב ]
  9. ^ Who are the Houthis and how did the US and UK strikes on Yemen come about?
  10. ^ Naval Coalition Celebrates One Year Protecting Shipping in Strait of Hormuz and Bab el-Mandeb Strait
  11. ^ The world merchant fleet
  12. ^ Red Sea shipping attacks have economic implications for the entire world
  13. ^ ערוץ היוטיוב של פרשן הימאות סאל מקגליאנו
  14. ^ 1 2 US and UK hint at military action after largest Houthi attack in Red Sea
  15. ^ 1 2 US and Britain strike Yemen in reprisal for Houthi attacks on shipping
  16. ^ 1 2 US and UK carry out strikes against Iran-backed Houthis in Yemen
  17. ^ US relists Houthis as terrorists in response to Red Sea attacks
  18. ^ בסיוע ירדני וסעודי: כך חברות ישראליות עוקפת את המצור של החות'ים, באתר ערוץ 7, 21 בינואר 2024
  19. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, מטוס קרב יירט טיל שיוט ששוגר לעבר שטח ישראל, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2023
  20. ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, רועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  21. ^ שחר קליימן, חיל הים האמריקני עצר חמישה חות'ים שניסו להשתלט על ספינה נוספת, באתר ישראל היום, 27 בנובמבר 2023
  22. ^ Attackers release Israel-linked tanker seized off Yemen
    US Navy seizes attackers who held Israel-linked tanker. Missiles from rebel-controlled Yemen follow
  23. ^ Tanker in Middle East safe from attackers after U.S. Navy responds, officials say
  24. ^ ZIM reroutes ships away from Red and Arabian Seas
  25. ^ Zim container ships divert as threat to Israel-linked vessels mounts
  26. ^ ליאור בן ארי, יואב זיתון, עם טילים וכטב"מים: החות'ים תקפו שתי ספינות "שנחשדו כישראליות", באתר ynet, 3 בדצמבר 2023
  27. ^ סיקור בערוץ היוטיוב What is Going on With Shipping?
  28. ^ Yemen's Houthis warn they will target all ships headed to Israel
  29. ^ היום ה-65 של המלחמה | עדכונים שוטפים, באתר ynet, 10 בדצמבר 2023
  30. ^ החות'ים: "ביצענו מבצע נגד המכלית בים האדום, שהייתה בדרך לישראל", באתר ynet, 12 בדצמבר 2023
  31. ^ Tanker Strinda Struck by Houthi Yemen Anti-Ship Cruise Missile in the Red Sea
  32. ^ ניר דבורי, ‏צה"ל באיתות לחות'ים: ספינת טילים מדגם 'סער 6' הפליגה למרחב ים סוף, באתר ‏מאקו‏, 12 בדצמבר 2023
  33. ^ דין שמואל אלמס, ‏החות'ים שיגרו טילים לעבר מכלית בבעלות חלקית של עידן עופר, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2023
  34. ^ Jon Gambrell | AP, Missile fired from rebel-controlled Yemen misses a container ship in Bab el-Mandeb Strait, The Washington Post, ‏14 בדצמבר 2023
  35. ^ ynet, הכוח הרב-לאומי מתחיל לפעול בים האדום, ספינה נפגעה מטיל ליד תימן ועלתה באש, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
  36. ^ Shipping firms to avoid Suez Canal as Red Sea attacks increase
  37. ^ עקב הקמת הכוח הבינלאומי: מארסק מתכוונת לחזור לשוט בים האדום, באתר ynet, 24 בדצמבר 2023
  38. ^ משחתת אמריקנית יירטה 14 כטב"מים מתימן, החות'ים: תקפנו את אילת, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2023
  39. ^ ליאור בן ארי, החות'ים: "תקפנו 2 ספינות עם כטב"מים". ארה"ב: "איראן חייבת להפסיק לסייע להם", באתר ynet, 18 בדצמבר 2023
  40. ^ 1 2 Manisha Pandey, 'Will find merchant ship attackers even from the depth of seas': Defence Minister, India Today, ‏26 בדצמבר 2023
  41. ^ Iran denies US claim it targeted tanker near India
  42. ^ Pentagon says Iranian drone 'attack' hit chemical tanker near India
  43. ^ ספינה ש"קשורה לישראל" הותקפה ליד הודו - במקביל לאיום מצד איראן, באתר ynet, 23 בדצמבר 2023
  44. ^ Tanker Hit After US Warship Downs ‘Inbound’ Drone
  45. ^ ארה"ב: הפלנו כטב"מים שנורו לעבר משחתת אמריקנית בים האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בדצמבר 2023
  46. ^ ארה"ב: משחתת שלנו יירטה 4 כטב"מים שנעו לעברה מאזור בשליטת החות'ים, באתר ynet, 24 בדצמבר 2023
  47. ^ Container ship hit by Houthi missile, US warship shoots down others
  48. ^ רויטרס, קרב דרמטי בים האדום: חות'ים על סירות ירו לעבר אונייה - מסוקים אמריקניים חיסלו אותם, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
  49. ^ דיווח בתימן: 10 מורדים חות'ים נהרגו בתקיפת המסוקים האמריקניים בים האדום, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
  50. ^ 1 2 UK said set to join campaign against Houthis as group warns of ‘consequences’
  51. ^ יובל אזולאי, דיווחים: חברות הספנות הגדולות מנהלות מגעים עם החות'ים, באתר כלכליסט, 8 בינואר 2024,
    דין שמואל אלמס, ‏דיווח: חברות ספנות הגיעו להסכמים עם המורדים החות'ים, באתר גלובס, 8 בינואר 2024
  52. ^ דיווח: 2 לוחמי "אריות הים" נעלמו בים בחיפושים אחר נשק איראני לתימן, באתר ynet, 15 בינואר 2024
  53. ^ "הצי האפל" הוא כינוי למכליות לא רשומות שמשמשות את רוסיה ואת איראן למכור נפט בניגוד להגבלות הבינלאומיות שהוטלו עליהן
  54. ^ Houthis mistakenly target tanker carrying Russian oil - Ambrey report
  55. ^ [U.S. Fighter Jet Shoots Down Missile That Houthi Rebels Fired at U.S. Warship U.S. Fighter Jet Shoots Down Missile That Houthi Rebels Fired at U.S. Warship]
  56. ^ Yemen's Houthi rebels attack a US-owned ship in the Gulf of Aden with bomb-carrying drone
  57. ^ Indian Navy rescues crew after attack on ship off coast of Yemen
  58. ^ קפטן המכלית Martin Luanda מזעיק עזרה ברשת: נפגענו מטיל, אש על הסיפון בצד starboard
  59. ^ Trafigura assesses Red Sea risks after tanker attacked by Houthis
  60. ^ Report: U.S. Carried Out Covert Cyberattack on Iranian Spy Ship
  61. ^ Houthis attack Iran-bound ship
  62. ^ ליאור בן ארי, דיווחים: "החות'ים הטביעו ספינה בריטית בים האדום", באתר ynet, 19 בפברואר 2024
  63. ^ Analysis of MV Rubymar Abandoned, Adrift, and Sinking in the Red Sea after Houthi Attack, מערוץ היוטיוב What is Going on With Shipping?
  64. ^ Houthis move to tighten grip on Red Sea shipping
  65. ^ אסף גלעד, ‏זה היה אחד האיומים של החות'ים, אמש הוא כנראה התממש לראשונה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2024.
  66. ^ Yemen Houthis deny Israel claims they targeted underwater communications cables
  67. ^ ערוץ היוטיוב What is Going on With Shipping של סל מקגליאנו
  68. ^ ynet והסוכנויות, לראשונה: "הרוגים במתקפה של החות'ים על ספינה, הצוות נטש", באתר ynet, 6 במרץ 2024.
  69. ^ ליאור בן ארי, המשוואה הצבאית החדשה של החות'ים: "נתקוף באוקיינוס ההודי", באתר ynet, 16 במרץ 2024
  70. ^ הותקפה ספינה אמריקנית בים האדום, באתר ערוץ 7, ‏19.03.24
  71. ^ Red Sea crisis nears boiling point, unable to heat up spot rates
  72. ^ תקיפת אוניית הצובר "טוטור" על ידי סירת נפץ לא מאוישת, 12 ב-יוני 2024
  73. ^ News - Yemen: The military media of the Yemeni Armed Forces
  74. ^ טל פישר - עורך בחמ"ל, דיווח: ספינה שהעבירה טילים מאיראן לחות'ים - נעלמה, באתר hamal.
  75. ^ Statement from Secretary of Defense Lloyd J. Austin III on Ensuring Freedom of Navigation, U.S. Department of Defense (באנגלית)


  1. ^ בתחום הספנות קשה לדעת מי הבעלים.